הספר של קמה · מהדורת 2026
המדריך המלא להקמת עסק בישראל
מה שצריך לדעת כדי לפתוח עסק בישראל ולעבור את השנה הראשונה: בחירת המסלול, מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, חשבוניות, דומיין ואתר. בעברית פשוטה, עם מספרים רשמיים ודוגמאות מחושבות.
- בכל שלב: מה קורה, באיזה סדר, ומה הצעד הבא.
- כל מספר רשמי עם המקור שלו ותאריך הבדיקה, ומתעדכן כשהוא משתנה.
- דוגמאות מחושבות עד השקל, כדי שתוכלו לחשב את המספרים שלכם.
מידע כללי, לא ייעוץ מס, משפטי או פנסיוני.
תוכן העניינים
הספר מתפרסם בהדרגה: 14 מתוך 14 פרקים כבר פורסמו. פרקים שעוד בכתיבה מופיעים כאן בשמם, כדי שתדעו מה בדרך.
פתיחה
חלק א - לפני שפותחים
חלק ב - בוחרים מסלול
- 3.1המפה בעמוד אחד: טבלת ההשוואה
- 3.2עוסק פטור: עד איזה סכום, מה מותר ומה אסור, ומי לא יכול
- 3.3עוסק מורשה: מתי חייבים, מה מקבלים, מה מתווסף
- 3.4בעל עסק זעיר: ניכוי קבוע במקום הוצאות, ומתי זה משתלם
- 3.5חברה בע"מ: מתי היא עדיפה
- 3.6שותפות, עמותה וחל"צ בקצרה
- 3.7עוסק זעיר או עסק זעיר, פטור או עצמאי: הבלבולים שעולים כסף
חלק ג - פותחים
- 4.1תהליך אחד, שלושה תיקים: מה קורה בפועל
- 4.2המסמכים שמכינים מראש
- 4.3פתיחת עוסק פטור אונליין: צעד אחר צעד
- 4.4פתיחת עוסק מורשה: טופס 821 שדה אחר שדה
- 4.5התיק במס הכנסה: טופס 5329, ומה מצהירים בו
- 4.6ביטוח לאומי: טופס 6101, והאם אתם "עובד עצמאי"
- 4.7לבד או עם רואה חשבון: מה משתנה, ומה שואלים לפני שסוגרים
- 4.8מה מגיע בדואר בשבועות הראשונים, ומה עושים עם כל מכתב
חלק ד - הכסף והמס
- 6.1משלמים על הרווח, לא על המחזור
- 6.2מדרגות ונקודות זיכוי: החישוב המלא
- 6.3מקדמות: איך נקבעות, איך מקטינים, ומה קורה כשלא משלמים
- 6.4ניכוי מס במקור ואישור ניהול ספרים: למה הלקוח מבקש
- 6.5הוצאות מוכרות, ומיתוס ה-30 אחוז
- 6.6הדוח השנתי: מה מגישים, מתי, ואיך
- 6.7הצהרת הון: המכתב שמבהיל, ומה עושים איתו
- 6.8כמה לשמור בצד מכל תשלום: הכלל והמחשבון
- 8.1למה ביטוח לאומי מפחיד, ומה באמת קורה
- 8.2מי נחשב "עובד עצמאי", ומי "עצמאי שאינו עונה להגדרה"
- 8.3כמה משלמים: שיעור מופחת ושיעור רגיל, על דוגמה
- 8.4מקדמות ותיקון מקדמות: לעדכן לפני שזה מתפוצץ
- 8.5שכיר וגם עצמאי: כפילות, תיאום, ומה מגיע לנועה
- 8.6מה מקבלים בתמורה: דמי לידה, פגיעה בעבודה, מילואים, ומה לא
- 8.7הפרשי שומה: המכתב שמגיע אחרי הדוח השנתי
- 8.8פנסיה חובה וקרן השתלמות לעצמאים: כמה ולאן
חלק ה - השוטף והצמיחה
חלק ו - העסק בעולם
- 12.1למה הנוכחות הדיגיטלית היא חלק מההקמה, לא מהצמיחה
- 12.2שם העסק, סימן מסחר ובדיקת זמינות
- 12.3הדומיין: איזו סיומת, איך בוחרים רשם, ומייל על הדומיין
- 12.4האתר: מה עמוד אחד חייב לכלול, ואיפה מארחים
- 12.5פרופיל עסקי בגוגל, וואטסאפ עסקי, ומה עוד ביום הראשון
- 12.6מה החוק דורש מאתר עסקי: נגישות, פרטיות, דברי פרסומת, תנאי שימוש ומכירה מרחוק
- 12.7צ'קליסט "אונליין ב-30 יום"
נספחים
- נספח א - המספרים של 2026כל תקרה, שיעור וסכום שמופיעים בספר, עם המקור הרשמי ותאריך הבדיקה.
- נספח ב - אינדקס הטפסיםכל טופס ישראלי שהספר מזכיר, לפי מספר: מה הוא עושה, איך ואיפה מגישים אותו, ואיפה בספר הוא מוסבר.
- נספח ג - מילוןכל מונח שהספר מגדיר, לפי סדר האלף-בית, עם ההגדרה והמקום שבו הוא מוגדר.
- נספח ד - לוח השנההמועדים של העצמאי ושל המעסיק לאורך השנה, בשלוש טבלאות להדפסה.
- נספח ה - שאלות נפוצותהשאלות שאנשים באמת שואלים, ותשובה קצרה לכל אחת, עם הפניה לפרק.
- נספח ו - מה השתנהכל שינוי בספר, עם התאריך שלו.
פתיחה
איך לקרוא את הספר
למי הספר, איך הוא בנוי, מי האנשים שילוו אותנו, ואיך להשתמש בו.
אי אפשר לחבר את הנקודות כשמסתכלים קדימה; אפשר לחבר אותן רק במבט לאחור. לכן צריך לסמוך על כך שהנקודות יתחברו איכשהו בעתיד.
מה השתנה
- 2 באוקטובר 2026: תוקן המשפט על דרכי הפתיחה: פטור ומורשה הם מעמדות במע"מ של עוסק, לא צורות של עסק.
הספר הזה נכתב בשביל מי שעומד לפתוח עסק בישראל בפעם הראשונה, ובשביל מי שכבר פתח ומרגיש שהוא מגשש בחושך. הוא מלווה את כל הדרך: מההחלטה ובחירת המסלול, דרך פתיחת התיקים והקבלה הראשונה, אל מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, השנה המלאה והאתר, ועד היום שבו העסק משנה צורה או נסגר. המטרה שלו אחת: שבסוף כל פרק תדעו מה יקרה, באיזה סדר, כמה זה עולה ומה הצעד הבא.
למה ספר, ולמה בעמוד אחד
מדריכים רבים לפתיחת עסק נעצרים ברגע שהתיקים נפתחים. אבל שם בדיוק מתחילות השאלות האמיתיות: מה עושים עם השובר שהגיע בדואר, כמה לשמור בצד למס, מה זה מספר הקצאה, ולמה ביטוח לאומי שלח מכתב. הספר הזה ממשיך משם, אל החיים של העסק עצמו.
הוא בנוי כמו ספר מודפס: חלקים, פרקים ותתי-פרקים, דוגמאות מחושבות, טבלאות וצ'קליסטים. אבל הוא חי בעמוד אחד באתר, ולכן הוא יכול לעשות שני דברים שספר מודפס לא יכול: להתעדכן כשמספר משתנה, ולקשר אתכם ישירות לטופס, למחשבון או לעמוד הרשמי, ברגע שאתם צריכים אותם.
למי הספר, ולמי פחות
הספר נכתב בשביל:
- מי שפותח עסק ראשון: פרילנסרים, נותני שירות, מטפלים, יועצים, יוצרים ובעלי מקצוע.
- שכירים שמתחילים עסק לצד המשרה.
- מי שכבר פתח תיק ורוצה לדעת מה עושים עכשיו.
- מייסדים, סולו פאונדרים ובילדרים שבדרך לחברה, ללקוחות בחו"ל או לגיוס.
הוא פחות מתאים לתחומים שיש להם רגולציה ייעודית כבדה, כמו מזון, תחבורה, פיננסים ובריאות, וגם ליבואנים ולמעסיקים גדולים. גם הם ימצאו כאן את היסודות, אבל כל תחום כזה דורש בדיקה משלו, ונסמן בדרך איפה.
ארבעה מסלולים, ספר אחד
עסק של אדם אחד נפתח בישראל כעוסק, פטור או מורשה, או כחברה בע"מ. לצד אלה יש במס הכנסה מסלול בשם בעל עסק זעיר (בשפה המדוברת, "עוסק זעיר"): ניכוי קבוע של 30% מהמחזור, במקום הוצאות. עוסק פטור שפותח את התיק אונליין נרשם אליו כברירת מחדל, ועוסק מורשה שהמחזור שלו אינו עולה על תקרת הפטור יכול לבקש להירשם אליו.
בספר נעקוב אחרי ארבעתם. פרק 3 משווה ביניהם בפירוט, עם טבלה ועץ החלטה, ועובר בקצרה גם על שותפות ועמותה. עד אז מספיק לדעת שהם קיימים, ושרוב מה שבחלק א נכון לכולם.
כשתת-פרק נוגע רק לחלק מהמסלולים, המסלולים האלה מסומנים מתחת לכותרת שלו. כך אפשר לקרוא ברצף, או לדלג ישר למה שנוגע בכם.
האנשים שילוו אותנו
קשה לזכור מספרים מופשטים, וקל לזכור אנשים. לכן לאורך הספר נלווה ארבע דמויות, ונחשב בשבילן כל דבר עד השקל. הדמויות בדויות, וכך גם המספרים שלהן: הם דוגמאות לחישוב, לא ההכנסה הממוצעת של מקצוע כלשהו.
| שם | מי | המסלול | התפקיד בספר |
|---|---|---|---|
| דנה | 29, מעצבת גרפית. עוזבת משרה במשרד פרסום ופותחת עסק משלה. | עוסקת פטורה | השנה הראשונה שלה, חודש אחרי חודש, היא הדוגמה המרכזית של הספר. |
| יוסי | 41, יועץ לשיפור תהליכים. אחרי שנים כשכיר, יוצא לייעץ לחברות כעצמאי. | עוסק מורשה | דרכו רואים חשבוניות מס, מע"מ ועבודה מול לקוחות עסקיים. |
| נועה | 34, אנליסטית בחברת ביטוח, שמלמדת מתמטיקה בשיעורים פרטיים בערבים. | שכירה, ולצד המשכורת עוסקת פטורה | הדרך שבה עסקים רבים מתחילים: משכורת, ועסק לצידה. |
| עומר ורות | 31 ו-33, בונים יחד מוצר תוכנה ללקוחות בחו"ל. | בדרך לחברה בע"מ | המייסדים של הספר: מוצר, לקוחות בחו"ל, והשאלה מתי פותחים חברה. |
המספרים בספר, ומאיפה הם באים
בספר יש הרבה מספרים, כי בלי מספרים אי אפשר לתכנן. כל מספר רשמי, כמו תקרה, שיעור או אגרה, מסומן בקו מנוקד. לחיצה עליו מובילה לנספח המספרים, ושם כתוב מאיפה הוא בא, ממתי הוא בתוקף ומתי בדקנו אותו לאחרונה.
המספרים מתעדכנים. רוב הסכומים משתנים פעם בשנה, בינואר, וחלקם באמצע השנה, כשהחוק משתנה. כשזה קורה אנחנו מעדכנים את הספר: בראש הפרק שהשתנה מופיעה שורה קצרה שמספרת מה השתנה ומתי, וכל שינוי נרשם גם בנספח ו. זה היתרון של ספר שחי באתר.
מה הספר לא עושה
הספר מסביר, ומחשב דוגמאות. הוא לא נותן ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ פנסיוני, ולא מחליף בדיקה של המצב האישי שלכם. זכאות לגמלאות של ביטוח לאומי נקבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובמחלוקת על ידי בית הדין לעבודה. ייצוג מול רשויות המס שמור למייצגים מורשים: רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין. כשמשהו בדרך דורש איש מקצוע, נגיד את זה במפורש.
הספר חינמי ועומד בפני עצמו. בסוף כל פרק תמצאו את הצעד הבא, ולפעמים גם כלי חינמי של קמה שעוזר לעשות אותו.
איך להשתמש בעמוד
- תוכן העניינים נמצא בצד המסך במחשב, ובכפתור שבתחתית המסך בטלפון. הוא מראה בכל רגע איפה אתם בספר.
- לכל תת-פרק יש קישור קבוע. לחצו על סמל הקישור שליד הכותרת כדי להעתיק אותו ולשלוח למי שצריך.
- הצ'קליסטים נשמרים בדפדפן שלכם בלבד. הסימונים לא נשלחים אלינו.
- העמוד זוכר איפה עצרתם, גם זה בדפדפן שלכם בלבד, ומציע להמשיך משם.
- אפשר להדפיס את הספר, או לשמור אותו כקובץ PDF, מתפריט ההדפסה של הדפדפן.
הספר מתפרסם בהדרגה, פרק אחרי פרק. פרקים שעוד בכתיבה כבר מופיעים בתוכן העניינים בשמם, כדי שתדעו מה בדרך.
חלק א
לפני שפותחים
ההחלטה, הכסף האישי, הרעיון והמחיר.
01חלק א - לפני שפותחים
האם זה בשבילכם?
מה משתנה כשהופכים לעצמאים, איך משלבים עסק עם משכורת, כמה כסף לשים בצד לפני שמתחילים, וכמה באמת עולה להקים עסק.
ידעתי שאם אכשל, לא אצטער על זה. אבל ידעתי שהדבר היחיד שאולי אצטער עליו הוא שבכלל לא ניסיתי.
מה השתנה
- 6 באוקטובר 2026: תוקן המשפט על מס הכנסה בתת-פרק 1.2: המס מחושב על הסך של המשכורת וההכנסה מהעסק, והמס שהעסק מוסיף הוא המס על הסך פחות המס על המשכורת לבדה (תת-פרק 6.2).
- 4 באוקטובר 2026: הוסרה בתת-פרק 1.2 ההפניה לפרק 4 בעניין פעילות מזדמנת.
- 4 באוקטובר 2026: תוקן המשפט על המקדמות והדוח השנתי בתת-פרק 1.2: את שיעור המקדמות קובע פקיד השומה, ובעל עסק זעיר במסלול המקוצר אינו מגיש דוח שנתי.
לפני שפותחים עסק, קל לשאול "איך" ולדלג על "האם". ה"איך" מרגיש כמו התקדמות. אבל מי שמדלג על השאלה הראשונה מקבל את התשובות שלה בדרך הקשה: בשובר של ביטוח לאומי שלא ציפה לו, בחודש בלי הכנסה, או במחיר שקבע נמוך מדי. הפרק הזה לא בא לשכנע אתכם לפתוח עסק, וגם לא להניא אתכם. הוא פורש את התמונה שהמשכורת הסתירה, כדי שתחליטו בעיניים פקוחות.
לפני שמתחילים
- תלוש שכר אחרון, אם אתם שכירים עכשיו או הייתם לאחרונה.
- הערכה של ההוצאות החודשיות של הבית. לא צריך דיוק, רק סדר גודל אמיתי.
- דף או קובץ ריק, לעשר השאלות שבסוף הפרק.
1.1 מה באמת משתנה כשהופכים לעצמאים
כשאתם שכירים, סביב המשכורת מתרחשת הרבה עבודה שאתם לא רואים. המעסיק מנכה מס הכנסה ומעביר אותו לרשות המסים, כל חודש. הוא מנכה דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ומוסיף דמי ביטוח לאומי משלו. הוא מפקיד לפנסיה את החלק שלכם ואת החלק שלו, כולל רכיב לפיצויים. הוא משלם לכם על ימי חופשה, על ימי מחלה ועל חגים, ומשלם דמי הבראה. והחוק מגן עליכם: שכר מינימום, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ודמי אבטלה.
ביום שבו אתם הופכים לעצמאים, כל זה עובר דרככם. הלקוח משלם לכם את הסכום כולו, בדרך כלל בלי שום ניכוי. לקוחות גדולים וגופים ציבוריים עשויים לנכות מס במקור, אלא אם תציגו להם אישור ניכוי במקור (תת-פרק 6.4). מעכשיו אתם אלה שמעבירים: מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי בשיעורים של עצמאים, והפקדה לפנסיה, שהיא חובה בחוק גם לעצמאים. אף אחד לא משלם לכם על יום חופש או על יום מחלה, ועצמאים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה: כשהעבודה נגמרת, אין דמי אבטלה.
התרשים במילים
שני טורים. בטור של השכירים המעסיק נמצא למעלה, וממנו יוצאים ארבעה חיצים: מס הכנסה לרשות המסים בניכוי מהתלוש, דמי ביטוח לאומי (החלק של העובד ועוד חלק של המעסיק), הפקדה לקופת הפנסיה (החלק של העובד, של המעסיק ופיצויים), והנטו לעובד, שמשולם גם בימי חופש ומחלה. בטור של העצמאים הלקוח נמצא למעלה, וכל הסכום מגיע אל העצמאי. ממנו יוצאים שלושה חיצים, כולם באחריותו: מס הכנסה לרשות המסים, דמי ביטוח לאומי של עצמאי, והפקדה לפנסיה של עצמאי.
| הנושא | כשכירים | כעצמאים |
|---|---|---|
| מס הכנסה | ניכוי במקור מהתלוש, כל חודש | במסלול הרגיל מקדמות, למי שחייב בהן, ודוח שנתי; בעל עסק זעיר במסלול המקוצר: תיאום מס ודיווח שנתי מקוצר |
| ביטוח לאומי ובריאות | מנוכה מהתלוש, והמעסיק מוסיף דמי ביטוח לאומי משלו | אתם משלמים הכול, בשיעורים של עצמאים |
| פנסיה | 6% מהשכר שלכם, 6.5% מהמעסיק ועוד 6% לפיצויים | אתם מפקידים: 4.45% על החלק הראשון של ההכנסה ו-12.55% על החלק שאחריו |
| חופשה, מחלה וחגים | ימים בתשלום (דמי מחלה: מהיום השני, ובימים הראשונים בשיעור חלקי) | יום שלא עבדתם הוא יום בלי הכנסה |
| פיטורים | פיצויים ודמי אבטלה, לפי התנאים | אין פיצויים, ואין ביטוח אבטלה לעצמאים |
| הוצאות העבודה | על חשבון המעסיק | הוצאות מוכרות מקטינות את הרווח שעליו משלמים מס. בעל עסק זעיר מנכה במקומן 30% מהמחזור |
שיעורי הפנסיה של שכירים הם המינימום שקובעים צווי ההרחבה, והחובה חלה על השכר עד השכר הממוצע במשק. יש מעסיקים שמפקידים יותר, וגם על שכר גבוה יותר. אצל עצמאים, "החלק הראשון" הוא ההכנסה עד מחצית השכר הממוצע במשק, ו"החלק שאחריו" הוא ההכנסה שמעל המחצית ועד השכר הממוצע. פרק 8 מפרט.
מקורות (4)
- צו ההרחבה לפנסיה, 2016 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/extention-order-pension-insurance-2016/he/extention-order-pension-insurance-2016.pdfמ-1 בינואר 2017
- צו ההרחבה לפנסיה, 2011 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/extention-order-pension-obligation-2011/he/extention-order-pension-obligation-2011.pdfמ-1 בינואר 2014
- חוק ההתייעלות 2017-2018, פרק ב' (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_ההתייעלות_הכלכלית_(תיקוני_חקיקה_להשגת_יעדי_התקציב_לשנות_התקציב_2017_ו-2018)מ-1 בינואר 2017
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהמ-1 בינואר 2024
זה לא אומר שעצמאים מרוויחים פחות. זה אומר שהמחיר שלהם צריך לכסות את כל מה שהמעסיק שילם בשקט. הנה החשבון, על יוסי, שעזב משרה כדי לייעץ לחברות.
יוסי השתכר 20,000 ש"ח ברוטו בחודש, והמעסיק שלו הפריש לפנסיה על כל השכר (החובה חלה רק עד השכר הממוצע במשק). לפני שהוא קובע מחיר כיועץ, הוא בודק כמה המשכורת הזו עלתה באמת למעסיק, לפי השיעורים של 2026.
| שכר ברוטו | 20,000 ש"ח |
|---|---|
| הפקדת המעסיק לפנסיה, 6.5% מכל השכר | 1,300 ש"ח |
| הפקדת המעסיק לפיצויים, 6% מכל השכר | 1,200 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי, החלק של המעסיק: 4.51% עד 7,703 ש"ח בחודש, ו-7.6% על היתרה | 1,282 ש"ח |
| מה המשכורת עלתה למעסיק בחודש | 23,782 ש"ח |
כלומר, כל שקל של ברוטו עלה למעסיק כ-1.19 ש"ח, עוד לפני דמי הבראה (451.50 ש"ח ליום הבראה ב-2026, ומספר הימים לפי הוותק), קרן השתלמות, ארוחות או רכב. ויש עוד שכבה: כשכיר, יוסי קיבל שכר גם בימים שלא עבד. כעצמאי הוא רוצה 25 ימי חופש, חג ומחלה בשנה, מתוך כ-260 ימי עבודה, ולכן את העלות השנתית של המשכורת הוא צריך להרוויח בכ-90 אחוזים מהזמן: 26,312 ש"ח בכל חודש שבו הוא עובד. זה פי 1.32 מהברוטו שעזב, עוד לפני הוצאות העסק.
עצמאי לא מחייב על כל שעה שהוא עובד: חלק מהזמן הולך לשיווק, להצעות מחיר, לנסיעות ולניירת. יוסי מעריך שמתוך 160 שעות עבודה בחודש, לקוחות ישלמו על 70 אחוזים מהן.
| מה שיוסי צריך להכניס בכל חודש עבודה | 26,312 ש"ח |
|---|---|
| שעות שלקוחות משלמים עליהן בחודש (70 אחוזים מ-160) | 112 שעות |
| התעריף שמחליף את המשכורת, לפני מע"מ | 235 ש"ח לשעה |
ולשם השוואה: האינטואיציה, הברוטו חלקי 160 שעות, נותנת 125 ש"ח לשעה. מי שמתמחר לפי התלוש, ולא לפי העסק, מפסיד את ההפרש הזה בכל שעה שהוא מחייב. וגם התעריף של 235 ש"ח עוד לא כולל את הוצאות העסק. יוסי הוא עוסק מורשה, ולכן יוסיף עליו 18% מע"מ: כסף שאינו שלו, ושהוא מעביר לרשות המסים. פרק 2 בונה מכל זה מחיר מלא.
ומה מקבלים בתמורה? שליטה במחיר ובזמן. אפשרות להרוויח יותר ממשכורת כשהעסק גדל, כי אין סולם שכר שעוצר אתכם. הוצאות מוכרות: כסף שאתם מוציאים כדי לייצר הכנסה, כמו ציוד, תוכנות ונסיעות, מקטין את הרווח שעליו משלמים מס (ובמסלול העסק הזעיר, ניכוי קבוע של 30% מהמחזור עושה את העבודה הזו גם בלי קבלות). ודבר שקשה לשים עליו מספר: העסק הוא שלכם, והמוניטין שנבנה בו נשאר אצלכם.
1.2 שכיר וגם עצמאי: מס, ביטוח לאומי ופנסיה
עסקים רבים לא נולדים ביום שבו מישהו מתפטר. הם נולדים בערב, אחרי העבודה: שיעור פרטי, פרויקט עיצוב לחבר של חבר, ייעוץ בסוף שבוע. אפשר להיות שכירים ועצמאים באותו זמן. זה חוקי, זה נפוץ, ולא צריך לשם כך אישור מאף רשות.
אבל מרגע שמתחילים לעבוד כעצמאים, גם לצד משכורת, צריך לפתוח תיק עוסק, לא יאוחר מיום תחילת הפעילות. המשכורת ממשיכה כרגיל, והעסק מתנהל בתיק משלו.
מס הכנסה: מחושב על המשכורת ועל העסק יחד. משכורת והכנסה מעסק הן שתיהן "הכנסה מיגיעה אישית", ומס הכנסה מחושב על הסכום השנתי המשותף שלהן, לפי מדרגות, ונקודות הזיכוי מקוזזות מהמס של הסך. המס שהעסק מוסיף הוא המס על הסך, פחות המס על המשכורת לבדה. כשהמשכורת לבדה כבר משלמת מס, התוספת מתחילה במדרגה השולית שלכם, המדרגה שבה נמצא השקל האחרון של המשכורת, ואם ההכנסה מהעסק גדולה מספיק, היא מגיעה גם למדרגות שמעליה. זו התשובה לשאלה "כמה אחוז מס משלם עצמאי": זה תלוי פחות בעסק, ויותר במה שמרוויחים לצדו.
שני סייגים. הכנסות אחרות, כמו ריבית, דיבידנד או רווח הון, ממוסות בשיעורים משלהן. והמדרגות הנמוכות חלות על הכנסה מעסק רק כשמנהלים פנקסים כדין.
נועה משתכרת 12,000 ש"ח ברוטו בחודש כאנליסטית, 144,000 ש"ח בשנה. השיעורים הפרטיים מכניסים לה 3,000 ש"ח בחודש, 36,000 ש"ח בשנה, בלי הוצאות מיוחדות. היא פתחה תיק עוסק פטור אונליין, ולכן נרשמה כברירת מחדל גם כ"בעלת עסק זעיר": במקום להוכיח הוצאות, היא מנכה 30% מהמחזור.
| המשכורת בשנה | 144,000 ש"ח |
|---|---|
| המדרגה שבה המשכורת מסתיימת (ההכנסה שבין 120,720 ש"ח ל-228,000 ש"ח בשנה) | 20% |
| מחזור השיעורים בשנה | 36,000 ש"ח |
| בניכוי 30% מהמחזור (מסלול עסק זעיר) | 10,800 ש"ח |
| ההכנסה החייבת מהשיעורים | 25,200 ש"ח |
| הסך עולה מ-144,000 ל-169,200 ש"ח בשנה, והתוספת כולה באותה מדרגה | 20% |
| מס הכנסה על השיעורים בשנה, בקירוב (420 ש"ח בחודש) | 5,040 ש"ח |
בלי מסלול העסק הזעיר, כלומר אם נועה ביקשה לצאת ממנו ואין לה הוצאות, היא הייתה משלמת 7,200 ש"ח בשנה. ולעמיתה שלה לעבודה, שמשתכרת 20,000 ש"ח בחודש ונותנת אותם שיעורים, אותה הכנסה נופלת במדרגה של 31%: 7,812 ש"ח בשנה במסלול העסק הזעיר. אותה עבודה, אותו מחיר, ומס אחר. החישוב מפושט בכוונה: הוא לא מביא בחשבון ביטוח לאומי, הפקדות לפנסיה וזיכויים נוספים, ומניח שנועה מוציאה קבלות ומנהלת את הרישומים כדין. תת-פרק 3.4 מסביר את מסלול העסק הזעיר, ופרק 6 עושה את החישוב המלא.
התרשים במילים
פס אופקי של ההכנסה השנתית, מחולק למדרגות המס של 2026: 10% עד 84,120 ש"ח, 14% עד 120,720 ש"ח, 20% עד 228,000 ש"ח ו-31% עד 301,200 ש"ח. בשורה הראשונה המשכורת של נועה, 144,000 ש"ח בשנה, מגיעה עד בתוך מדרגת ה-20%, וכשההכנסה החייבת מהשיעורים, 25,200 ש"ח, מצטרפת אליה, התוספת כולה באותה מדרגה. בשורה השנייה המשכורת של העמיתה, 240,000 ש"ח, מגיעה עד מדרגת ה-31%, וגם שם התוספת כולה במדרגה הזו. המס שהשיעורים מוסיפים הוא ההפרש בין המס על הסך למס על המשכורת לבדה.
ביטוח לאומי: האם אתם "עובד עצמאי"? בביטוח לאומי, לא כל מי שיש לו הכנסה מעסק נחשב "עובד עצמאי". ההגדרה בנויה על שעות ועל הכנסה, ומספיק לעמוד באחד משלושה תנאים:
- עוסקים בעסק לפחות 20 שעות בשבוע, בממוצע.
- ההכנסה החודשית הממוצעת מהעסק היא לפחות 50% מהשכר הממוצע, כלומר 6,885 ש"ח בחודש.
- עוסקים בעסק לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, וגם ההכנסה החודשית הממוצעת ממנו היא לפחות 15% מהשכר הממוצע, כלומר 2,065 ש"ח בחודש.
השכר הממוצע שממנו נגזרים הסכומים הוא 13,769 ש"ח בחודש. וספרו את כל הזמן שאתם עוסקים בעסק, לא רק את השעות שהלקוח משלם עליהן: גם הכנה, נסיעות וניירת. התמונה המלאה נמצאת במדריך ביטוח לאומי לעצמאים, ובפרק 8.
מי שעונה להגדרה משלם דמי ביטוח של עצמאי, ומבוטח כעצמאי: לדמי פגיעה בעבודה, אם הוא רשום בביטוח לאומי בזמן הפגיעה, ולדמי לידה, בתנאי רישום, תשלום ותקופת אכשרה (תת-פרק 8.6). מי שלא עונה להגדרה, ביטוח לאומי רואה בהכנסה מהעסק שלו "הכנסה שלא מעבודה".
זה המקרה של נועה. היא עוסקת בשיעורים, כולל הכנה ונסיעות, כ-6 שעות בשבוע בממוצע, והם מכניסים לה 3,000 ש"ח בחודש. ההכנסה עוברת את 2,065 ש"ח, אבל היא עוסקת בשיעורים פחות מ-12 שעות בשבוע, וההכנסה לא מגיעה ל-6,885 ש"ח: היא לא עומדת באף אחד משלושת התנאים. הכנסה שלא מעבודה פטורה מדמי ביטוח עד 3,442 ש"ח בחודש, רבע מהשכר הממוצע, ולכן על השיעורים נועה לא תשלם לביטוח לאומי דבר, כל עוד סך ההכנסות שלה שלא מעבודה, כולל למשל שכר דירה, לא עולה על הסכום הזה.
הפטור הוא מתשלום, לא מדיווח: גם מי שלא עונה להגדרה מודיע לביטוח לאומי על ההכנסה, בטופס 6101, והמוסד הוא שקובע את הסיווג. והמחיר של הפטור: על ההכנסה הזו נועה לא מבוטחת כעצמאית.
אם נועה תעסוק בשיעורים 12 שעות בשבוע או יותר בממוצע, כולל הכנה ונסיעות, היא תיחשב עובדת עצמאית: תשלם דמי ביטוח של עצמאית, ותהיה מבוטחת כעצמאית. וכאן פרט שכדאי להכיר: מדרגת הגבייה המופחתת, 7,703 ש"ח בחודש, מנוצלת קודם על ידי המשכורת, ורק מה שנשאר ממנה חל על ההכנסה מהעסק. המשכורת של נועה כבר ניצלה את כולה, ולכן ההכנסה מהשיעורים תחויב בשיעור הרגיל של עצמאי, 18%.
פנסיה: חובה, אבל ההפקדות מהמשכורת נספרות. חובת הפנסיה לעצמאים חלה על כל מי שיש לו הכנסה מעסק, גם אם הוא שכיר, למעט מי שטרם מלאו לו 21, מי שהגיע לגיל הפרישה המוקדמת, ומי שהיה בן 55 או יותר ב-1 בינואר 2017. השיעורים הם 4.45% על ההכנסה מהעסק עד מחצית השכר הממוצע במשק, ו-12.55% על החלק שמעל המחצית ועד השכר הממוצע. אבל החוק מנכה מהחובה הזו את מה שכבר הופקד לפנסיה בזכות המשכורת.
אצל נועה, החובה על השיעורים היא לכל היותר 1,602 ש"ח בשנה, וההפקדות לפנסיה מהמשכורת שלה, 6% ממנה ו-6.5% מהמעסיק, מגיעות ל-18,000 ש"ח בשנה. לכן היא לא צריכה להפקיד דבר נוסף. מי שהמשכורת שלו נמוכה, או שאין לו פנסיה בעבודה, צריך לעשות את החשבון. ומי שנרשם כעוסק לראשונה פחות משישה חודשים לפני סוף שנת המס, פטור מהחובה לאותה שנה. להרחבה: פנסיה חובה לעצמאים.
מקדמות ודוח שנתי: שומרים בצד מהשקל הראשון. מי שיש לו הכנסה מעסק משלם בדרך כלל מקדמות למס הכנסה במהלך השנה, כאחוז מהמחזור, בשיעור שפקיד השומה קובע. בעל עסק זעיר במסלול המקוצר אינו מחויב במקדמות באופן אוטומטי. בסוף השנה מגישים דוח, ובו שתי ההכנסות מתחברות ונעשית ההתחשבנות הסופית; בעל עסק זעיר במסלול המקוצר עושה במקום זה שני צעדים מקוונים, תיאום מס עד סוף השנה, ודיווח שנתי מקוצר ותשלום עד 31 במרץ (תת-פרק 3.4). כדי שההתחשבנות לא תפתיע, שומרים בצד מכל תשלום שנכנס מהעסק, מהשקל הראשון.
כלי חינמיכמה אחוז מכל תשלום לשמור בצד למס הכנסה, לביטוח לאומי, לפנסיה חובה ולמע"מ? הכלי נותן הערכה, גם כשיש משכורת במקביל.
1.3 הכסף האישי לפני הכסף העסקי
החודשים הראשונים של עסק נראים בדרך כלל אחרת מהממוצע שלו. לוקח זמן למצוא לקוחות, לוקח זמן לעשות את העבודה, ואז לוקח זמן לקבל את הכסף. זה לא כישלון, זה המבנה. ואת המבנה אפשר לתכנן.
למה הכסף מגיע מאוחר: "שוטף פלוס". לקוחות עסקיים רבים משלמים בתנאי "שוטף פלוס". "שוטף" הוא סוף החודש שבו הגשתם את החשבון, וה"פלוס" הוא מספר הימים שאחריו. לחוק יש כאן ברירת מחדל: לקוח שהוא עסק משלם לכל המאוחר 45 ימים מתום החודש שבו הגשתם את החשבון, אלא אם נקבע בחוזה במפורש מועד אחר, בתנאים שהחוק מגדיר.
דרישת תשלום שדנה שולחת ב-25 באוקטובר תשולם, בתנאי שוטף פלוס 30, עד 30 בנובמבר, ובברירת המחדל של החוק עד 15 בדצמבר. כלומר, עבודה שהתחילה ב-5 באוקטובר יכולה להפוך לכסף בחשבון רק 71 ימים אחר כך.
התרשים במילים
ציר זמן של ארבע נקודות. ב-5 באוקטובר דנה מתחילה לעבוד על פרויקט. ב-25 באוקטובר היא מוסרת אותו ושולחת דרישת תשלום. בתנאי שוטף פלוס 30 התשלום מגיע עד 30 בנובמבר. בברירת המחדל של חוק מוסר תשלומים לספקים, 45 ימים מתום החודש, הוא מגיע עד 15 בדצמבר.
הכרית: כמה כסף צריך בצד. הכרית היא הכסף שמחזיק את הבית עד שהעסק יכול להחזיק אותו. הדרך לחשב אותה פשוטה: לכל אחד מהחודשים הראשונים מחסרים מההוצאות של הבית את מה שאתם צופים להכניס, ומחברים את הפערים. כלל אצבע מקובל הוא כרית של שלושה עד שישה חודשי הוצאות, אבל החשבון שלכם שווה יותר מכל כלל אצבע.
הבית של דנה מוציא 8,500 ש"ח בחודש. היא בונה צפי שמרני להכנסות בחצי השנה הראשונה, ומכל תשלום שומרת בצד 10 אחוזים. בהכנסה כזו רוב הסכום הזה הולך לביטוח לאומי, 7.7% כל עוד ההכנסה החודשית הממוצעת מתחת ל-7,703 ש"ח, והיתרה למס הכנסה. ההפקדה לפנסיה לא כלולה כאן, וכשההכנסה תעלה, יעלה גם האחוז שצריך לשמור (תת-פרק 6.8 מחשב אותו). לכל חודש היא בודקת כמה חסר כדי להגיע להוצאות הבית.
| חודש 1: הכנסה 1,500, אחרי ההפרשה 1,350 | חסר 7,150 ש"ח |
|---|---|
| חודש 2: הכנסה 3,500, אחרי ההפרשה 3,150 | חסר 5,350 ש"ח |
| חודש 3: הכנסה 5,000, אחרי ההפרשה 4,500 | חסר 4,000 ש"ח |
| חודש 4: הכנסה 7,000, אחרי ההפרשה 6,300 | חסר 2,200 ש"ח |
| חודש 5: הכנסה 8,500, אחרי ההפרשה 7,650 | חסר 850 ש"ח |
| חודש 6: הכנסה 9,500, אחרי ההפרשה 8,550 | עודף 50 ש"ח |
| סך הכול ייצא מהכרית | 19,550 ש"ח |
דנה מוסיפה מרווח ביטחון של חודש הוצאות אחד, למקרה שהצפי שלה אופטימי מדי. הכרית שלה: 28,050 ש"ח, ובמספר עגול 29,000 ש"ח. את הסכום הזה היא שמה בצד לפני שהיא עוזבת את המשרה. ובקצב של החודש השישי, 114,000 ש"ח בשנה, היא עדיין מתחת לתקרת העוסק הפטור, 122,833 ש"ח.
התרשים במילים
תרשים עמודות של שישה חודשים. בכל חודש העמודה מראה את מה שנשאר לדנה מההכנסה אחרי ההפרשה, והקו המקווקו מסמן הוצאות בית של 8,500 ש"ח. בחודש 1 נשאר לה 1,350 ש"ח וחסר 7,150. בחודש 2 נשאר לה 3,150 ש"ח וחסר 5,350. בחודש 3 נשאר לה 4,500 ש"ח וחסר 4,000. בחודש 4 נשאר לה 6,300 ש"ח וחסר 2,200. בחודש 5 נשאר לה 7,650 ש"ח וחסר 850. בחודש 6 נשאר לה 8,550 ש"ח ויש עודף של 50. עד שהעסק מחזיק את הבית יוצאים מהכרית 19,550 ש"ח.
לפני שעוזבים משכורת. כמה בדיקות קצרות חוסכות הפתעות גדולות:
- אם פוטרתם, ייתכן שאתם זכאים לדמי אבטלה, ופתיחת עסק משפיעה על הזכאות. קראו את פתיחת עסק אחרי פיטורים לפני שאתם פותחים תיק.
- אם אתם בחופשת לידה, לתקופה הזו יש כללים משלה: פתיחת עסק אחרי חופשת לידה.
- חשבו על ימים בלי יכולת לעבוד. לעצמאי אין דמי מחלה ממעסיק. ביטוח אובדן כושר עבודה הוא הדרך המקובלת לכסות תקופה ארוכה בלי הכנסה, ותת-פרק 13.2 עובר על הביטוחים שבאמת צריך בהתחלה.
- אם יש הלוואה או משכנתה, בדקו מה המשמעות של המעבר מול הבנק. משכורת קבועה היא חלק מהאופן שבו הבנק רואה אתכם.
להפריד את הכסף מהיום הראשון. לעוסק יחיד אין חובה כללית בחוק לנהל חשבון בנק נפרד לעסק, אבל ברישום כעוסק תתבקשו להציג אישור על חשבון הבנק שבו העסק יתנהל. והרגל אחד חוסך הרבה זמן וכאב ראש: חשבון אחד שכל התשלומים של העסק עוברים בו, ורק הם. כך הדוח השנתי הופך מחיפוש בתדפיסים לרשימה מסודרת. ומכל תשלום שנכנס מעבירים מיד את החלק של המס, ביטוח לאומי והפנסיה לחשבון נפרד או לפיקדון, כדי שהכסף הזה לא ייראה כמו כסף פנוי.
להרחבה באתרחשבון בנק לעסק: מתי באמת צריך ואיך בוחריםחשבון נפרד, חשבון משני או חשבון עסקי, ומה לשאול את הבנק לפני שפותחים.1.4 כמה זה עולה להקים עסק בישראל
התשובה הקצרה מפתיעה רבים: למדינה, כמעט כלום. אין אגרה על פתיחת תיק עוסק, לא לעוסק פטור ולא לעוסק מורשה, ואין אגרה על פתיחת התיק במס הכנסה או על הרישום בביטוח לאומי. אגרות קיימות, אבל בהקשרים אחרים: רישום חברה, רישום שם עסק, רישום סימן מסחר, ורישיון עסק בתחומים שדורשים אותו.
| הפעולה | אגרה | הערה |
|---|---|---|
| פתיחת תיק במע"מ, עוסק פטור או עוסק מורשה | 0 ש"ח | "השירות ניתן ללא עלות" (רשות המסים). עוסק פטור נפתח באינטרנט |
| פתיחת תיק במס הכנסה | 0 ש"ח | במסלול המקוון של עוסק פטור הוא נפתח יחד עם מע"מ |
| רישום כעצמאי בביטוח לאומי | 0 ש"ח | במסלול המקוון, כשהנתונים מראים שצריך תיק; אחרת, בטופס 6101 |
| רישום חברה בע"מ | 2,559 ש"ח | ברישום מקוון. בשנת הרישום אין אגרה שנתית; אחריה 1,338 ש"ח בתשלום עד 31 במרץ, או 1,777 ש"ח אחר כך (תעריפי 2026) |
| רישום שם עסק | 326 ש"ח | עם הבקשה; ובתעריף, 163 ש"ח לכל תעודת רישום. חובה למי שפועל בשם שאינו שם משפחתו, עם שמו הפרטי או בלעדיו (תת-פרק 12.2) |
| בקשה לרישום סימן מסחר | 1,904 ש"ח | לסוג אחד של טובין או שירותים, ועוד 1,432 ש"ח לכל סוג נוסף. לא חובה |
| רישיון עסק | אגרה אחידה שנקבעה בתקנות (תת-פרק 13.1) | נדרש רק לעסקים שמופיעים בצו רישוי עסקים, כמו עסקי מזון, טיפולי יופי וקוסמטיקה, ואולמות וגנים לאירועים |
מקורות (2)
- רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/reports/companies-fee-rates-2020/he/companies-fee-rates-2025.pdfתעריף 2026
- רשות הפטנטים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/news/ilpo-fees/he/news_fees-2026.pdfמ-1 בינואר 2026
אז איפה הכסף? בשלושה מקומות. הראשון הוא עזרה בפתיחה, למי שבוחר בה: מי שמשלם לרואה חשבון, ליועץ מס או לשירות ליווי משלם על בדיקה, על ליווי ועל ביטחון בהחלטות, לא על אגרה של המדינה. השני הוא הכלים של העסק: תוכנה או פנקס להוצאת קבלות, הנהלת חשבונות, חשבון בנק, אמצעי גבייה וביטוחים. השלישי הוא התשלומים השוטפים: מס הכנסה, ביטוח לאומי ופנסיה. הם גדלים עם ההכנסה שלכם, ולא תלויים במחיר של אף ספק.
| הסעיף | חובה? | מתי זה נהיה רלוונטי |
|---|---|---|
| מסמך על כל תשלום שמקבלים | חובה | מהתשלום הראשון: קבלה מפנקס מודפס או מתוכנה (פרק 5) |
| תוכנה להוצאת קבלות וחשבוניות | בחירה | נוחה מהיום הראשון, ובמיוחד לעוסק מורשה שצריך מספרי הקצאה (פרק 5) |
| הנהלת חשבונות ורואה חשבון | בחירה, לעוסק יחיד | את הדוח השנתי אפשר להגיש לבד, ורבים לוקחים עזרה (פרק 9) |
| חשבון בנק נפרד לעסק | לא חובה בחוק, ומומלץ מאוד | מהיום הראשון (תת-פרק 1.3) |
| ביטוח אחריות מקצועית | בחירה, ולפעמים דרישה של לקוח | לפי התחום (תת-פרק 13.2) |
| דומיין ואתר | בחירה | חלק מההקמה אצל עסקים רבים היום (פרק 12) |
| רישיון עסק | רק לעסקים שבצו רישוי עסקים | בודקים מול הרשות המקומית לפני שמתחילים (תת-פרק 13.1) |
עומר ורות שוקלים לפתוח חברה כבר ביום הראשון. לפני שהם מחליטים, הם בודקים כמה יעלו האגרות לבדן, לפי תעריפי 2026.
| אגרת רישום חברה, ברישום מקוון | 2,559 ש"ח |
|---|---|
| אגרה שנתית בשנת הרישום | 0 ש"ח |
| אגרה שנתית מהשנה השנייה, בתשלום עד 31 במרץ | 1,338 ש"ח |
| אגרות המדינה בשנתיים הראשונות | 3,897 ש"ח |
האגרות הן החלק הקטן. חברה נדרשת למנות רואה חשבון מבקר, וחברה פרטית שמחזורה עד 731,660 ש"ח בשנה רשאית, בתנאים, לוותר עליו (חוק החברות, סעיפים 154 ו-158). אבל בשנה שבה הייתה לחברה הכנסה, הדוח השנתי שלה למס הכנסה טעון אישור רואה חשבון (פקודת מס הכנסה, סעיף 131(א)(5) ו-(ג)), ולכן בפועל כל חברה פעילה עובדת עם רואה חשבון, וגם מגישה דיווח שנתי לרשם ומפרידה לגמרי בין הכסף שלה לכסף של בעלי המניות. זו הסיבה שעסקים רבים מתחילים כעוסק, ועוברים לחברה כשההכנסה, השותפים או המשקיעים מצדיקים את זה. פרק 10 מסביר מתי.
1.5 עשר שאלות לפני שממשיכים
אין תשובות נכונות לשאלות האלה, יש תשובות שלכם. ענו עליהן בכתב, אפילו במשפט אחד לכל שאלה. הן חומר הגלם של הפרקים הבאים, ומי שעונה עליהן לפני שהוא פותח תיק חוסך לעצמו טעויות יקרות.
עשר שאלות, ומה כל אחת קובעת
0 מתוך 10
עניתם? בדיקת ההתאמה של קמה שואלת חלק מאותן שאלות, ומחזירה כיוון ראשוני למסלול, עם הנימוק. היא חינמית ולא דורשת הרשמה. זו התאמה ראשונית, לא ייעוץ מס.
02חלק א - לפני שפותחים
הרעיון, הלקוח הראשון והמחיר
איך הופכים רעיון להצעה, בודקים ביקוש בלי לבנות כלום, קובעים מחיר שמחזיק את הבית, כותבים תוכנית בעמוד אחד ומממנים את ההתחלה.
התאהבו בבעיה, לא בפתרון.
מה השתנה
- 6 באוקטובר 2026: בתת-פרק 2.3: מחשבון התעריף לשעה מביא עכשיו בחשבון גם פנסיה חובה, ולכן הרצפה שהוא מחזיר לדנה עלתה.
קל להתחיל מהטפסים, כי טופס הוא משימה ברורה, עם שדות, מסמכים וכפתור שליחה. אבל הטעויות היקרות באמת נעשות לפני הטופס: הצעה שאף אחד לא ביקש, או מחיר שלא מחזיק את הבית. הן מתגלות לאט, בחודשים שבהם הכרית נשחקת. הפרק הזה עושה את העבודה שאף טופס לא שואל עליה: מנסחים הצעה בשורה אחת, בודקים שמישהו מוכן לשלם עליה לפני שבונים דבר, קובעים מחיר שמכסה את החיים ולא רק את השעה, ומחליטים איך מממנים את החודשים הראשונים. בסוף הפרק תהיה לכם תוכנית עסקית בעמוד אחד, במילים שלכם.
לפני שמתחילים
- הרעיון שלכם במשפט אחד, גם אם הוא עוד לא מלוטש.
- רשימה של עשרה אנשים או עסקים שעשויים לשלם על מה שאתם מציעים, ודרך ליצור איתם קשר.
- שני מספרים מתת-פרק 1.3: ההוצאות החודשיות של הבית, והכרית שחישבתם.
2.1 מרעיון להצעה בשורה אחת
רעיון הוא מה שאתם רוצים לעשות. הצעה היא מה שמישהו מוכן לשלם עליו. ההבדל נשמע דק, אבל זה ההבדל בין "אני מעצבת" לבין משפט שלקוח יכול להגיד לו כן או לא.
הצעה טובה עונה בשורה אחת על ארבע שאלות: מה אתם עושים, למי, איזו תוצאה הלקוח מקבל, ובאיזו צורה הוא קונה אותה (חבילה, שעה, מנוי או פרויקט). התבנית: "[מה] ל[מי], כדי ש[תוצאה], [באיזו צורה ובכמה זמן]".
| הרעיון | ההצעה בשורה אחת | |
|---|---|---|
| דנה | לעצב לוגואים | מיתוג ראשון לעסקים בשנה הראשונה שלהם, כדי שייראו מקצועיים ברשתות ובהצעות המחיר: לוגו, צבעים ותבניות לרשתות, בתוך שבועיים |
| יוסי | לייעץ לחברות | מיפוי וקיצור של תהליך ההזמנות במפעלי ייצור, כדי שהזמנה תעבור מהלקוח לייצור בפחות ימים, בפרויקט של שישה שבועות עם יעד מדיד |
| נועה | ללמד מתמטיקה | שיעורים פרטיים, אחד על אחד, לתלמידים שניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות, כדי שיגיעו למבחן בביטחון: לאורך השנה, ובתגבור בחודשיים שלפני המבחן |
שימו לב למה שנעלם בדרך: המילים שמתארות אתכם. "מעצבת מוכשרת עם שבע שנות ניסיון" הוא נימוק, לא הצעה. הלקוח קונה תוצאה, והניסיון שלכם הוא הסיבה להאמין שתגיעו אליה. לסיבה הזו יש שורה משלה בתוכנית, "למה אתם" (תת-פרק 2.4).
ארבעה מבחנים לשורה. האם אדם זר מבין אותה בעשר שניות? האם יש בה לקוח מסוים, ולא "כל מי שצריך"? האם התוצאה היא משהו שהלקוח רוצה, ולא משהו שאתם יודעים לעשות? והאם אפשר לשים לידה מחיר? שורה שעוברת את ארבעתם מוכנה לבדיקה.
ושם לעסק? הוא יכול לחכות. תיק עוסק נפתח על שמכם ועל מספר תעודת הזהות שלכם, ושם לעסק אפשר להוסיף אחר כך, בעדכון פרטי העוסק; שם שאינו שם המשפחה, עם השם הפרטי או בלעדיו, נרשם גם לפי פקודת רישום שמות עסק, בתוך 14 ימים מהיום שמתחילים לפעול בו. מי שכבר בחר שם בודק אותו לפני שהוא משקיע בו: שאין סימן מסחר רשום זהה או דומה לו, שהדומיין פנוי, ושאפשר לקבל אותו כשם משתמש ברשתות (תת-פרק 12.2).
2.2 לבדוק ביקוש בלי לבנות כלום
השאלה "הייתם קונים את זה?" מלמדת מעט מאוד. אנשים נחמדים, ואומרים כן כי לא נעים להגיד לא. מה שמנבא אם מישהו ישלם הוא מה שהוא כבר עשה, ובעיקר: אם כבר שילם על פתרון לאותה בעיה.
לכן בודקים ביקוש בשלוש מדרגות, כל אחת חזקה מקודמתה, ולא בונים את השירות עצמו לפני שהמדרגה השלישית עובדת:
- שיחות. עשר שיחות קצרות עם אנשים שמתאימים לשורה שכתבתם. לא מציגים את ההצעה. שואלים על העבר: מתי בפעם האחרונה נתקלו בבעיה, מה עשו, כמה זה עלה להם ומה הפריע.
- הצעה עם מחיר. הודעה או עמוד אחד עם השורה, המחיר ודרך להגיד כן. סופרים כמה ענו, וכמה ביקשו להתקדם.
- כסף. לקוח ראשון שמשלם, מקדמה על עבודה, או פיילוט בתשלום. זה הסימן היחיד שאין בו נימוס.
| שואלים | במקום לשאול |
|---|---|
| מתי בפעם האחרונה הייתם צריכים משהו כזה, ומה עשיתם? | הייתם קונים שירות כזה? |
| כמה שילמתם בפעם האחרונה, ולמי? | כמה הייתם משלמים? |
| מה הפריע לכם בפעם ההיא? | זה רעיון טוב? |
| את מי עוד כדאי לי לשאול, ותוכלו להכיר בינינו? | הייתם ממליצים עליי? |
ומה עם אתר? לבדיקה מספיק עמוד אחד, עם השורה, המחיר ודרך ליצור קשר, ואפשר להקים אותו ביום אחד. הוא כלי טוב למדרגה השנייה (תת-פרק 12.4 מפרט מה הוא חייב לכלול, ותת-פרק 12.6 מה החוק דורש מאתר עסקי). אבל עמוד אינו הוכחה לביקוש. הוכחה היא מישהו ששילם.
דנה חיברה את שתי המדרגות הראשונות להודעה אחת. היא שלחה אותה באופן אישי ל-15 בעלים של עסקים שנפתחו בשנה האחרונה, אנשים שהכירה בעבודה ובקורס שלמדה, אחרי שבדקה בחוזה העבודה שאין מניעה (תת-פרק 1.2). בהודעה: השורה שלה, מחיר, ושאלה אחת: "יש לך עשר דקות לדבר על זה השבוע?"
| הודעות שנשלחו | 15 |
|---|---|
| ענו | 9 |
| שיחות של עשר דקות | 5 |
| ביקשו הצעת מחיר | 3 |
| שילמו מקדמה על חבילת מיתוג | 2 |
מתוך 15 הודעות יצאו 2 לקוחות משלמים, לפני שהיה לה אתר, לוגו משלה או כרטיס ביקור. זה מספיק כדי להמשיך. השיחות גם שינו את ההצעה: 3 מתוך 5 האנשים שדיברה איתם אמרו שהתבניות לרשתות חשובות להם יותר מהלוגו, ולכן התבניות עלו לראש החבילה. את התיק שלה דנה פתחה לפני שקיבלה את המקדמות, ולפני שהתחילה לעבוד בשביל הלקוחות האלה, כפי שמחייב הכלל הבא.
2.3 כמה לגבות: לפי עלות, לפי שוק, לפי ערך
"כמה לגבות לשעה?" לשאלה הזו אין תשובה אחת נכונה, אבל יש לה שלושה כיוונים, ובודקים את שלושתם לפני שכותבים מחיר. העלות קובעת את הרצפה: מתחתיה אתם מממנים את הלקוח מהכיס. השוק קובע את הטווח: כמה לקוחות רגילים לשלם על דבר דומה. הערך קובע את הגבול העליון: כמה שווה ללקוח התוצאה.
לפי עלות: הרצפה. המחיר צריך לכסות ארבעה דברים: מה שהבית צריך, מה שהעסק עצמו עולה, מה ששמים בצד לביטוח לאומי, לפנסיה ולמס הכנסה, והזמן שאף אחד לא משלם עליו, כמו חופשות, מחלה, שיווק וניירת. זה אותו חשבון שיוסי עשה בתת-פרק 1.1, הפעם על דנה, בקצב מלא.
הבית של דנה צריך 8,500 ש"ח בחודש (תת-פרק 1.3). בחודשים הראשונים היא תעבוד עם המחשב והתוכנות שכבר יש לה, אבל בקצב מלא העסק יעלה לה 600 ש"ח בחודש: מנויים לתוכנות, מחשב חדש בתשלומים וטלפון. גם החלק שהיא שמה בצד יגדל: בחודשים הראשונים 10 אחוזים, בעיקר לביטוח לאומי ובלי הפנסיה, ובקצב מלא כ-20 אחוזים, כדי לכסות גם פנסיה ומס הכנסה (תת-פרק 6.8 מחשב את זה לפי הנתונים הרשמיים). היא מתכננת 40 שעות עבודה בשבוע, משאירה 6 שבועות בשנה לחופש, לחגים ולמחלה, ומעריכה שלקוחות ישלמו על 60 אחוזים מהשעות.
| מה שהבית והעסק צריכים בחודש | 9,100 ש"ח |
|---|---|
| המחזור שמשאיר את הסכום הזה, אחרי 20 אחוזים בצד | 11,375 ש"ח |
| המחזור הזה בשנה | 136,500 ש"ח |
| שעות עבודה בשנה (40 בשבוע, 46 שבועות) | 1,840 שעות |
| שעות שלקוחות משלמים עליהן (60 אחוזים) | 1,104 שעות |
| הרצפה | 125 ש"ח לשעה |
זו רצפה, לא מחיר: כל שעה שנמכרת מתחתיה היא שעה שהבית מממן. ושימו לב לשורה השלישית. המחזור שדנה צריכה בקצב מלא, 136,500 ש"ח בשנה, גבוה ב-13,667 ש"ח מתקרת עוסק פטור, 122,833 ש"ח. בחודשים הראשונים, כשהעסק רק צומח, היא תישאר מתחתיה (תת-פרק 1.3). אבל המחיר שמחזיק את הבית בקצב מלא הוא מחיר של עוסקת מורשה: מעבר לתקרה היא כבר לא יכולה להיות פטורה, ותוסיף מע"מ למחיר. תת-פרק 7.5 מסביר מתי בדיוק המעבר קורה, ומה עושים.
לפי שוק: הטווח. אחרי שיש רצפה, בודקים מה קורה בחוץ: מחירונים שאנשי מקצוע מפרסמים, מה שעמיתים גובים, ומה שלקוחות סיפרו בשיחות של תת-פרק 2.2 על כמה שילמו בפעם האחרונה. הטווח יהיה רחב, וזה בסדר. הוא מלמד שני דברים: אם הרצפה שלכם נמצאת בתוכו, ואם יש לקוחות שמשלמים הרבה יותר, ועל מה. דנה גילתה שהרצפה שלה נמצאת בחלק הנמוך של הטווח, ושמי שגובים יותר מוכרים חבילות עם תוצאה ברורה, ולא שעות.
לפי ערך: הגבול העליון. לקוח לא קונה שעות, הוא קונה תוצאה, והשאלה היא כמה היא שווה לו. לעסק חדש, מיתוג ראשון הוא ההבדל בין עסק שנראה מאולתר לעסק שאפשר לסמוך עליו. לכן דנה מתמחרת חבילות ולא שעות, ובונה שלוש, כדי שהלקוח יבחר ביניהן ולא בין "כן" ל"לא":
| החבילה | מה כלול | שעות עבודה | מחיר | יוצא לשעה |
|---|---|---|---|---|
| לוגו | לוגו בשתי גרסאות, וקובצי מקור | 12 | 2,400 ש"ח | 200 ש"ח |
| מיתוג ראשון | תבניות לרשתות, לוגו, ופלטת צבעים וגופנים | 24 | 4,500 ש"ח | 188 ש"ח |
| מיתוג מלא | כל אלה, ועוד מצגת, כרטיס ביקור ומדריך שימוש קצר | 40 | 7,200 ש"ח | 180 ש"ח |
כל החבילות מעל הרצפה של 125 ש"ח לשעה. והחשבון ההפוך: כדי לכסות חודש שלם, דנה צריכה למכור בין 2 ל-3 חבילות "מיתוג ראשון" בחודש, כ-30 בשנה. מתחת לתקרת עוסק פטור נכנסות רק 27 כאלה בשנה, ובחבילה ה-28 היא כבר עוברת אותה. וחציית התקרה היא לא רק עניין של רישום: רבים מהלקוחות של דנה הם עוסקים פטורים, שלא יכולים לקזז מע"מ, ובשבילם המעבר שלה לעוסקת מורשה מייקר את החבילה ב-18%, אם היא לא תספוג את המע"מ בעצמה. כאן החלטה על מחיר היא גם החלטה על מסלול (פרק 3).
יוסי: המחיר המלא, ומע"מ. יוסי הוא עוסק מורשה, ולכן אצלו נכנסת לתמונה שכבה נוספת: מע"מ. הוא מוסיף אותו לכל חשבונית מס ומעביר אותו לרשות המסים. זה לא חלק מההכנסה שלו, אבל זה כן חלק ממה שהלקוח משלם.
בתת-פרק 1.1 יצא ליוסי 235 ש"ח לשעה: התעריף שמחליף את המשכורת. עכשיו הוא מוסיף את מה שהעסק עולה: 1,500 ש"ח בחודש על ביטוח, תוכנות, הנהלת חשבונות ונסיעות. ההוצאות רצות כל השנה, והוא מרוויח אותן בחודשים שבהם הוא עובד, בשעות שלקוחות משלמים עליהן.
| התעריף שמחליף את המשכורת | 235 ש"ח לשעה |
|---|---|
| הוצאות העסק, לכל חודש עבודה | 1,660 ש"ח |
| ההוצאות האלה, מחולקות על 112 השעות שלקוחות משלמים עליהן | 15 ש"ח לשעה |
| התעריף עם ההוצאות, מעוגל כלפי מעלה | 250 ש"ח לשעה |
| פרויקט של 60 שעות | 15,000 ש"ח |
| מע"מ, 18% | 2,700 ש"ח |
| מה שהלקוח משלם | 17,700 ש"ח |
ללקוח שהוא עוסק מורשה, הפרויקט עולה בפועל 15,000 ש"ח: את המע"מ הוא מקזז בדוח שלו, בתנאי שבחשבונית יש מספר הקצאה, שנדרש בחשבונית בסכום כזה (תת-פרק 5.5, תת-פרק 7.3). לכן בהצעת מחיר לעוסק מורשה כותבים "15,000 ש"ח + מע"מ". ללקוח פרטי, וגם לעסק שאינו מקזז מע"מ, כמו עוסק פטור, הפרויקט עולה 17,700 ש"ח.
ומה עם הלקוחות הראשונים? מחיר נמוך "רק בהתחלה" נוטה להישאר. קשה להעלות מחיר ללקוח קיים, והמחיר הראשון הופך לעוגן. מי שרוצה לתת משהו ללקוחות הראשונים נותן הנחה מוגדרת, עם תאריך סיום, בכתב. המחיר עצמו נשאר המחיר.
ומחיר הוא גם תנאי תשלום. בפרויקט מקובל לבקש מקדמה לפני שמתחילים ואת היתרה במסירה, ודנה מבקשת חצי מראש. מי שעובד מול עסקים צריך לדעת גם מתי הכסף מגיע בפועל: בדוגמה של תת-פרק 1.3, עבודה שמתחילה ב-5 באוקטובר יכולה להפוך לכסף, בברירת המחדל של החוק, רק 71 ימים אחר כך.
כלי חינמיהרצפה שלכם, עם המספרים שלכם. המחשבון מעריך בעצמו כמה לשים בצד למס הכנסה, לביטוח לאומי ולפנסיה חובה, ומניח עבודה בכל שבועות השנה. לכן עם המספרים של דנה הוא מחזיר רצפה נמוכה יותר, 120 ש"ח לשעה, ומתריע שהמחזור הנדרש עובר את תקרת עוסק פטור. לתכנון, חשבו גם בדרך של דנה, וקחו את הגבוה מבין שני המספרים.
2.4 תוכנית עסקית בעמוד אחד
תוכנית עסקית של עשרים עמודים נכתבת בדרך כלל פעם אחת, בשביל בנק או משקיע, ונשארת במגירה. תוכנית של עמוד אחד נכתבת בשבילכם, ומתעדכנת כל חודש. היא עונה על עשר שאלות, וכל תשובה היא שורה או שתיים.
חלק מהתשובות כבר יש לכם: השורה מתת-פרק 2.1, מה שלמדתם בשיחות בתת-פרק 2.2, והרצפה והחבילות מתת-פרק 2.3. ומי שיבקש הלוואה בערבות מדינה ימצא שהקרן ממליצה לצרף תוכנית עסקית מפורטת, במיוחד לעסק בהקמה (תת-פרק 2.5). העמוד הזה הוא השלד שלה.
| מה דנה כתבה | |
|---|---|
| ההצעה בשורה אחת | מיתוג ראשון לעסקים בשנה הראשונה שלהם, כדי שייראו מקצועיים ברשתות ובהצעות המחיר: תבניות לרשתות, לוגו וצבעים, בתוך שבועיים |
| הלקוח | בעלים של עסקים שנפתחו בשנה האחרונה, בעיקר נותני שירות. אני פוגשת אותם בקבוצות של יזמים ודרך המלצות |
| הבעיה | הם כבר מוכרים, אבל העסק שלהם נראה מאולתר ברשתות ובהצעות המחיר |
| למה אני | שבע שנים במשרד פרסום, ותיק עבודות של מותגים שהלקוחות מכירים |
| המחיר | רצפה של 125 ש"ח לשעה. שלוש חבילות, מ-2,400 ש"ח עד 7,200 ש"ח. חצי מראש, חצי במסירה |
| איך לקוחות ימצאו אותי | המלצות של לקוחות, קבוצות יזמים, ותיק עבודות ברשתות |
| העלויות | בהקמה כמעט כלום: יש לי מחשב ותוכנות. בקצב מלא: 600 ש"ח בחודש |
| נקודת האיזון | בין 2 ל-3 חבילות "מיתוג ראשון" בחודש, כלומר מחזור של 11,375 ש"ח בחודש ו-136,500 ש"ח בשנה, מעל תקרת עוסק פטור |
| 90 הימים הראשונים | חמישה לקוחות משלמים, שלושה פרויקטים בתיק העבודות, שלוש המלצות בכתב |
| הסיכון הגדול | שהעבודה תגיע בגלים. אני בודקת כל חודש כמה פניות הגיעו ומאיפה, ושומרת את הכרית עד שיש חצי שנה של הכנסה יציבה |
התוכנית העסקית שלי בעמוד אחד
מולאו 0 מתוך 10
כתבו בקצרה, בלי לחכות לניסוח מושלם. את העמוד הזה מתקנים כל חודש.
- מה, למי, איזו תוצאה, באיזו צורה
- מי משלם, ואיפה פוגשים אותו
- מה מפריע לו היום, ואיך הוא מסתדר עם זה בינתיים
- ניסיון, עבודות קודמות, גישה ללקוחות
- הרצפה, החבילות ותנאי התשלום
- שניים או שלושה ערוצים, לא יותר
- מה עולה פעם אחת, ומה עולה כל חודש
- כמה לקוחות או שעות בחודש מכסים את הבית ואת העסק, ואיזה מחזור שנתי זה אומר
- שלושה יעדים שאפשר למדוד
- מה יכול להפיל את העסק, ואיך תבדקו את זה מוקדם
התשובות נשמרות רק בדפדפן הזה, ולא נשלחות לשום מקום.
פעם בחודש, עשר דקות: חוזרים לעמוד, מתקנים את מה שהשתנה, ובודקים את נקודת האיזון מול מה שנכנס בפועל. דנה עוקבת גם אחרי המחזור שלה מול תקרת עוסק פטור: בקצב מלא העסק יעבור אותה, והמעבר לעוסקת מורשה ישנה את המחיר ללקוחות שלה. מחשבון תקרת עוסק פטור מראה כמה נשאר עד התקרה, והאם הקצב הנוכחי חוצה אותה.
2.5 מימון ראשוני: חסכונות, הלוואות בערבות מדינה, מעוף
עסק שנותן שירות יכול בדרך כלל להתחיל בלי הון: מחשב, טלפון וכמה מנויים לתוכנות, ואת השאר קונים כשהכסף נכנס. מה שהוא כן צריך הוא זמן: חודשים שבהם ההכנסה עוד לא מחזיקה את הבית. לכן המימון הראשון הוא הכרית מתת-פרק 1.3, ולא הלוואה.
למקורות הכסף של ההתחלה יש סדר, מהמקור שלא עולה דבר ועד המקור שמחייב אתכם אישית:
- הכרית. חסכונות שמחזיקים את הבית בחודשים הראשונים (תת-פרק 1.3). זה הכסף היחיד שלא מחייב אתכם כלפי אף אחד: לא ריבית, לא החזר ולא עבודה.
- כסף מהלקוחות. מקדמות ותשלום מראש על חבילות, אחרי שהתיק פתוח (תת-פרק 2.2). לקוח שמשלם מראש מממן את העבודה שלו.
- משפחה וחברים. הלוואה ממי שמכירים אתכם היא עדיין הלוואה. כותבים סכום, מועדי החזר ומה קורה אם העסק לא מצליח, כדי שהיא לא תהפוך לריב.
- אשראי מהבנק. מסגרת בחשבון נועדה לגשר על ימים ושבועות, לא לממן חודשים. והלוואה לעסק של עוסק היא הלוואה אישית לכל דבר.
- הלוואה בערבות מדינה. כשיש השקעה אמיתית לממן, כמו ציוד, מקום או מלאי. הפירוט בהמשך.
הלוואה בערבות מדינה. בהלוואה כזו המדינה לא מלווה בעצמה: את הכסף נותן בנק או גוף אשראי שנבחר במכרז, והמדינה ערבה לחלק מההלוואה. הקרן להלוואות בערבות המדינה (נפתח בחלון חדש) מציעה כמה מסלולים, ולעסקים חדשים יש בה מסלול משלהם, "עסקים בהקמה":
| מה מפרסמת הקרן באתר שלה | |
|---|---|
| מי מפעיל | אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. המדינה ערבה ל-60% עד 85% מההלוואה |
| מי יכול לבקש | עסק רשום כעוסק מורשה, כחברה, כשותפות או כעמותה. עוסק פטור רק אם הוא מתכנן השקעה גדולה, שבסופה יהיה עוסק מורשה או חברה |
| כמה | עד 500,000 ש"ח, או עד 8% ממחזור המכירות השנתי בלי מע"מ, לפי הגבוה מביניהם |
| לכמה זמן | עד 5 שנים |
| מה שמים מהכיס | בהלוואה להשקעה, מימון עצמי של לפחות 20%. בעסק חדש השיעור מחושב על כל סכום ההלוואה, ולא רק על ההשקעה |
| ביטחונות | בטוחה של עד 15% מסכום ההלוואה, וערבות אישית: בעוסק מורשה של הבעלים ושל בן או בת הזוג, על מלוא הסכום לפחות, ובחברה של כל מי שמחזיק 5% או יותר מהמניות |
| ריבית | קובע נותן האשראי שבחרתם, כמקובל בשוק. הקרן לא מפרסמת תקרה |
| איך מגישים | שאלון מקוון באתר הקרן, אחרי הזדהות לאומית, ואגרה של 250 ש"ח. גוף מתאם בודק את הבקשה, וועדת אשראי מחליטה. לא חייבים יועץ כדי להגיש |
תנאי המסלולים משתנים. בשנים האחרונות נפתחו ונסגרו מסלולים לפי מצב המשק והמלחמה, ולצד המסלול הזה פועלים מסלולים ייעודיים, למשל לעסקים שקמים בחבל תקומה או עוברים אליו. לפני שמגישים, בודקים באתר הקרן מה פתוח ובאילו תנאים.
מקורות (2)
- ערבות מדינה: מסלול עסקים בהקמה (נפתח בחלון חדש)https://govextra.gov.il/newgloans/constructionbusiness-track/בתנאי הקרן, ספטמבר 2026
- ערבות מדינה: שאלות נפוצות (נפתח בחלון חדש)https://govextra.gov.il/newgloans/faq/בתנאי הקרן, ספטמבר 2026
ודנה? כל עוד היא עוסקת פטורה, הקרן פתוחה בפניה רק אם תתכנן השקעה גדולה שתהפוך אותה לעוסקת מורשה, ובקצב מלא היא תהיה עוסקת מורשה בכל מקרה (תת-פרק 2.3). ובעיקר, היא לא צריכה הלוואה: ההקמה שלה כמעט לא עולה כסף, ואת החודשים הראשונים מממנת הכרית.
מעוף: עזרה בתוכנית ובבקשה. מעוף (נפתח בחלון חדש) הוא שירות הייעוץ המסובסד של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. אין לו סניפים: פונים אונליין, בפורטל הלקוחות של הסוכנות ועם הזדהות לאומית, ובוחרים יועץ מתוך ההצעות שהפורטל מביא.
יועץ בחבילה של עד 15 שעות עוזר לבחור צורת התאגדות, לבנות תוכנית עסקית ותחזית, ולבחון מקורות מימון. מי שעוד לא פתח תיק זכאי לחבילה אחת, ועצמאי בלי עובדים לשתיים. בחבילה הראשונה משלמים ליועץ 80 ש"ח עד 130 ש"ח לשעה ועוד מע"מ, ואת השאר משלמת הסוכנות. הזכאות חד-פעמית, ומנצלים אותה בתוך שנה מבחירת היועץ הראשון.
למי שמגיש בקשה להלוואה יש במעוף גם חבילת ליווי נפרדת (נפתח בחלון חדש), של עד 15 שעות עם יועץ פיננסי: בדיקת היתכנות, תזרים מזומנים, תוכנית עסקית ותיק הבקשה. בעלי עסקים ששירתו במילואים יותר מ-30 ימים ב-2025, ומי שגרים או פועלים ביישובי חבל תקומה או ביישובי הצפון שהתקנון מונה, זכאים לשעות נוספות לפי תקנון מעוף (נפתח בחלון חדש).
ומי שבונה מוצר טכנולוגי? יזמים כמו עומר ורות יכולים לבדוק את מסלול תנופה של רשות החדשנות (נפתח בחלון חדש): מענק ליזמים בשלב מוקדם שמפתחים חדשנות טכנולוגית של ממש, ולא לכל מוצר תוכנה. אפשר להגיש כאדם פרטי, לפני שיש חברה, ומי שמגיע למכירות מחזיר את המענק בתמלוגים. גם הקרן להלוואות ממליצה לחברות הזנק בתחילת דרכן לבחון אפיקי מימון כמו רשות החדשנות. תת-פרק 11.3 מפרט.
חלק ב
בוחרים מסלול
עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה, ומעמד בעל עסק זעיר במס הכנסה.
03חלק ב - בוחרים מסלול
שלוש שאלות, ארבעה שמות: עוסק פטור, עוסק מורשה, בעל עסק זעיר, חברה
מה ההבדל האמיתי בין ארבעת המסלולים, מי לא יכול להיות עוסק פטור, ואיך בוחרים.
יש החלטות שאין מהן דרך חזרה, דלתות חד-כיווניות. אבל רוב ההחלטות אינן כאלה: אפשר לשנות אותן, אפשר לחזור מהן. הן דלתות דו-כיווניות.
ארבעת המסלולים נשמעים כמו ארבע קופסאות שבוחרים אחת מהן: עוסק פטור, עוסק מורשה, עסק זעיר או חברה. הם לא. הם תשובות לשלוש שאלות נפרדות, שחוקים שונים שואלים. מי העסק: אתם עצמכם, או חברה. איך העסק עומד מול מע"מ: גובה מע"מ ומקזז אותו, או לא גובה ולא מקזז. ואיך מס הכנסה מחשב את הרווח: לפי ההוצאות בפועל, או בניכוי קבוע מהמחזור. על חלק מהשאלות החוק עונה בשבילכם, לפי המחזור, לפי המקצוע או לפי הצורה המשפטית, ועל חלק אתם עונים בעצמכם. והמחזור לבדו לא מכריע: בשנת 2023 היו בישראל 558,088 עוסקים שהמחזור שלהם מתחת לתקרת עוסק פטור, ו-430,442 מהם היו עוסקים פטורים. תת-פרק 3.1 פורש את שלוש השאלות בטבלה אחת ובעץ החלטה, ותתי-הפרקים שאחריו עוברים על כל מסלול ומראים מה הוא אומר לעסק שתיארתם בפרק 2.
לפני שמתחילים
- ההצעה שלכם בשורה אחת (תת-פרק 2.1), והמחזור השנתי שאתם צופים בקצב מלא (תת-פרק 2.3).
- התשובות לעשר השאלות של תת-פרק 1.5, ובמיוחד שתיים: מי ישלם לכם, ומה בדיוק המקצוע שלכם.
- אם אתם שכירים, או הייתם בשלוש השנים האחרונות: מי המעסיק, והאם הוא עשוי להיות גם לקוח.
3.1 המפה בעמוד אחד: טבלת ההשוואה
לפני הפרטים, התמונה כולה. כל עסק בישראל עונה על שלוש שאלות, וכל אחת מהן היא שכבה נפרדת, עם חוק משלה:
- הצורה המשפטית: מי העסק. אתם, כאדם שרשום כעוסק, או חברה בע"מ, שהיא אישיות משפטית נפרדת מכם. לעוסק אין אישיות משפטית משלו: העסק הוא אתם, והחובות שלו הם החובות שלכם.
- מע"מ: גובים או לא. עוסק פטור לא גובה מע"מ ולא מקזז אותו. עוסק מורשה גובה מע"מ מהלקוחות, מקזז את המע"מ ששילם על הוצאות העסק, ומגיש דוחות תקופתיים. המעמד נקבע לפי מחזור עסקאותהמחיר של כל העסקאות שעשיתם בשנה, לפני הוצאות ובלי המע"מ. זה המספר שנמדד מול תקרת עוסק פטור, ולא הרווח. מכירת ציוד של העסק אינה נכללת בו.במילון המונחים של קמה ולפי סוג העיסוק.
- מס הכנסה: איך מחושב הרווח. במסלול הרגיל, הרווח הוא המחזור פחות הוצאה מוכרתהוצאה שהוצאתם כדי לייצר את ההכנסה, ושמקטינה את הרווח שעליו משלמים מס, בתנאי שתועדה כדין. בעל עסק זעיר לא מנכה הוצאות בפועל: הניכוי הקבוע בא במקומן.במילון המונחים של קמה. במסלול של בעל עסק זעיר, המחזור פחות ניכוי קבוע של 30%, במקום ההוצאות. חברה משלמת מס חברות משלה.
מכאן ש"עסק זעיר" אינו מסלול רביעי לצד הפטור והמורשה. הוא שכבה שיושבת מעל אחד מהם: דנה היא עוסקת פטורה וגם בעלת עסק זעיר, ויוסי הוא עוסק מורשה במסלול הרגיל. ובחברה, הצורה המשפטית עונה גם על שתי השאלות האחרות: חברה היא תמיד עוסק מורשה, ומשלמת מס חברות.
התרשים במילים
שלוש שכבות, אחת מעל השנייה. שכבה 1, הצורה המשפטית (מי העסק): אתם, כעוסק, העסק רשום על שמכם, בלי הפרדה ביניכם לבינו (דנה, יוסי, נועה); חברה בע"מ, אישיות משפטית נפרדת מבעליה (עומר ורות). שכבה 2, מע"מ (גובים מע"מ, או לא): עוסק פטור, עד התקרה, ולא בכל מקצוע. לא גובה מע"מ ולא מקזז (דנה, נועה); עוסק מורשה, מעל התקרה, במקצועות של תקנה 13, וכל חברה (יוסי, עומר ורות). שכבה 3, מס הכנסה (איך מחושב הרווח): המסלול הרגיל, המחזור פחות ההוצאות בפועל (יוסי); בעל עסק זעיר, המחזור פחות ניכוי קבוע, במקום הוצאות (דנה, נועה); מס חברות, על הרווח של החברה, ומס נוסף כשמחלקים אותו (עומר ורות).
הטבלה שלמטה מסכמת את ארבעת המסלולים שורה אחר שורה, וכל שורה מפורטת בתת-הפרק של המסלול. עמודות הפטור והמורשה מתארות את המסלול הרגיל במס הכנסה. בעמודה של בעל עסק זעיר, "לא משתנה" אומר שהמסלול לא נוגע בנושא: הוא נקבע לפי המעמד במע"מ, פטור או מורשה.
| עוסק פטור | עוסק מורשה | בעל עסק זעיר | חברה בע"מ | |
|---|---|---|---|---|
| מה זה | מעמד במע"מ, שנקבע לפי המחזור | מעמד במע"מ | מסלול במס הכנסה, מעל פטור או מורשה | אישיות משפטית נפרדת |
| למי | מי שהמחזור שלו אינו עולה על התקרה, ושאינו ברשימה של תקנה 13 | חובה מעל התקרה, במקצועות של תקנה 13 ולכל חברה. מתחת לתקרה אפשר לבקש | יחיד תושב ישראל שאינו נופל באחד החריגים של סעיף 87ה, כמו העסקת עובדים, ושאינו שותף בשותפות | חברה רשומה. מספיק בעל מניות אחד |
| תקרת מחזור | 122,833 ש"ח בשנה, בכל העסקים יחד | אין | אותה תקרה. לעוסק מורשה, המחזור בלי מע"מ | אין |
| מע"מ על המכירות | לא גובה, למעט מכירת מקרקעין, או ציוד שקוזז עליו מע"מ | 18% | לא משתנה | 18%: חברה היא תמיד עוסק מורשה |
| המסמך ללקוח | קבלה. לא חשבונית מס | חשבונית מס, וחובה כשהלקוח דורש. בסכום גבוה, עם מספר הקצאה | לא משתנה | כמו עוסק מורשה |
| מע"מ על ההוצאות | לא מקזז | מקזז, בתוך 6 חודשים מיום החשבונית | לא משתנה | כמו עוסק מורשה |
| דיווח למע"מ | הצהרה אחת בשנה, עד 31 בינואר | עד 500,000 ש"ח: דוח כל חודשיים. מעליו: דוח מפורט, כל חודש. מי שאינו חייב בדיווח מפורט מדווח כל חודשיים עד מחזור של 1,775,000 ש"ח, ומעליו כל חודש | לא משתנה | כמו עוסק מורשה |
| על מה משלמים מס הכנסה | על הרווח: המחזור פחות ההוצאות המוכרות | על הרווח: המחזור פחות ההוצאות המוכרות | על המחזור פחות 30%, במקום ההוצאות | 23% מס חברות, ועוד 25% או 30% על רווח שמחולק |
| דוח שנתי למס הכנסה | כן | כן | בדרך כלל לא, במסלול המקוצר, אם עושים בזמן את שני הצעדים המקוונים ואין חובת דוח מסיבה אחרת | כן, מאושר בידי רואה חשבון |
| ביטוח לאומי | לפי המבחנים של עובד עצמאי: שעות או הכנסה | לפי אותם מבחנים | על המחזור פחות הניכוי הקבוע, בלי הניכוי של 52% מדמי הביטוח ששולמו | מי שעובד בחברה יכול לקבל ממנה משכורת. בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח באבטלה |
| ניהול ספרים | לפחות קבלות או ספר פדיון יומי, ותיק של המסמכים שמקבלים מאחרים | לפי סוג העסק | לא משתנה, ופנקסים קבילים הם תנאי למסלול | מלא, ודוחות כספיים שנתיים מבוקרים (סעיף 172 לחוק החברות) |
| אגרות למדינה | אין | אין | אין | 2,559 ש"ח ברישום מקוון. מהשנה שאחריו, 1,338 ש"ח בשנה, או 1,777 ש"ח בתשלום אחרי 31 במרץ |
| אחריות לחובות | אישית: אין הפרדה ביניכם לבין העסק | אישית | אישית | מוגבלת לפי התקנון, עם חריגים: ערבות אישית והרמת מסך |
הטבלה מקצרת. עוסק פטור רשאי, למשל, להעסיק עובדים, אבל אז לא יוכל להיות בעל עסק זעיר. ואת השאלה אם משלמים דמי ביטוח לאומי כעצמאים מכריעה ההגדרה של עובד עצמאי, שנבדקת בנפרד מהמעמד במע"מ (תת-פרק 3.7). הפרטים בתתי-הפרקים.
מקורות (7)
- רשות המסים: פתיחת עוסק פטור (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/he/service/request-open-exempt-dealer-via-internetמ-1 בינואר 2026
- רשות המסים: שיעור המע"מ (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/represent-info-051224-2/he/vat_represent-info-051224-2.pdfמ-1 בינואר 2025
- חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מס_ערך_מוסףקבוע בחוק (סעיף 38(א))
- ילקוט הפרסומים 14736: תיאום סכום (נפתח בחלון חדש)https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14736.pdfמ-1 בספטמבר 2025 (סעיף 67(א2)(1), בתיאום)
- רשות המסים: דחיית הדיווח המפורט (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/he/pages/pa280825-1ליחידים, מהדוח לתקופה 1/2026
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהמ-1 בינואר 2024
- רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/reports/companies-fee-rates-2020/he/companies-fee-rates-2025.pdfתעריף 2026
ואיך בוחרים? שלוש שאלות, אחת לכל שכבה, מלמעלה למטה. העץ מראה בעיקר מה החוק מחייב ומה הוא משאיר לבחירה: במקומות שבהם יש בחירה, תתי-הפרקים הבאים מסבירים מה כל אפשרות אומרת, ומי בדרך כלל בוחר בה.
1הצורה המשפטית
יהיו לעסק משקיעים, או שותפים שיחזיקו במניות? או שהסיכון בו גדול, ואתם רוצים שהחובות שלו לא יהיו שלכם?
כןחברה בע"מ שווה בדיקה (תת-פרק 3.5). חברה היא תמיד עוסק מורשה ומשלמת מס חברות, ולכן שתי השאלות הבאות לא נוגעות לה.
לאהעסק יהיה על שמכם, כעוסק. ממשיכים לשאלה 2.
2מע"מ
המחזור השנתי הצפוי, בכל העסקים יחד, עולה על 122,833 ש"ח? או שהמקצוע שלכם ברשימה של תקנה 13?
כןעוסק מורשה (תת-פרק 3.3).
לאעוסק פטור אפשרי (תת-פרק 3.2), ומותר גם לבקש להירשם כעוסק מורשה. ממשיכים לשאלה 3.
3מס הכנסה
מעסיקים עובדים? בעלי שליטה בחברה? מקבלים הכנסה מהעסק מהמעסיק שלכם באותה שנה, או יותר מ-25% ממנה מקרוב או ממי שהיה המעסיק שלכם בשלוש שנות המס הקודמות?
כןהמסלול הרגיל: מס על הרווח, אחרי ההוצאות בפועל.
לאהמסלול של בעל עסק זעיר כנראה פתוח לכם, אם המחזור מתחת לתקרה ושאר התנאים של סעיף 87ה מתקיימים. הוא משתלם בעיקר כשההוצאות נמוכות (תת-פרק 3.4).
- בדיקת ההתאמה של קמה שואלת חלק מאותן שאלות ועוד כמה, ומחזירה כיוון ראשוני עם הנימוק. חינם, בלי הרשמה, ולא ייעוץ מס.
התרשים במילים
שאלה 1, הצורה המשפטית: יהיו לעסק משקיעים, או שותפים שיחזיקו במניות? או שהסיכון בו גדול, ואתם רוצים שהחובות שלו לא יהיו שלכם? אם כן: חברה בע"מ שווה בדיקה (תת-פרק 3.5). חברה היא תמיד עוסק מורשה ומשלמת מס חברות, ולכן שתי השאלות הבאות לא נוגעות לה. אם לא: העסק יהיה על שמכם, כעוסק. ממשיכים לשאלה 2. שאלה 2, מע"מ: המחזור השנתי הצפוי, בכל העסקים יחד, עולה על 122,833 ש"ח? או שהמקצוע שלכם ברשימה של תקנה 13? אם כן: עוסק מורשה (תת-פרק 3.3). אם לא: עוסק פטור אפשרי (תת-פרק 3.2), ומותר גם לבקש להירשם כעוסק מורשה. ממשיכים לשאלה 3. שאלה 3, מס הכנסה: מעסיקים עובדים? בעלי שליטה בחברה? מקבלים הכנסה מהעסק מהמעסיק שלכם באותה שנה, או יותר מ-25% ממנה מקרוב או ממי שהיה המעסיק שלכם בשלוש שנות המס הקודמות? אם כן: המסלול הרגיל: מס על הרווח, אחרי ההוצאות בפועל. אם לא: המסלול של בעל עסק זעיר כנראה פתוח לכם, אם המחזור מתחת לתקרה ושאר התנאים של סעיף 87ה מתקיימים. הוא משתלם בעיקר כשההוצאות נמוכות (תת-פרק 3.4). בדיקת ההתאמה של קמה שואלת חלק מאותן שאלות ועוד כמה, ומחזירה כיוון ראשוני עם הנימוק. חינם, בלי הרשמה, ולא ייעוץ מס.
3.2 עוסק פטור: עד איזה סכום, מה מותר ומה אסור, ומי לא יכול
נוגע ל:עוסק פטור
עד איזה סכום. בחוק מע"מ, עוסק פטור מוגדר לפי המחזור בלבד: עוסק שמחזור העסקאות השנתי שלו, בכל העסקים שלו יחד, אינו עולה על 122,833 ש"ח (סעיף 1 לחוק). זו התקרה של 2026. בדרך כלל היא מתעדכנת בינואר, לפי המדד (סעיף 126), אבל לא בכל שנה: ב-2025 היא לא עודכנה. המחזור הוא המחיר של כל העסקאות שעשיתם בשנה, לפני ההוצאות, ולכן עסק יכול לעבור את התקרה גם כשהרווח שלו נמוך ממנה בהרבה.
שלושה כללים משלימים את ההגדרה:
- כל העסקים נספרים יחד. מי שיש לו שני עיסוקים מחבר את שני המחזורים, ורישום של חלק מהפעילות בנפרד לא יהפוך אותו לעוסק פטור (תקנה 9 לתקנות מע"מ (רישום)).
- מכירת ציוד של העסק אינה נכללת במחזור. מי שמוכר, למשל, את המחשב הישן של העסק לא מוסיף את המחיר שלו למחזור (הגדרת "מחזור עסקאות" בסעיף 1 לחוק מע"מ).
- שנה חלקית נמדדת כשנה מלאה. מי שלא פעל כל השנה, המחזור שלו מחושב לפי הממוצע החודשי בחודשי הפעילות, כפול שתים עשרה (תקנה 14 לתקנות הרישום).
למשל: עסק שנפתח באוקטובר, ועד סוף דצמבר עשה עסקאות ב-40,000 ש"ח, נחשב כעסק שהמחזור השנתי שלו 160,000 ש"ח. זה מעל התקרה, ולכן הוא לא יהיה עוסק פטור בשנה שאחריה, אף שהמחזור שלו בפועל היה 40,000 ש"ח בלבד.
מה זה אומר בפועל. עוסק פטור לא מוסיף מע"מ למחיר, ולא מעביר מע"מ לרשות המסים: העסקאות שלו פטורות ממס (סעיף 31(3) לחוק מע"מ). יש שני חריגים: מכירה של מקרקעין, ומכירה של ציוד שקיזזו עליו מע"מ כשקנו אותו, אינן פטורות. מצד שני, עוסק פטור לא מקזז מס תשומותהמע"מ שעוסק שילם בחשבוניות מס על קניות ושירותים לעסק. עוסק מורשה מקזז אותו מהמע"מ שגבה, בתוך 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית. עוסק פטור לא מקזז אותו. (סעיף 41): המע"מ שהוא משלם על קניות לעסק הוא חלק מהעלות שלו, כמו של כל צרכן.
המסמכים. עוסק פטור אינו רשאי להוציא חשבונית מסהמסמך שעוסק מורשה מוציא על עסקה, ובו המחיר בלי מע"מ והמע"מ בנפרד. חשבונית מס שהוצאה כדין היא מה שמאפשר ללקוח שהוא עוסק מורשה לקזז את המע"מ על העסקה.במילון המונחים של קמה: הזכות הזו שמורה לעוסק מורשה (סעיף 47 לחוק מע"מ), ומי שמוציא חשבונית מס בלי שהוא רשאי חייב בכפל המס שבה (סעיף 50). על כל תשלום שהוא מקבל, עוסק פטור מוציא קבלההמסמך שמעיד שכסף התקבל: ממי, כמה, מתי ובעד מה. על כל תשלום מוציאים קבלה נפרדת, ועותק ממנה נמסר למשלם; עוסק פטור רשאי לנהל ספר פדיון יומי במקום קבלות.במילון המונחים של קמה (מדריך העוסק החדש של רשות המסים). זה גם מה שהלקוח העסקי רואה: על עבודה של עוסק פטור אין מע"מ, ולכן גם אין מע"מ לקזז. בניהול הספרים נדרשים לכל הפחות שוברי קבלה או ספר פדיון יומי, ותיק של המסמכים שמגיעים מאחרים, כמו חשבוניות על הוצאות (הוראות ניהול פנקסי חשבונות, סעיף 2א). פרק 5 עובר על הקבלה הראשונה, ופרק 9 על השגרה.
הדיווח. עוסק פטור לא מגיש דוחות תקופתיים למע"מ (תקנה 22 לתקנות מע"מ). פעם בשנה, עד 31 בינואר, הוא מצהיר על המחזור של השנה שחלפה (תקנה 15 לתקנות הרישום; תת-פרק 7.2).
מי לא יכול להיות עוסק פטור. ההגדרה בחוק מסתפקת במחזור, אבל תקנה 13 לתקנות מע"מ (רישום) מונה קבוצות שנרשמות כעוסק מורשה גם אם המחזור שלהן מתחת לתקרה, ורשות המסים מפרסמת את הרשימה (נפתח בחלון חדש). השירות המקוון לפתיחת עוסק פטור פתוח רק למי שאינו בה. בלשון פשוטה:
- בעלי מקצועות חופשיים: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון ושמאי, וגם בעל מעבדה כימית או רפואית.
- רופאים, לרבות פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, רופאים וטרינרים, רופאי שיניים ומרפאי שיניים.
- בעלי בית ספר לנהיגה.
- בעלי בתי ספר, כולל גני ילדים, שבהם לומדים באופן שיטתי ושאינם מלכ"ר, וגם בית ספר שבו מדריכים קבוצות של חמישה תלמידים או יותר, כולל באמנות ובספורט, אלא אם ההדרכה מזדמנת, עד שלושים ימי הדרכה בשנה.
- סוחרים ומתווכים במקרקעין, גם כשזה רק חלק מהעסק, וסוחרים ומתווכים ברכב.
- חברה ואגודה שיתופית. הן נרשמות תמיד כעוסק מורשה.
לרשימה יש גם תוספת שקל לפספס: היא חלה על מי שעיסוקו בשירותים מהסוגים שמפורטים בתקנה 6א לתקנות מע"מ, ובהם הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגום, כתיבה ועריכה, לגבי אותם שירותים בלבד. מתורגמנים מופיעים ברשימה בשמם. בשאר התחומים האלה לא מצאנו הנחיה כללית של רשות המסים על היקף התוספת, מלבד החלטת המיסוי שבהמשך, ולכן מי שזה עיסוקו בודק את מצבו מול רשות המסים לפני הרישום.
הבסיס לתשובה הוא תקנה 6א, שאליה התוספת מפנה. היא עוסקת בשירות שעסק, מלכ"ר או מוסד כספי מקבלים ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת. רשות המסים, בהחלטת מיסוי בהסכם שפרסמה, התייחסה למי שנותן שירות כזה גם ללקוחות פרטיים כמי שרשום כעוסק פטור, וקבעה שתקנה 6א לא חלה עליו (החלטת מיסוי 7958/17 (נפתח בחלון חדש)).
ודנה? מעצבת גרפית לא מופיעה ברשימה, וגם לא בין השירותים של תקנה 6א, ולכן דנה יכולה להיות עוסקת פטורה עד התקרה.
כשעוברים את התקרה. המעמד אינו נקבע פעם אחת לתמיד. בדרך כלל הוא נקבע לפי המחזור של השנה שחלפה, אבל ברגע שמתברר שהמחזור של השנה הנוכחית עולה, או יעלה, על התקרה, החוק רואה בסכום הגבוה יותר את המחזור שלכם מאותו יום ועד סוף השנה (הגדרת "מחזור עסקאות" בסעיף 1 לחוק מע"מ). לכן מאותו יום אתם כבר לא עונים להגדרה של עוסק פטור, ופונים למשרד מע"מ כדי לשנות את הסיווג לעוסק מורשה. מה קורה בפועל לעסקה שחוצה את התקרה, ואיך מתכוננים מראש, מוסבר בתת-פרק 7.5.
הדרך חזרה. עוסק מורשה שהמחזור שלו נשאר שנתיים רצופות מתחת לתקרה נרשם כעוסק פטור, ביוזמת רשות המסים או לבקשתו, אם המקצוע שלו אינו ברשימה (סעיף 59 לחוק מע"מ).
להרחבה באתרתקרת עוסק פטור 2026הסכום המעודכן, מה בדיוק נמדד, החישוב בפתיחה באמצע שנה, ומה עושים כשמתקרבים לתקרה או חוצים אותה.3.3 עוסק מורשה: מתי חייבים, מה מקבלים, מה מתווסף
נוגע ל:עוסק מורשה
מתי חייבים. בלשון החוק, עוסק מורשה הוא עוסק רשום שאינו עוסק פטור (סעיף 1 לחוק מע"מ). שלושה מצבים מחייבים אותו: מחזור מעל התקרה, מקצוע ברשימה של תקנה 13, וחברה, שהיא תמיד עוסק מורשה. ומי שאינו חייב רשאי לבקש: החוק מאפשר להגיש בקשה מנומקת בכתב להירשם כסוג אחר של עוסק, וההחלטה בידי רשות המסים (סעיף 58 ותקנה 12 לתקנות הרישום).
יוסי הוא המקרה הפשוט. הוא מייעץ לחברות, ו"יועץ לארגון" ו"יועץ לניהול" מופיעים ברשימה בשמם. לכן הוא עוסק מורשה מהשקל הראשון, גם אם המחזור שלו בשנה הראשונה יהיה נמוך מהתקרה.
מה מקבלים. עוסק מורשה רשאי להוציא חשבונית מס במקום חשבונית עסקה (תת-פרק 5.2), וחייב להוציא אותה כשהלקוח דורש (סעיף 47 לחוק מע"מ). בזכותה לקוח שהוא עוסק מורשה מקזז את המע"מ, ולכן בשבילו המע"מ אינו עלות. בחשבונית שסכומה עובר את הסף שבחוק, הלקוח יכול לקזז רק אם יש בה מספר הקצאה מרשות המסים, ואת המספר מבקש העוסק שמוציא את החשבונית (סעיפים 38(א1) ו-47(א2); תת-פרק 5.5).
והעוסק המורשה עצמו מקזז את מס התשומות: המע"מ שבחשבוניות המס על הוצאות העסק. הקיזוז נעשה בתוך 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית (סעיף 38), וכשמס התשומות בתקופה גבוה מהמע"מ על העסקאות שלו באותה תקופה, ההפרש מוחזר לו (סעיף 39; תת-פרק 7.4). את ההבדל הזה מרגיש בעיקר מי שקונה ציוד יקר בהתחלה: עוסק מורשה מקזז את המע"מ שבמחיר, ולעוסק פטור הוא חלק מהעלות.
מה מתווסף. עוסק מורשה מוסיף 18% מע"מ לעסקאות שלו, ומדווח למע"מ. על שירות ללקוח שהוא תושב חוץ חל, בתנאים, מע"מ בשיעור אפס (סעיף 30; תת-פרק 5.6). שלושה כללים קובעים מתי ואיך מדווחים:
- דוח אחת לחודשיים, או כל חודש. הכלל הבסיסי הוא דוח אחת לחודשיים. מי שמחזור העסקאות שלו בשנה הקובעת, שנים עשר החודשים שמסתיימים ב-31 באוגוסט של השנה הקודמת, עולה על 1,775,000 ש"ח, מדווח כל חודש (סעיף 67 לחוק מע"מ ותקנה 20 לתקנות מע"מ).
- המועד. את הדוח מגישים, ומשלמים את המע"מ, בתוך 15 ימים מתום התקופה, גם בתקופה בלי הכנסות (סעיפים 67(ב) ו-88). מי שמדווח ומשלם באופן מקוון יכול לעשות זאת עד ה-19 בחודש.
- דיווח מפורט. מעל מחזור של 500,000 ש"ח חלה חובת דיווח מפורט: לפי החוק, מי שחייב בה מגיש דוח חודשי, עם פירוט של החשבוניות, בתוך 23 ימים מתום החודש (סעיף 67א). ליחידים החובה חלה מהדוח לתקופה 1/2026, ויחיד שעומד באחד התנאים שבהודעת רשות המסים, למשל שכמעט כל חשבוניות התשומה שלו קטנות, רשאי לבקש ממשרד מע"מ שהיא תחול עליו רק מ-1 בינואר 2027. והחובה חלה גם, בלי קשר למחזור, על מי שחייב לנהל ספרים בשיטה הכפולה (סעיף 69א).
בתת-פרק 2.3 תמחר יוסי פרויקט של 60 שעות. בחודשיים הראשונים שלו כעוסק מורשה הוא מסיים אותו ומוציא עליו חשבונית מס אחת. מתוך הוצאות העסק, 800 ש"ח בחודש מגיעים אליו בחשבוניות מס, כולל המע"מ.
| הפרויקט, לפני מע"מ | 15,000 ש"ח |
|---|---|
| המע"מ שגבה מהלקוח, 18% | 2,700 ש"ח |
| הוצאות בחשבוניות מס, ב-2 החודשים, כולל מע"מ | 1,600 ש"ח |
| המע"מ שבתוכן, שיוסי מקזז (מס תשומות) | 244 ש"ח |
| מה שיוסי מעביר לרשות המסים בדוח הדו-חודשי | 2,456 ש"ח |
את הדוח הוא מגיש ומשלם בתוך 15 ימים מתום החודשיים, ובדיווח ותשלום מקוונים עד ה-19 בחודש. הכסף הזה לא היה שלו מלכתחילה: הוא גבה אותו מהלקוח בשביל המדינה, ולכן הוא מעביר אותו לחשבון נפרד ברגע שהתשלום נכנס. וללקוח, שהוא עוסק מורשה, המע"מ אינו עלות: הוא מקזז את 2,700 ש"ח בדוח שלו, בתנאי שבחשבונית יש מספר הקצאה. תת-פרק 7.6 עובר על חודשיים מלאים של מע"מ אצל יוסי.
כלי חינמיפטור או מורשה, כשהחוק משאיר לכם בחירה? הכלי שואל על המחזור, הלקוחות, החשבוניות, ההוצאות והתוכניות, ומסביר לאיזה כיוון התשובות נוטות. הוא לא בודק את רשימת המקצועות של תקנה 13: אם המקצוע שלכם ברשימה, אתם עוסק מורשה בכל מקרה.
מה המחזור השנתי שאתם צופים?
המחזור הוא המחיר של כל העסקאות בשנה, בלי המע"מ ובלי מכירת ציוד של העסק - לא הרווח. תקרת עוסק פטור מתעדכנת בדרך כלל בינואר ומתפרסמת ברשות המסים.
3.4 בעל עסק זעיר: ניכוי קבוע במקום הוצאות, ומתי זה משתלם
נוגע ל:עסק זעיר
מה זה. בעל עסק זעיר הוא מסלול במס הכנסה, שחל על הכנסות מ-1 בינואר 2024 (סעיפים 87ב עד 87ה לפקודת מס הכנסה). במקום לנכות את ההוצאות בפועל, מנכים מההכנסה 30% מהמחזור, בלי קשר להוצאות שהיו (סעיף 87ד). זה אינו מעמד במע"מ: אפשר להיות בעל עסק זעיר כעוסק פטור, וגם כעוסק מורשה שהמחזור שלו, בלי מע"מ, אינו עולה על תקרת עוסק פטור (סעיף 87ב). גם מקצוע מתקנה 13 לא מונע את המסלול: עורכת דין, למשל, היא תמיד עוסקת מורשה, ויכולה להיות בעלת עסק זעיר אם המחזור שלה מתחת לתקרה ושאר התנאים מתקיימים. עד יוני 2025 נרשמו אליו, לפי רשות המסים, כ-80,000 בעלי עסקים.
מי לא יכול. המסלול פתוח ליחיד תושב ישראל שמחזור העסקאות הכולל שלו, מכל העסקים, אינו עולה על התקרה. סעיף 87ה מוציא ממנו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
- הוא מעסיק עובדים.
- הוא אינו מנהל פנקסים קבילים.
- יש לו הכנסה מעסק שאינה מיגיעה אישית.
- חלק מההכנסה שלו מהעסק מגיע מהמעסיק שלו באותה שנה.
- יותר מ-25% מההכנסה שלו מהעסק מגיעים מקרוב משפחה, או ממי שהיה המעסיק שלו בשלוש שנות המס הקודמות.
- הוא בעל שליטה בחברה.
- חלק מההכנסה שלו מיוחס לו מתאגיד שקוף.
רשות המסים מונה בין מי שאינו יכול להיכנס למסלול גם שותף בשותפות. ובדוגמה שהיא עצמה נותנת: שכיר שעבר לתת שירותים כעצמאי למעסיק לשעבר לא יוכל להירשם כבעל עסק זעיר. כלומר, משכורת בשם אחר לא נכנסת למסלול.
ומה עם ביטוח לאומי? דמי הביטוח של עצמאי מחושבים לפי ההכנסה שנקבעה במס הכנסה, ולכן אצל בעל עסק זעיר הבסיס הוא המחזור פחות הניכוי הקבוע. ההבדל הוא במה שאין: במס הכנסה, עצמאי במסלול הרגיל מנכה מההכנסה שלו 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילם (סעיף 47א לפקודה), וגם ביטוח לאומי מפחית את הסכום הזה מההכנסה שלו לפני החישוב. בעל עסק זעיר לא מקבל את ההפחתה הזו, לא במס הכנסה ולא בביטוח לאומי (סעיף 87ד לפקודה, סעיף 345(ב)(1)(א) לחוק הביטוח הלאומי).
מה המסלול חוסך, ומה לא. במסלול הדיווח המקוצר, בעל עסק זעיר לא מגיש דוח שנתי, בתנאי שעשה שני צעדים בזמן: תיאום מס מקוון עד סוף שנת המס, והצהרה על המחזור בפועל ותשלום עד 31 במרץ של השנה שאחריה; וגם בתנאי שהוא ובן או בת הזוג לא חייבים בדוח מסיבה אחרת. מי שפספס צעד מגיש דוח שנתי מלא. והמסלול המקוצר הוא אפשרות, לא חובה: לפי רשות המסים, בעל עסק זעיר רשאי להגיש דוח שנתי מלא, ועדיין לנכות 30% מהמחזור.
בעל עסק זעיר במסלול המקוצר בדרך כלל גם לא נדרש למקדמות או להצהרת הון, אבל אלה אינם פטורים מוחלטים: החוק מאפשר לפקיד השומה לפטור בעל עסק זעיר ממקדמות (סעיף 87ו לפקודה), ולפי רשות המסים, במסלול המקוצר לא תידרש ממנו מקדמה או הצהרת הון באופן אוטומטי, אבל היא רשאית לדרוש אותן כשהיא רואה בכך צורך. ושני דברים לא משתנים בכלל: חובת ניהול הספרים נשארת כמו שהייתה, וכל הדיווחים למע"מ, הצהרת עוסק פטור או הדוחות התקופתיים, נשארים כמו שהם.
איך נכנסים, ואיך יוצאים. מי שפותח עוסק פטור באינטרנט נרשם כבעל עסק זעיר כברירת מחדל, אלא אם סימן בטופס שאינו מעוניין בכך. לפי רשות המסים, מי שפתח עוסק פטור במשרד, ומי שפותח עוסק מורשה, נכנס למסלול רק אם ביקש: בשירות המקוון, בין 1 בינואר ל-25 בדצמבר, או דרך מייצג. החוק עצמו רחב יותר: לפי סעיף 87ג פקיד השומה אמור לרשום כל עוסק פטור כבעל עסק זעיר גם בלי בקשה, ומודיע לו על כך, וכל יחיד רשאי לבקש להירשם עד המועד להגשת הדוח השנתי, או בתוך הדוח. וההשתתפות במסלול היא בחירה: מי שנרשם רשאי לבקש לבטל את הרישום עד אותו מועד (סעיף 87ג(ב)).
ליציאה יש מחיר, וחשוב להכיר אותו לפני שנכנסים: מי שניכה את הניכוי הקבוע בשנה מסוימת, ובשנה שאחריה הייתה לו הכנסה מעסק בלי הניכוי, לא יוכל לנכות אותו גם בשתי שנות המס הבאות (סעיף 87ה(ב)). למשל, מי שניכה ב-2024, והייתה לו ב-2025 הכנסה מעסק בלי הניכוי, לא יוכל לנכות אותו גם ב-2026 וב-2027. מי שהיה רשום בתחילת השנה וחדל להיות בעל עסק זעיר במהלכה רשאי, בתנאים, לנכות באותה שנה עד 36,850 ש"ח (סעיף 87ד(ג)), אבל גם זו יציאה, ושתי שנות ההמתנה חלות עליה.
בתת-פרק 1.2 חישבנו את מס ההכנסה של נועה על השיעורים הפרטיים. היא פתחה עוסק פטור אונליין, ולכן נרשמה כבעלת עסק זעיר כברירת מחדל. עכשיו ההשוואה: מה היה קורה אם הייתה יוצאת מהמסלול. אין לה הוצאות מיוחדות, ולכן במסלול הרגיל כל המחזור הוא רווח.
| מחזור השיעורים בשנה | 36,000 ש"ח |
|---|---|
| ההכנסה החייבת במסלול הרגיל, בלי הוצאות | 36,000 ש"ח |
| ההכנסה החייבת במסלול העסק הזעיר, אחרי ניכוי של 30% | 25,200 ש"ח |
| מס הכנסה במסלול הרגיל, במדרגה של 20% | 7,200 ש"ח |
| מס הכנסה במסלול העסק הזעיר, באותה מדרגה | 5,040 ש"ח |
| מה מסלול העסק הזעיר חוסך לה בשנה | 2,160 ש"ח |
ובביטוח לאומי? נועה אינה עובד עצמאימעמד בביטוח לאומי, ולא במע"מ: מי שעובד שלא כשכיר ועומד באחד משלושה מבחנים של שעות והכנסה (תת-פרק 1.2). מי שלא עומד באף אחד מהם, ההכנסה שלו מהעסק נחשבת "הכנסה שלא מעבודה". (תת-פרק 1.2), ולכן ההכנסה מהשיעורים נחשבת אצלה הכנסה שלא מעבודה. בשני המסלולים היא נמוכה מ-3,442 ש"ח בחודש: 3,000 ש"ח במסלול הרגיל ו-2,100 ש"ח במסלול העסק הזעיר. לכן בשניהם היא לא משלמת עליה דמי ביטוח, כל עוד סך ההכנסות שלה שלא מעבודה אינו עולה על הסכום הזה. וגם החישוב הזה מפושט: בלי זיכויים, ובהנחה שנועה מוציאה קבלות ומנהלת את הרישומים כדין.
אצל דנה התשובה ברורה. בקצב של החודש השישי שלה (תת-פרק 1.3), המחזור הוא 114,000 ש"ח בשנה, והניכוי הקבוע מוריד ממנו 34,200 ש"ח. גם אם ההוצאות שלה כבר יגיעו לרמה של הקצב המלא, 600 ש"ח בחודש (תת-פרק 2.3), הן יהיו 7,200 ש"ח בשנה, כ-6 אחוזים מהמחזור. ויחד עם החלק של דמי הביטוח הלאומי שהמסלול הרגיל מאפשר לנכות, הניכויים שלה במסלול הרגיל לא יעברו 16 אחוזים מהמחזור, פחות מ-30%. מה שיוציא את דנה מהמסלול הוא דווקא ההצלחה: בקצב מלא המחזור שלה יעבור את התקרה, והיא תהיה עוסקת מורשה במסלול הרגיל, גם אם תרצה אחרת.
להרחבה באתרעוסק זעיר או עוסק פטור?עוסק פטור הוא מעמד במע"מ, ועסק זעיר הוא מסלול במס הכנסה. מה כל אחד מהם קובע, וההבדלים שורה מול שורה.3.5 חברה בע"מ: מתי היא עדיפה
נוגע ל:חברה בע"מ
מה זה. חברה היא אישיות משפטית נפרדת: היא מחזיקה נכסים, חותמת על חוזים וחייבת חובות בשם עצמה, ומספיק לה בעל מניות אחד (סעיפים 3 ו-4 לחוק החברות). בחברה בערבון מוגבל, האחריות של בעלי המניות מוגבלת כפי שקובע התקנון, ושם החברה מסתיים ב"בע"מ" (סעיפים 26 ו-35).
מה האחריות המוגבלת לא עושה. היא לא מגינה מכל חוב. שניים מהגבולות שלה:
- ערבות אישית. מי שחותם כערב לחוב של החברה התחייב בעצמו לשלם אותו, ובעל עניין בחברה שערב לחובותיה אינו נהנה מההגנות שהחוק נותן לערב יחיד (חוק הערבות, סעיפים 1 ו-19). בתת-פרק 2.5 ראינו שהקרן להלוואות בערבות המדינה דורשת ערבות אישית מבעלי המניות.
- הרמת מסך. במקרים חריגים, כשבעל המניות היה מודע לכך שהאישיות הנפרדת שימשה להונות אדם או לקפח נושה, או שנעשה בה שימוש שפוגע בתכלית החברה תוך סיכון בלתי סביר ליכולתה לשלם את חובותיה, בית משפט רשאי, אם הוא מוצא שזה צודק ונכון, לייחס חוב של החברה לבעל המניות (סעיף 6 לחוק החברות).
איך חברה משלמת מס. בשני שלבים. החברה משלמת 23% מס חברות על הרווח שלה (סעיף 126 לפקודת מס הכנסה). כשהיא מחלקת את מה שנשאר לבעלי המניות כדיבידנדחלוקה של רווח מהחברה לבעלי המניות, אחרי מס החברות. היא ממוסה בנפרד: 25% ליחיד, ו-30% לבעל מניות מהותי, שמחזיק 10% או יותר., הם משלמים עליו מס נוסף: 25%, או 30% לבעל מניות מהותי, שמחזיק 10% או יותר באחד מאמצעי השליטה בחברה, כמו הזכות לרווחים או זכות ההצבעה (סעיפים 125ב ו-88).
מי שההכנסה החייבת שלו עוברת 721,560 ש"ח בשנה משלם על החלק שמעל הסף גם מס יסף (בחוק: מס נוסף על הכנסות גבוהות) של 3%. ומי שההכנסה ההונית שלו לבדה, כמו דיבידנד, עוברת את אותו סף, משלם על החלק ההוני שמעליו עוד 2% (סעיף 121ב). ומשכורת היא דרך אחרת להוציא כסף מהחברה: מי שעובד בחברה של עצמו יכול לקבל ממנה משכורת, ואז החברה, כמו כל מעסיק, פותחת תיק ניכויים במס הכנסה.
עומר ורות שוקלים חברה שבה כל אחד מהם יחזיק חצי מהמניות, כלומר שניהם יהיו בעלי מניות מהותיים. כדי לראות את שני השלבים, הם מחשבים על רווח עגול של 100,000 ש"ח שהחברה מחלקת כולו.
| רווח החברה לפני מס | 100,000 ש"ח |
|---|---|
| מס חברות, 23% | 23,000 ש"ח |
| מה שנשאר לחלוקה | 77,000 ש"ח |
| מס דיבידנד לבעלי מניות מהותיים, 30% | 23,100 ש"ח |
| מה שמגיע לשניהם יחד | 53,900 ש"ח |
מכל שקל של רווח שמחולק, כ-46 אגורות הולכות למס, עוד לפני מס יסף. זה לא אומר שחברה לא משתלמת: חלק מהרווח יכול להישאר בה, חלק אפשר למשוך כמשכורת, וגם המס האישי על הכנסה גבוהה מגיע לשיעורים גבוהים. אבל זה מפרק את המיתוס ש"בחברה משלמים רק 23%". תת-פרק 10.4 עושה את ההשוואה המלאה בין משכורת לדיבידנד.
כמה זה עולה. אגרת רישום מקוון של 2,559 ש"ח, ומהשנה שאחרי הרישום אגרה שנתית של 1,338 ש"ח בתשלום עד 31 במרץ, או 1,777 ש"ח אחרי כן (תת-פרק 1.4). בשנה שבה הייתה לחברה הכנסה, הדוח השנתי שלה למס הכנסה טעון אישור רואה חשבון (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה), והחברה ממנה רואה חשבון מבקר לדוחות הכספיים שלה, למעט חברה לא פעילה, בתנאים (סעיפים 154 ו-158 לחוק החברות). והיא מגישה לרשם החברות דוח שנתי: חברה שלא מגישה אותו, או שלא משלמת את האגרה, עלולה להירשם כ"חברה מפרה", ובלשון רשות התאגידים "חברה מפרת חוק" (סעיפים 141 ו-362א).
כללים שנכתבו בשביל חברה של מעטים, כמו חברה של אדם אחד. פקודת מס הכנסה כוללת כמה כללים כאלה. שלושה מהם:
- עבודה שנחשבת משכורת. לפי סעיף 62א לפקודה, כשההכנסה של חברת מעטיםחברה שבשליטת חמישה בני אדם לכל היותר, שאינה חברה בת ושאין לציבור עניין ממשי בה (סעיף 76 לפקודת מס הכנסה). חברה של אדם אחד או של שני שותפים, שאינה חברה בת, עונה להגדרה הזו, וחלים עליה כללי מס משלה. נובעת מעבודה שבעל השליטה עושה בעצמו בשביל אחר, מסוג העבודה שעובד עושה למעסיק, רואים אותה כמשכורת שלו. החוק קובע שכך רואים את העבודה, גם אם החוזה אומר אחרת, כש-70% או יותר מההכנסה מגיעים מלקוח אחד במשך 22 חודשים לפחות מתוך שלוש שנים. הכלל הזה לא חל על חברה שמעסיקה 4 מועסקים או יותר, אבל גם אז, עבודה מהסוג שעובד עושה למעסיק עלולה להיחשב משכורת. כלומר, עבודה שהייתה משכורת לא הופכת לרווח של חברה רק מפני שהיא עוברת דרכה.
- רווח שמיוחס לבעל המניות. מ-2025 מייחס סעיף 62א(א1) לבעל המניות הפעיל גם חלק מהרווח של חברת מעטים מפעילות עסקית, כלומר מכל הכנסה שאינה "הכנסה אחרת" (בין היתר ריבית, דיבידנד, שכר דירה ותמורה ממכירת נכס), כששיעור הרווחיות שלה גבוה מהסף שבחוק. יש לכלל שני חריגים, ואחד מהם: אף בעל שליטה בחברה אינו בעל שליטה בחברה אחרת, והרווחים שנצברו בה עד סוף השנה הקודמת אינם עוברים 750,000 ש"ח (תת-פרק 10.4).
- רווחים שנצברים בלי חלוקה. מ-2025, חברת מעטים שצוברת רווחים בלי לחלק אותם עלולה לשלם תוספת מס של 2% בשנה על "רווחים עודפים": רווחים נצברים מעל 750,000 ש"ח (למי ששולט בכמה חברות מעטים, הסכום מתחלק ביניהן), או מעל ההוצאות השנתיות של החברה, או מעל עלות הנכסים העסקיים שלה לפי נוסחה שבחוק, אם הם גבוהים יותר, אלא אם חילקה מספיק דיבידנד (סעיפים 81ב ו-81ג). רווח שנשאר בחברה לא נשאר בה לנצח בלי מחיר.
חברה: ארבע שאלות לפני שמחליטים.
- יהיו משקיעים, או שותפים שיחזיקו במניות? משקיע קונה מניות, ולעוסק אין מניות (תת-פרק 11.3).
- הסיכון בעסק גדול מספיק כדי שאחריות מוגבלת תשנה משהו? ערבות אישית ממשיכה לחייב אתכם גם בחברה (תת-פרק 10.1).
- חלק ניכר מהרווח יישאר בעסק, ולא תצטרכו למשוך אותו? מס הדיבידנד משולם כשמושכים, ורווח שנצבר בלי חלוקה עלול לשאת תוספת מס (תת-פרק 10.4).
- 70% או יותר מההכנסה יגיעו מלקוח אחד, על עבודה שלכם? סעיף 62א עלול לראות בכם עובד של הלקוח לעניין מס (תת-פרק 10.4).
עומר ורות עונים כן על השאלה הראשונה: הם מתכננים לגייס משקיעים, ומשקיע צריך מניות לקנות. זה מה שמכוון אותם לחברה, ולא חיסכון במס. פרק 10 עובר על המסלול המלא, מהרישום ועד החובות השנתיות, ופרק 11 על השאלות של מייסדים: מתי צריך ישות, ישראל או דלאוור, וגיוס ראשון.
להרחבה באתרעוסק פטור או חברה בע"מ?מתי להישאר עוסק ומתי חברה מוצדקת: אחריות, מיסוי בשני שלבים, עלויות ניהול, ומה זה אומר למי שרק מתחיל.3.6 שותפות, עמותה וחל"צ בקצרה
שותפות. שותפות היא קבוצה של אנשים שמנהלים יחד עסק לשם רווח, והיא נקבעת לפי המהות, מה שקורה בפועל, ולא רק לפי מה שנרשם או נחתם. שותפות שהוקמה לניהול עסק חייבת להירשם בתוך חודש, אבל היא קיימת גם בלי רישום (פקודת השותפויות, סעיפים 1, 2, 4 ו-6).
כל שותף כללי אחראי, יחד עם השותפים ולחוד, לכל החובות של השותפות (סעיף 20 לפקודת השותפויות), ובשותפות יכולים להיות עד 20 שותפים כלליים (סעיף 3). שותפות רשומה היא תאגיד (סעיף 66), ומהשנה שאחרי הרישום היא משלמת אגרה שנתית: 1,333 ש"ח בתשלום עד 31 במרץ, או 1,771 ש"ח אחרי כן.
במס הכנסה כל שותף ממוסה על החלק שלו בהכנסת השותפות (סעיף 63 לפקודת מס הכנסה). במע"מ, שותפות רשומה היא עוסק אחד (סעיף 128(א) לחוק מע"מ). עסקאות של שותפות שאינה רשומה אצל רשם השותפויות נחשבות במע"מ לעסקאות של כל שותף לפי חלקו, אלא אם השותפים ביקשו להירשם כעוסק אחד (סעיף 128(ב)). וכששותפות נרשמת במע"מ, רשומה אצל הרשם או לא, טופס הרישום מפרט את כל השותפים (תקנה 4 לתקנות מע"מ (רישום)). ולפי רשות המסים, שותף בשותפות אינו יכול להיות בעל עסק זעיר (תת-פרק 3.4).
עמותה. שני בני אדם בגירים או יותר רשאים לייסד עמותה: תאגיד שמטרתו חוקית ואינה מכוונת לחלוקת רווחים בין החברים, ושעשיית רווחים אינה המטרה העיקרית שלו (חוק העמותות, סעיף 1). עמותה אינה רשאית לחלק רווחים לחבריה, גם לא למייסדיה (סעיף 34ג). היא כלי למטרה ציבורית או קהילתית, לא לעסק שמפרנס את בעליו.
חל"צ. חברה לתועלת הציבור היא חברה שבתקנון שלה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד, וגם איסור לחלק רווחים (סעיף 345א לחוק החברות). כמו עמותה, גם היא אינה דרך לפרנס בעלים.
ובכל עסק עם שותפים, בשותפות או בחברה, ההסכם ביניהם חשוב לא פחות מהרישום. תת-פרק 10.6 עובר על מה שהסכם מייסדים צריך לכלול.
להרחבה באתרפותחים עסק עם שותףשלושה מבנים אפשריים, עוסקים נפרדים, שותפות או חברה, איך בוחרים ביניהם, ולמה הסכם שותפות קודם לכל השאר.3.7 עוסק זעיר או עסק זעיר, פטור או עצמאי: הבלבולים שעולים כסף
חלק גדול מהבלבול בתחום הוא בלבול של מילים. רשויות שונות משתמשות במילים דומות לדברים שונים, וחלק מהמילים שאנשים אומרים כבר לא קיימות בחוק. הטבלה מסדרת אותן.
| המילה | מה היא אומרת באמת | של מי |
|---|---|---|
| "עוסק זעיר" | אין היום מעמד כזה. ההגדרה נמחקה מחוק מע"מ בתיקון 23, ב-2002, כשנוצרה ההגדרה של עוסק פטור. המילה שרדה בדיבור, וגם בכמה תקנות שלא עודכנו, ובהן הפתיחה של תקנה 13 לתקנות הרישום (תת-פרק 3.2) | לא קיים בחוק התקף |
| "עסק זעיר", "בעל עסק זעיר" | מסלול במס הכנסה: ניכוי קבוע של 30% מהמחזור במקום הוצאות (תת-פרק 3.4) | מס הכנסה |
| "פטור" | פטור ממע"מ בלבד: לא גובים מע"מ ולא מקזזים. לא פטור ממס הכנסה, ולא מביטוח לאומי | מע"מ |
| "עצמאי" | בביטוח לאומי, "עובד עצמאי" הוא מי שעומד באחד משלושה מבחנים: 20 שעות בשבוע, או הכנסה של 6,885 ש"ח בחודש, או 12 שעות בשבוע וגם הכנסה של 2,065 ש"ח. עוסק פטור לא בהכרח עומד באחד מהם, כמו נועה (תת-פרק 1.2) | ביטוח לאומי |
| "מחזור" | המחיר של כל העסקאות בשנה, לפני ההוצאות, בלי המע"מ ובלי מכירת ציוד של העסק. לא הרווח, ולא מה שנשאר בחשבון | מע"מ ומס הכנסה |
| "התקרה" | נמדדת על כל העסקים יחד, ובשנה חלקית לפי הממוצע החודשי, כפול שתים עשרה | מע"מ |
ולמה זה עולה כסף? כי כל בלבול כזה מוביל להחלטה. מי שחושב ש"פטור" פוטר ממס לא שומר בצד. מי שחושב שהתקרה נמדדת על הרווח עובר אותה בלי לדעת. ומי שחושב ש"עוסק זעיר" הוא מעמד במע"מ מחפש טופס שאינו קיים. המילה הנכונה היא חצי מהתשובה.
להרחבה באתרמילון מונחים לעצמאיםהמונחים שפוגשים כשפותחים עסק בישראל, בשניים או שלושה משפטים כל אחד, עם קישור למדריך המלא.חלק ג
פותחים
שלושת התיקים, והשבוע הראשון של העסק.
04חלק ג - פותחים
פתיחת התיקים: מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי
איך נפתחים שלושת התיקים בפועל, אילו מסמכים מכינים, ומה עושים עם כל מכתב שמגיע.
כל התחלות קשות.
אחרי שבחרתם מסלול, מגיע הרגע שבו העסק נרשם. מולכם שלוש רשויות ושלושה תיקים: מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. התיקים לא נפתחים באותה דרך, לא באותו מועד ולא תמיד באותו טופס. עוסק פטור יכול להגיש בקשה מקוונת אחת, שפותחת יחד את התיק במע"מ ואת התיק במס הכנסה. עוסק מורשה ממלא טופס 821, מגיש אותו במשרד מע"מ או דרך מייצג, ואחר כך פונה בנפרד למס הכנסה ולביטוח לאומי. הפרק עובר על שתי הדרכים צעד אחר צעד: מה מכינים, מה ממלאים בכל טופס, מה מקבלים בחזרה, ומה עושים עם כל מכתב שמגיע בשבועות הראשונים.
לפני שמתחילים
- המסלול שבחרתם בפרק 3: עוסק פטור או עוסק מורשה, ובעל עסק זעיר או לא.
- הערכה של המחזור השנתי, והתאריך שבו העסק יתחיל לפעול.
- תעודת זהות, אישור על חשבון בנק, ושאר המסמכים של הדרך שלכם (תת-פרק 4.2).
4.1 תהליך אחד, שלושה תיקים: מה קורה בפועל
לרוב העסקים יש שלושה תיקים: אחד במע"מ, אחד במס הכנסה ואחד בביטוח לאומי. הרשויות מעבירות ביניהן מידע, אבל כל תיק עומד בפני עצמו, ולכל אחד מועד משלו. מה שקובע איך הם נפתחים הוא המעמד במע"מ.
עוסק פטור: בקשה אחת. מי שנרשם כעוסק פטור יכול להגיש בקשה מקוונת אחת, באתר רשות המסים. אחרי שהבקשה נבדקת ומאושרת, נפתחים ממנה יחד התיק במע"מ והתיק במס הכנסה, וגם תיק ניכוייםתיק במס הכנסה שדרכו עסק מעביר לרשות המסים מס שנוכה מתשלומים לאחרים, למשל משכר של עובדים. עסק שמעסיק עובדים פותח גם תיק כזה, ולפי רשות המסים גם עסק ששוכר נכס לפעילות העסקית. למי שמעסיק עובדים, ביטוח לאומי פותח תיק מעסיק מעצמו. כשצריך אחד. לביטוח לאומי עוברת הודעה, אם מהנתונים שמילאתם עולה שצריך שם תיק. אפשר להירשם כעוסק פטור גם במשרד מע"מ או דרך מייצג. לפי רשות המסים, מי שנרשם במשרד אינו נרשם כבעל עסק זעיר כברירת מחדל, ונכנס למסלול רק אם ביקש; לשון החוק רחבה יותר (תת-פרק 3.4).
עוסק מורשה: טופס 821, ואחריו שתי פניות. באתר רשות המסים אין שירות שבו עוסק מורשה נרשם בעצמו באינטרנט. מדפיסים את טופס 821, ממלאים וחותמים, ומגישים אותו עם המסמכים במשרד מע"מ האזורי הקרוב לעסק, בתור שנקבע מראש, או דרך מייצגמי שרשאי לייצג נישומים מול רשות המסים: רואה חשבון, יועץ מס מייצג או עורך דין. הוא פועל בשמכם לפי ייפוי כוח, ומייצג המקושר לשע"מ מגיש גם בקשות באופן מקוון.במילון המונחים של קמה. מייצג המקושר לשע"משירות עיבודים ממוכנים: מערכות המחשוב של רשות המסים. מייצג "מקושר לשע"מ" רשום במאגר המייצגים של הרשות, ופועל בשביל לקוחותיו ישירות במערכות., מערכות המחשוב של רשות המסים, מגיש את הרישום באופן מקוון. אחרי הרישום במע"מ מודיעים בכתב לפקיד השומהמי שמנהל את התיק שלכם במס הכנסה, במשרד השומה שבאזור העסק. לו מודיעים על פתיחת העסק, וממנו מגיע פנקס המקדמות, לעסק שחייב במקדמות. על פתיחת העסק (תת-פרק 4.5), ונרשמים בביטוח לאומי (תת-פרק 4.6).
ומה "מקוון" אומר בפועל? לא כל צעד שנקרא מקוון נעשה כולו באינטרנט, ולא כל צעד פתוח לבעל העסק עצמו:
- מקוון לגמרי: הבקשה של עוסק פטור, טופס 6101 של ביטוח לאומי, ועדכון כתובת העסק (בשירות של רשות המסים (נפתח בחלון חדש)).
- מקוון בחלקו: טופס 5329 של מס הכנסה, שמצרפים מודפס לפנייה במערכת פניות הציבור של רשות המסים, ועדכון פרטי עוסק במע"מ, שמגישים באותה מערכת או במכתב.
- בלי שירות מקוון לבעל העסק עצמו: רישום כעוסק מורשה, במשרד מע"מ או דרך מייצג, ופתיחת תיק במס הכנסה לחברה, בטופס 4436, במייל, בדואר או בסניף. מייצג המקושר לשע"מ מגיש את שניהם באופן מקוון.
מתי נרשמים. במע"מ ובמס הכנסה נרשמים לא יאוחר מהיום שבו מתחילים לפעול (תקנה 2 לתקנות מע"מ (רישום) (נפתח בחלון חדש), סעיף 134 לפקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)). בביטוח לאומי התקנות נותנות 90 ימים מהיום שבו התחלתם לעבוד כעצמאים (תקנה 5א לתקנות הביטוח הלאומי (רישום) (נפתח בחלון חדש)), אבל ביטוח לאומי עצמו מבקש להודיע מיד עם תחילת העבודה.
עוסק פטור, בבקשה מקוונתדנה ונועה
- רשות המסים: נרשמים לשירותים הדיגיטליים, ומגישים את הבקשה ביישום "פתיחת תיק עוסק פטור", עם המסמכים בסריקה. לא יאוחר מיום תחילת הפעילות, ועדיף לפני העבודה הראשונה
- רשות המסים: הבקשה נבדקת ומאושרת, ואז נפתחים יחד התיק במע"מ, התיק במס הכנסה ותיק ניכויים, כשצריך. הרשות לא מפרסמת זמן לבדיקה
- ביטוח לאומי: אם מהנתונים עולה שצריך תיק, ההודעה עוברת לביטוח לאומי. בודקים באזור האישי, ואם לא נפתח, טופס 6101. בתקנות 90 ימים; ביטוח לאומי מבקש מיד
- מע"מ: אישור על הרישום ועל הסיווג, שמציגים בעסק. לא הגיע בתוך 30 ימים: מכתב רשום
עוסק מורשה, בטופס 821יוסי
- מע"מ: טופס 821 עם המסמכים, במשרד מע"מ בתור שנקבע מראש, או דרך מייצג; מייצג מקושר מגיש אותו אונליין. לא יאוחר מיום תחילת הפעילות
- מס הכנסה: הודעה בכתב לפקיד השומה על פתיחת העסק, למשל בטופס 5329. לא יאוחר מיום הפתיחה
- ביטוח לאומי: טופס 6101, באתר ביטוח לאומי. בתקנות 90 ימים; ביטוח לאומי מבקש מיד
- שלוש הרשויות: אישור זמני ותעודת עוסק מורשה, ולפי המצב פנקס מקדמות ודף תשלומים מביטוח לאומי. פנקס המקדמות לא הגיע בתוך חודש, ואינכם בעלי עסק זעיר במסלול המקוצר: פונים למשרד השומה
התרשים במילים
עוסק פטור, בבקשה מקוונת (דנה ונועה): 1. רשות המסים: נרשמים לשירותים הדיגיטליים, ומגישים את הבקשה ביישום "פתיחת תיק עוסק פטור", עם המסמכים בסריקה (לא יאוחר מיום תחילת הפעילות, ועדיף לפני העבודה הראשונה) 2. רשות המסים: הבקשה נבדקת ומאושרת, ואז נפתחים יחד התיק במע"מ, התיק במס הכנסה ותיק ניכויים, כשצריך (הרשות לא מפרסמת זמן לבדיקה) 3. ביטוח לאומי: אם מהנתונים עולה שצריך תיק, ההודעה עוברת לביטוח לאומי. בודקים באזור האישי, ואם לא נפתח, טופס 6101 (בתקנות 90 ימים; ביטוח לאומי מבקש מיד) 4. מע"מ: אישור על הרישום ועל הסיווג, שמציגים בעסק (לא הגיע בתוך 30 ימים: מכתב רשום) עוסק מורשה, בטופס 821 (יוסי): 1. מע"מ: טופס 821 עם המסמכים, במשרד מע"מ בתור שנקבע מראש, או דרך מייצג; מייצג מקושר מגיש אותו אונליין (לא יאוחר מיום תחילת הפעילות) 2. מס הכנסה: הודעה בכתב לפקיד השומה על פתיחת העסק, למשל בטופס 5329 (לא יאוחר מיום הפתיחה) 3. ביטוח לאומי: טופס 6101, באתר ביטוח לאומי (בתקנות 90 ימים; ביטוח לאומי מבקש מיד) 4. שלוש הרשויות: אישור זמני ותעודת עוסק מורשה, ולפי המצב פנקס מקדמות ודף תשלומים מביטוח לאומי (פנקס המקדמות לא הגיע בתוך חודש, ואינכם בעלי עסק זעיר במסלול המקוצר: פונים למשרד השומה)
4.2 המסמכים שמכינים מראש
הרשימות הרשמיות קצרות ממה שנדמה, והן שונות בין שתי הדרכים. הנה המסמכים שמבקשים עמודי השירות של רשות המסים ומדריך העוסק החדש, בשתי רשימות, אחת לכל דרך. סמנו את מה שכבר יש לכם ברשימה של הדרך שלכם:
עוסק פטור, בבקשה מקוונת
0 מתוך 3
עוסק מורשה, בטופס 821
0 מתוך 6
ויש מסמכים שנדרשים רק במצבים מסוימים:
- בני זוג נשואים שחיים בנפרד ומבקשים לדווח בנפרד: טופס 4440, תצהיר שחותם עליו גם עורך דין, לבקשה המקוונת או לטופס 5329.
- שותפות או חברה: תעודת הרישום (בחברה, ובשותפות רשומה) ותעודות הזהות של כל השותפים או הדירקטורים, ובחברה גם פרוטוקול של מורשי החתימה. שותפות ממנה גם נציג אחד מבין השותפים (תת-פרק 3.6).
- מי שגם שכיר, לטופס 6101 של ביטוח לאומי: תלוש שכר; בטופס המקוון מבקשים 12 תלושים אחרונים או טופס 106.
ובלי אגרה. על הבקשה המקוונת, על טופס 821 ועל טופס 5329 רשות המסים כותבת ש"השירות ניתן ללא עלות", ובאתר ביטוח לאומי לא מצאנו אגרה על טופס 6101 (תת-פרק 1.4).
- 821רישום לצרכי מס ערך מוסףרישום במע"מ: עוסק מורשה, וגם עוסק פטור שנרשם במשרד. לחברות ולשותפויות יש בו חלקים נוספיםבמשרד מע"מ האזורי, בתור שנקבע מראש, או דרך מייצגלטופס הרשמי, טופס 821 (נפתח בחלון חדש)
- 5329דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסהפתיחת תיק עצמאי או תיק ניכויים במס הכנסה. נשלח גם כדרישה של פקיד השומהמודפס, כקובץ מצורף לפנייה מקוונת, דרך מייצג מקושר, או בסניף · נוסח 8.2017לטופס הרשמי, טופס 5329 (נפתח בחלון חדש)
- 6101דין וחשבון רב שנתיפתיחת תיק בביטוח לאומי, והודעה על שינויים, ובהם סגירת תיק העצמאי והפסקת העסקת עובדיםבאתר ביטוח לאומי, בשירות שליחת המסמכים, או בפקס לסניף · נוסח 06.2026לטופס הרשמי (PDF), טופס 6101 (נפתח בחלון חדש)
- 4436פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ו/או ניכוייםהתיק במס הכנסה של חברה, עמותה או תאגיד אחרבאופן מקוון רק דרך מייצג מקושר; אחרת במייל, בדואר או בסניף · נוסח 8.2016לטופס הרשמי, טופס 4436 (נפתח בחלון חדש)
4.3 פתיחת עוסק פטור אונליין: צעד אחר צעד
נוגע ל:עוסק פטור
הבקשה המקוונת מיועדת למי שהמחזור השנתי הצפוי שלו אינו עולה על תקרת עוסק פטור, 122,833 ש"ח ב-2026, ושהעיסוק שלו אינו ברשימה של תקנה 13 (תת-פרק 3.2). רשות המסים מתארת את הדרך כך:
- נרשמים לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים. מזינים מספר זהות ומספר טלפון נייד, ועונים על שאלות זיהוי, למשל פרטים של כרטיס אשראי, לאימות בלבד (לפעמים יורד חיוב סמלי, ואחריו זיכוי אוטומטי). מי שאינו יכול להירשם באינטרנט מקבל קוד משתמש קבוע באחד ממשרדי מס הכנסה או מע"מ.
- ממלאים את הבקשה ביישום "פתיחת תיק עוסק פטור", ומצרפים את המסמכים בסריקה (תת-פרק 4.2).
- מחליטים על בעל עסק זעיר. מי שפותח עוסק פטור באינטרנט נרשם כבעל עסק זעיר כברירת מחדל, אלא אם סימן בטופס שאינו מעוניין בכך (תת-פרק 3.4).
- מחכים לבדיקה. אחרי שהבקשה נבדקת ומאושרת, התיקים נפתחים יחד. בכל שלב נשלחים מסרון ודואר אלקטרוני, ואת הפניות לרשות כותבים בכפתור "הודעות שלי" שביישום.
- מוודאים שגם ביטוח לאומי יודע. אם מהנתונים שמילאתם עולה שצריך תיק, ההודעה עוברת לביטוח לאומי. בדקו באזור האישי של ביטוח לאומי שהתיק נפתח, ואם לא, הגישו טופס 6101 (תת-פרק 4.6).
- מקבלים אישור, ומציגים אותו. לפי החוק, מי שאינו עוסק מורשה מקבל "אישור על רישומו ועל סיווגו" (סעיף 53(ב) לחוק מע"מ), ואת האישור מציגים דרך קבע במקום בולט בעסק (תקנה 25א לתקנות מע"מ). מי שהגיש בקשה ולא קיבל אישור בתוך 30 ימים מודיע על כך במכתב רשום למנהל מע"מ (תקנה 7(ב) לתקנות הרישום).
רשות המסים לא מפרסמת כמה זמן נמשכת הבדיקה, והמסכים עצמם נמצאים מאחורי ההזדהות, ולכן לא נתאר אותם שדה אחר שדה. מה שכן ידוע מספיק כדי לתכנן: התיקים נפתחים רק אחרי אישור, ולכן מגישים את הבקשה לפני העבודה הראשונה, ולא ביום שלה (תת-פרק 2.2).
דנה הגישה את הבקשה בשבוע שבו הלקוחה הראשונה אמרה כן, לפני המקדמה. היא צירפה תעודת זהות ואישור ניהול חשבון מהבנק, השאירה את ברירת המחדל של בעל עסק זעיר, ואחרי האישור בדקה באזור האישי של ביטוח לאומי שגם שם נפתח לה תיק: היא עובדת בעסק 40 שעות בשבוע, ולכן היא עובדת עצמאית (תת-פרק 1.2). את האישור מרשות המסים היא תלתה ליד שולחן העבודה.
להרחבה באתרתעודת עוסק פטור ואישור עוסק פטורמה מאשר הרישום, איך מקבלים אותו, ומי מבקש לראות אותו.4.4 פתיחת עוסק מורשה: טופס 821 שדה אחר שדה
נוגע ל:עוסק מורשה
טופס 821, "רישום לצרכי מס ערך מוסף", הוא טופס של שני עמודים. העמוד הראשון הוא של כל עוסק, והשני מיועד לחברות, לשותפויות ולאיחוד עוסקים. זה הנוסח שמפורסם היום באתר רשות המסים. כך הוא בנוי, אזור אחר אזור, ובו הפרטים שיוסי מילא (בדויים):
- 1רישום לצרכי מס ערך מוסף · טופס מע"מ 821 משולב עם מע"מ 821 א'הכותרת. בראש הטופס עדיין כתוב "אגף המכס ומע"מ", שם ישן של המחלקה; זה הנוסח שמפורסם היום באתר רשות המסים.
- 2לתשומת לב! · יש לצרף בעת הרישום מסמכים מזהיםרשימת המסמכים שבטופס עצמו: צילום תעודת זהות, תעודת רישום (לחברה, שותפות, אגודה או עמותה), צילום צ'ק מבוטל, חוזה שכירות מבוייל או חוזה רכישה, תעודה או רישיון עיסוק, ואחר.
- 3א. פרטי העוסק / העסק · סוג ישות · מס' זהות / מס' תיק עוסקמי העוסק: השם, שם העסק אם יש, סוג הישות (יחיד, חברה, שותפות ועוד) ומספר הזהות. שם לעסק אינו חובה (תת-פרק 2.1).
- 4כתובת העסק · מען להתכתבות · כתובת המגוריםשלוש כתובות ומספרי טלפון. המכתבים יישלחו למען להתכתבות.
- 5תאור מלא של פעילות העסק כולל ענפים משנייםלפי התיאור נקבע סמל הענף הכלכלי: הטופס מועבר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והסמל משמש גם את רשויות המס. כותבים את כל הפעילויות, גם את המשניות.
- 6מחזור שנתי משוער על פיו ייקבע מעמד העוסק · תאריך פתיחת העסק · מס' מועסקים כולל בעל העסקלפי ההערכה נקבע אם תדווחו למע"מ כל חודש או כל חודשיים (תת-פרק 3.3), וגם מעמד העוסק, למי שאינו נמנה עם הקבוצות של תקנה 13 (תת-פרק 3.2). מספר המועסקים כולל אתכם.
- 7עודף מס תשומות להחזר: שם הבנק · הסניף · סמל הבנק · מס' חשבוןהחשבון שאליו יועברו החזרי מע"מ. הטופס מזהיר שבלי פרטי חשבון ההחזרים יתעכבו, בלי הפרשי הצמדה וריבית.
- 8פרטי הנכס שבו מתבצעת פעילות העסק וכתובתוכתובת הנכס, מה הוא (חנות, משרד, מגרש, מחסן או אחר), אם הוא בבעלות או בהשכרה, ושוויו או דמי השכירות השנתיים.
- 9עסק בהקמהמי שמוכיח, להנחת דעתו של מנהל מע"מ, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כבר עכשיו, ומאותו יום דינו כדין עוסק (סעיף 52(ב) לחוק מע"מ). כותבים כמה זמן יימשכו שלבי ההקמה ומתי צפויה הפעילות להתחיל.
- 10תאריך · שם העוסק / שם המוסמך לחתום · חתימה וחותמתהצהרה שהפרטים מלאים ונכונים, והתחייבות לנהל פנקסי חשבונות כדין ולהודיע למע"מ על כל שינוי. הטופס מזכיר שמסירת פרטים לא נכונים היא עבירה.
- 11הצהרת המייצג כשטופס זה מוגש על ידורק כשמגיש עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס: הוא מאשר שבדק את מספר הזהות, שהעוסק חתם בעצמו, ושהוא מוסמך לייצג לפי ייפוי כוח.
- 12לשימוש המשרדלא ממלאים. כאן הפקיד מסמן, בין השאר, את קוד תקופת הדיווח ואת הענף הכלכלי.
- 13ב. פרטי מנהלי החברהלחברה בלבד: מספר התיק של החברה ופרטי המנהלים, וחתימה של בעל זכות החתימה בחברה, או של המייצג.
- 14ג. רישום שותפות · הצהרת נציג השותפיםלשותפות או לאיחוד עוסקים: הנציג, פרטי השותפים וחתימותיהם, והצהרה שהם אחראים כלפי מע"מ יחד וכל אחד לחוד (תת-פרק 3.6).
- 15ד. לשימוש המשרדאישור המשרד על רישום השותפות והשותפים.
התרשים במילים
טופס 821 בשני עמודים, מסומן לפי אזורים. 1. רישום לצרכי מס ערך מוסף · טופס מע"מ 821 משולב עם מע"מ 821 א'. 2. לתשומת לב! · יש לצרף בעת הרישום מסמכים מזהים, מולא אצל יוסי: צילום תעודת זהות · צילום צ'ק מבוטל · חוזה שכירות · אחר: הסכם הייעוץ הראשון. 3. א. פרטי העוסק / העסק · סוג ישות · מס' זהות / מס' תיק עוסק, מולא אצל יוסי: יוסי (שם בדוי) · יחיד. 4. כתובת העסק · מען להתכתבות · כתובת המגורים, מולא אצל יוסי: אותה כתובת בשלושתן: הדירה שבה הוא גר ועובד. 5. תאור מלא של פעילות העסק כולל ענפים משניים, מולא אצל יוסי: ייעוץ לארגונים בשיפור תהליכים. 6. מחזור שנתי משוער על פיו ייקבע מעמד העוסק · תאריך פתיחת העסק · מס' מועסקים כולל בעל העסק, מולא אצל יוסי: 300,000 ש"ח · מועסקים: 1. 7. עודף מס תשומות להחזר: שם הבנק · הסניף · סמל הבנק · מס' חשבון, מולא אצל יוסי: החשבון שבצ'ק המבוטל. 8. פרטי הנכס שבו מתבצעת פעילות העסק וכתובתו, מולא אצל יוסי: אחר: דירת מגורים · בהשכרה. 9. עסק בהקמה. 10. תאריך · שם העוסק / שם המוסמך לחתום · חתימה וחותמת, מולא אצל יוסי: יוסי · חתימה. 11. הצהרת המייצג כשטופס זה מוגש על ידו. 12. לשימוש המשרד. 13. ב. פרטי מנהלי החברה. 14. ג. רישום שותפות · הצהרת נציג השותפים. 15. ד. לשימוש המשרד.
שלושה שדות שקובעים יותר מכל השאר:
- תיאור הפעילות (אזור 5): לפיו נקבע הענף הכלכלי של העסק.
- המחזור השנתי המשוער (אזור 6): לפיו נקבע אם תדווחו למע"מ כל חודש או כל חודשיים, וגם מעמד העוסק, אלא אם העוסק נמנה עם הקבוצות של תקנה 13, כמו יוסי, ובהן גם כל חברה (תת-פרק 3.2).
- פרטי הבנק להחזרים (אזור 7): עוסק מורשה מקבל החזר כשהמע"מ ששילם על ההוצאות גבוה מהמע"מ שגבה (תת-פרק 7.4), ובלי חשבון בטופס ההחזר יתעכב.
איפה מגישים, ומי חותם. את הטופס מגישים במשרד מע"מ האזורי הקרוב למקום העסק, בתור שנקבע מראש, או דרך רואה חשבון, עורך דין, יועץ מס, או מנהל החשבונות של העוסק (תקנה 2 לתקנות מע"מ (רישום) (נפתח בחלון חדש)). מייצג המקושר לשע"מ מגיש אותו באופן מקוון. העוסק חותם על הצהרה שהפרטים נכונים, ומתחייב לנהל פנקסים ולהודיע על כל שינוי. כשמייצג מגיש, הוא מוסיף הצהרה משלו.
מה מקבלים. במשרד מקבלים במקום אישור זמני על הרישום, שמופיע גם באזור האישי, קוד משתמש וסיסמה לדיווח ולתשלום המע"מ, והסבר אם תדווחו כל חודש או כל חודשיים. תעודת עוסק מורשה (סעיף 53(א) לחוק מע"מ) נשלחת אחר כך בדואר, ואותה מציגים דרך קבע במקום בולט בעסק (תקנה 25א לתקנות מע"מ). כדי לדווח ולשלם, נרשמים גם לאזור האישי באתר רשות המסים.
יוסי מילא את הטופס בעצמו. כמחזור שנתי משוער הוא כתב 300,000 ש"ח, לפי התעריף שבנה בתת-פרק 2.3. בתור שקבע במשרד מע"מ הוא הגיש את הטופס עם ארבעה מסמכים: תעודת זהות, צילום צ'ק מבוטל, חוזה השכירות של הדירה שבה הוא גר ועובד, והסכם הייעוץ הראשון שלו, כהוכחה לפעילות הצפויה. ביומן שלו כבר רשום הצעד הבא: הודעה לפקיד השומה.
להרחבה באתרטופס 821: הבקשה לרישום במע"ממה שואל כל חלק בטופס, אילו מסמכים מצרפים, איך מגישים, ומה מקבלים אחרי.4.5 התיק במס הכנסה: טופס 5329, ומה מצהירים בו
מתי בכלל צריך את הטופס. בבקשה המקוונת של עוסק פטור, התיק במס הכנסה נפתח יחד עם התיק במע"מ. בכל דרך אחרת, העסק מודיע בכתב לפקיד השומה באזור שבו הוא פועל, לא יאוחר מיום הפתיחה (סעיף 134 לפקודה). לפי מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק, מוסרים בהודעה שם מלא, מספר זהות, כתובת פרטית, מהות העיסוק, כתובת העסק, טלפון, תאריך הפתיחה, שם העסק ומספר העוסק במע"מ. מכיוון שמספר העוסק במע"מ הוא חלק מההודעה, בפועל נרשמים קודם במע"מ. אחת הדרכים להודיע היא טופס 5329.
הטופס. טופס 5329, "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה", מנוסח כדרישה של פקיד השומה לפי סעיף 135 לפקודה, להחזרה בתוך 120 ימים. עמוד השירות שלו אומר שרק מי שנדרש לכך צריך להגיש אותו, אחרי שנשלחה אליו מעטפת החזר. כלומר, לפעמים הטופס מגיע אליכם בדואר, ולא רק אתם פונים איתו. אין לו טופס אינטרנטי, ומגישים אותו בשלוש דרכים: מודפס, כקובץ מצורף לפנייה במערכת פניות הציבור של רשות המסים; דרך מייצג מקושר; או בסניף, בתור שנקבע מראש.
| החלק | מה ממלאים בו |
|---|---|
| א. פרטים מזהים | פרטים אישיים, מצב משפחתי, ילדים מתחת לגיל 19, תושבות, ופרטי בן או בת הזוג, כולל מי מכם "בן הזוג הרשום" בתיק |
| ב. עצמאי | מחזור עסקי משוער, שם העסק, תאריך הפתיחה, מספר העוסק במע"מ, תיאור העיסוק, כתובת, שכירות, שעות עבודה בשבוע והכנסה חודשית ממוצעת |
| ג. פתיחת תיק ניכויים | רק למי שצריך תיק כזה: מי שמעסיק עובדים, או מסיבה אחרת שהטופס מונה, כמו "שכירות בלבד" |
| ד. בעל מניות או שותף | שם החברה או השותפות, ואחוז ההחזקה של כל אחד מבני הזוג |
| ה. שכיר | עד שני מעסיקים לכל אחד מבני הזוג, וההכנסה מהם בשנה שעברה |
| ו. נדל"ן וכלי רכב | נכסים וכלי רכב שבבעלותכם |
| ז. הערות | העיסוקים בשנתיים האחרונות, ומקורות הכנסה נוספים |
| ח. אימות חשבון בנק | הסכמה שהבנק ימסור לרשות המסים מידע לאימות פרטי החשבון |
| ט. הצהרה | שהפרטים מלאים ונכונים, וחתימה |
שני פרטים שמבלבלים. הראשון, "בן הזוג הרשום": לפי ההערה בטופס, ברירת המחדל היא מי שמספר הזהות שלו רשום על הטופס, והבחירה תקפה לפחות חמש שנות מס, אלא אם בני הזוג נפרדו או שהמנהל החליט אחרת; כדי לבחור אחרת ממלאים טופס 4435, בחתימת שניכם. השני, התיבה "בעל עסק קטן" בחלק ב: לפי ההערה בתחתית הטופס, זה יחיד שההכנסה שלו מעסק, יחד עם יתר הכנסותיו מיגיעה אישית, אינה עולה על הסכום שמודפס שם. זו הגדרה ישנה ונפרדת, והיא אינה המסלול של בעל עסק זעיר, שההחלטה עליו נעשית בדרך אחרת (תת-פרק 3.4).
המקדמות הראשונות. עסק שחייב במקדמות מקבל מפקיד השומה, אחרי שהתיק נפתח, פנקס מקדמותהשוברים שפקיד השומה שולח לעסק שחייב במקדמות, אחרי שנפתח התיק, עם שיעור המקדמה למס הכנסה. בעזרתם מדווחים על המחזור ומשלמים את המקדמה, במועדים שבפנקס.במילון המונחים של קמה. ואלה הכללים שלו:
- מתי ואיך. בעזרת השוברים שבפנקס מדווחים על המחזור ב-15 לחודש, כל חודש או כל חודשיים לפי מה שנקבע בפנקס, ומשלמים מקדמה לפי השיעור שנקבע בו. כשהמקדמה נקבעת לפי המחזור, היא השיעור כפול המחזור של החודש, או החודשיים, שקדמו לחודש התשלום (תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור (נפתח בחלון חדש)). בדיווח מקוון, הדיווח במועד עד ה-19 בחודש, בשעה 18:30.
- מי לא בהכרח מקבל פנקס. בעל עסק זעיר במסלול המקוצר אינו מחויב במקדמות באופן אוטומטי, ולכן לא בהכרח יקבל פנקס (תת-פרק 3.4). עסק אחר שלא קיבל פנקס בתוך חודש מהיום שהודיע על פתיחת העסק פונה למשרד השומה.
- כשהשיעור גבוה מדי. השיעור שנקבע מחייב עד שמתקבלת החלטה אחרת. מי שחושב שהוא גבוה מדי מבקש להקטין אותו בטופס 2216א, שמדפיסים, חותמים ומגישים במשרד פקיד השומה, עד 31 בינואר של שנת המס שאחריה.
- מס שנוכה במקור. מס שלקוחות ניכו לכם במקור מקזזים מהמקדמות, כשיש בידכם אישור בכתב על הניכוי (סעיף 177(א) לפקודה; תת-פרק 6.3).
יוסי הודיע לפקיד השומה בשבוע שבו נרשם במע"מ: הוא הדפיס ומילא טופס 5329, עם מספר העוסק שקיבל, וצירף אותו לפנייה במערכת פניות הציבור של רשות המסים. כשיגיע הפנקס, ה-15 לחודש יהיה אצלו יום של דיווחים: המקדמה למס הכנסה, במועדים שבפנקס, ואחת לחודשיים גם הדוח למע"מ (תת-פרק 3.3).
- 5329דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסהפתיחת תיק עצמאי או תיק ניכויים במס הכנסה. נשלח גם כדרישה של פקיד השומהמודפס, כקובץ מצורף לפנייה מקוונת, דרך מייצג מקושר, או בסניף · נוסח 8.2017לטופס הרשמי, טופס 5329 (נפתח בחלון חדש)
- 2216אבקשה לביטול או הקטנת מקדמותהקטנה של מקדמות מס הכנסה שנקבעו גבוה מדיבמשרד פקיד השומה, עד 31 בינואר של שנת המס הבאהלטופס הרשמי, טופס 2216א (נפתח בחלון חדש)
- 4435הצהרה בדבר בחירת בן זוג רשוםבחירה מי מבני הזוג הוא "בן הזוג הרשום" בתיק במס הכנסהבאתר רשות המסים, בדואר אלקטרוני, בפקס או בסניף; בחתימת שני בני הזוגלטופס הרשמי, טופס 4435 (נפתח בחלון חדש)
4.6 ביטוח לאומי: טופס 6101, והאם אתם "עובד עצמאי"
הטופס. טופס 6101, "דין וחשבון רב שנתי", פותח תיק בביטוח לאומי ומשמש גם להודעה על שינויים. הנוסח של יוני 2026 מחולק לחמישה חלקים: פרטים אישיים, פרטי חשבון הבנק, עיסוק והכנסות, "עובד עצמאי: הודעה על פתיחה או סגירה של תיק", והצהרה. ממלאים אותו באתר ביטוח לאומי, או ממלאים ידנית ושולחים בשירות שליחת המסמכים שבאתר; אפשר גם לשלוח בפקס לסניף, עם מספר הזהות על כל עמוד. מי שפתח עוסק פטור באינטרנט, ומהנתונים שלו עלה שצריך תיק, לא צריך את הטופס: ההודעה עוברת מרשות המסים, ונשאר לבדוק באזור האישי של ביטוח לאומי שהתיק נפתח.
המבחנים, על הטופס עצמו. בחלק הרביעי מודפסים שלושת המבחנים של עובד עצמאימעמד בביטוח לאומי, ולא במע"מ: מי שעובד שלא כשכיר ועומד באחד משלושה מבחנים של שעות והכנסה (תת-פרק 1.2). מי שלא עומד באף אחד מהם, ההכנסה שלו מהעסק נחשבת "הכנסה שלא מעבודה"., שפגשתם בתת-פרק 1.2. מספיק לעמוד באחד מהם (הסכומים בשקלים הם של 2026):
- עוסקים בעסק לפחות 20 שעות בשבוע, בממוצע.
- ההכנסה החודשית הממוצעת מהעסק היא לפחות 50% מהשכר הממוצע, כלומר 6,885 ש"ח בחודש.
- עוסקים בעסק לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, וגם ההכנסה החודשית הממוצעת ממנו היא לפחות 15% מהשכר הממוצע, כלומר 2,065 ש"ח בחודש.
לידם מודפס משפט שחשוב לקרוא: מי שלא עונה לאף אחד מהם אינו מבוטח כעובד עצמאי לגמלאות, למשל לדמי פגיעה בעבודה ולדמי לידה. באותו חלק מסמנים גם את התאריך שבו התחלתם לעבוד כעצמאים, בוחרים את טווח השעות בשבוע, בממוצע, מבין שלושה טווחים שמודפסים בטופס, וכותבים את ההכנסה החודשית הממוצעת ואת סוג העיסוק. את הסיווג קובע ביטוח לאומי, לפי השעות וההכנסה שמסרתם.
ההכנסה שמצהירים עליה. לפי הפרטים בטופס נקבעים דמי הביטוח: המקדמות הראשונות מחושבות על ההכנסה שהצהרתם (בלשון תקנה 2(ג) לתקנות המקדמות (נפתח בחלון חדש), "המקדמה הרבעונית הראשונה"), ואתם מבוטחים לפי ההכנסה הזו. לכן מצהירים על הערכה אמיתית ככל האפשר: ביטוח לאומי מזהיר שדמי פגיעה בעבודה, למשל, עשויים להיות לפי ההכנסה שהצהרתם, גם אם ההכנסה שלכם בפועל הייתה גבוהה יותר. עצמאי שזה עיסוקו היחיד משלם לפחות את המקדמה החודשית המזערית, 265 ש"ח ב-2026: מי שהכנסתו נמוכה מ-3,442 ש"ח בחודש משלם דמי ביטוח לפי ההכנסה המזערית הזו. תת-פרק 8.3 מחשב את דמי הביטוח בפועל.
כשההכנסה משתנה. אפשר לבקש לתקן את המקדמות אם ההכנסה השתנתה ב-10% לפחות, למעלה או למטה, פעם ברבעון, בטופס 672 ועד 31 בדצמבר (תקנות 4(א)(4) ו-5 לתקנות המקדמות (נפתח בחלון חדש)); לעסק שנפתח במהלך השנה, התיקון חל מיום פתיחת התיק. בסוף השנה, כשמתקבלת השומה ממס הכנסה, ביטוח לאומי מחשב את ההפרשים: מה ששילמתם ביותר מוחזר, ומה שחסר נדרש (תת-פרק 8.4, תת-פרק 8.7).
מתי משלמים. לפי "דף התשלומים" שביטוח לאומי שולח: עד ה-15 בכל חודש, בעד החודש הקודם (תקנה 2 לתקנות הגבייה); בהוראת קבע בבנק, החיוב יורד ב-22 בחודש; בהוראת קבע בכרטיס אשראי, במועד שסוכם עם חברת האשראי. ההודעות של ביטוח לאומי נשלחות בערוצים הדיגיטליים, אלא אם סימנתם בטופס שאתם מסרבים לכך.
נועה פתחה את העוסק הפטור באינטרנט, לצד המשכורת. היא עוסקת בשיעורים כ-6 שעות בשבוע ומכניסה מהם 3,000 ש"ח בחודש: פחות מ-12 שעות בשבוע, ופחות מ-6,885 ש"ח בחודש. היא לא עונה לאף אחד מהמבחנים, ולכן אינה עובדת עצמאית. אם לא נפתח לה תיק בביטוח לאומי, היא מגישה טופס 6101, ומפרטת בו את המשכורת, את השיעורים, את השעות ואת ההכנסה מהם, ואת הסיווג קובע ביטוח לאומי. על ההכנסה מהשיעורים היא לא תשלם דמי ביטוח, כל עוד ההכנסות שלה שלא מעבודה נמוכות מ-3,442 ש"ח בחודש (תת-פרק 3.4).
- 6101דין וחשבון רב שנתיפתיחת תיק בביטוח לאומי, והודעה על שינויים, ובהם סגירת תיק העצמאי והפסקת העסקת עובדיםבאתר ביטוח לאומי, בשירות שליחת המסמכים, או בפקס לסניף · נוסח 06.2026לטופס הרשמי (PDF), טופס 6101 (נפתח בחלון חדש)
- 672בקשה לתיקון מקדמותתיקון המקדמות לביטוח לאומי, כשההכנסה השתנתהבאתר ביטוח לאומי או בסניף, עד 31 בדצמבר · נוסח 10.2025לטופס הרשמי (PDF), טופס 672 (נפתח בחלון חדש)
4.7 לבד או עם רואה חשבון: מה משתנה, ומה שואלים לפני שסוגרים
מותר לבד. "הנכם רשאים (אך לא חייבים) להיות מיוצגים", כותבת רשות המסים במדריך מס הכנסה לפתיחת עסק. כל צעד בפרק הזה אפשר לעשות לבד: הבקשה המקוונת של עוסק פטור, טופס 821, טופס 5329 וטופס 6101. בקמה, מייצג מורשה מגיש בשמכם.
מי רשאי לייצג. מול רשות המסים: רואה חשבון, יועץ מס מייצג הרשום בפנקס, ועורך דין (חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, סעיפים 9 ו-39 (נפתח בחלון חדש); חוק לשכת עורכי הדין, סעיף 20 (נפתח בחלון חדש)). מול ביטוח לאומי הרשימה רחבה יותר: יכול לייצג גם "ידיד קרוב", שמטפל בעניינים של אחר בלי תמורה (סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי).
מה מייצג מקושר יכול לעשות. מייצג שרשום במאגר המייצגים של רשות המסים ומקושר לשע"מ פועל בשביל לקוחותיו במס הכנסה, במע"מ ובניכויים. הוא רושם עוסק מורשה באופן מקוון, מגיש את טופס 5329 בלי לבוא לסניף, ופותח תיק לחברה.
איך נותנים ייפוי כוח. ההרשאה עוברת בטופס 2279א5, לייצוג ראשי, או בטופס 2279א6, לייצוג נוסף. מאז 4 בדצמבר 2022, לקוח שעדיין אין לו תיק, כמו עסק חדש, נרשם ומזדהה במערכת של רשות המסים ומאשר את ייפוי הכוח בעצמו (לפי הודעת רשות המסים ממאי 2023, בקישור שמגיע במסרון). בקשה שלא אושרה פוקעת אחרי חצי שנה, ואת מצב ייפוי הכוח רואים באזור האישי.
ומה הוא נותן. בנוסח המודפס של הטופס, המייצג ועובדיו שרשאים לייצג פועלים בשמכם במס הכנסה, בניכויים, במע"מ ובמס רכוש, ובכלל זה רשאים להגיע לפשרה, וגם לתת הוראות לחייב את חשבון הבנק שלכם לטובת רשות המסים, לפי הדיווחים שלכם. ייפוי הכוח תקף עד שתודיעו על ביטולו, ולכן קוראים אותו לפני שחותמים.
לפני שסוגרים עם מייצג: שש שאלות
0 מתוך 6
אלה שאלות של הספר, לא רשימה רשמית: לא מצאנו הנחיות רשמיות לבחירת מייצג. יוסי, למשל, מילא את טופס 821 בעצמו, ואת הדוחות התקופתיים ואת הדוח השנתי העביר לרואה חשבון, אחרי שקיבל תשובה לכל אחת מהשאלות.
- 2279א5, 2279א6ייפוי כוח למייצג: ייצוג ראשי, או ייצוג נוסףההרשאה שמאפשרת לרואה חשבון, ליועץ מס או לעורך דין לפעול בתיקים שלכםמייצג מקושר מזין אותו במערכת; אחרת, טופס עם חתימות מקור במשרד · נוסח 2279א5: 8.2020לטופס הרשמי, טופס 2279א5, 2279א6 (נפתח בחלון חדש)
4.8 מה מגיע בדואר בשבועות הראשונים, ומה עושים עם כל מכתב
אחרי הפתיחה מגיעים מסמכים, חלקם בדואר וחלקם באזור האישי או בהודעה דיגיטלית. מה כל אחד מהם, ומה עושים איתו:
| המסמך | ממי | מה הוא | מה עושים |
|---|---|---|---|
| אישור על רישום וסיווג, או תעודת עוסק מורשה | מע"מ | האישור שהעסק רשום, ובאיזה מעמד | מציגים במקום בולט בעסק. לא הגיע בתוך 30 ימים: מכתב רשום למנהל מע"מ. אבד: מודיעים מיד בכתב |
| קוד משתמש וסיסמה | מע"מ | הגישה לדיווח ולתשלום של עוסק מורשה | נרשמים לאזור האישי באתר רשות המסים |
| פנקס מקדמות, למי שחייב במקדמות | פקיד השומה | השוברים, שיעור המקדמה למס הכנסה והמועדים | מדווחים ומשלמים ב-15 לחודש, במועדים שבפנקס. לא הגיע בתוך חודש, ואינכם בעלי עסק זעיר במסלול המקוצר: פונים למשרד. השיעור גבוה מדי: טופס 2216א |
| טופס 5329 עם מעטפת החזר | פקיד השומה | דרישה למסור פרטים ומקורות הכנסה | ממלאים ומחזירים בתוך 120 ימים. אי הגשה היא עבירה |
| דף תשלומים, למי שנרשם כעובד עצמאי | ביטוח לאומי | המקדמות החודשיות לביטוח לאומי | משלמים עד ה-15 בכל חודש, או בהוראת קבע |
| הודעה על פתיחת תיק מעסיק | ביטוח לאומי | רק למי שמעסיק עובדים: מספר העובדים ושיעור דמי הביטוח | ממלאים את השאלון המצורף ומחזירים לסניף |
לא כל עסק מקבל את כל המסמכים: חלקם תלויים במעמד ובמצב שלכם. הכללים שבטבלה: סעיף 53 לחוק מע"מ, תקנות 7(ב) ו-7(ד) לתקנות הרישום ותקנה 25א לתקנות מע"מ (האישור והתעודה); מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק (פנקס המקדמות); סעיף 135 לפקודה והטופס עצמו (טופס 5329); תקנה 2 לתקנות הגבייה (דף התשלומים).
האישורים שלקוחות מבקשים. לקוח עסקי מבקש לפעמים אישור על שיעור ניכוי המס במקור ואישור על ניהול ספרים. את שניהם מפיקים ומדפיסים בשירות מקוון של רשות המסים, לפי מספר התיק. לקוח שחייב לנכות מס במקור מנכה 20% מהתשלום בעד שירות, אלא אם יש לכם אישור על שיעור ניכוי נמוך יותר, ו-30% אם אין לכם אישור על ניהול ספרים והגשת דוחות (תקנה 2 לתקנות הניכוי (נפתח בחלון חדש)). וגוף ציבורי לא יתקשר איתכם בעסקה שמעל 5,520 ש"ח בלי האישורים שחוק עסקאות גופים ציבוריים דורש, ובהם אישור על ניהול ספרים (סעיף 2 לחוק (נפתח בחלון חדש)). תת-פרק 6.4 מסביר למה לקוחות מבקשים את האישורים האלה.
כשמשהו משתנה. אם העסק מתחיל במועד אחר, בכתובת אחרת או בפעילות אחרת ממה שהצהרתם, מודיעים לכל רשות לפי הכלל שלה:
- מע"מ: בכתב, בתוך 15 ימים מיום השינוי, על כל שינוי באחד הפרטים שבטופס הרישום (תקנה 8(א) לתקנות הרישום, ומדריך העוסק החדש).
- מס הכנסה: בכתב, לא יאוחר מיום השינוי, כשהעסק עובר למקום אחר, נוסף לו מקום, או שסוג העסק משתנה (סעיף 134 לפקודה).
- ביטוח לאומי: באותו טופס 6101, שמשמש גם להודעה על שינויים.
תעודת לידה לעסק
העסק קם. מגיעה לו תעודת לידה.
האישור ממע"מ הוא המסמך הרשמי. זו התעודה לקיר: כותבים את שם העסק ואת היום שבו נולד, ומקבלים תעודה עם התאריך העברי והלועזי, להדפסה ולמסגור או לשיתוף עם מי שליווה אתכם בדרך.
הפרטים נשארים בדפדפן שלכם ולא נשלחים לשום מקום; הקבצים נוצרים במכשיר. התעודה סמלית, למזכרת, ואינה מסמך רשמי.
05חלק ג - פותחים
השבוע הראשון: בנק, קבלות, חשבוניות, תשלומים
האם חשבון בנק נפרד הוא חובה, איך מוציאים את המסמך הראשון ומקבלים כסף, מה זה מספר הקצאה, ומה משתנה כשהלקוח בחו"ל.
היזהרו מהוצאות קטנות; דליפה קטנה תטביע ספינה גדולה.
מה השתנה
- 14 באוקטובר 2026: דיוק בתת-פרק 5.2: חובת הרישום במרשם התוכנות חלה על תוכנה שנמכרת, מושכרת או ניתנת לשימושו של אחר (נספח ה' להוראות); תוכנה שעסק פיתח בעצמו או בידי העובדים שלו, ולא בידי ספק חיצוני, אינה חייבת ברישום (עמוד המרשם של רשות המסים; תת-פרק 9.3). ובתיקון חשבונית שכבר יצאה: בחשבונית הבאה לאותו לקוח או בהודעת זיכוי, ואת המכירות ואת המע"מ מקטינים לפי הודעת הזיכוי רק כשיש אישור שהלקוח קיבל אותה (סעיף 23א להוראות).
התיקים פתוחים, והלקוח הראשון משלם. מכאן מתחיל ההרגל שילווה את העסק כל חייו: כל שקל שנכנס משאיר אחריו מסמך. המסמך אומר מי שילם, כמה, מתי, בעד מה ובאיזה אמצעי. הוא ממוספר, כתוב בעברית (או בערבית) ונשמר שנים, ומהמסמכים האלה נבנים אחר כך הספרים וכל דוח שתגישו. הפרק עובר על השבוע הראשון: חשבון הבנק, המסמכים ומי מוציא כל אחד, הקבלה הראשונה של דנה שדה אחר שדה, הדרכים לקבל תשלום ומה החוק אומר על כל אחת, מספר ההקצאה של עוסק מורשה, והלקוח הראשון מחו"ל. ובסופו, צ'קליסט: מה החוק מחייב כבר השבוע, ומה רק עוזר.
לפני שמתחילים
- אישור הרישום ממע"מ ומספר העוסק שלכם (פרק 4).
- הלקוח הראשון: מה הוא קונה, כמה הוא משלם, ואיך.
- החלטה איך תוציאו מסמכים: תוכנה רשומה ברשות המסים, או פנקס כרוך שדפיו מוספרו מראש (תת-פרק 5.2).
5.1 חשבון בנק נפרד: חובה או המלצה
חובה בחוק: אין. לעוסק יחיד אין חובה כללית להחזיק חשבון בנק עסקי נפרד. בהוראות ניהול פנקסי החשבונות יש הפרדה כזו רק בפרק שחל על מי שבחר בו (סעיף 34(2)), ולא כלל לכל עוסק. מה שכן מבקשים כבר ברישום הוא פרטי חשבון בנק: בבקשה המקוונת של עוסק פטור, "אישור ניהול חשבון בנק"; ובטופס 821, צילום צ'ק מבוטל או אישור מהבנק, שהוא גם החשבון שאליו יועברו החזרי המע"מ (תת-פרק 4.2 ו-4.4). ואת החשבון הקיים שלכם אפשר לתת שם.
ומתי פותחים חשבון עסקי? עוסק מורשה פותח אותו בדרך כלל אחרי שמגיעה תעודת עוסק מורשה, כי הבנק מבקש אותה. חברה, לעומת זאת, היא אישיות נפרדת, וברישום שלה במע"מ מבקשים אסמכתא על קיום חשבון בנק של החברה (תת-פרק 3.5).
ומה עם העמלות? לעניין זה, עוסק יחיד הוא "יחיד", כמו כל אדם פרטי, ולא תאגיד: גם בחשבון שהוא פותח לעסק, הבנק רשאי לגבות ממנו עמלה רק בעד שירות שברשימה שקבע בנק ישראל, התעריפון המלא (חוק הבנקאות (שירות ללקוח), סעיפים 9ט ו-9י).
מה הבנק חייב לשאול. לפני שבנק פותח חשבון, צו איסור הלבנת הון לבנקים מחייב אותו (סעיפים 2 עד 6 לצו (נפתח בחלון חדש)):
- לרשום את פרטי הזיהוי של כל בעל חשבון ומורשה חתימה, ולאמת אותם מול תעודת הזהות ומרשם האוכלוסין.
- לבקש מכל מי שפותח חשבון הצהרה חתומה: האם יש בחשבון נהנה אחר.
- לשאול על מקור הכספים, על מטרת החשבון ועל הפעילות המתוכננת, ומבעל עסק, גם על סוג העסק.
זו הסיבה לשאלות על העסק: הן חובה של הבנק, לא חשד בכם.
הרגל של חשבון אחד. גם בלי חובה, חשבון אחד שעובר בו כל הכסף של העסק, ושום כסף אחר, הופך את הדוח השנתי מחיפוש בתדפיסים לרשימה. ומכל תשלום שנכנס מעבירים מיד למקום נפרד את החלק של מס הכנסה, ביטוח לאומי והפנסיה (תת-פרק 1.3), ועוסק מורשה גם את המע"מ שגבה (תת-פרק 3.3). דנה פתחה לעסק חשבון שני על שמה, באותו בנק, וכל תשלום של לקוח נכנס רק אליו.
להרחבה באתרחשבון בנק לעסק: מתי באמת צריך ואיך בוחריםחשבון נפרד, חשבון משני או חשבון עסקי, ומה לשאול את הבנק לפני שפותחים.5.2 קבלה, חשבונית מס, חשבונית עסקה: מי מוציא מה
שלושה שמות נשמעים כמעט אותו דבר, וכל אחד הוא מסמך אחר, עם חובה אחרת. הנה השלושה, ועוד שלושה מסמכים שתפגשו לצדם, בשמם הרשמי, ומי מוציא כל אחד:
| המסמך | מה הוא | עוסק פטור | עוסק מורשה וחברה |
|---|---|---|---|
| קבלה ("שובר קבלה") | מעידה שכסף התקבל. נערכת על כל תשלום בנפרד, ועותק ממנה נמסר למשלם | כן, על כל תשלום (או ספר פדיון יומי במקום קבלות, סעיף 2א) | כן, על כל תשלום |
| חשבונית עסקה | החשבונית שהחוק מחייב על כל עסקה, גם פטורה (סעיף 45) | החוק פונה לכל עוסק; ההנחיה לעוסק פטור מדברת על קבלות | כן, או חשבונית מס במקומה |
| חשבונית מס | החשבונית שמאפשרת ללקוח עוסק מורשה לקזז את המע"מ | לעולם לא. הוצאה שלה בלי זכאות היא עבירה | כן, וחובה כשהלקוח דורש |
| חשבונית מס/קבלה | חשבונית ששולמה במלואה, שכתוב עליה "נפרע", ומשמשת גם כקבלה | לא | כן, בסדרת מספרים נפרדת |
| הודעת זיכוי | תיקון של חשבונית שכבר יצאה, כשלא יצאה לאותו לקוח חשבונית נוספת בתקופת הדיווח למע"מ (סעיף 23א להוראות) | לא רלוונטית לקבלות | כשעסקה בוטלה, השתנתה או שנפלה טעות |
| דרישת תשלום ("חשבון עסקה", "פרופורמה") | בקשה לתשלום, לפני שהלקוח שילם | מותר לשלוח | מותר לשלוח |
דרישת תשלום אינה מסמך של הוראות ניהול הפנקסים, ורשות המסים אומרת זאת בעצמה; היא גם אינה "חשבונית עסקה", למרות השם הדומה. ההנחיה של רשות המסים לעוסק פטור היא "אינך רשאי להוציא חשבוניות מס אלא רק קבלות".
מתי מוציאים חשבונית עסקההחשבונית שהחוק מחייב עוסק להוציא על כל עסקה, גם על עסקה פטורה (סעיף 45 לחוק מע"מ). עוסק מורשה רשאי להוציא במקומה חשבונית מס. היא אינה דרישת התשלום שנשלחת ללקוח לפני שהוא משלם.במילון המונחים של קמה או חשבונית מס. חשבונית מוציאים בתוך 14 ימים מהמועד שבו חל המס על העסקה (סעיף 46 לחוק מע"מ), ובשירות המס חל עם קבלת התשלום ועל הסכום שהתקבל (סעיף 24). לקוח רשאי לדרוש חשבונית מס, אבל לא לפני שהוא משלם, כשהמס חל על התשלום (סעיף 47(א1)). לכן נותן שירות שולח קודם דרישת תשלום, ואחרי שהכסף הגיע מוציא חשבונית מס, או חשבונית מס/קבלה. ושימו לב: חשבונית מס שיצאה נכללת בדוח התקופתי, גם אם הלקוח עוד לא שילם.
יוסי שלח ללקוח דרישת תשלום על הפרויקט של תת-פרק 2.3: 15,000 ש"ח ועוד 2,700 ש"ח מע"מ. כשהתשלום הגיע, הוא הוציא חשבונית מס/קבלה, ובה המחיר בלי מע"מ, המע"מ בנפרד, ומספר העוסק של הלקוח. ועל החשבונית הזו יש גם מספר מרשות המסים, שתת-פרק 5.5 מסביר.
פנקס או תוכנה. מי שכותב ביד משתמש בפנקס כרוך שדפיו מוספרו מראש, וזו דרך חוקית; בפנקס חשבוניות, פרטי העוסק מודפסים בו מראש. מי שמשתמש בתוכנה צריך שהיא תהיה רשומה ברשות המסים, אם היא נמכרת, מושכרת או ניתנת לשימושו של אחר (נספח ה' להוראות), ובקריאה שלנו גם כשהיא ניתנת בחינם; ורשות המסים ממליצה לבדוק במרשם התוכנות שלתוכנה יש תעודת רישום בתוקף. תוכנה שעסק פיתח בעצמו או בידי העובדים שלו, ולא בידי ספק חיצוני, אינה חייבת ברישום (עמוד המרשם של רשות המסים; תת-פרק 9.3). בשתי הדרכים, הקבלות והחשבוניות ממוספרות במספר עוקב שלא חוזר על עצמו בשנת המס (סעיפים 1, 9 ו-18 להוראות).
ביטול ותיקון. מסמך שבוטל לא זורקים: שומרים את ההעתק, ואת המקור אם לא יצא מידיכם (סעיף 18(ג) להוראות). ומסמך שכבר יצא לא מוחקים ולא משכתבים: חשבונית כזו מתקנים בחשבונית הבאה לאותו לקוח, או, אם לא יצאה לו חשבונית נוספת בתקופת הדיווח למע"מ, בהודעת זיכויהמסמך שמתקן חשבונית שכבר יצאה, כשעסקה בוטלה או השתנתה או שנפלה טעות, ולא יצאה לאותו לקוח חשבונית נוספת בתקופת הדיווח למע"מ, שבה מתקנים את הסכום (סעיף 23א להוראות ניהול פנקסי חשבונות); בשפה המדוברת, "חשבונית זיכוי". כתובים בה המספר והתאריך של החשבונית שהיא מתקנת, והסיבה לשינוי. (סעיף 23א(2)). לפי הודעת הזיכוי מקטינים את המכירות ואת המע"מ רק כשיש אישור שהלקוח קיבל אותה, כמו חתימה שלו על ההעתק, אישור מסירה בדואר רשום, או אישור בחתימה אלקטרונית מאושרת שלו (סעיף 23א(3)). וקבלה מתקנים במערכת ממוחשבת רק במסמך נוסף (סעיף 23(ב)), ובפנקס, כך שהרישום המקורי נשאר קריא (סעיף 23(א)(1)).
ומה עם קבלה או חשבונית במייל? מסמך שנשלח במחשב הוא, בלשון ההוראות, מסמך ממוחשבקבלה או חשבונית שעוסק שולח במחשב, אחרי שנרשמה במערכת החשבונות שלו: כתוב עליה "מסמך ממוחשב", והיא חתומה בחתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת. שולחים אותה רק למי שהסכים לכך מראש, ואחרי הודעה לפקיד השומה בדואר רשום., ויש לו ארבעה תנאים (סעיף 18ב להוראות, וההגדרה "מסמך ממוחשב" בסעיף 1):
- הוא נוצר אוטומטית מהרישום בספרים, או בסריקה של המקור, בלי הקלדה נוספת, וכתוב עליו, בצורה בולטת, "מסמך ממוחשב".
- הוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת.
- שולחים אותו רק ללקוח שהסכים מראש, בכתב או באופן ממוחשב, לקבל מסמכים כאלה, ואת ההסכמה שומרים עם הספרים.
- לפני המסמך הממוחשב הראשון, מודיעים לפקיד השומה בדואר רשום.
ומי שחותם בחתימה מאובטחת, ולא מאושרת, מקבל את התשלום על אותה עסקה רק בכרטיס האשראי של הלקוח, בצ'ק משורטט שכתוב עליו "לא סחיר", או בהעברה ישירה מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון שלכם (סעיף 18ב(ד)). קבלה שנשלחה כך נחשבת כאילו נמסר העותק למשלם. את שני התנאים הראשונים בודקים מול התוכנה: שהיא מסמנת וחותמת כך, ובאיזו מבין שתי החתימות. את שני האחרונים עושים בעצמכם.
להרחבה באתרקבלה, חשבונית עסקה וחשבונית מסמה ההבדל בין המסמכים, מי מוציא כל אחד, ומתי.5.3 הקבלה הראשונה של דנה: דוגמה מלאה
נוגע ל:עוסק פטור
הלקוחה הראשונה של דנה שילמה מקדמה של 2,250 ש"ח, חצי ממחיר חבילת "מיתוג ראשון" (4,500 ש"ח), בהעברה בנקאית (תת-פרק 2.2, והמחיר בתת-פרק 2.3). באותו יום שבו דנה ראתה את ההעברה בחשבון של העסק, היא הוציאה קבלההמסמך שמעיד שכסף התקבל: ממי, כמה, מתי ובעד מה. על כל תשלום מוציאים קבלה נפרדת, ועותק ממנה נמסר למשלם; עוסק פטור רשאי לנהל ספר פדיון יומי במקום קבלות.במילון המונחים של קמה מהתוכנה ושלחה אותה ללקוחה במייל, כמסמך ממוחשב.
את שני הצעדים שקודמים למסמך הממוחשב הראשון היא עשתה עוד בשבוע הפתיחה: הודעה לפקיד השומה בדואר רשום, והסכמה בכתב של הלקוחה לקבל מסמכים במייל (תת-פרק 5.2). כך נראית הקבלה, שדה אחר שדה, עם הכלל שמאחורי כל שדה:
- 1קבלה מס'מספר עוקב, באותה סדרה, שאינו חוזר על עצמו בשנת המס (סעיף 5(א)(1), סעיף 18 וההגדרה "קובץ קבוע" בסעיף 1 להוראות ניהול פנקסי חשבונות).
- 2שם העוסקשם העוסק (סעיף 5(א)(2)).
- 3מס' זהות או מס' עוסקמספר תעודת הזהות, או מספר הרישום כעוסק במע"מ: אחד מהשניים (סעיף 5(א)(2)).
- 4תאריךהתאריך (סעיף 5(א)(3)). תשלום שהגיע בהעברה לחשבון נרשם ביום שבו נודע לכם עליו (סעיף 17(ב)).
- 5התקבל מאתשם המשלם, וגם הכתובת שלו, אלא אם היא ידועה לכם (סעיף 5(א)(4)).
- 6סכוםהסכום שהתקבל, בשקלים (סעיף 5(א)(5) וסעיף 22).
- 7בעדעל מה התשלום (סעיף 5(א)(6)).
- 8אמצעי התשלוםאיך שולם: מזומן, צ'ק, העברה, כרטיס או אפליקציה. החוק מחייב לתעד את אמצעי התשלום (חוק לצמצום השימוש במזומן, סעיף 29(א)), ורשות המסים מורה לפרט אותו בקבלה. בצ'ק, גם מספרו, הבנק, הסניף והמועד (סעיף 5(ב)).
- 9חתימה, או "מסמך ממוחשב"חתימת המקבל, אלא אם הקבלה נשלחת כמסמך ממוחשב, ואז כתובות עליה המילים "מסמך ממוחשב" והיא חתומה בחתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת (סעיף 5(א)(7), סעיף 18ב וההגדרה "מסמך ממוחשב" בסעיף 1). ובקבלה שמודפסת מהתוכנה, עותק אחד נושא את המילה "מקור" והאחרים "העתק" (נספח ה' להוראות).
התרשים במילים
קבלה של דנה, ממוספרת לפי השדות. 1. קבלה מס': 0001. 2. שם העוסק: דנה (שם בדוי). 3. מס' זהות או מס' עוסק: תשע ספרות. 4. תאריך: היום שבו ראתה את ההעברה. 5. התקבל מאת: הסטודיו של מיכל (לקוחה בדויה). 6. סכום: 2,250 ש"ח. 7. בעד: מקדמה על חבילת "מיתוג ראשון". 8. אמצעי התשלום: העברה בנקאית. 9. חתימה, או "מסמך ממוחשב": מסמך ממוחשב, חתימה אלקטרונית מאובטחת. אין בה הכותרת "חשבונית מס" ואין בה שורת מע"מ.
מה לא חייב להופיע, ומה אסור. לא חייבים לכתוב בכותרת "קבלה", לא חייבים את המילים "עוסק פטור", וגם לא את הכתובת, הטלפון או הלוגו של העסק: אלה מקובלים, ולא חובה. מה שאסור הוא הכותרת "חשבונית מס": עוסק פטור אינו רשאי להוציא חשבונית מס, והוצאה שלה בלי זכאות היא עבירה (סעיפים 47 ו-117 לחוק מע"מ). וגם שורת מע"מ אין בקבלה של עוסק פטור, כי העסקאות שלו פטורות ממס.
להרחבה באתרקבלות לעוסק פטורמה קבלה חייבת לכלול, איך מוציאים אותה, ומה עושים כשטועים.5.4 לקבל תשלום: העברה, אפליקציות, אשראי וסליקה
בקבלה, אמצעי התשלום הוא שדה אחד מתשעה (תת-פרק 5.3). אבל לכל אמצעי יש גם כללים משלו, בחוק לצמצום השימוש במזומן ובחוק שירותי תשלום:
| האמצעי | מה החוק אומר | בקבלה |
|---|---|---|
| מזומן | בעסקה שמחירה מעל 6,000 ש"ח, עוסק מקבל במזומן לכל היותר את הנמוך מבין 10% מהמחיר ו-6,000 ש"ח. עד המחיר הזה, החוק אינו מגביל | "מזומן", והסכום |
| צ'ק | עוסק נותן או מקבל צ'ק רק כששם מקבל התשלום כתוב עליו. בצ'ק שהוסב, כתובים גם שמו ומספר הזהות של מי שהסב אותו | מספר הצ'ק, הבנק, הסניף ומועד הפירעון |
| העברה בנקאית | תשלום בעקיפין: נרשם ביום שבו נודע לכם עליו | "העברה בנקאית" |
| אפליקציית תשלום | גם היא תשלום בעקיפין. מה מותר בה לעסק נקבע בחוזה עם נותן השירות (חוק שירותי תשלום, סעיף 2) | שם האמצעי |
| כרטיס, דרך סליקה | חוזה בכתב עם נותן השירות. אתם רשאים לסיים אותו בכל עת | "כרטיס אשראי" |
מקורות (1)
- חוק לצמצום השימוש במזומן (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_לצמצום_השימוש_במזומןמאוגוסט 2022
מזומן, במספרים. החבילה הגדולה של דנה, "מיתוג מלא", עולה 7,200 ש"ח, יותר מ-6,000 ש"ח. לכן במזומן היא רשאית לקבל לכל היותר 10% מהמחיר, 720 ש"ח, ואת השאר בהעברה, בצ'ק או בכרטיס (החוק לצמצום השימוש במזומן, סעיפים 1 ו-2 (נפתח בחלון חדש)).
העברות ואפליקציות. נועה מקבלת את התשלום על השיעורים בהעברה בנקאית או באפליקציה. אלה תשלומים בעקיפין, ולכן על כל אחד מהם היא מוציאה קבלה ביום שבו היא רואה אותו, וכותבת בה את אמצעי התשלום.
האם חייבים לקבל כרטיסים? לא. החוק לצמצום השימוש במזומן מאפשר לשר האוצר לקבוע כללים שיחייבו עוסקים להחזיק אמצעי לקבלת כרטיסים, ומוציא מהם במפורש את העוסק הפטור (סעיף 28), אבל לא מצאנו שכללים כאלה נקבעו.
סליקההשירות שמאפשר לעסק לקבל תשלום בכרטיס: מי שסולק קולט את פעולת התשלום, מעבד אותה ומזכה את העסק. סליקה דורשת רישיון: מרשות ניירות ערך, או, לבנקים ולנותני שירותי תשלום יציבותיים, מבנק ישראל. נותן שירות קטן פטור מרישיון.במילון המונחים של קמה: מי מפקח עליה. מי שנותן שירותי תשלום, ובהם סליקה, צריך רישיון. חברות תשלומים מקבלות אותו מרשות ניירות ערך (חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, סעיפים 2 ו-3 (נפתח בחלון חדש)). בנקים, חברות כרטיסי אשראי שבבעלות בנק, ומי שבנק ישראל נתן לו רישיון "נותן שירותי תשלום יציבותי" (חוק הבנקאות (רישוי) (נפתח בחלון חדש)), מפוקחים בידי בנק ישראל. ונותן שירות קטן פטור מרישיון, אבל חייב לציין שאינו מפוקח בידי רשות ניירות ערך (תקנות הפטור מרישוי (נפתח בחלון חדש)).
ומה חותמים. על החוזה עם נותן השירות חלים, בין השאר, שלושה כללים (חוק שירותי תשלום, סעיפים 2, 6 ו-14 (נפתח בחלון חדש)):
- החוזה נערך בכתב ובשפה ברורה, ומקבלים עותק ממנו.
- אתם רשאים לסיים חוזה סליקה בכל עת, והסיום חל בסוף יום העסקים שאחרי ההודעה.
- עמלה מותר לנכות מהכסף שלכם רק אם הוסכם על כך בחוזה.
5.5 חשבוניות ישראל: מה זה מספר הקצאה, ומתי צריך אותו
נוגע ל:עוסק מורשה
מה זה. מספר הקצאהמספר בן תשע ספרות שרשות המסים מקצה לחשבונית מס. בחשבונית שמעל 5,000 ש"ח לפני מע"מ, לקוח שהוא עוסק מורשה לא יכול לקזז את המע"מ בלי המספר.במילון המונחים של קמה הוא מספר בן תשע ספרות שרשות המסים מקצה לחשבונית מס, במודל שהיא קוראת לו "חשבוניות ישראל". בלי המספר, לקוח שהוא עוסק מורשה לא יכול לקזז את המע"מ שבחשבונית מס שסכומה, לפני מע"מ, עולה על הסף שבחוק (סעיף 38(א1) לחוק מע"מ). הסף ירד בשלבים מאז שהמודל התחיל ב-2024, ומ-1 ביוני 2026 הוא 5,000 ש"ח.
מתי חייבים לבקש. את המספר מבקש העוסק שמוציא את החשבונית, והוא חייב לבקש כשמתקיימים יחד ארבעה תנאים (סעיף 47(א2) לחוק, והוראת מע"מ 01/2025):
- זו חשבונית מס שיש בה מע"מ.
- הסכום שלה, לפני מע"מ, מעל הסף.
- הלקוח הוא עוסק מורשה.
- הלקוח דרש מספר.
מותר לבקש מספר גם לחשבונית בכל סכום. והשאר, בקצרה:
- לא צריך מספר: לחשבונית במע"מ בשיעור אפסעסקה שחייבת במע"מ, אבל בשיעור אפס: העוסק לא גובה מע"מ מהלקוח, ונשאר זכאי לקזז את המע"מ על ההוצאות. כך, בתנאים, ממוסה שירות שעוסק מורשה נותן לתושב חוץ (סעיף 30 לחוק מע"מ).במילון המונחים של קמה, לחשבונית של עסקאות פטורות בלבד, לחשבונית עסקה, ולהודעת זיכוי.
- עוסק פטור: המספר ניתן רק לחשבונית מס, ועוסק פטור לא מוציא חשבוניות מס. לכן הנושא לא נוגע במסמכים שהוא מוציא.
- איך מבקשים: תוכנה שמחוברת למערכת של רשות המסים מבקשת את המספר בעצמה. מי שכותב בפנקס, או שהתוכנה שלו אינה מחוברת, מבקש ביישום של רשות המסים, בחינם, עם מספר העוסק של הלקוח, מספר החשבונית, הסכום לפני מע"מ וסכום המע"מ.
- מתי: אפשר לבקש עד שנה אחרי תאריך החשבונית, אבל עד שיש מספר, הלקוח לא מקזז, והמועד שלו לקיזוז לא זז: על חשבונית ישנה מ-6 חודשים, הלקוח יקזז רק אם ביקש הארכת מועד והמנהל האריך אותו (סעיף 47(א2)(4) לחוק; המנהל רשאי להאריך עד 5 שנים, לפי סעיף 116(א)).
- בלי מספר: הלקוח לא יכול לקזז את המע"מ, ואצל מי שמגיש דוח מפורט המע"מ הזה מופחת מהדוח אוטומטית. ופיצול של עסקה אחת לכמה חשבוניות מתחת לסף הוא הפרה של החוק.
בחשבונית של יוסי מתקיימים ארבעת התנאים: זו חשבונית מס עם מע"מ, 15,000 ש"ח לפני מע"מ, מעל הסף, והלקוח שלו עוסק מורשה שביקש מספר. התוכנה של יוסי ביקשה את המספר כשהוציא את החשבונית, והוא מודפס עליה. בלעדיו, הלקוח לא היה יכול לקזז את המע"מ, 2,700 ש"ח.
להרחבה באתרקבלה, חשבונית עסקה וחשבונית מסמה זה מספר הקצאה ומה זה נוגע לכם, ואיך בוחרים תוכנה רשומה שמבקשת אותו.5.6 לקוח ראשון מחו"ל: מע"מ, מטבע וחשבונית באנגלית
מס הכנסה. תושב ישראל ממוסה על הכנסתו גם כשהיא הופקה מחוץ לישראל (סעיף 2 לפקודת מס הכנסה). לקוח בחו"ל לא משנה כאן דבר: ההכנסה ממנו היא הכנסה מהעסק לכל דבר.
מע"מ של עוסק מורשה: לפעמים שיעור אפס. מתן שירות לתושב חוץ ממוסה במע"מ בשיעור אפס (סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ), והעוסק נשאר זכאי לקזז את המע"מ על ההוצאות שלו. שיעור האפס חל רק כששלושה דברים מתקיימים יחד:
- לקוח שהוא באמת תושב חוץ: יחיד שגר דרך קבע מחוץ לישראל, או חברה שנרשמה רק בחו"ל, שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל (סעיפים 1 ו-30(ג)).
- רישום ומסמך: מחיר העסקה, דרך התשלום והמטבע רשומים בספרים, ובידיכם הסכם או מסמך אחר בכתב שמאשר את העסקה (תקנה 12 לתקנות מע"מ).
- אף אחד מהחריגים לא חל: אין שיעור אפס כשהשירות ניתן בפועל, נוסף על הלקוח בחו"ל, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה של תושבי ישראל או לחברה שהיא תושבת ישראל לעניין מס הכנסה; כשהוא ניתן לגבי נכס שנמצא בישראל (עם חריגים מעטים); או כשהוא ניתן לתושב חוץ אחר בזמן שהותו בישראל (סעיף 30(א)(5), תקנה 12א).
תנאי של תשלום במטבע חוץ כבר אין: ההגדרה שלו נמחקה מהתקנות, ונשארה רק החובה לרשום את המטבע. בחשבונית המס של עסקה כזו מפרטים בנפרד את העסקאות בשיעור אפס, וכותבים את שם הלקוח ואת כתובתו. מספר הקצאה לא נדרש (תת-פרק 5.5).
ועוסק פטור? עוסק פטור לא גובה מע"מ בכל מקרה, ולכן שיעור האפס לא נוגע בו, גם לא הקיזוז שבא איתו. והמחזור שלו, שנמדד מול תקרת עוסק פטור, הוא המחיר של כל העסקאות שלו, בלי להבדיל בין לקוח בישראל ללקוח בחו"ל (תת-פרק 3.2).
מטבע ושפה. הרישום בספרים נעשה במטבע ישראלי, ותשלום במטבע אחר נרשם גם עם סוג המטבע והסכום ששולם בו (סעיף 22 להוראות). הרישום נעשה בעברית או בערבית (סעיף 21). ללקוח בחו"ל אפשר לצרף תרגום של המסמך לאנגלית; המסמך שבספרים נשאר בעברית.
יוסי קיבל פנייה מחברה שנרשמה רק בגרמניה ואין לה עסקים או פעילות בישראל, לייעוץ שכולו לצוות שלה שם. שלושת התנאים מתקיימים: הלקוחה היא תושבת חוץ, את המחיר באירו ואת דרך התשלום הוא כתב בהסכם ורשם בספרים, ואף אחד מהחריגים לא חל. לכן בחשבונית המס הוא סימן את העסקה בשיעור אפס. דנה, כשתקבל לקוח מחו"ל, תוציא קבלה כמו לכל לקוח, והסכום ייספר במחזור שלה כמו כל סכום אחר.
להרחבה באתרלקוח ראשון מחו"למע"מ, חשבונית, מטבע ותשלום מחו"ל: מה מסדרים לפני העבודה הראשונה.5.7 צ'קליסט השבוע הראשון
הרשימה מחולקת לשניים: מה שהחוק מחייב, עם המקור, ומה שרק עוזר. סמנו כשסיימתם:
חובה, כבר השבוע
0 מתוך 10
לא חובה, ועוזר
0 מתוך 5
חלק ד
הכסף והמס
מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי ופנסיה.
06חלק ד - הכסף והמס
מס הכנסה לעצמאים: איך זה באמת עובד
איך מחושב המס על הרווח, איך משלמים אותו במהלך השנה, אילו הוצאות מוכרות, מה מגישים בדוח השנתי, וכמה לשמור בצד מכל תשלום.
זו שאלה קשה מדי למתמטיקאי. צריך להפנות אותה לפילוסוף.
מס הכנסה של עצמאי הוא חישוב אחד בשנה, על הרווח (ואצל בעל עסק זעיר, על המחזור פחות ניכוי קבוע). במשך השנה משלמים אותו מראש: במקדמות, ובמס שלקוחות מנכים מהתשלום. אחרי סוף השנה, בדוח השנתי או בהצהרה של המסלול המקוצר, מחשבים את המס של השנה: מהמחזור לרווח, מהרווח להכנסה החייבת, ודרך המדרגות ונקודות הזיכוי למס. את ההפרש בין המס הזה למה ששולם מראש משלמים, או מקבלים בחזרה. הפרק עובר על החישוב הזה צעד אחר צעד, עם שלוש דוגמאות מחושבות: החישוב המלא של נועה, שהובטח בתת-פרק 1.2; השנה הראשונה של יוסי, מהמחזור ועד המקדמה של השנה שאחריה; והחלק מכל תשלום שדנה שומרת בצד, מחושב לפי הנתונים הרשמיים, כפי שהובטח בתת-פרק 2.3. ובסופו, המחשבון, שעושה את אותו חשבון עם המספרים שלכם.
לפני שמתחילים
- תיק פתוח במס הכנסה (פרק 4), ופנקס המקדמות, אם נשלח אליכם.
- הערכה של המחזור ושל ההוצאות לשנה, גם גסה.
- אם אתם גם שכירים: תלוש השכר האחרון, עם המשכורת ברוטו ומס ההכנסה שנוכה ממנה.
6.1 משלמים על הרווח, לא על המחזור
המס הוא על ההכנסה החייבת. הכנסה מעסק או ממשלח יד היא מקור הכנסה שחייב במס (סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה). המס מוטל על הכנסה חייבתההכנסה שעליה מחושב מס הכנסה: ההכנסה אחרי הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהחוק מתיר (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה). אצל עצמאי במסלול הרגיל, הרווח פחות 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילם, ופחות ניכויים נוספים, כמו הפקדה לקרן השתלמות. אצל בעל עסק זעיר, 30% מהמחזור באים במקום ההוצאות., וזו, בלשון הפקודה, ההכנסה "לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין" (סעיף 1). המחזור הוא נקודת ההתחלה של החישוב, לא הבסיס שלו.
מה יורד מהמחזור. שלושה סעיפים בפקודה קובעים אילו הוצאות מנכים:
- מה מנכים: הוצאות "שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד" (סעיף 17).
- מה לא מנכים לעולם: הרשימה שבסעיף 32, ובראשה הוצאות הבית, הוצאות פרטיות והנסיעה לעבודה וממנה.
- מה מוגבל: הוצאות שהתקנות מגבילות, מכוח הסמכות של שר האוצר בסעיף 31, כמו רכב, טלפון וכיבוד (תת-פרק 6.5).
טופס 1320, שבו עצמאי מדווח על העסק בדוח השנתי, בנוי באותו סדר: ההכנסות, ההוצאות, ו"סך כל ההכנסות, פחות הוצאות". כך זה נראה אצל יוסי:
יוסי עובד בלי משכורת, כעוסק מורשה במסלול הרגיל. המחזור שלו לשנה מלאה הוא התעריף שלו מתת-פרק 2.3, כפול השעות שלקוחות משלמים עליהן, בחודשים שהוא עובד (תת-פרק 1.1); את אותו מספר, מעוגל כלפי מטה, הוא כתב כהערכה בטופס 821 (תת-פרק 4.4). המע"מ שהוא גובה ומעביר אינו חלק מהמחזור. ההוצאות הן של תת-פרק 2.3: ביטוח, תוכנות, הנהלת חשבונות ונסיעות.
| מחזור העסקאות בשנה, בלי מע"מ | 303,692 ש"ח |
|---|---|
| פחות הוצאות העסק | 18,000 ש"ח |
| הרווח | 285,692 ש"ח |
| פחות 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילם, בלי דמי הבריאות | 14,101 ש"ח |
| ההכנסה החייבת | 271,591 ש"ח |
השורה הרביעית היא הניכוי של סעיף 47א לפקודה: עצמאי מנכה מההכנסה שלו חלק מדמי הביטוח הלאומי ששילם על הכנסה שאינה ממשכורת. ודמי הביטוח עצמם נקבעים לפי הכנסה שכבר הופחת ממנה אותו חלק, כך ששני המספרים נקבעים יחד (תת-פרק 6.8 מראה איך). מההכנסה החייבת ממשיכים למדרגות, ואחריהן לנקודת זיכויסכום קבוע, 2,904 ש"ח בשנה, שמקזזים מהמס שחושב לפי המדרגות, ולא מההכנסה (סעיף 33א). לכל תושב ישראל שתי נקודות ורבע, לאישה עוד חצי, ויש נקודות נוספות בתנאים, למשל על ילדים, על תואר ועל שחרור משירות.במילון המונחים של קמה (תת-פרק 6.2).
דנה, במסלול העסק הזעיר. בקצב של החודש השישי שלה (תת-פרק 1.3), דנה מגיעה למחזור של 114,000 ש"ח בשנה. כבעלת עסק זעיר, היא לא מנכה את ההוצאות שהיו לה בפועל: 30% מהמחזור, 34,200 ש"ח, יורדים במקומן (סעיף 87ד(א)), וההכנסה החייבת שלה היא 79,800 ש"ח. הניכוי של 52% מדמי הביטוח הלאומי לא חל במסלול הזה (תת-פרק 3.4). ובהכנסה כזו, נקודות הזיכוי שלה מכסות את כל המס (תת-פרק 6.2).
שנה של הפסד. כשההוצאות גבוהות מההכנסות, ההפסד מקוזז קודם כנגד כל ההכנסה החייבת האחרת של אותה שנה, גם משכורת (סעיף 28(א)). מה שלא קוזז עובר לשנים הבאות, בזו אחר זו, כנגד הכנסה מעסק; כנגד משכורת של שנה מאוחרת יותר, רק כשאין לכם באותה שנה הכנסה מעסק, והפסקתם לעסוק בעסק שבו נוצר ההפסד (סעיף 28(ב)). והפסד שאפשר היה לקזז בשנה מסוימת לא נדחה לשנה שאחריה.
ובלי פנקסים קבילים. על הכנסה שחייבים לנהל לגביה פנקסים, ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים, לא חלות המדרגות המופחתות של 10%, 14% ו-20% (סעיף 121(ב)(2)). ומי שלא ניהל פנקסים קבילים בשנה מסוימת, לא מקזז הפסדים משנים קודמות כנגד ההכנסה של אותה שנה (סעיף 33(ב)).
להרחבה באתרמס הכנסה לעצמאיםעל מה משלמים, איך עובדות המדרגות, ומה קורה כשיש גם משכורת.6.2 מדרגות ונקודות זיכוי: החישוב המלא
המדרגות. מס על הכנסה מיגיעה אישית, כמו משכורת והכנסה מעסק, מחושב במדרגות (סעיף 121): כל שכבה של ההכנסה החייבת ממוסה בשיעור שלה, ומעבר למדרגה גבוהה יותר לא משנה את המס על השכבות שמתחתיה. תיקון 288 לפקודה העלה את התקרות של מדרגות ה-20% וה-31% החל ב-1 בינואר 2026, ושאר הסכומים הוקפאו לשנים 2025 עד 2027 (סעיף 120ב(ה)). אלה המדרגות של 2026:
| שכבת ההכנסה החייבת, בשנה | השיעור |
|---|---|
| עד 84,120 ש"ח | 10% |
| מעל 84,120 ש"ח ועד 120,720 ש"ח | 14% |
| מעל 120,720 ש"ח ועד 228,000 ש"ח | 20% |
| מעל 228,000 ש"ח ועד 301,200 ש"ח | 31% |
| מעל 301,200 ש"ח ועד 560,280 ש"ח | 35% |
| כל שקל מעל 560,280 ש"ח | 47% |
מעל 721,560 ש"ח בשנה מתווסף מס יסף של 3% (סעיף 121ב). הכנסה שאינה מיגיעה אישית, אצל יחיד שטרם מלאו לו 60, מתחילה במדרגה של 31% (סעיף 121(א)).
מקורות (1)
- רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-monthly-deductions-booklet/he/generalInformation_income-tax-monthly-deductions-booklet_monthly-deductions-booklet-2026.pdfמ-1 בינואר 2026
נקודות הזיכוי. אחרי המדרגות מגיעות נקודות הזיכוי. נקודה היא סכום קבוע, 242 ש"ח בחודש ו-2,904 ש"ח בשנה, ומקזזים אותה מהמס, לא מההכנסה: החוק מקזז את הנקודות "כנגד המס לאותה שנה" (סעיף 33א). מי מקבל נקודות:
- כל תושב ישראל: שתי נקודות (סעיף 34), ועוד רבע נקודה (סעיף 36).
- אישה: עוד חצי נקודה (סעיף 36א).
- הורים: נקודות על ילדים, בתנאים, לפי סעיף 66(ג) לפקודה.
- חייל משוחרר: נקודות בשלוש השנים שאחרי השירות הסדיר, בתנאים (סעיף 39א).
- מי שסיים תואר אקדמי: נקודות בשנים שאחרי הלימודים, בתנאים (סעיף 40ג).
ההכנסה החייבת של יוסי, מתת-פרק 6.1, היא 271,591 ש"ח. הוא מקבל את הנקודות של תושב, שתיים ורבע. אילו היו לו ילדים, היו מתווספות נקודות, והמס היה יורד.
| 10% על 84,120 ש"ח הראשונים | 8,412 ש"ח |
|---|---|
| 14% על 36,600 ש"ח, שמעל 84,120 ש"ח | 5,124 ש"ח |
| 20% על 107,280 ש"ח, שמעל 120,720 ש"ח | 21,456 ש"ח |
| 31% על 43,591 ש"ח, שמעל 228,000 ש"ח | 13,513 ש"ח |
| המס לפי המדרגות | 48,505 ש"ח |
| פחות נקודות הזיכוי: שתיים ורבע, כפול 2,904 ש"ח | 6,534 ש"ח |
| מס הכנסה לשנה | 41,971 ש"ח |
המס הממוצע של יוסי, המס כולו חלקי ההכנסה החייבת, הוא 15.5 אחוזים. המס שולישיעור המס על השקל הבא: השיעור של המדרגה שבה נמצא השקל האחרון של ההכנסה החייבת. המס הממוצע, המס כולו חלקי ההכנסה החייבת, נמוך ממנו בדרך כלל. שלו, על השקל הבא של הכנסה חייבת, הוא 31%. הממוצע עונה על השאלה "איזה חלק מההכנסה הולך למס"; השולי עונה על השאלה "כמה מס הכנסה יוסיף שקל נוסף". ועל כל שקל נוסף של רווח חלים אצלו גם דמי ביטוח לאומי ובריאות; הפקדת חובה נוספת לפנסיה כבר לא, כי החובה מגיעה אצלו לסכום המרבי שלה (תת-פרק 6.8).
משכורת ועסק: מס אחד, על הסך. משכורת והכנסה מעסק הן שתיהן הכנסה מיגיעה אישית, והמדרגות חלות על הסך שלהן. החוק לא קובע איזו מהן ממלאת את המדרגות קודם; סדר כזה הוא קבע רק להכנסות בשיעורים מיוחדים, כמו ריבית, שנחשבות "השלב הגבוה ביותר בסולם" (סעיף 125ג(ב)). לכן מה שהעסק מוסיף למס של שכירה או שכיר הוא הפרש: המס על הסך, פחות המס על המשכורת לבדה. כשהמשכורת לבדה כבר משלמת מס, אחרי הנקודות, ההפרש הזה מתחיל במדרגה השולית של המשכורת, המדרגה שבה נמצא השקל האחרון שלה.
נועה משתכרת 144,000 ש"ח בשנה, והשיעורים הפרטיים מכניסים לה 36,000 ש"ח בשנה. במסלול העסק הזעיר נשארת מהם הכנסה חייבת של 25,200 ש"ח (תת-פרק 1.2). היא מקבלת שתיים ושלושה רבעים נקודות זיכוי: של תושבת, ועוד חצי של אישה. אין לה ילדים, ואין לה השנה נקודות על תואר או על שחרור.
| המס על הסך, 169,200 ש"ח, לפי המדרגות, לפני הנקודות | 23,232 ש"ח |
|---|---|
| פחות נקודות הזיכוי: שתיים ושלושה רבעים, כפול 2,904 ש"ח | 7,986 ש"ח |
| המס על הסך, אחרי הנקודות | 15,246 ש"ח |
| המס על המשכורת לבדה (18,192 ש"ח לפי המדרגות, פחות אותן נקודות) | 10,206 ש"ח |
| המס שהשיעורים מוסיפים, בשנה | 5,040 ש"ח |
יצא אותו מספר כמו בתת-פרק 1.2: המשכורת של נועה לבדה כבר משלמת מס, ולכן כל שקל של הכנסה חייבת מהשיעורים מוסיף לה 20%. אחרי הניכוי של 30%, אלה 14 אגורות מכל שקל שהיא גובה. במסלול הרגיל, בלי הניכוי של העסק הזעיר וכשאין לה הוצאות, השיעורים היו מוסיפים 7,200 ש"ח.
מה עוד חל על השיעורים של נועה, ומה לא. שלושה דברים, מעבר למס עצמו:
- ביטוח לאומי: לא חל. נועה אינה "עובדת עצמאית" לפי ההגדרה של ביטוח לאומי (תת-פרק 1.2), ולכן השיעורים הם אצלה הכנסה שלא מעבודה: 2,100 ש"ח בחודש במסלול העסק הזעיר, ו-3,000 ש"ח במסלול הרגיל. בשני המסלולים זה פחות מ-3,442 ש"ח בחודש, הסכום שפטור מדמי ביטוח כל עוד סך ההכנסות שלה שלא מעבודה לא עולה עליו.
- פנסיה חובה: אין מה להפקיד. על ההכנסה מהשיעורים חלה חובת הפקדה של 1,121 ש"ח בשנה, אבל מהחובה מנכים את מה שהופקד בעדה בשל המשכורת, 18,000 ש"ח בשנה (סעיף 3(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018).
- איך היא משלמת את המס: בהצהרה של המסלול המקוצר, עד 31 במרץ של השנה שאחרי, אם הצטרפה אליו (תת-פרק 3.4); אחרת, בדוח השנתי (תת-פרק 6.6). להצטרף למסלול המקוצר, או לא, היא בוחרת בעצמה.
6.3 מקדמות: איך נקבעות, איך מקטינים, ומה קורה כשלא משלמים
שתי שיטות בחוק. איזו מהן חלה עליכם, ובאיזה שיעור, כתוב בפנקס מקדמותהשוברים שפקיד השומה שולח לעסק שחייב במקדמות, אחרי שנפתח התיק, עם שיעור המקדמה למס הכנסה. בעזרתם מדווחים על המחזור ומשלמים את המקדמה, במועדים שבפנקס.במילון המונחים של קמה:
- עשרה תשלומים קבועים, ב-15 בכל חודש מפברואר עד נובמבר, כל אחד עשירית מהמס של השנה הקובעתשנת המס האחרונה שההכנסה בה נשומה עד 1 בינואר של שנת המס שבה משלמים את המקדמות (סעיף 174 לפקודה). המקדמות נקבעות לפי המס שלה, ובשיטה לפי מחזור, גם לפי המחזור שלה.במילון המונחים של קמה. זו השיטה הבסיסית שבפקודה (סעיפים 174 ו-175(א)).
- שתים עשרה מקדמות לפי מחזור, ב-15 בכל חודש החל בפברואר: כל אחת היא שיעור קבוע כפול המחזור של החודש שקדם לה, ולצדה דיווח על המחזור (תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור (נפתח בחלון חדש)).
מאיפה בא השיעור. בלשון התקנות, השיעור הוא "היחס שבין המס שחויב בו נישום בשנת המס הקובעת בשל מחזור עסקאותיו באותה שנה לבין מחזור עסקאותיו באותה השנה" (תקנה 1). כלומר: המס של השנה הקובעת, חלקי המחזור שלה. את המחזור הזה אתם כותבים בדוח השנתי, ורשות המסים קוראת לו "המקור לחישוב אחוז המקדמה" של השנה הבאה.
ובשנה הראשונה. עסק חדש, שעוד לא נשום, משלם לפי השיעור שבפנקס (תת-פרק 4.5). בלשון החוק, הבסיס הוא אומדן המס של הנישום עצמו, עם הצהרה; ופקיד השומהמי שמנהל את התיק שלכם במס הכנסה, במשרד השומה שבאזור העסק. לו מודיעים על פתיחת העסק, וממנו מגיע פנקס המקדמות, לעסק שחייב במקדמות. קובע את המקדמה לפי מיטב שפיטתו כשלא נמסרה הצהרה, או כשיש לו טעמים סבירים להאמין שאינה נכונה (סעיף 181).
כשהדוח של יוסי על השנה הראשונה מוגש ונשום, השיעור בפנקס מתעדכן לפי השנה הזו:
| המס של השנה הראשונה (תת-פרק 6.2) | 41,971 ש"ח |
|---|---|
| המחזור של אותה שנה | 303,692 ש"ח |
| השיעור: המס חלקי המחזור | 13.8 אחוזים |
| המקדמה על חודש שבו המחזור 25,000 ש"ח | 3,455 ש"ח |
כך המקדמה עולה ויורדת עם המחזור מעצמה: בחודש חלש היא קטנה, ובחודש חזק היא גדלה. ומה שהמקדמות לא כיסו, משלמים עם הדוח השנתי (תת-פרק 6.6).
הדיווח והתשלום. כך זה עובד בפועל:
- מתי: ב-15 לחודש, ובדיווח מקוון באתר רשות המסים, עד ה-19 בחודש, בשעה 18:30. אפשר לדווח גם על חודש בלי מחזור, "דיווח אפס".
- אחת לחודשיים: מי שסכום המקדמות השנתי שלו עד 35,000 ש"ח, ויש לו לכך אישור בפנקס או בהודעה, מדווח ומשלם אחת לחודשיים.
- בעל עסק זעיר במסלול המקוצר: לפי רשות המסים, אינו מחויב במקדמות באופן אוטומטי, ורשאי לשלם במשך השנה על חשבון המס, בשירות שלה לבעלי עסק זעיר (תת-פרק 3.4).
- מס שנוכה במקור: מקזזים אותו מהמקדמות, רק כשיש בידכם אישור בכתב על הניכוי (סעיף 177(א)). קיזוז בלי אישור עולה קנס של פי שלושה מהסכום שקוזז (סעיף 190א).
ומה קורה כשלא משלמים בזמן. על מקדמה ששולמה באיחור של יותר מ-7 ימים מוטל קנס בגובה הפרשי הצמדה וריביתעליית מדד המחירים לצרכן בתקופה, ועוד ריבית של 4% לשנה (סעיף 159א לפקודת מס הכנסה, וסעיף 93 לחוק מע"מ). הם מתווספים למס שלא שולם בזמן, כמו מקדמה ששולמה באיחור, יתרת המס של השנה, או מע"מ ששולם אחרי המועד (סעיף 97 לחוק מע"מ).: עליית המדד, ועוד 4% לשנה, מהיום שבו הייתה צריכה להשתלם ועד התשלום או עד סוף שנת המס, המוקדם מביניהם (סעיפים 159א ו-190(א)(1)). קנס הפיגורים של 0.2% לכל שבוע אינו חל על מקדמה כזו; הוא חל על מס אחר שלא שולם בזמן, כמו היתרה שעם הדוח השנתי (חוק המסים (קנס פיגורים), סעיפים 1 ו-2). ולפי רשות המסים, אי דיווח על המחזור למקדמות הוא עבירה שמוטל עליה קנס מנהלי.
להקטין, או לשלם יותר. השיעור שבפנקס מחייב עד שמתקבלת החלטה אחרת. ואלה הדרכים לשנות את מה שמשלמים:
- הקטנה. פקיד השומה רשאי לפטור ממקדמה, כולה או חלקה, כשהוכח לו שהמס של השנה יהיה נמוך מזה של השנה הקובעת, אבל לא את מי שחייב לנהל פנקסים ואינו מנהל אותם (סעיף 180(א)). מבקשים בטופס 2216א, מודפס וחתום, במשרד פקיד השומה, בתור שנקבע מראש, עד 31 בינואר של השנה שאחרי.
- הקטנה גדולה מדי עולה כסף. אם המקדמות הוקטנו, והמס לפי הדוח גבוה מהמקדמות שנשארו, נוספים הפרשי הצמדה וריבית מאמצע שנת המס על הסכום שהוקטן, ולכל היותר על ההפרש (סעיף 190(א)(2)).
- תשלום נוסף, ביוזמתכם. עסק שצומח יכול לשלם תשלום נוסף על חשבון המס, במערכת התשלומים של רשות המסים. ופקיד השומה רשאי להגדיל מקדמות, בתנאים שבסעיף 180(ב).
- תשלום מוקדם של היתרה. מי שמשלם את יתרת המס של השנה כבר בינואר שאחריה, לפני הדוח, פטור מכל הפרשי ההצמדה והריבית על הסכום הזה; בפברואר, ממחציתם; ובמרץ, מרבעם (סעיף 187א).
6.4 ניכוי מס במקור ואישור ניהול ספרים: למה הלקוח מבקש
מי מנכה. חובת הניכוי במקורמס שהמשלם מנכה מהתשלום לכם ומעביר לרשות המסים. הוא תשלום על חשבון המס השנתי שלכם: מקזזים אותו מהמקדמות, כשיש אישור בכתב על הניכוי, ומהמס שבדוח השנתי.במילון המונחים של קמה מתשלומים בעד שירותים או נכסים חלה על המשלמים שמונה צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), ולא על כל לקוח:
| המשלם | חייב לנכות? |
|---|---|
| המדינה, רשות מקומית, גוף ציבורי שבצו, חברה ממשלתית | כן |
| מוסד פיננסי, בית חולים, קופת חולים, אוניברסיטה, ועוד גופים שבצו | כן |
| מי שחייב בהנהלת חשבונות כפולה | כן |
| מי שמחזור העסקים שלו עלה על הסף שבצו באחת משלוש השנים שנבחנות (ב-2024: 5,300,000 ש"ח) | כן |
| כל לקוח אחר: אדם פרטי, ועסק שאינו באחת הקבוצות | לא, לפי הצו |
לניכוי ב-2026 נבחנות השנים 2022 עד 2024, כל אחת מול הסף שלה (סעיף 2א לצו). לפי הקריטריונים האלה, לקוחות פרטיים רבים, ועסקים שאינם חייבים בהנהלת חשבונות כפולה ושמחזורם מתחת לסף, אינם חייבים לנכות כלל.
מקורות (1)
- רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-monthly-deductions-booklet/he/generalInformation_income-tax-monthly-deductions-booklet_monthly-deductions-booklet-2026.pdfלשנת המס 2026
בכמה. לפי התקנות, המשלם מנכה 20% מהתשלום, ו-30% כשמי שמקבל את התשלום לא הראה שהוא מנהל פנקסים קבילים ומגיש דוחות, ואין בידו אישור בכתב מפקיד השומה על כך (תקנה 2). בחוברת הניכויים של רשות המסים לשנת 2026, השיעור לשירותים או נכסים, כשמנכים לפי התקנות, הוא 30%; כך שספק שלא הציג אישור, סביר שינכו לו את השיעור הזה. תשלום חד-פעמי עד 5,520 ש"ח פטור מניכוי.
מה מקטין את הניכוי. שיעור נמוך יותר, או פטור, קובע פקיד השומה בכתב, לבקשתכם (תקנה 3): ממלאים את טופס 2542, חותמים ומגישים במשרד השומה, בתור שנקבע מראש. ההחלטה נרשמת במערכת האישורים של רשות המסים, ושם רואים את האישור ומדפיסים אותו; אישור מודפס לא נשלח בדואר. ולפי רשות המסים, מי שנמצאו אצלו ליקויים בגבייה, כמו חובות או מקדמות שלא דווחו או לא שולמו, לא יקבל אישור כזה, ואישור שכבר ניתן לו יישלל.
ולמה הלקוח מבקש "אישור ניהול ספרים". גוף ציבורי, כמו משרד ממשלתי, רשות מקומית או חברה ציבורית, לא מתקשר עם תושב ישראל בעסקה לקניית נכס או שירות בלי אישור ניהול ספריםאישור שהעסק מנהל את הספרים שהחוק מחייב, או פטור מהם, ומדווח על הכנסותיו ועל עסקאותיו במע"מ. גוף ציבורי לא מתקשר בלעדיו בעסקה שמעל 5,520 ש"ח (סעיף 2 לחוק עסקאות גופים ציבוריים). מדפיסים אותו מהשירות של רשות המסים.: אישור שהספק מנהל את הספרים שהחוק מחייב, או פטור מהם, ומדווח על הכנסותיו ועל עסקאותיו במע"מ (סעיף 2 לחוק עסקאות גופים ציבוריים). עסקה עד 5,520 ש"ח אינה צריכה אישור. מאז 2023 אישור ניהול הספרים ואישור הניכוי במקור הם שני אישורים נפרדים, ולכל אחד יכול להיות תאריך תוקף משלו. כל אחד, גם הלקוח, יכול לבדוק בשירות של רשות המסים את שיעור הניכוי ואת האישור של ספק, ולהדפיס אותם.
מה שנוכה, שלכם. המס שנוכה לכם הוא תשלום על חשבון המס השנתי שלכם. מקזזים אותו מהמקדמות, עם האישור בכתב (תת-פרק 6.3), ובדוח השנתי הוא נזקף כנגד המס של השנה, עם האישורים השנתיים: המשלם חייב לתת לכם אישור שנתי בטופס 857 עד 20 במרץ של השנה שאחרי (תקנה 6). ואם נוכה יותר מהמס, ההפרש מוחזר (תת-פרק 6.6).
יוסי והלקוח הגדול. לפני התשלום על הפרויקט של תת-פרק 2.3, הלקוח הגדול של יוסי, חברה שחייבת בהנהלת חשבונות כפולה, ביקש ממנו את שני האישורים. את אישור ניהול הספרים יוסי הדפיס מהשירות של רשות המסים, אחרי שהתיק נפתח (תת-פרק 4.8). אישור על שיעור ניכוי מופחת לא היה לו, ולכן הלקוח, שחייב לנכות, ינכה ממנו לפי התקנות. יוסי יכול לבקש שיעור נמוך יותר בטופס 2542. ומה שינוכה ממנו לא הולך לאיבוד: הוא מקזז אותו מהמקדמות עם האישור, ומהמס בדוח השנתי עם טופס 857.
- 2542בקשה לאישור פטור או הקטנה של ניכוי מס במקורבקשה לשיעור ניכוי במקור נמוך יותר, או לפטור, על תשלומים שלקוחות משלמים לכםחתום, במשרד פקיד השומה, בתור שנקבע מראש; האישור נרשם במערכת ומודפס מהאתר · נוסח 5.2002לטופס הרשמי, טופס 2542 (נפתח בחלון חדש)
6.5 הוצאות מוכרות, ומיתוס ה-30 אחוז
המבחן. הוצאה נחשבת הוצאה מוכרתהוצאה שהוצאתם כדי לייצר את ההכנסה, ושמקטינה את הרווח שעליו משלמים מס, בתנאי שתועדה כדין. בעל עסק זעיר לא מנכה הוצאות בפועל: הניכוי הקבוע בא במקומן.במילון המונחים של קמה כשהוצאתם אותה כולה כדי לייצר את ההכנסה, ורק לשם כך (סעיף 17). לכמה הוצאות שמשמשות גם את הבית, כמו רכב וטלפון, התקנות קובעות איזה חלק מהן מוכר. וציוד שמשמש את העסק כמה שנים יורד להוצאות בפחתהדרך שבה ציוד שמשמש את העסק כמה שנים, כמו מחשב או ריהוט, נכנס להוצאות: לא כולו בשנת הקנייה, אלא שיעור קבוע מהעלות בכל שנה, לפי תקנות הפחת. דורשים אותו בטופס 1342.: שיעור קבוע מהעלות בכל שנה. כך זה נראה, הוצאה אחר הוצאה, בשלוש טבלאות:
| ההוצאה | מה מותר בניכוי | הכלל |
|---|---|---|
| חומרים, קבלני משנה, תוכנות, פרסום, הנהלת חשבונות | במלואן | סעיף 17 |
| שכר דירה של מקום העסק | במלואו | סעיף 17(2) |
| ריבית על הלוואה לעסק | במלואה | סעיף 17(1) |
| השתלמות מקצועית לשמירה על הקיים, לא לרכישת מקצוע | במלואה | סעיף 32(15) |
| מחשב אישי | פחת: 33% מהעלות בכל שנה | תקנות הפחת; טופס 1342 |
| ריהוט | פחת: 6% מהעלות בכל שנה | תקנות הפחת; טופס 1342 |
| מכונות וציוד | פחת: 7% מהעלות בכל שנה | תקנות הפחת; טופס 1342 |
הוצאות הכנת הדוח מוכרות כשהדוח מבוסס על פנקסים (סעיף 17(11)).
מקורות (1)
- תקנות הפחת (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(פחת)קבוע בתקנות (התוספת השנייה)
| ההוצאה | מה מותר בניכוי | הכלל |
|---|---|---|
| רכב פרטי שמשמש את העסק | הגבוה מבין שניים: 45% מהוצאות הרכב, או ההוצאות פחות שווי שימושסכום חודשי שהתקנות קובעות לרכב, ומייצג את החלק הפרטי של השימוש בו: ברכב שנרשם לראשונה מ-2010, אחוז ממחיר המחירון שלו; ברכב ותיק יותר, לפי קבוצת מחיר. ברכב פרטי של עצמאי מותר בניכוי הגבוה מבין שניים: ההוצאות פחות שווי השימוש, או 45% מההוצאות. | תקנות הוצאות רכב, תקנה 2(1) |
| טלפון נייד | ההוצאה, פחות הנמוך מבין שניים: 1,380 ש"ח לשנה, או מחצית ההוצאה | תקנות הוצאות מסויימות, תקנה 2ב(ג) |
| כיבוד קל במקום העסק | 80% מההוצאה | שם, תקנה 2(1) |
| מתנות ללקוחות | עד 240 ש"ח לאדם בשנה, כשרשומים פרטי המקבל | שם, תקנה 2(4) |
| ביגוד שמזהה את העסק, או שחובה ללבוש | 80%; במלואו, כשאי אפשר ללבוש אותו שלא בעבודה | שם, תקנה 2(6) |
| נסיעה לחו"ל, כשהנסיעה והשהייה היו הכרחיות לייצור ההכנסה | לפי תקרות ללילה וליום | שם, תקנה 2(2) |
| הפקדה לקרן השתלמות לעצמאים | ניכוי, עד 4.5% מההכנסה, על הכנסה של עד 293,397 ש"ח בשנה | סעיף 17(5א) |
| דמי ביטוח לאומי, בלי דמי הבריאות | ניכוי של 52%; לא לבעל עסק זעיר | סעיפים 47א ו-87ד |
בעל עסק זעיר אינו מנכה אף אחת מההוצאות שבטבלאות, למעט ההפקדה לקרן השתלמות: 30% מהמחזור באים במקומן (סעיף 87ד(א)).
מקורות (5)
- תקנות ניכוי הוצאות רכב (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(ניכוי_הוצאות_רכב)קבוע בתקנות (תקנה 2(1))
- רשות המסים: דע זכויותיך 2025 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-guide-knowyourright/he/Guides_IncomeTax_da-2025.pdfבשנים 2023 עד 2027
- תקנות ניכוי הוצאות מסויימות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(ניכוי_הוצאות_מסויימות)קבוע בתקנות (תקנה 2(1))
- רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-monthly-deductions-booklet/he/generalInformation_income-tax-monthly-deductions-booklet_monthly-deductions-booklet-2026.pdfבשנים 2024 עד 2027
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 17(5א))
| ההוצאה | הכלל |
|---|---|
| אירוח בארץ, כמו ארוחה עם לקוח (מותר רק אירוח סביר של אורח מחו"ל) | תקנות הוצאות מסויימות, תקנה 3 |
| הארוחות שלכם, הוצאות הבית, הנסיעה לעבודה וממנה | סעיף 32(1) |
| לימודים לתואר או למקצוע חדש | סעיף 32(15) |
| הוצאה ששולמה מ-1 באוגוסט 2025, שהמע"מ עליה לא הותר בקיזוז, כי לחשבונית לא היה מספר הקצאה | סעיף 32(18) |
מיתוס ה-30 אחוז. "לעצמאי מכירים 30 אחוז הוצאות" הוא משפט שחוזר הרבה. בפקודה יש כלל אחד של שלושים אחוז מהמחזור: הניכוי של בעל עסק זעיר, 30% ממחזור העסקאות (סעיף 87ד(א)). רשות המסים מתארת אותו כניכוי "במקום לדרוש הוצאות שהוצאו בפועל". הוא חל רק על מי שבמסלול, ובא במקום ההוצאות, לא בנוסף להן. כל עצמאי אחר מנכה את ההוצאות שהוציא בפועל ותיעד, לפי הכללים שבטבלאות.
ומה עם הבית? מי שעובד מהבית שואל כמה מהשכירות, מהארנונה ומהחשמל מוכר. בפקודה יש שני כללים: שכר דירה של מקום ששימש לייצור ההכנסה מוכר (סעיף 17(2)); הוצאות הבית, ושכר דירה של מקום או של חלק ממנו שלא שימש לייצור ההכנסה, אינם מוכרים (סעיף 32(1) ו-(6)). שיטה רשמית לחלק ביניהם, לפי שטח או לפי חדרים, לא מצאנו בתקנות ולא בפרסומי רשות המסים. את היישום עושים עם רואה חשבון, ושומרים את החשבונות.
דנה. כבעלת עסק זעיר, דנה לא מנכה את ההוצאות שלה בפועל: הניכוי הקבוע בא במקומן (תת-פרק 6.1). בקצב מלא היא עוסקת מורשה, מחוץ למסלול העסק הזעיר, שתקרת המחזור שלו היא תקרת עוסק פטור (תת-פרק 2.3 ו-3.4). אז המחשב החדש שהיא קונה בתשלומים יורד להוצאות בפחת, 33% מהעלות בכל שנה, ולא לפי התשלומים, והטלפון מוכר בחלקו.
יוסי. יוסי מנכה את הביטוח, התוכנות, הנהלת החשבונות והנסיעות ללקוחות. ואם ישתמש לעסק ברכב הפרטי שלו, יותר לו בניכוי הגבוה מבין שני הסכומים שבשורת הרכב, בטבלה השנייה, בלי קשר לקילומטרים שנסע. בתנאי אחד: בדוח הוא רושם את קריאת מונה הקילומטרים בתחילת השנה ובסופה; בלי זה, הוצאות הרכב לא מוכרות (תקנה 6 לתקנות הוצאות רכב).
להרחבה באתרהוצאות מוכרות לעצמאיםמה מוכר, מה מוכר חלקית, ומה צריך כדי שהוצאה תיחשב.6.6 הדוח השנתי: מה מגישים, מתי, ואיך
מי מגיש. כל יחיד תושב ישראל שמלאו לו 18 בתחילת שנת המס חייב בדוח (סעיף 131), אלא אם תקנות הפטור מהגשת דין וחשבון פוטרות אותו. הכנסה רגילה מעסק אינה ברשימת הפטורים שבתקנות, ולכן עצמאי מגיש דוח. היוצא מן הכלל הוא בעל עסק זעיר במסלול המקוצר, שעשה בזמן את שני הצעדים, ושהוא ובן או בת הזוג לא חייבים בדוח מסיבה אחרת (תת-פרק 3.4). ופטור לעולם אינו חל על דוח שפקיד השומה דרש (תקנה 6 לאותן תקנות).
באופן מקוון. מי שיש לו הכנסה מעסק מגיש את הדוח באופן מקוון, ודוח שלא הוגש כך נחשב כאילו לא הוגש (סעיף 131(ב2)). מי שההכנסה שלו נמוכה פטור מהחובה המקוונת: לשנת המס 2025, יחיד שהכנסתו לא עלתה על 95,820 ש"ח, בתנאים שבתקנות. מגישים באזור האישי באתר רשות המסים, ומוודאים שהתקבל אישור הגשה מקוון.
מתי. עד 30 באפריל שאחרי שנת המס, ומי שחייב בדוח מקוון, עד 31 במאי (סעיף 132). פקיד השומה רשאי להאריך את המועד מסיבה מספקת, אם הוגש עד המועד דוח משוער (סעיף 133). ולפעמים רשות המסים מאריכה את המועד לכולם: על שנת 2025, בשל המצב הביטחוני, יחיד שמגיש באופן מקוון קיבל ארכה עד 30 ביוני 2026, ולמייצגים נקבע הסדר נפרד, שבו הם מגישים את הדוחות של לקוחותיהם במכסות.
מה מגישים. הדוח הוא שומה עצמית: אתם מחשבים בו את המס. אלה הטפסים שלו, ואליהם מצרפים את האישורים השנתיים על ניכוי במקור (טופס 857) מכל לקוח שניכה (תת-פרק 6.4). טופס 6111 נדרש כשמחזור העסקים, כולל מע"מ, מעל הסף שקובעת רשות המסים: 300,000 ש"ח בדוח על 2025.
- 1301דין וחשבון על הכנסותהדוח השנתי של יחיד: כל ההכנסות של השנה, הניכויים, הזיכויים והמסבאופן מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים; על נייר רק מי שפטור מהחובה המקוונתלטופס הרשמי, טופס 1301 (נפתח בחלון חדש)
- 1320דו"ח רווח והפסד לבעלי עסק עצמאי (נספח א')הרווח של העסק: ההכנסות, ההוצאות, וההכנסות פחות ההוצאות. אפשר להגיש במקומו דוח דרך תוכנה מאושרתמצורף לדוח השנתי (טופס 1301)לטופס הרשמי (PDF), טופס 1320 (נפתח בחלון חדש)
- 1342פירוט נכסים ותביעת פחתהציוד שבבעלות העסק, והפחת שדורשים עליו בשנהמצורף לדוח השנתי, למי שדורש פחת · נוסח 11.2017לטופס הרשמי (PDF), טופס 1342 (נפתח בחלון חדש)
- 6111קידוד דוחות כספייםהדוחות הכספיים של העסק בקודים אחידים: רווח והפסד, מאזן והתאמה למסבאופן מקוון בלבד, עם הדוח השנתי, לבעל עסק שמחזורו, כולל מע"מ, מעל הסף שקובעת רשות המסיםלטופס הרשמי (PDF), טופס 6111 (נפתח בחלון חדש)
מה יוסי יגיש. ב-2027 יוסי יגיש באופן מקוון את הדוח על 2026, ובו:
- טופס 1301, הדוח עצמו.
- טופס 1320, עם הרווח של תת-פרק 6.1.
- טופס 1342, אם קנה ציוד שיורד בפחת.
- האישורים השנתיים של הלקוחות שניכו לו במקור.
- טופס 6111, אם הסף יישאר 300,000 ש"ח, כמו בדוח על 2025: המחזור שלו עם מע"מ, 358,357 ש"ח, מעליו.
ונועה ודנה. אם הן במסלול המקוצר, עשו את שני הצעדים בזמן ואינן חייבות בדוח מסיבה אחרת, הן לא מגישות דוח (תת-פרק 3.4). אחרת, הן מגישות דוח, ומנכות בו את הניכוי הקבוע.
| מתי | מה |
|---|---|
| כל חודש או כל חודשיים, ב-15 (באתר, עד ה-19) | דיווח על המחזור ותשלום המקדמה |
| 31 בינואר | המועד האחרון לטופס 2216א על השנה שהסתיימה; ובינואר, תשלום מוקדם של היתרה בלי הפרשי הצמדה וריבית |
| 20 במרץ | הלקוחות שניכו במקור נותנים את האישורים השנתיים |
| 31 במרץ | בעל עסק זעיר במסלול המקוצר: הצהרה על המחזור ותשלום |
| 30 באפריל; בדוח מקוון, 31 במאי | הדוח השנתי, אם המועד לא הוארך |
| 90 ימים מההגשה, או 31 ביולי, לפי המאוחר | החזר המס, כשמגיע החזר |
מקורות (3)
- תקנות קביעת מקדמות על פי מחזור (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(קביעת_מקדמות_על_פי_מחזור)קבוע בתקנות (תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור), במועדים שבפנקס
- רשות המסים: מקדמות באינטרנט (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/he/service/itc-payment-online-incometaxבדיווח מקוון
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 159א(ב))
אחרי ההגשה. מה קורה עם הדוח, ועם הכסף:
- בדיקה: פקיד השומה רשאי לבדוק את הדוח בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבה הוגש, ואם יש לו טעם סביר לחשוב שאינו נכון, לקבוע שומה לפי מיטב שפיטתו (סעיף 145).
- יתרה לתשלום: משלמים אותה עם הדוח. היא נושאת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס (סעיף 187), ואחרי המועד גם קנס פיגורים (תת-פרק 6.3).
- החזר: מגיע בתוך 90 ימים מהגשת הדוח, או עד 31 ביולי של השנה שאחרי, לפי המאוחר (סעיף 159א(ב)). ולפי רשות המסים, בקשה להחזר אפשר להגיש עד 6 שנים מתום שנת המס.
ואם לא מגישים, או מגישים לא נכון. אלה ההוראות בחוק:
- קנס על כל חודש של פיגור בהגשה (סעיף 188).
- על דוח שחייב להיות מקוון, עיצום כספי של 600 ש"ח לכל חודש מלא של פיגור (סעיף 195ב).
- שומה לפי מיטב השפיטה של פקיד השומה (סעיף 145(ב)).
- אי הגשה במועד, בלי סיבה מספקת, היא עבירה (סעיף 216(4)).
- קנס גירעון: אם נקבע לכם מס גבוה מהמס שלפי הדוח, וההפרש, הגירעון, עולה על מחצית מהמס שאתם חייבים בו, ולא הוכחתם לפקיד השומה שלא התרשלתם, הקנס הוא 15% מהגירעון (סעיף 191(ב)).
עזרה בהגשה. בעונת הדוחות של 2026 הפעילה רשות המסים לשכות הדרכה בכל משרדי מס הכנסה, לעזרה בהגשת הדוח.
6.7 הצהרת הון: המכתב שמבהיל, ומה עושים איתו
מתי היא מגיעה. הצהרת הוןדוח על הנכסים וההתחייבויות שלכם, של בן או בת הזוג ושל הילדים שטרם מלאו להם 18, בישראל ובחו"ל, ליום מסוים. מגישים אותו רק כשפקיד השומה דורש (סעיף 135 לפקודה), בטופס 1219. מגישים רק כשפקיד השומה דורש אותה, בהודעה בכתב (סעיף 135(1)(א)). זו סמכות שלו, לא חובה: החוק אומר "רשאי". כלל שמפורסם על מי מקבל דרישה, ומתי, לא מצאנו. רשות המסים כותבת שבעל עסק זעיר במסלול המקוצר לא יידרש להצהרת הון באופן אוטומטי, "בשונה בעלי עסקים אחרים", ושתשלח דרישה כשתראה בכך צורך.
כמה זמן יש. עד המועד שבהודעה. החוק לא מאפשר לקבוע מועד שלפני תום 120 ימים מיום הדרישה או מהיום שההצהרה מתייחסת אליו, לפי המאוחר (סעיף 135(1)(א)).
מה מגישים. טופס 1219, "דין וחשבון על רכוש והתחייבויות", ליום שבדרישה: כל הנכסים וההתחייבויות שלכם, של בן או בת הזוג ושל הילדים שטרם מלאו להם 18 בשנת המס, בישראל ובחו"ל, עם המסמכים שמאשרים אותם. מגישים במערכת המקוונת, שנפתחה במאי 2025, או בטופס סרוק או מודפס; מ-1 בינואר 2027 החוק מחייב להגיש אותה באופן מקוון (סעיף 135(1)(א1)).
מה לאסוף להצהרת הון, לפי חלקי טופס 1219
0 מתוך 12
ואם לא מגישים. אלה ההוראות בחוק:
- קנס על כל חודש של פיגור (סעיף 188(ז)).
- עבירה, כמו כל דרישה בהודעה שלא קוימה (סעיף 216(1)).
- מנהל רשות המסים רשאי לעכב החזר מס, עד 90 ימים מהיום שבו ההצהרה מוגשת (סעיף 159א(ב1)).
מה עושים עם המכתב. קוראים בו שני תאריכים: היום שההצהרה מתייחסת אליו, והמועד להגשה. ואז מתחילים לאסוף לפי הרשימה. ההצהרה היא תמונה של מה שיש לכם ביום אחד, ומי שמנהל ספרים, שומר מסמכים ומדווח על הכנסותיו, אוסף את רוב החומר לאורך הדרך. אם יגיע מכתב כזה ליוסי, הוא יתחיל באישורי היתרה מהבנק ליום ההצהרה, בדוחות של קופות החיסכון ובהסכמי ההלוואה, ויוסיף את מה שבבעלות העסק.
- 1219הצהרת הון: דין וחשבון על רכוש והתחייבויותכל הנכסים וההתחייבויות שלכם, של בן או בת הזוג ושל הילדים שטרם מלאו להם 18, בישראל ובחו"ל, ליום מסויםרק כשפקיד השומה דורש; במערכת המקוונת, או בטופס סרוק או מודפס במשרד · נוסח 12.2024לטופס הרשמי, טופס 1219 (נפתח בחלון חדש)
6.8 כמה לשמור בצד מכל תשלום: הכלל והמחשבון
הכלל: חשבון, לא אחוז קבוע. בפרסומים של רשות המסים ושל ביטוח לאומי שקראנו לא מצאנו אחוז לשמירה בצד. מה שיש בהם הוא מחשבונים: הסימולטור של רשות המסים (נפתח בחלון חדש), ומחשבון דמי הביטוח שבעמוד שיעורי דמי הביטוח לעצמאים (נפתח בחלון חדש). האחוז שלכם יוצא מחישוב, וזה החישוב.
למה האחוז עולה עם הרווח. שלושה רכיבים מצטברים, ולכל אחד מהם שיעור שעולה במדרגות:
- מס הכנסה, לפי המדרגה השולית (תת-פרק 6.2).
- דמי ביטוח לאומי ובריאות: 7.7% על הכנסה של עד 7,703 ש"ח בחודש, ו-18% על מה שמעליה, עד 51,910 ש"ח בחודש.
- פנסיה חובה: 4.45% על ההכנסה עד מחצית השכר הממוצע, ו-12.55% על החלק שמעליה ועד השכר הממוצע, 13,769 ש"ח בחודש (סעיף 3 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018).
ועוסק מורשה מעביר גם את המע"מ שגבה, שמעולם לא היה הכסף של העסק.
הבסיס של ביטוח לאומי. אצל עצמאי במסלול הרגיל, ביטוח לאומי מחשב את דמי הביטוח על ההכנסה שנקבעה במס הכנסה, פחות הסכום שמותר בניכוי לפי סעיף 47א: 52% מדמי הביטוח הלאומי, החלק של 4.47% ו-12.83%, בלי דמי הבריאות; וגם פחות חלק מההפקדות לפנסיה, הסכום שמס הכנסה מתיר בניכוי (סעיף 345(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי; הדוגמה של ביטוח לאומי לחישוב (נפתח בחלון חדש)). בעל עסק זעיר לא מקבל את ההפחתה של 52% (תת-פרק 3.4). הבסיס תלוי בדמי הביטוח, ודמי הביטוח בבסיס, ולכן החישוב פותר את שניהם יחד; ואותו סכום בדיוק יורד גם מההכנסה החייבת במס הכנסה (תת-פרק 6.1).
בתת-פרק 2.3 דנה הניחה, כהערכה, שתשמור בצד 20 אחוזים מכל תשלום. בקצב מלא המחזור שלה, 136,500 ש"ח בשנה, גבוה מתקרת עוסק פטור, ולכן היא עוסקת מורשה במסלול הרגיל. הוצאות העסק שלה הן 7,200 ש"ח בשנה. היא מקבלת שתיים ושלושה רבעים נקודות זיכוי, ואין לה ילדים, וגם לא נקודות על תואר או על שחרור. ושתי הנחות של החישוב: ההפקדות לפנסיה לא מקטינות בו את הבסיס של ביטוח לאומי, ואין בו את הטבות המס שלהן; וכל ההוצאות מוכרות בו במלואן באותה שנה, אף שבפועל המחשב יורד בפחת והטלפון מוכר בחלקו (תת-פרק 6.5).
| מחזור העסקאות בשנה, בלי מע"מ | 136,500 ש"ח |
|---|---|
| פחות הוצאות העסק | 7,200 ש"ח |
| הרווח | 129,300 ש"ח |
| הבסיס לביטוח לאומי: הרווח, פחות 52% מהחלק הלאומי | 124,980 ש"ח |
| ביטוח לאומי: 4.47% עד 92,436 ש"ח, ו-12.83% מעליהם | 8,307 ש"ח |
| דמי ביטוח בריאות | 4,668 ש"ח |
| ההכנסה החייבת במס הכנסה: אותו סכום כמו הבסיס | 124,980 ש"ח |
| 10% על 84,120 ש"ח הראשונים | 8,412 ש"ח |
| 14% על 36,600 ש"ח, שמעל 84,120 ש"ח | 5,124 ש"ח |
| 20% על 4,260 ש"ח, שמעל 120,720 ש"ח | 852 ש"ח |
| פחות נקודות הזיכוי: שתיים ושלושה רבעים, כפול 2,904 ש"ח | 7,986 ש"ח |
| מס הכנסה | 6,402 ש"ח |
| מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות | 19,377 ש"ח |
| פנסיה חובה על הרווח: 4.45% על 82,614 ש"ח, ו-12.55% מעליהם | 9,535 ש"ח |
| לשמור בצד בשנה, 21.2 אחוזים מהמחזור | 28,912 ש"ח |
מכל חבילת "מיתוג ראשון" של 4,500 ש"ח, לפני מע"מ, כ-953 ש"ח עוברים לצד; החלק של הפנסיה בהם הוא חיסכון של דנה עצמה, לא מס. 21.2 אחוזים קרובים להערכה של 20 אחוזים מתת-פרק 2.3, ומעט מעליה. שני דברים מורידים את המספר: להפקדה לפנסיה יש הטבות מס, ניכוי וזיכוי (פרק 8), וחלק ממנה מקטין גם את הבסיס של ביטוח לאומי. ודבר אחד יכול להעלות אותו: הוצאות שאינן מוכרות במלואן בשנה שבה שולמו.
והמע"מ, מחוץ לחישוב. כעוסקת מורשה, דנה מוסיפה 18% למחיר ומעבירה את המע"מ, פחות המע"מ על ההוצאות שלה (פרק 7). את המע"מ הזה היא שומרת בצד במלואו, נוסף על 21.2 אחוזים.
ויוסי, לשם השוואה. באותו חישוב, מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות הם אצל יוסי 26.8 אחוזים מהמחזור, ועם פנסיה חובה, 31.4 אחוזים. הרווח שלו גבוה יותר: חלק מההכנסה החייבת שלו מגיע למדרגה של 31%, וחלק גדול יותר ממנה חייב בדמי ביטוח של 18%. וחובת ההפקדה לפנסיה מגיעה אצלו לסכום המרבי שלה, 14,044 ש"ח בשנה, כי הרווח שלו מעל השכר הממוצע במשק.
בשנה הראשונה. המקדמות מתחילות רק אחרי שהתיק נפתח והפנקס מגיע, ובשנה הראשונה השיעור שבו מבוסס על אומדן, לא על שנה שנשומה (תת-פרק 6.3). מה שהמקדמות לא כיסו משלמים עם הדוח השנתי (תת-פרק 6.6), והכסף שנשמר בצד הוא מה שמממן את התשלום הזה. ופנסיה חובה לא חלה על שנת מס שבסופה התקיים אחד מאלה: טרם חלפו שישה חודשים מהרישום הראשון כעוסק, טרם מלאו לכם 21, או שכבר הגעתם לגיל הפרישה המוקדמת (סעיף 4 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018). מי שנרשם בינואר, למשל, ואין לגביו חריג של גיל, חייב בה כבר על השנה הראשונה.
כלי חינמיהמחשבון עושה את אותו חשבון עם המספרים שלכם: מס הכנסה עם נקודות הזיכוי של אישה או של גבר, ביטוח לאומי על הבסיס של ביטוח לאומי, ופנסיה חובה, ולעוסק מורשה גם מע"מ. לעוסק פטור הוא מחשב גם את מסלול העסק הזעיר. הוא לא מכיר נקודות על ילדים, על תואר או על שחרור, ולא את הטבות המס של הפנסיה, ולכן ההערכה שלו עשויה לצאת גבוהה. הוא מניח שכל ההוצאות מוכרות במלואן, ולעוסק מורשה גם שכולן נושאות מע"מ, ולכן היא עשויה לצאת גם נמוכה. ומי שיש לו גם משכורת נשאל אם העסק עונה להגדרה של "עובד עצמאי" בביטוח לאומי: אם לא, כמו אצל נועה, הוא מחשב את ההכנסה מהעסק כהכנסה שלא מעבודה (תת-פרק 8.2).
07חלק ד - הכסף והמס
מע"מ בלי כאב ראש
מה מע"מ בפועל, מה מגישים ומתי, מה מקזזים, ומה קורה כשחוצים את תקרת הפטור.
בעולם הזה, דבר אינו ודאי מלבד המוות והמסים.
מע"מ הוא כסף שעובר דרככם. עוסק מורשה מוסיף אותו למחיר, מקזז ממנו את המע"מ ששילם על קניות העסק, ופעם בחודש או בחודשיים מעביר את ההפרש, או מקבל אותו בחזרה. הכסף הזה אינו ההכנסה שלו, ומה שהוא מקזז אינו ההוצאה שלו; אבל מע"מ שאסור לקזז, כמו על ארוחה עם לקוח מישראל, הוא כן עלות. עוסק פטור לא גובה מע"מ ולא מקזז: אצלו המע"מ לא עובר הלאה, והמע"מ שהוא משלם על קניות הוא חלק מהעלות שלו. פעם בשנה, עד 31 בינואר, הוא מצהיר על המחזור של השנה שחלפה. הפרק עובר על השרשרת, על הדוח והמועדים שלו, על מה מקזזים ומה לא, על ההחזר, ועל מה שקורה כשעוסק פטור חוצה את התקרה. ובסופו, החודשיים של יוסי, שורה אחר שורה.
לפני שמתחילים
- מספר העוסק, ותדירות הדיווח שמסרו לכם ברישום (פרק 4).
- חשבוניות המס של קניות העסק, על שמכם.
- גישה לאזור האישי באתר רשות המסים, לדיווח ולתשלום.
- אם אתם עוסק פטור: המחזור מתחילת השנה, בשביל המחשבון שבתת-פרק 7.5.
7.1 מה מע"מ בפועל: כסף שעובר דרככם
על מה, ומי חייב. מע"מ מוטל על כל עסקה בישראל, בשיעור אחד מהמחיר, ששר האוצר קובע בצו (סעיף 2 לחוק מע"מ); מ-1 בינואר 2025 הוא 18%. עסקה היא מכירה של נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו (סעיף 1), והחייב במס הוא המוכר או נותן השירות (סעיף 16). משכורת אינה עסקה: עבודה של עובד אינה שירות למעסיק (סעיף 1).
מתי המס חל. הרגע שבו נוצר החיוב תלוי בעסקה:
- בשירות: ככלל, עם קבלת התשלום, ועל הסכום שהתקבל (סעיף 24); אבל בשירות שהתמורה בו אינה כולה בכסף, שלא נקבע לו מחיר, או שמחירו מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, החיוב חל עם נתינת השירות (סעיף 29(1א)).
- במכירת טובין: ככלל, עם המסירה לקונה (סעיף 22(א)); אבל עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 2,000,000 ש"ח חייב גם בטובין עם קבלת התשלום, ועל הסכום שהתקבל (סעיף 22(ב)).
- חשבונית לפני התשלום: מי שמוציא חשבונית מסהמסמך שעוסק מורשה מוציא על עסקה, ובו המחיר בלי מע"מ והמע"מ בנפרד. חשבונית מס שהוצאה כדין היא מה שמאפשר ללקוח שהוא עוסק מורשה לקזז את המע"מ על העסקה.במילון המונחים של קמה לפני שקיבל תשלום, כולל אותה בדוח של התקופה שבה הוציא אותה, גם אם עוד לא שולמה (סעיף 69(א)).
מס עסקאות ומס תשומות. המע"מ שעוסק מורשה גובה מהלקוחות הוא מס עסקאותהמע"מ שעוסק מורשה חייב בו על העסקאות של התקופה, גם על חשבונית מס שהוציא ועוד לא שולמה (סעיף 69(א)). בדוח התקופתי מקזזים ממנו את מס התשומות ומשלמים את ההפרש; כשמס התשומות גבוה יותר, העודף מוחזר (סעיף 39).; המע"מ שהוא משלם על קניות העסק הוא מס תשומותהמע"מ שעוסק שילם בחשבוניות מס על קניות ושירותים לעסק. עוסק מורשה מקזז אותו מהמע"מ שגבה, בתוך 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית. עוסק פטור לא מקזז אותו.. בדוח התקופתי הוא מקזז את השני מהראשון, ומעביר את ההפרש, או מקבל אותו בחזרה (תת-פרק 7.4). במילון המונחים שלה, רשות המסים מסבירה שכך כל עוסק מעביר רק את המס על "הערך המוסף" שלו, ו"בסך הכל נגבה המס מהמחיר הסופי לצרכן". כך זה נראה בחודשיים הראשונים של יוסי (תת-פרק 3.3):
- הספקים של יוסימוכרים לו תוכנות ושירותים ב-1,356 ש"ח, ועוד 244 ש"ח מע"ממעבירים את המע"מ הזה הלאה, בדוחות שלהם
- יוסי, עוסק מורשהגובה מהלקוח 2,700 ש"ח מע"ממקזז את 244 ש"ח ששילם לספקיםמעביר 2,456 ש"ח
- הלקוח של יוסי, עוסק מורשהמשלם 17,700 ש"ח, ובהם 2,700 ש"ח מע"ממקזז את 2,700 ש"ח בדוח שלו
- צרכן פרטי, בסוף השרשרתלא מקזזהמע"מ נשאר בתוך המחיר שהוא משלם
התרשים במילים
שרשרת המע"מ, בארבעה שלבים. 1. הספקים של יוסי: מוכרים לו תוכנות ושירותים ב-1,356 ש"ח, ועוד 244 ש"ח מע"מ; מעבירים את המע"מ הזה הלאה, בדוחות שלהם. 2. יוסי, עוסק מורשה: גובה מהלקוח 2,700 ש"ח מע"מ; מקזז את 244 ש"ח ששילם לספקים; מעביר 2,456 ש"ח. 3. הלקוח של יוסי, עוסק מורשה: משלם 17,700 ש"ח, ובהם 2,700 ש"ח מע"מ; מקזז את 2,700 ש"ח בדוח שלו. 4. צרכן פרטי, בסוף השרשרת: לא מקזז; המע"מ נשאר בתוך המחיר שהוא משלם.
יוסי העביר 2,456 ש"ח: 18% מ-13,644 ש"ח, הערך שהוסיף, בעיגול לשקל. זה המחיר של הפרויקט, 15,000 ש"ח לפני מע"מ, פחות 1,356 ש"ח ששילם לספקים לפני מע"מ. הלקוח, עוסק מורשה, מקזז את המע"מ ששילם; בחשבונית שמעל 5,000 ש"ח לפני מע"מ, כמו זו, רק אם יש בה מספר הקצאה (תת-פרק 5.5). את המע"מ נושא רק מי שלא מקזז, כמו צרכן פרטי. החישוב הוא של הפרק.
מחיר לצרכן. מחיר שמפרסמים או נוקבים לצרכן חייב להיות המחיר הכולל, ובו המע"מ (סעיפים 17א ו-17ד לחוק הגנת הצרכן; תת-פרק 2.3). כשדנה תהיה עוסקת מורשה (תת-פרק 7.5), חבילת "מיתוג ראשון" שעולה 4,500 ש"ח לפני מע"מ תעלה ללקוח פרטי 5,310 ש"ח, ומתוכם 810 ש"ח הם מס העסקאות: היא מקזזת מהם את המע"מ על ההוצאות שלה, ומעבירה את ההפרש.
חוב שלא נגבה. מי שכבר דיווח ושילם מע"מ על עסקה, למשל כי הוציא חשבונית מס לפני התשלום, והחוב הפך לאבוד, רשאי להוציא הודעת זיכוי: רק אחרי 6 חודשים מהוצאת חשבונית המס, וכל עוד לא עברו 3 שנים (תקנה 24א(ג) לתקנות מע"מ), ועם הודעה בכתב למשרד מע"מ, שמצורפים לה מסמכים על העסקה ועל מה שנעשה כדי לגבות את החוב (תקנה 24א(ב)).
עסקאות פטורות. יש עסקאות שהחוק פוטר ממע"מ (סעיף 31). אלה שעסק חדש עשוי לפגוש: השכרה של דירה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים (סעיף 31(1)), עסקאות של עוסק פטור (סעיף 31(3)), ומכירה של נכס שלא היה אפשר לקזז את המע"מ על קנייתו (סעיף 31(4)). עסקה פטורהעסקה שהחוק פוטר ממע"מ (סעיף 31), כמו השכרת דירה למגורים או עסקה של עוסק פטור. בשונה משיעור אפס, על התשומות של עסקה פטורה אין קיזוז (סעיף 41). אינה עסקה במע"מ בשיעור אפסעסקה שחייבת במע"מ, אבל בשיעור אפס: העוסק לא גובה מע"מ מהלקוח, ונשאר זכאי לקזז את המע"מ על ההוצאות. כך, בתנאים, ממוסה שירות שעוסק מורשה נותן לתושב חוץ (סעיף 30 לחוק מע"מ).במילון המונחים של קמה (תת-פרק 5.6): על התשומות שלה אין קיזוז (סעיף 41).
להרחבה באתרעוסק מורשהמי חייב להיות עוסק מורשה, מה הוא גובה, מה הוא מקזז, ומה הוא מגיש.7.2 הדוח התקופתי והצהרת עוסק פטור: מה מגישים, ועד מתי
מי מגיש מה. עוסק מורשה מגיש דוח תקופתיהדוח למע"מ שעוסק מורשה מגיש כל חודש או כל חודשיים, גם כשלא היו עסקאות (סעיף 67): העסקאות, המע"מ עליהן, מס התשומות, והסכום לתשלום או להחזר., ורוב תת-הפרק מוקדש לו. עוסק פטור, כמו נועה ודנה, לא מגיש דוחות תקופתיים (תקנה 22(2) לתקנות מע"מ), אלא הצהרה אחת בשנה, והיא בסוף תת-הפרק. וחברה עסקית, כמו זו שעומר ורות שוקלים, נרשמת תמיד כעוסק מורשה (תקנה 13(7) לתקנות הרישום; פרק 10).
כל חודש, או כל חודשיים. תקופת הדוח היא חודש, וחודשיים למי שמחזור העסקאות שלו בשנה הקובעת אינו עולה על 1,775,000 ש"ח (הסכום לדיווח בשנת 2026; סעיף 67(א2), תקנה 20 לתקנות מע"מ), אלא אם הוא חייב בדוח מפורטדוח תקופתי שמפרט את החשבוניות אחת אחת, ולא רק סכומים; חשבוניות שהעוסק הוציא, של עד 5,000 ש"ח לפני מע"מ, אפשר לרכז בסכום אחד, ויחיד גם חשבוניות תשומות. יחיד חייב בו כשמחזור העסקאות שלו מעל 500,000 ש"ח, וכך גם מי שחייב בהנהלת חשבונות כפולה. מגישים אותו כל חודש, באופן מקוון.: מי שחייב בו מגיש דוח לכל חודש (סעיף 67א). במע"מ, השנה הקובעת היא 12 החודשים שהסתיימו ב-31 באוגוסט של השנה הקודמת, והסכום מתעדכן כל 1 בספטמבר. תקופות של חודשיים מתחילות בינואר, במרץ, במאי, ביולי, בספטמבר ובנובמבר, ואת התדירות של עוסק חדש מוסרים לו ברישום (תת-פרק 4.4).
מה כתוב בו. העסקאות החייבות של התקופה והמע"מ עליהן, ובנפרד העסקאות הפטורות או בשיעור אפס, ומס התשומות שמותר בניכוי (סעיף 69). רשות המסים מבקשת לפרט את מס התשומות על ציוד בנפרד מהשאר, ובשורה האחרונה בא ההפרש: הסכום לתשלום, או להחזר. כל סכום מעוגל לשקל השלם (סעיף 139). תת-פרק 7.6 מראה את הדוח של יוסי, שורה אחר שורה.
הדוח המפורט. יחיד שמחזור העסקאות שלו מעל 500,000 ש"ח מגיש, מהדוח לתקופה 1/2026, דוח מפורט (הודעת רשות המסים מ-28 באוגוסט 2025; לפי אותה הודעה, יחיד יכול היה לבקש, בתנאים שבה, שהחובה תחול עליו רק מהדוח לתקופה 1/2027). בחוק, החובה חלה על מי שמחזור העסקאות שלו מעל הסכום הזה, וגם על מי שחייב בהנהלת חשבונות כפולה (סעיף 69א(ז)(1)). מפרטים בו את החשבוניות אחת אחת. חשבוניות מס שהעוסק הוציא, של עד 5,000 ש"ח לפני מע"מ, אפשר לרכז בסכום אחד (סעיף 69א(ג)), ויחיד רשאי לעשות כך גם בחשבוניות התשומות שלו (אותה הודעה). מגישים אותו לכל חודש (סעיף 67א), ובאופן מקוון בלבד (סעיף 72א(א)); דוח שהיה חייב להיות מקוון ולא הוגש כך, רואים אותו כאילו לא הוגש (סעיף 67ב(ו)). יוסי, שהמחזור שלו נמוך יותר, מגיש דוח רגיל.
עד מתי. דוח רגיל, בתוך 15 ימים מתום התקופה, גם כשלא היו עסקאות (סעיף 67(ב)); דוח מפורט, בתוך 23 ימים מתום החודש (סעיף 67א(ד)(1)). רשות המסים מפרסמת בכל שנה לוח של המועדים בפועל. בלוח, מועד שחל ביום שישי, בשבת או ביום ראשון עובר ליום שני, ויש בו גם דחיות אחרות. ודוח רגיל שמגישים ומשלמים באופן מקוון, לפי עמוד השירות של רשות המסים, אפשר להגיש ולשלם עד ה-19 בחודש. אלה המועדים של 2026:
| החודש המדווח | דוח רגיל | דוח מפורט |
|---|---|---|
| ינואר | 16.2.2026 | 23.2.2026 |
| פברואר | 16.3.2026 | 26.3.2026 |
| מרץ | 27.4.2026 | 27.4.2026 |
| אפריל | 18.5.2026 | 26.5.2026 |
| מאי | 15.6.2026 | 23.6.2026 |
| יוני | 15.7.2026 | 27.7.2026 |
| יולי | 17.8.2026 | 24.8.2026 |
| אוגוסט | 24.9.2026 | 24.9.2026 |
| ספטמבר | 19.10.2026 | 26.10.2026 |
| אוקטובר | 16.11.2026 | 23.11.2026 |
| נובמבר | 15.12.2026 | 23.12.2026 |
| דצמבר | 18.1.2027 | 26.1.2027 |
דוח של חודשיים מוגש, בקריאה שלנו את הלוח, במועד של החודש השני שלו: דוח של ספטמבר ואוקטובר, ב-16.11.2026. מקור: הודעת רשות המסים מ-15 באוקטובר 2025. אחריה, בהודעה מ-23 במרץ 2026, נדחו דוח פברואר ודוח ינואר-פברואר 2026 ל-26.3.2026.
- איך מגישים ומשלמים. המס משולם עם הדוח (סעיף 88(א)). לפי עמוד השירות של רשות המסים, מגישים באזור האישי באתר או דרך מייצג (דוח להחזר עד סכום מסוים אפשר גם בבנק, תת-פרק 7.4), ומשלמים בכרטיס אשראי על שם בעל התיק, כשסך התשלומים לתיק בחודש אינו עולה על 50,000 ש"ח, בהעברה בנקאית בהרשאה לחיוב, או בשובר בבנק הדואר.
- דוח אפס. תקופה בלי עסקאות מדווחים בה "אפס", באותו מועד.
- דוח מתקן. לפי מדריך מע"מ לעוסק החדש של רשות המסים, טעות בדוח מתקנים ב"דוח מתקן", שמגישים במשרד מע"מ או דרך מייצג; תשלום נוסף שנוצר ממנו נושא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד המקורי, ולפעמים גם קנסות.
- תקופות בלי פעילות. פעילות שהופסקה, גם זמנית, לתקופה של יותר מתקופת דוח אחת, מודיעים עליה בכתב למשרד מע"מ בתוך 15 ימים (תקנה 8(א) לתקנות הרישום). לפי המדריך, מי שאין לו פעילות שתי תקופות רצופות, או שהפעילות שלו עונתית, פונה למשרד מע"מ האזורי כדי לברר אם אפשר להקפיא את הדיווח; המנהל רשאי לפטור זמנית מהגשת דוח (סעיף 67(ג)). עד אז מגישים דוח אפס.
ומה עולה איחור. אלה ההוראות, ובסופן הוויתור:
- דוח שלא הוגש במועד: קנס פיגורים של 252 ש"ח לכל שבועיים או חלק מהם (סעיף 94); וגם קנס מינהלי, לפי תקנות העבירות המינהליות, מ-750 ש"ח ועד 5,000 ש"ח, לפי סכום המס שבדוח, וכפל בעבירה חוזרת.
- מס שלא שולם עם הדוח: קנס מינהלי של 300 ש"ח; ועל המס עצמו הפרשי הצמדה וריביתעליית מדד המחירים לצרכן בתקופה, ועוד ריבית של 4% לשנה (סעיף 159א לפקודת מס הכנסה, וסעיף 93 לחוק מע"מ). הם מתווספים למס שלא שולם בזמן, כמו מקדמה ששולמה באיחור, יתרת המס של השנה, או מע"מ ששולם אחרי המועד (סעיף 97 לחוק מע"מ)., עליית המדד ועוד 4% לשנה (סעיפים 93 ו-97), וקנס פיגורים של 0.2% לכל שבוע, לפי חוק המסים (קנס פיגורים).
- דוח שלא הוגש כלל: המס נקבע לפי היקף העסקאות או הפעילות, והקביעה מתבטלת כשהדוח מוגש (סעיף 76).
- ויתור: המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לוותר על קנס לפי חוק מע"מ, כמו קנס הפיגורים על דוח באיחור, ועל הפרשי הצמדה וריבית, או להפחית אותם (סעיף 100); וכך גם על קנס הפיגורים שלפי חוק המסים (קנס פיגורים), לפי סעיף 3 לאותו חוק. הקנס המינהלי מוטל לפי חוק העבירות המינהליות, ולא לפי הסעיפים האלה.
עוסק פטור: הצהרה אחת בשנה. במקום דוחות תקופתיים, מגישים הצהרת עוסק פטורהדיווח השנתי של עוסק פטור למע"מ: עד 31 בינואר, הצהרה על מחזור העסקאות של השנה שחלפה (תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום)). מגישים אותה באופן מקוון. על שינויים בעסק מודיעים בנפרד (תקנה 8(א) לאותן תקנות).:
- מה, ועד מתי: מחזור העסקאות של השנה שחלפה, עד 31 בינואר (תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום)). על שנת 2025 רשות המסים האריכה את המועד עד 30 באפריל 2026, ולכן בתחילת השנה בודקים אם פורסמה הארכה.
- איך: באופן מקוון, באחת משלוש דרכים: באתר רשות המסים, באזור האישי, או דרך מייצג.
- ובאיחור: לפי תקנות העבירות המינהליות, הצהרה שלא הוגשה במועד היא עבירה מינהלית, והקנס הקצוב לה 750 ש"ח.
נועה ודנה. נועה תצהיר עד 31 בינואר על מחזור השיעורים שלה, 36,000 ש"ח בשנה (תת-פרק 1.2), ודנה על המחזור של השנה הראשונה שלה. המחזור הוא המחיר של כל העסקאות, לא הרווח, והמשכורת של נועה אינה חלק ממנו: משכורת אינה עסקה (תת-פרק 7.1).
להרחבה באתרהצהרת עוסק פטורמה מצהירים, עד מתי, ואיך מגישים את ההצהרה השנתית.7.3 מס תשומות: מה מקזזים ומה לא (רכב, טלפון, הבית)
נוגע ל:עוסק מורשה
מי מקזז, ועל מה. רק עוסק מורשה מקזז מס תשומות, ורק על תשומות שמשמשות לעסקה החייבת במס, כולל עסקה בשיעור אפס (סעיף 41). עוסק פטור לא מקזז דבר, ולכן אצלו המע"מ שבקניות הוא חלק מהעלות (תת-פרק 3.2).
מה צריך ביד. מקזזים לפי חשבונית מס שהוצאה לכם כדין (סעיף 38(א)). בפועל:
- חשבונית מס על שמכם. קבלה של עוסק פטור אינה חשבונית מס, ואין בה מע"מ לקזז (סעיפים 38 ו-47).
- מעל 5,000 ש"ח לפני מע"מ, חשבונית עם מספר הקצאה (סעיף 38(א1); תת-פרק 5.5).
- חשבונות טלפון, מים, גז וחשמל שאינם על שמכם: המנהל רשאי להכיר במע"מ שבהם, אם הוכח לו שהם שימשו את העסק (תקנה 12ג לתקנות מע"מ).
| הקנייה | מה מקזזים | הכלל |
|---|---|---|
| חומרים, תוכנות, ייעוץ, טלפון וחשמל של העסק | את כל המע"מ, בשורת התשומות האחרות | סעיפים 38 ו-41 |
| ציוד, כמו מחשב או מכונה | את כל המע"מ; רשות המסים מבקשת לפרט אותו בשורה נפרדת של תשומות ציודהמע"מ ששילמתם על ציוד: נכס שמשמש את העסק ושמכירתו אינה העיסוק שלכם, כמו מחשב או מכונה (סעיף 1 לחוק מע"מ). רשות המסים מבקשת לפרט אותו בדוח התקופתי בשורה נפרדת מהתשומות האחרות. | סעיפים 1 ו-38 |
| נכס או שירות שמשמש גם את העסק וגם לא | את החלק היחסי; כשהשימוש הפרטי אינו מסוים והמנהל לא קבע חלק אחר, שני שלישים כשעיקר השימוש לעסק, ורבע כשלא | תקנה 18 |
| אחזקה של רכב פרטי, כמו דלק ותיקונים | כשהשימוש הפרטי אינו מסוים והמנהל לא קבע חלק אחר: שני שלישים כשעיקר השימוש לעסק, ורבע כשלא | תקנה 18 |
| קנייה של רכב פרטי, כולל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג | לא, חוץ מרכב שמשמש רק ללימוד נהיגה, להשכרה, להסעת נוסעים או לטיולים, בעסק שזה עיסוקו, ומרכב שסוחר רכב קונה למכירה | תקנות 1 ו-14 |
| קנייה או בנייה של דירת המגורים, גם כשהיא משמשת גם את העסק | לא | תקנה 15 |
| אירוח, כמו ארוחה עם לקוח | לא, למעט אירוח של אדם מחוץ לארץ | תקנה 16 |
| ארוחות, מתנות או בידור לעובדים, ולבעל העסק עצמו | לא | תקנה 15א |
| קניות לפני הרישום במע"מ | רק תשומות של הקמת העסק, כשהוכח למנהל שהן שימשו להקמתו | סעיפים 40 ו-40א |
לטלפון אין כלל משלו במע"מ: כשהוא משמש גם את הבית, חל עליו הכלל של תקנה 18. ושכר דירה למגורים פטור ממע"מ (סעיף 31(1)), ולכן, בקריאה שלנו, אין בו מע"מ לקזז.
מקורות (1)
- תקנות מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_ערך_מוסףקבוע בתקנות (תקנה 1)
דנה. כעוסקת פטורה, דנה לא מקזזת, גם לא את המע"מ על המחשב שהיא קונה. כשתהיה עוסקת מורשה (תת-פרק 7.5), היא תקזז את המע"מ על מחשב חדש בשורת תשומות הציוד, ועל הטלפון, כשהוא משמש גם את הבית, את החלק היחסי.
יוסי. יוסי מקזז את המע"מ על התוכנות ועל השירותים לעסק; על הדלק לרכב הפרטי, שמשמש בעיקר את העסק, שני שלישים; ועל ארוחה עם לקוח מישראל, כלום (תת-פרק 7.6).
להרחבה באתרפתיחת תיק במע"ממה מקבלים ברישום, ומה עושים בחודשים הראשונים של התיק.7.4 דוח להחזר: מתי מגיע לכם כסף בחזרה
נוגע ל:עוסק מורשה
מתי מגיע החזר. כשמס התשומות בתקופה גבוה ממס העסקאות, ההפרש מוחזר לכם בתוך הזמן שבטבלה, מקבלת הדוח (סעיף 39(א)). בדוח שהוגש עם פרטים חסרים או שגויים, הזמן נספר מהיום שבו הפרטים הושלמו או תוקנו (סעיף 39(ד)). והמנהל רשאי שלא להחזיר את העודף למי שאינו מנהל ספרים או מנהל אותם בסטייה מהותית, ולמי שלא הגיש דוח שהיה חייב להגיש, כל עוד לא הגיש אותו (סעיף 39(ב)).
החזר רגיל שלא הוחזר בזמן נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום שבו הוגש הדוח (סעיף 105(א)); כשהמנהל הורה לבדוק את הספרים או כשנפתחה חקירה, והזמן שבטבלה עבר, מהיום ה-31 שאחרי הגשת הדוח (סעיף 105(ב)(1)).
מקורות (1)
- חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מס_ערך_מוסףקבוע בחוק (סעיף 39(א))
איך מגישים. דוח להחזרדוח תקופתי שבו מס התשומות גבוה ממס העסקאות. ההפרש מוחזר לעוסק בתוך 30 ימים מקבלת הדוח, ובמקרים שהחוק מונה, בתוך זמן ארוך יותר (סעיף 39). הוא הדוח התקופתי של התקופה, ומוגש באותו מועד. הדרך, לפי רשות המסים:
- עודף של עד 21,718 ש"ח, בדוח רגיל: באינטרנט או בבנק.
- עודף מעל 21,718 ש"ח, וכל דוח להחזר של מי שחייב בדוח מפורט: באופן מקוון ובדוח מפורט, עם צילום של חשבוניות המס שמס התשומות בהן עולה על 16,000 ש"ח.
לשון תקנה 23(ג) לתקנות מע"מ שולחת דוח שהעודף בו מעל 21,718 ש"ח למשרד מע"מ שבו העוסק רשום, אבל היום רשות המסים מפרטת לדוח כזה את הדרך המקוונת שברשימה. ועוסק שמדווח כל חודשיים רשאי לבקש לדווח כל חודש, והמנהל מחליט (סעיף 67(א2)(1); תקנה 20(ג)(5)).
החשבון להחזרים. את פרטי חשבון הבנק מוסרים ברישום (תקנה 13א(ב)(1) לתקנות מע"מ; תת-פרק 4.4); בלעדיהם, לפי טופס 821, ההחזר מתעכב, ובלי הפרשי הצמדה וריבית. שינוי בפרטים מעדכנים, מאז 2021, באזור האישי, ב"חשבונות הבנק שלי", על שם בעל התיק.
אילו קנה יוסי את המחשב הנייד של תת-פרק 7.6 בחודשיים שבהם לא קיבל תשלום ולא הוציא חשבונית מס, ומלבד המחשב שילם רק את ההוצאות השוטפות, כך היה נראה החשבון:
| מס העסקאות | 0 ש"ח |
|---|---|
| המע"מ על המחשב, תשומות ציוד | 1,170 ש"ח |
| המע"מ שבתוך ההוצאות השוטפות | 244 ש"ח |
| להחזר | 1,414 ש"ח |
הסכום נמוך מ-21,718 ש"ח, ולכן הדוח מוגש כדוח רגיל, באינטרנט או בבנק, וההחזר, במקרה הרגיל, מגיע בתוך 30 ימים מקבלת הדוח. החישוב הוא של הפרק.
7.5 עברתם את תקרת הפטור: מה קורה באמת, ומה עושים
נוגע ל:עוסק פטור
התקרה. עוסק פטור הוא מי שמחזור העסקאות שלו, בכל עסקיו, אינו עולה על 122,833 ש"ח לשנה (סעיף 1). זה המחזור, לא הרווח, ומכירה של ציוד אינה נספרת בו. מי שפעל רק בחלק מהשנה שחלפה, המחזור שלו מחושב כממוצע לחודש בתקופת הפעילות כפול 12, והוא נמדד מול התקרה המלאה (תקנה 14(א) לתקנות מע"מ (רישום); תת-פרק 3.2).
היום שבו הפטור נגמר. החוק לא מחכה לסוף השנה. מהיום שבו מתברר לכם, או למנהל, שמחזור השנה "עולה או יעלה" על המחזור שנלקח עד אז בחשבון, רואים מאותו יום ועד סוף השנה את הסכום הגבוה יותר כמחזור שלכם (סעיף 1). כשהסכום הזה מעל התקרה, מאותו יום אתם כבר לא עונים להגדרה של עוסק פטור. והפטור ממע"מ חל רק על "עסקאות של עוסק פטור" (סעיף 31(3)). בקריאה שלנו את המילים "או יעלה", היום הזה יכול להגיע עוד לפני שהמחזור עובר בפועל את התקרה, למשל ביום שבו הזמנה חתומה מבטיחה שהוא יעבור.
מה רשות המסים אומרת לעשות. במדריך מע"מ לעוסק החדש היא כותבת: "אם סווגת כ'עוסק פטור' אך מחזור העסקאות שלך גבוה מ'הסכום הקובע', עליך לגשת למשרד אזורי של מע"מ", כדי לשנות את הסיווג לעוסק מורשה. ולפי אותו מדריך, שינוי שמצריך עדכון ברישום מודיעים עליו בכתב בתוך 15 ימים (תקנה 8(א) לתקנות הרישום).
איך מתכוננים. חמישה צעדים:
- עוקבים אחרי המחזור מתחילת השנה, למשל במחשבון שלמטה.
- מבקשים מראש, אם רוצים. עוסק פטור רשאי לבקש בכתב, עם נימוקים, להירשם כעוסק מורשה, והמנהל מחליט; עד ההחלטה, ועד שהיא נכנסת לתוקף, נשארים רשומים כמו קודם (סעיפים 58 ו-63, תקנה 12 לתקנות הרישום).
- מהיום שבו מתברר שהמחזור עולה או יעלה על התקרה, פונים למשרד מע"מ האזורי בלי לחכות (לפי המדריך, הודעה בכתב על שינוי בתוך 15 ימים).
- מהרישום כעוסק מורשה: חשבוניות מס, דוח תקופתי וקיזוז מס תשומות (תת-פרק 7.2 ו-7.3).
- ובמס הכנסה: מסלול העסק הזעיר פתוח רק למי שמחזור העסקאות שלו בשנה אינו עולה על אותה תקרה (סעיף 87ב לפקודת מס הכנסה), ולמי שיוצא ממנו באמצע השנה יש כלל משלו (תת-פרק 3.4).
בקצב מלא, דנה צריכה מחזור של 11,375 ש"ח בחודש (תת-פרק 2.3). אם הקצב הזה מתחיל בינואר, כך המחזור שלה מתקדם מול התקרה של 2026:
| המחזור עד סוף אוקטובר | 113,750 ש"ח |
|---|---|
| תקרת עוסק פטור לשנת 2026 | 122,833 ש"ח |
| המחזור עד סוף נובמבר | 125,125 ש"ח |
| החצייה בפועל | נובמבר |
החישוב הוא של הפרק. התקרה מתעדכנת בדרך כלל בינואר לפי המדד, אבל לא בכל שנה (תת-פרק 3.2); אם היא תעלה ב-2,292 ש"ח או יותר, כ-1.9 אחוזים, החצייה בפועל תזוז לדצמבר. ובקריאה שלנו בסעיף 1, היום שבו היא כבר לא עונה להגדרה של עוסק פטור יכול להגיע מוקדם יותר, למשל כשהיא חותמת על פרויקטים שמבטיחים שמחזור השנה יעלה על התקרה; מאותו יום היא פונה למשרד מע"מ האזורי, בלי לחכות לנובמבר (צעד 3). ואם זה עוד לא ברור, היא רשאית לבקש מראש להירשם כעוסקת מורשה, והמנהל מחליט (צעד 2).
כלי חינמיהמחשבון מראה כמה נשאר עד התקרה, ואם הקצב שלכם יחצה אותה עד סוף השנה, ובאיזה חודש. הוא סופר את המחזור בפועל; את היום שהחוק קובע, היום שבו מתברר שהמחזור יעלה על התקרה, קובעים לפי מה שאתם יודעים על ההמשך.
והדרך חזרה. עוסק מורשה שהמחזור שלו היה מתחת לתקרה שנתיים רצופות נרשם כעוסק פטור, ביוזמת המנהל או לבקשת העוסק, אלא אם הוא חייב להיות עוסק מורשה (סעיף 59(א)). ומכירה של ציוד שעל קנייתו קיזז מע"מ חייבת במס גם אחרי החזרה (סעיף 31(3)).
להרחבה באתרמעבר מעוסק פטור לעוסק מורשהמתי המעבר קורה, מה מבקשים, ומה משתנה מהיום שאחריו.7.6 חודשיים של מע"מ אצל יוסי: דוגמה מלאה
נוגע ל:עוסק מורשה
החודשיים. התקופה היא ספטמבר-אוקטובר 2026, כשהעסק של יוסי כבר רץ. יוסי מדווח כל חודשיים, כי המחזור שלו נמוך מ-1,775,000 ש"ח, ובדוח רגיל, כי הוא נמוך מ-500,000 ש"ח (תת-פרק 7.2). אלה התנועות של התקופה:
- תשלום על פרויקט חדש, בהיקף של הפרויקט מתת-פרק 2.3: 15,000 ש"ח, ועוד המע"מ. הלקוח ביקש מספר הקצאה, והתוכנה של יוסי ביקשה אותו כשהוציא את החשבונית (סעיף 47(א2); תת-פרק 5.5).
- ריטיינר של חברה שנייה: 9,000 ש"ח בחודש, 18,000 ש"ח בחודשיים, ועוד מע"מ.
- הוצאות שוטפות בחשבוניות מס, כמו בחודשיים הראשונים שלו (תת-פרק 3.3): 1,600 ש"ח, כולל מע"מ.
- מחשב נייד חדש: 6,500 ש"ח ועוד מע"מ, בחשבונית מס עם מספר הקצאה, כי הסכום מעל 5,000 ש"ח.
- דלק לרכב הפרטי שלו, שמשמש בעיקר את העסק: 1,180 ש"ח, כולל מע"מ, בחשבוניות מס על שמו. את השימוש הפרטי ברכב אי אפשר למדוד, והמנהל לא קבע לו חלק אחר (תת-פרק 7.3).
- ארוחה עם לקוח מישראל: 354 ש"ח, כולל מע"מ.
כל סכום מחושב לפי הכללים של הפרק, ו"שורה" היא השורה שאליה הוא נכנס בדוח שמתחת. רשות המסים לא מפרסמת דוגמה מחושבת לדוח תקופתי, ולכן זה החישוב של הפרק.
| שורה 1: העסקאות החייבות, לפני מע"מ | 33,000 ש"ח |
|---|---|
| שורה 2: מס העסקאות, 18% מהן | 5,940 ש"ח |
| שורה 4: המע"מ על המחשב, תשומות ציוד | 1,170 ש"ח |
| המע"מ שבתוך ההוצאות השוטפות | 244 ש"ח |
| המע"מ על הדלק, 180 ש"ח: שני שלישים ממנו (תקנה 18) | 120 ש"ח |
| המע"מ על הארוחה, 54 ש"ח: לא מקוזז (תקנה 16) | 0 ש"ח |
| שורה 5: סך התשומות האחרות, מעוגל לשקל | 364 ש"ח |
| שורה 6: לתשלום עם הדוח | 4,406 ש"ח |
שורה 6 היא שורה 2, פחות שורות 4 ו-5: מס העסקאות, פחות מס התשומות. בשורה 3 אצלו אפס, כי אין לו עסקאות פטורות או בשיעור אפס. כך נראה הדוח עצמו:
- 1סה"כ עסקאות חייבותאצל יוסי: 33,000 ש"ח. המחיר, בלי המע"מ, של העסקאות החייבות במע"מ בתקופה. בשירות, מה ששולם בתקופה (סעיף 24), ועסקאות שהוצאה עליהן חשבונית מס, גם אם עוד לא שולמו (סעיף 69(א)).
- 2סה"כ מע"מ עסקאותאצל יוסי: 5,940 ש"ח. המע"מ על העסקאות החייבות: 18% מהמחיר (סעיף 2).
- 3סה"כ עסקאות פטורות או בשיעור אפסאצל יוסי: 0 ש"ח. עסקאות פטורות ועסקאות בשיעור אפס, כמו שירות לתושב חוץ בתנאים שבחוק (תת-פרק 5.6), בנפרד מהחייבות (סעיף 69(ב)).
- 4מע"מ תשומות ציודאצל יוסי: 1,170 ש"ח. המע"מ על ציוד: נכס שמשמש את העסק ושמכירתו אינה העיסוק שלכם, כמו מחשב (סעיף 1). רשות המסים מבקשת לפרט אותו בנפרד.
- 5מע"מ תשומות אחרותאצל יוסי: 364 ש"ח. המע"מ על שאר הקניות לעסק, כמו תוכנות, שירותים וטלפון, בחלק שמותר בניכוי (תת-פרק 7.3).
- 6סה"כ מע"מ לתשלום או להחזראצל יוסי: 4,406 ש"ח. מס העסקאות פחות מס התשומות, של הציוד ושל השאר. סכום לתשלום משלמים עם הדוח; סכום להחזר מוחזר (תת-פרק 7.4). כל סכום בדוח מעוגל לשקל השלם (סעיף 139).
התרשים במילים
הדוח התקופתי של יוסי לספטמבר-אוקטובר 2026, שורה אחר שורה: 1. סה"כ עסקאות חייבות: 33,000 ש"ח. 2. סה"כ מע"מ עסקאות: 5,940 ש"ח. 3. סה"כ עסקאות פטורות או בשיעור אפס: 0 ש"ח. 4. מע"מ תשומות ציוד: 1,170 ש"ח. 5. מע"מ תשומות אחרות: 364 ש"ח. 6. סה"כ מע"מ לתשלום או להחזר: 4,406 ש"ח.
מתי ואיך. המועד בלוח של רשות המסים לחודש אוקטובר 2026, החודש השני של התקופה, הוא 16 בנובמבר 2026 (תת-פרק 7.2), ובדיווח ותשלום מקוונים, לפי עמוד השירות, עד ה-19 בחודש. יוסי מגיש באזור האישי, ומשלם 4,406 ש"ח עם הדוח בכרטיס אשראי על שמו, כי סך התשלומים לתיק בחודש נמוך מ-50,000 ש"ח. את החשבוניות, את הרישומים ואת המסמכים שמאחורי הדוח הוא שומר 7 שנים (סעיף 75 לחוק מע"מ).
08חלק ד - הכסף והמס
ביטוח לאומי ופנסיה בלי פחד
מי נחשב עובד עצמאי, כמה משלמים, מה מקבלים בתמורה, ומה חובת הפנסיה.
האדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל.
ביטוח לאומי הוא לא קנס שמחכה בסוף השנה. הוא תשלום אחד על הרווח של השנה: משלמים אותו מראש, במקדמות חודשיות, והוא מתיישב פעם אחת, כשהשומה של מס הכנסה מגיעה לביטוח לאומי. בתמורה, ובתנאים מסוימים, עובד עצמאי זכאי לדמי לידה, לדמי פגיעה בעבודה, לתגמול מילואים לפי ההכנסה שלו ולקצבת זקנה, אבל לא לדמי אבטלה. הפרק עובר על מה שקורה באמת כשמאחרים או לא נרשמים, על מי נחשב עובד עצמאי, כמה משלמים ואיך מתקנים את המקדמות, על נועה, שיש לה גם משכורת, על מה שהתשלום קונה, ועל המכתב שמגיע אחרי הדוח השנתי. ובסופו, פנסיה חובה: חיסכון שלכם, לא מס. אצל עובד עצמאי, החלק של ההפקדה שמותר בניכוי מקטין גם את מס ההכנסה וגם את דמי הביטוח הלאומי.
לפני שמתחילים
- הרווח של העסק בשנה, או הערכה שלו (פרק 6).
- השעות שאתם עוסקים בעסק בשבוע, בממוצע, כולל הכנה ונסיעות, וההכנסה החודשית הממוצעת ממנו.
- דף התשלומים של ביטוח לאומי, או גישה לאזור האישי באתר שלו.
- אם אתם גם שכירים: תלוש שכר, עם ההפקדות לפנסיה.
8.1 למה ביטוח לאומי מפחיד, ומה באמת קורה
מאיפה הפחד. משני דברים אמיתיים. הראשון: לפי ביטוח לאומי, "עצמאי שזה עיסוקו היחיד חייב בתשלום מקדמות לפי המינימום הקבוע בחוק", גם בחודש בלי הכנסה (תת-פרק 8.3), ו"אין אפשרות להקפיא תיק של עובד עצמאי": אפשר לבקש לתקן את מקדמות לביטוח לאומיתשלומים חודשיים על חשבון דמי הביטוח של השנה, עד ה-15 בכל חודש בעד החודש הקודם. בשנה הראשונה, ובשנה שאחריה כל עוד אין שומה, הם מחושבים לפי ההכנסה שהצהרתם; אחר כך, לפי השומה האחרונה שהגיעה לביטוח לאומי לפני תחילת השנה. כשמגיעה השומה של השנה, מחשבים את ההפרשים. (תת-פרק 8.4), או לסגור את התיק. השני: המכתב שמגיע אחרי הדוח השנתי, עם סכום לתשלום (תת-פרק 8.7). את שניהם אפשר לחשב מראש.
ההבדל משכיר. כשמעסיק לא שילם את דמי הביטוח בעד העובד שלו, רואים אותם, לעניין הזכות לגמלה, כאילו שולמו (סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי). עצמאי משלם בעד עצמו. לפי ביטוח לאומי, תשלום דמי הביטוח במועד "מקנה זכות לרוב קצבאות הביטוח הלאומי"; ועל העצמאי: "זכויותיו עלולות להיפגע, אם לא נרשם או אם פיגר בתשלום דמי הביטוח".
מה באמת קורה. ארבעה מצבים, ולכל אחד הכלל שלו:
- מאחרים בתשלום. על דמי ביטוח שלא שולמו במועד מוטל קנס של 0.07% לכל יום, מהמועד ועד ה-1 בחודש שאחריו, ומשם 0.2% לכל שבוע או חלק ממנו, עד התשלום (סעיפים 2 ו-2א לצו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), שהותקן לפי סעיף 364). מה-1 בחודש שאחרי המועד מתווספים גם הפרשי הצמדה למדד (סעיף 364(א)(2)). ובקריאה שלנו, סעיף 47א לפקודה מוציא את הקנס ואת ההצמדה מהניכוי של 52% במס הכנסה.
- משלמים מעט מדי. מקדמות ששולמו לפי ההכנסה שהצהרתם, ושהתבררו נמוכות מהשומה, הן בקריאה שלנו לא פיגור: ההפרש נדרש עם הפרשי הצמדה, וקנסות חלים עליו רק אם לא שולם עד המועד שנקבע לו (סעיף 345(ג)). זה המכתב של תת-פרק 8.7.
- לא נרשמים. עצמאי זכאי לדמי פגיעה בעבודה רק אם בעת הפגיעה היה רשום כעובד עצמאי, או עשה את המוטל עליו כדי להירשם (סעיף 77(א)). מי שלא נרשם, תקופות האכשרה שלו לקצבת זקנה ולקצבת שאירים נספרות רק מיום הרישום (סעיף 380(א)), אלא אם הוכיח שאי הרישום נגרם ממעשה שלא היה תלוי ברצונו (סעיף 380(ב)). ולפי חוזר 1438 של ביטוח לאומי, רישום מאוחר לא עוזר אחרי פגיעה.
- לא סוגרים. עצמאי שהפסיק לעסוק בעסק נחשב עובד עצמאי עד היום שבו הודיע על כך לביטוח לאומי, או שביטוח לאומי הודיע לו; ביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו ולבקשת העצמאי, לראות אותו אחרת (סעיף 5). ולפי ביטוח לאומי, סגירת התיק ברשות המסים לא סוגרת אותו בביטוח לאומי; בקשת סגירה שמוגשת באיחור עלולה להידחות, והתיק ייסגר סמוך למועד הבקשה. ובכל זאת, לפי חוזר 1457 שלו, סגירה בדיעבד לפי ההצהרה בטופס 6101 לבדו, בלי מסמכים, אפשרית מתחילת השנה השוטפת, ולתקופות קודמות יותר ביטוח לאומי רשאי לאשר אותה לפי מסמכים, כמו סגירת התיק במס הכנסה או במע"מ (תת-פרק 8.2). ותיק שנסגר באמצע החודש מחויב, לפי ביטוח לאומי, על החודש כולו, כי הכיסוי ניתן לחודש מלא.
מה לא נספר, ומתי התקופות ארוכות יותר. דמי ביטוח שהמועד שלהם חל ב-90 הימים שלפני המקרה, ופיגור בסכום שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע (סעיף 366(ד) ו-(ה)). ולמי שמבוטח יותר מעשר שנים, התקופות ארוכות יותר (סעיף 366(ג)).
כשהחוב כבר קיים. שלושה כללים:
- ויתור. ביטוח לאומי רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים, לוותר על קנסות, על הפרשי הצמדה ועל הריבית של הסדר תשלומים, ואף על הפרש דמי ביטוח לפי שומה, כולם או חלקם (סעיף 370(א)); ובמקרים שהחוק מונה, גם בלי בקשה (סעיף 370(ב)). לפי האתר שלו, מבקשים בטופס 6134 הפחתה של הקנסות, ובמקרים מסוימים גם של ההצמדה, וההפחתה מותנית בתשלום יתרת החוב.
- הסדר תשלומים. ביטוח לאומי רשאי לחתום עם החייב על הסכם בכתב לתשלום בשיעורים. כל עוד ההסכם מקוים, רואים את דמי הביטוח שבו כאילו שולמו, אבל רק לעניין זכות לגמלה שנוצרה אחרי שנערך ההסכם (סעיף 368(א)): הסכם שנחתם אחרי המקרה לא מזכה בדיעבד בגמלה בשלו. התשלומים נושאים ריבית (סעיף 368(ב)), ושני תשלומים שלא נפרעו במועד, רצופים או לא, מאפשרים לבטל את ההסכם (סעיף 368(ג)).
- גבייה, והתיישנות. דמי ביטוח נגבים כמו מס, לפי פקודת המסים (גבייה) (סעיף 367(א)), ולפי ביטוח לאומי, גם בצו עיקול לבנק או למעסיק, בלי לפנות לבית משפט. מנגד, את דרישת התשלום ביטוח לאומי חייב לשלוח בתוך 7 שנים מהמועד לתשלום, ואחרת החוב לא נגבה ואינו פוגע בזכות לגמלה; וכך גם כשנשלחה דרישה, ובתוך 7 שנים ממנה לא ננקטו הליכי גבייה ולא נעשה קיזוז (סעיף 363א(א)). למי שלא נרשם או לא דיווח, השנים נספרות מהיום שבו מילא את החובה או מהיום שבו ביטוח לאומי קיבל את המידע, המוקדם מביניהם; ואם השומה הסופית נקבעה אחר כך, מיום קביעת השומה (סעיף 363א(ב)).
8.2 מי נחשב "עובד עצמאי", ומי "עצמאי שאינו עונה להגדרה"
החוק: שלושה מבחנים. עובד עצמאימעמד בביטוח לאומי, ולא במע"מ: מי שעובד שלא כשכיר ועומד באחד משלושה מבחנים של שעות והכנסה (תת-פרק 1.2). מי שלא עומד באף אחד מהם, ההכנסה שלו מהעסק נחשבת "הכנסה שלא מעבודה"., לעניין שנת מס או חלק ממנה, הוא מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד, והתקיים בו אחד מאלה (סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ולוח א'): עסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע; הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מ-50% מהשכר הממוצע; או עסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממנו לא פחתה מ-15% מהשכר הממוצע. מוצא המעמד שואל אותם, אחד אחרי השני:
1מבחן השעות
אתם עוסקים בעסק לפחות 20 שעות בשבוע, בממוצע?
כןעובד עצמאי. משלמים 7.7% עד 7,703 ש"ח בחודש ו-18% על מה שמעל, ומי שהעסק הוא העיסוק היחיד שלו, לפחות 265 ש"ח בחודש (תת-פרק 8.3); מי שיש לו גם משכורת, 7.7% רק על מה שהמשכורת השאירה מהמדרגה המופחתת (תת-פרק 8.5). מבוטחים, בתנאים, גם לדמי לידה ולפגיעה בעבודה, ועל ההכנסה מהעסק לא לאבטלה (תת-פרק 8.6).
לאממשיכים לשאלה 2.
2מבחן ההכנסה
ההכנסה החודשית הממוצעת מהעסק היא לפחות 50% מהשכר הממוצע, 6,885 ש"ח?
כןעובד עצמאי. משלמים ומבוטחים כמו ב"כן" של שאלה 1.
לאממשיכים לשאלה 3.
3שעות והכנסה יחד
לפחות 12 שעות בשבוע, בממוצע, וגם הכנסה חודשית ממוצעת של לפחות 15% מהשכר הממוצע, 2,065 ש"ח?
כןעובד עצמאי. משלמים ומבוטחים כמו ב"כן" של שאלה 1.
לאעצמאי שאינו עונה להגדרה. ההכנסה מהעסק היא הכנסה שלא מעבודה, ועליה אין ביטוח כעצמאי לדמי לידה ולפגיעה בעבודה. כל עוד סך ההכנסות שלא מעבודה, יחד, לא עולה על 3,442 ש"ח בחודש, היא לא נספרת; מעל לסכום הזה 12.09%, ומעל המדרגה המופחתת 12.17%; ומי שאין לו משכורת משלם, לפי ביטוח לאומי, בדרך כלל לפחות 266 ש"ח בחודש.
- ואם יש לכם גם משכורת: "כן" באחת השאלות, ואתם "שכיר וגם עצמאי": משלמים על שתי ההכנסות, עד התקרה (תת-פרק 8.5). "לא" בשלושתן, ואתם שכירים שיש להם גם הכנסה שלא מעבודה, כמו נועה.
התרשים במילים
שאלה 1, מבחן השעות: אתם עוסקים בעסק לפחות 20 שעות בשבוע, בממוצע? אם כן: עובד עצמאי. משלמים 7.7% עד 7,703 ש"ח בחודש ו-18% על מה שמעל, ומי שהעסק הוא העיסוק היחיד שלו, לפחות 265 ש"ח בחודש (תת-פרק 8.3); מי שיש לו גם משכורת, 7.7% רק על מה שהמשכורת השאירה מהמדרגה המופחתת (תת-פרק 8.5). מבוטחים, בתנאים, גם לדמי לידה ולפגיעה בעבודה, ועל ההכנסה מהעסק לא לאבטלה (תת-פרק 8.6). אם לא: ממשיכים לשאלה 2. שאלה 2, מבחן ההכנסה: ההכנסה החודשית הממוצעת מהעסק היא לפחות 50% מהשכר הממוצע, 6,885 ש"ח? אם כן: עובד עצמאי. משלמים ומבוטחים כמו ב"כן" של שאלה 1. אם לא: ממשיכים לשאלה 3. שאלה 3, שעות והכנסה יחד: לפחות 12 שעות בשבוע, בממוצע, וגם הכנסה חודשית ממוצעת של לפחות 15% מהשכר הממוצע, 2,065 ש"ח? אם כן: עובד עצמאי. משלמים ומבוטחים כמו ב"כן" של שאלה 1. אם לא: עצמאי שאינו עונה להגדרה. ההכנסה מהעסק היא הכנסה שלא מעבודה, ועליה אין ביטוח כעצמאי לדמי לידה ולפגיעה בעבודה. כל עוד סך ההכנסות שלא מעבודה, יחד, לא עולה על 3,442 ש"ח בחודש, היא לא נספרת; מעל לסכום הזה 12.09%, ומעל המדרגה המופחתת 12.17%; ומי שאין לו משכורת משלם, לפי ביטוח לאומי, בדרך כלל לפחות 266 ש"ח בחודש. ואם יש לכם גם משכורת: "כן" באחת השאלות, ואתם "שכיר וגם עצמאי": משלמים על שתי ההכנסות, עד התקרה (תת-פרק 8.5). "לא" בשלושתן, ואתם שכירים שיש להם גם הכנסה שלא מעבודה, כמו נועה.
הממוצעים. מחשבים אותם לפי תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי): השעות בתקופת תשלום חלקי ארבע, וההכנסה ברבעון חלקי שלוש. ובקריאה שלנו, סופרים את כל השעות, גם הכנה, נסיעות וניירת (תת-פרק 1.2).
מי שלא עומד באף מבחן. בחוק אין לו שם משלו. מי שאין לו משכורת נכלל במי ש"אינו עובד ואינו עובד עצמאי", שמשלם דמי ביטוח על ההכנסה שלו מהמקורות שבסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (סעיפים 342(א) ו-345(א)); ומי שהוא גם שכיר, כמו נועה, נשאר "עובד", וההכנסה מהעסק היא אצלו הכנסה שלא מעבודה. ביטוח לאומי רואה בעצמאי כזה "בעל הכנסה שלא מעבודה לעניין תשלום דמי ביטוח וזכאות לקצבאות", וקורא לו עצמאי שאינו עונה להגדרההשם שביטוח לאומי נותן למי שעובד שלא כשכיר, אבל לא עומד באף אחד משלושת המבחנים של עובד עצמאי. השם אינו בחוק. ההכנסה שלו מהעסק נחשבת הכנסה שלא מעבודה, לדמי הביטוח ולגמלאות, ועליה הוא אינו מבוטח כעובד עצמאי לדמי לידה ולפגיעה בעבודה.. מה זה אומר בפועל:
- החלק הראשון לא נספר. הכנסה שלא מעבודההכנסה ממקור שבסעיף 2 לפקודת מס הכנסה שאינה משכר ואינה מעבודה כעובד עצמאי: למשל שכר דירה, או הכנסה מעסק שאינו עונה להגדרה. עד 3,442 ש"ח בחודש, בכל המקורות יחד, היא לא נספרת לדמי ביטוח (סעיף 348(א1) לחוק הביטוח הלאומי), ומעליו משלמים עליה 12.09%, ומעל מדרגת הגבייה המופחתת 12.17%., מכל המקורות יחד, שאינה עולה על 3,442 ש"ח בחודש, רבע מהשכר הממוצע, אינה מובאת בחשבון, גם אצל מי שיש לו משכורת (סעיף 348(א1)). ובדוגמה של ביטוח לאומי, גם הכנסה גבוהה יותר משלמת רק על החלק שמעל הסכום הזה.
- מעליו: 12.09% עד 7,703 ש"ח בחודש, ו-12.17% מעל, עד 51,910 ש"ח, ובהם דמי ביטוח בריאות בשיעור המלא: השיעור המופחת שלהם חל רק על מעסיק, על עובד ועל עובד עצמאי (סעיף 14(ו1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי).
- מינימום, למי שאין לו משכורת. לפי ביטוח לאומי, מי שאינו עובד משלם לפחות 266 ש"ח בחודש, גם כשיש לו הכנסה שלא מעבודה, חוץ ממי שביטוח לאומי מונה כפטורים, כמו עקרת בית: אישה נשואה שבן זוגה מבוטח, ושאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית (סעיף 238), ולפי ביטוח לאומי גם ידועה בציבור. אם מי שיש לה עסק שאינו עונה להגדרה נחשבת עקרת בית, ביטוח לאומי לא כותב; שואלים אותו. בקריאה שלנו, המינימום הזה לא חל על שכיר, כמו נועה, שהמשכורת שלו מבוטחת.
- מה לא מבוטח. טופס 6101 קובע שמי שלא עונה לאחת מהחלופות "אינו מבוטח כעובד עצמאי לגמלאות, לדוגמא פגיעה בעבודה ודמי לידה". ענפים אחרים, כמו זקנה ונכות, כלולים בדמי הביטוח שלו, וכל קצבה ניתנת לפי התנאים שלה (תת-פרק 8.6).
- ודיווח. לפי ביטוח לאומי, מי שיש לו הכנסה שלא מעבודה חייב להודיע עליה, והעמוד לא מסייג את החובה להכנסה שחייבת בתשלום; לכן, בקריאה שלנו, מודיעים גם כשהיא פטורה.
איך נקבע המעמד. ביטוח לאומי קובע אותו לפי מה שמוסרים לו, ולא לפי השם של העסק:
- בטופס 6101: לפי טווח השעות בשבוע וההכנסה החודשית הממוצעת שמסרתם (תת-פרק 4.6).
- כשהנתונים עוברים מרשות המסים (תת-פרק 4.1): הם מגיעים כבר מסומנים "עצמאי" או "עצמאי לא עונה להגדרה". ולפי חוזר 1506 של ביטוח לאומי, כשתיק נפתח במשרד של רשות המסים בלי נתוני שעות והכנסה, המערכת מניחה עובד עצמאי שעונה להגדרה, 12 שעות בשבוע והכנסה של 15% מהשכר הממוצע, ושולחת מכתב בירור; נתונים לא נכונים מתקנים בו.
- שינוי: מודיעים עליו בטופס 6101. לפי חוזר 1457 של ביטוח לאומי, סגירת עיסוק לפי ההצהרה בטופס, בלי מסמכים, אפשרית מתחילת השנה השוטפת בלבד, ולתקופות קודמות יותר לפי מסמכים, כמו סגירת התיק במס הכנסה או במע"מ; ושינוי מעובד עצמאי לעצמאי שאינו עונה להגדרה לא מאושר מעבר לשנה השוטפת, בעוד שבכיוון ההפוך אפשר לאשר גם תקופות קודמות, לפי מסמכים.
- ומעבר לעונה להגדרה בדיעבד מגיע עם חיוב. לפי חוזר 1468, שינוי מעמד למפרע יוצר בדרך כלל חיוב רטרואקטיבי, שמשלמים בתוך 60 ימים; אבל גמלה, כמו דמי לידה, נשללת על פי רוב אם המעמד לא הוסדר ודמי הביטוח לא שולמו לפני המועד שמזכה בה. וגם על מי שנעשה עונה להגדרה חלה חובת הרישום המוקדם (חוזר 1438).
- השגה. כשביטוח לאומי קובע בעצמו את דמי הביטוח, בשינוי סוג, בלי דוח או בניגוד לדוח שהגשתם (סעיפים 347, 357 ו-358), מגישים השגה בכתב בתוך 30 ימים מההודעה (סעיף 359(ה)), ועל ההחלטה בה אפשר להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה (סעיף 359(יא)).
הדמויות. דנה ויוסי עוסקים בעסק במשרה מלאה, ועונים להגדרה כבר במבחן הראשון. נועה עוסקת בשיעורים כ-6 שעות בשבוע, עם ההכנה והנסיעות, ומכניסה מהם 3,000 ש"ח בחודש: פחות מ-12 שעות בשבוע, ופחות מ-6,885 ש"ח, ולכן היא שכירה שיש לה הכנסה שלא מעבודה. ההכנסה מהשיעורים, 3,000 ש"ח בחודש במסלול הרגיל ו-2,100 ש"ח במסלול העסק הזעיר, נמוכה מ-3,442 ש"ח, ולכן היא לא משלמת עליה דבר, כל עוד סך ההכנסות שלה שלא מעבודה לא עולה על הסכום הזה (תת-פרק 6.2). היא מדווחת על השיעורים, ועליהם היא לא מבוטחת כעצמאית לפגיעה בעבודה ולדמי לידה.
להרחבה באתרעצמאי שאינו עונה להגדרהמה המעמד אומר בביטוח לאומי, מה משלמים, ועל מה לא מבוטחים.8.3 כמה משלמים: שיעור מופחת ושיעור רגיל, על דוגמה
הבסיס. ביטוח לאומי לא מחשב את דמי הביטוח של עובד עצמאי על המחזור. הבסיס הוא ההכנסה מהעסק לפי השומה הסופית של מס הכנסה לאותה שנה, "לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים", פחות שני סכומים (סעיף 345(ב)(1)):
- 52% מדמי הביטוח הלאומי של אותה שנה, בלי דמי הבריאות: הסכום שמותר בניכוי לפי סעיף 47א לפקודה. בעל עסק זעיר לא מקבל את ההפחתה הזו (סעיף 345(ב)(1)(א); תת-פרק 3.4).
- הסכום שמותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודה: החלק של ההפקדות לקופת גמל לקצבה שמס הכנסה מתיר לנכות (תת-פרק 8.8).
ההפקדה לקרן השתלמות לא ברשימה, ולכן, בקריאה שלנו בלשון הסעיף, היא לא מקטינה את הבסיס. והבסיס תלוי בדמי הביטוח, שתלויים בבסיס, ולכן החישוב פותר את שניהם יחד (תת-פרק 6.8).
| החלק של ההכנסה החודשית | ביטוח לאומי | עם דמי הבריאות |
|---|---|---|
| עד 7,703 ש"ח בחודש | 4.47% | 7.7% |
| מעל 7,703 ש"ח, ועד 51,910 ש"ח בחודש | 12.83% | 18% |
ההפרש בין שתי העמודות הוא דמי ביטוח הבריאות, שאת השיעור שלהם קובע חוק ביטוח בריאות ממלכתי (סעיף 14), וביטוח לאומי גובה אותם. מכל השיעורים כאן, רק 4.47%, ואיתו 7.7%, תלויים בהוראת שעה (למטה); השאר קבועים בחוק. ועד גיל 18, ולמי שמקבל קצבת אזרח ותיק, השיעורים של עצמאי נמוכים בהרבה, ובגיל הפרישה בלי קצבה הם אחרים (עמוד השיעורים לעובד עצמאי של ביטוח לאומי).
מקורות (1)
- ביטוח לאומי: שיעורי עצמאים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/National Insurance/type_list/Self_Employed/Pages/rates.aspxמ-1 בינואר 2026
מינימום ומקסימום. עצמאי שהעסק הוא העיסוק היחיד שלו, והכנסתו נמוכה מ-3,442 ש"ח בחודש, 41,304 ש"ח בשנה, משלם דמי ביטוח כאילו זו הייתה ההכנסה שלו (סעיף 348(ב)), ולכן המקדמה החודשית שלו ב-2026 היא לפחות 265 ש"ח. מצד שני, הכנסה שמעל 51,910 ש"ח בחודש, 622,920 ש"ח בשנה, אינה חייבת בדמי ביטוח, והמקדמה החודשית היא לכל היותר 8,550 ש"ח (חוזר 1502 של ביטוח לאומי, המקדמות לשנת 2026).
מה השתנה ב-2026. שני דברים:
- המדרגה המופחתת כבר לא נגזרת מהשכר הממוצע. סעיף 334 קובע את מדרגת גבייה מופחתתהחלק של ההכנסה החודשית שחייב בדמי ביטוח בשיעור המופחת: 7,703 ש"ח ב-2026. לפי סעיף 334 לחוק הביטוח הלאומי, היא מתעדכנת בכל 1 בינואר לפי המדד בשנים 2026 עד 2028. למי שהוא גם שכיר, המשכורת משתמשת בה קודם (סעיף 342(ו)). כסכום של 7,522 ש"ח, הסכום של 2025, שמתעדכן בכל 1 בינואר לפי המדד בשנים 2026 עד 2028, ולפי השכר הממוצע מ-2029. כך הגיעה ב-2026 ל-7,703 ש"ח.
- השיעור המופחת של ביטוח לאומי הוא הוראת שעה. 4.47% הוא השיעור שבנוסח של לוח י' לחוק שנקבע כהוראת שעה לשנים 2025-2026; בנוסח הקבוע של הלוח, השיעור המופחת לעובד עצמאי הוא 2.87%, והשיעור הרגיל, 12.83%, זהה בשני הנוסחים. לפי חוזר המעסיקים 1522 של ביטוח לאומי, הוראת השעה תקפה עד סוף 2026, עם אפשרות להאריך אותה בשנתיים. את השיעור של 2027 בודקים בינואר.
הדוגמה של ביטוח לאומי. ביטוח לאומי מפרסם דוגמה לחישוב של 2026: עצמאי שזה עיסוקו היחיד, שאינו בעל עסק זעיר, עם הכנסה של 12,000 ש"ח בינואר, 36,000 ש"ח לרבעון. הבסיס הרבעוני שלו, 34,690 ש"ח, מתחלק ל-23,109 ש"ח בשיעורים המופחתים ול-11,581 ש"ח ברגילים, ודמי הביטוח לרבעון, הלאומי והבריאות, הם 3,864 ש"ח. אותו חישוב, על השנה של דנה:
בקצב מלא דנה עוסקת מורשה במסלול הרגיל, עם רווח של 129,300 ש"ח בשנה (תת-פרק 6.8). המדרגה המופחתת, 7,703 ש"ח בחודש, היא 92,436 ש"ח בשנה.
| הרווח בשנה | 129,300 ש"ח |
|---|---|
| פחות 52% מהחלק הלאומי של דמי הביטוח (סעיף 47א) | 4,320 ש"ח |
| הבסיס לדמי הביטוח | 124,980 ש"ח |
| עד המדרגה המופחתת: 92,436 ש"ח, ב-7.7% | 7,118 ש"ח |
| מעליה: 32,544 ש"ח, ב-18% | 5,858 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות לשנה | 12,976 ש"ח |
מתוכם 8,307 ש"ח דמי ביטוח לאומי, והשאר דמי בריאות. השורה השנייה היא 52% מהם, ואותו סכום יורד גם מההכנסה החייבת במס הכנסה (תת-פרק 6.1). ההפקדה לפנסיה עוד לא ירדה כאן מהבסיס; תת-פרק 8.8 מוריד אותה. החישוב הוא של הספר.
יוסי, ובעל עסק זעיר. אצל יוסי, שהרווח שלו 285,692 ש"ח, הבסיס הוא 271,591 ש"ח, ודמי הביטוח לשנה 39,366 ש"ח. ודנה בקצב של החודש השישי, כבעלת עסק זעיר: הבסיס שלה הוא ההכנסה אחרי הניכוי הקבוע, 79,800 ש"ח, בלי ההפחתה של 52%, ודמי הביטוח 6,145 ש"ח בשנה (תת-פרק 3.4).
כלי חינמיהמחשבון של תת-פרק 6.8 מחשב כך את דמי הביטוח הלאומי והבריאות, עם מס הכנסה ופנסיה חובה, על המספרים שלכם. למי שאין לו משכורת הוא מניח שאתם עובד עצמאי, ומי שיש לו גם משכורת נשאל אם העסק עונה להגדרה (תת-פרק 8.2). הוא לא מוריד מהבסיס את הניכוי של ההפקדה לפנסיה (תת-פרק 8.8), ולכן ההערכה שלו לדמי הביטוח עשויה לצאת מעט גבוהה.
8.4 מקדמות ותיקון מקדמות: לעדכן לפני שזה מתפוצץ
השנה הראשונה, וגם השנייה: לפי ההצהרה שלכם. מי שנעשה עובד עצמאי מצהיר לביטוח לאומי על ההכנסה המשוערת שלו "מיד" (תקנה 23(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)), והמקדמות של השנה הראשונה מחושבות לפיה: ההכנסה המשוערת לחודש, כפול שלוש, היא ההכנסה של רבעון. בשנה השנייה, כל עוד אין שומה, מצהירים על ההכנסה הצפויה בחודש הראשון שלה (תקנה 23(ד)), ובדרך כלל אין: הדוח על השנה הראשונה מוגש רק במהלך השנייה (תת-פרק 6.6). ההערכה צריכה להיות נכונה ככל האפשר, כי לפי ביטוח לאומי גם מבוטחים לפיה (תת-פרק 4.6).
אחר כך: לפי השומה האחרונה שהגיעה. משיש בביטוח לאומי שומה, או שומה עצמית, שהגיעה לפני 1 בינואר, המקדמות של השנה מחושבות לפי השומה של שנת המס הקרובה ביותר לשנה השוטפת (תקנה 2(א)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)), וההכנסה בה מקודמת באחוזים שהשר מפרסם (תקנה 7): למקדמות של 2026, הכנסה של שומה לשנת 2024 עולה ב-3.55%, ושל שומה לשנת 2025 ב-0.51%. כל רבעון אחרי הראשון מתעדכן לפי השינוי בשכר הממוצע (תקנה 8(א)(2)).
מתי אפשר לבקש תיקון. התקנות מונות ארבעה מצבים שבהם ביטוח לאומי רשאי, לבקשתכם, לחשב את המקדמות מחדש (תקנה 4(א) לתקנות המקדמות):
- הגיעה שומה לשנה הקודמת.
- מקדמת מס ההכנסה שלכם הוגדלה או הוקטנה ב-10% לפחות.
- מחזור העסקאות בשלושה חודשים רצופים השתנה ב-20% לפחות, לעומת אותם חודשים בשנה הקודמת, אצל מי שמשלם מקדמות מס לפי מחזור.
- ביטוח לאומי שוכנע שההכנסה שלכם גדלה או קטנה ב-10% לפחות מההכנסה שעליה חושבה המקדמה.
בעמוד של ביטוח לאומי על תיקון מקדמות מופיע רק המבחן של שינוי של 10% בהכנסה. וכך מבקשים תיקון, צעד אחר צעד:
- משווים את ההכנסה בפועל מתחילת השנה להכנסה שעליה מחושבות המקדמות.
- קוראים את ההצהרה שבטופס 672, לפני שחותמים. המבקש מאשר בה ש"קבלת בקשתי לשינוי המקדמות יכולה ליצור שינוי בזכאותי לגמלה ובגובה הגמלה", ושעם קבלת השומה יכולים להיות הפרשים.
- ממלאים ומגישים, עם מסמכים שתומכים בהכנסה החדשה: באתר ביטוח לאומי, בשירות שליחת המסמכים שלו או בסניף. מייצג שמקושר למערכת הייצוג של ביטוח לאומי יכול להגיש את הבקשה דרכה.
- פעם ברבעון, ולשנה השוטפת בלבד. המקדמות מחושבות מחדש לא יותר מפעם בכל רבעון (תקנה 5), והבקשה מוגשת עד 31 בדצמבר של אותה שנה. לפי ביטוח לאומי, התיקון חל מתחילת השנה הקלנדרית, או מיום פתיחת התיק, ולשנה שחלפה אין תיקון.
- בודקים את החיוב החדש. מקדמות שחושבו מחדש נחשבות כאילו היו צריכות להשתלם במועדים המקוריים של אותה תקופה: השנה מחושבת מחדש, כאילו הסכומים החדשים חלו עליה מלכתחילה (תקנה 6). בהקטנה, לפי הודעה של ביטוח לאומי, מחושבת הצמדה לזכות המבוטח; בהגדלה, לא מצאנו כלל שאומר אם על ההפרש חלים הפרשי הצמדה או קנסות.
- 672בקשה לתיקון מקדמותתיקון המקדמות לביטוח לאומי, כשההכנסה השתנתהבאתר ביטוח לאומי או בסניף, עד 31 בדצמבר · נוסח 10.2025לטופס הרשמי (PDF), טופס 672 (נפתח בחלון חדש)
ואם לא מתקנים. בסוף, ההכנסה של השנה נקבעת לפי השומה: ביטוח לאומי מחזיר את מה ששולם ביותר, וגובה את מה שחסר (תת-פרק 8.7). אבל ההכנסה של המקדמות משפיעה גם על גמלאות, ולפעמים סופית:
- דמי לידה ותגמולי מילואים משולמים קודם לפי ההכנסה של המקדמות (בדמי לידה, או לפי השומה של השנה הקודמת, אם היא גבוהה יותר), ומחושבים מחדש כשמגיעה השומה.
- בפגיעה בעבודה שמזכה בדמי פגיעה 90 ימים לפחות, או בקצבה או במענק של נכות מעבודה או לתלויים, ההכנסה שלפיה חויבו המקדמות לפני הפגיעה נקבעת סופית לאותה שנה, לדמי הביטוח ולגמלה, גם כשמגיעה שומה (תקנה 11(א) לתקנות המקדמות); ובפגיעה בינואר או בפברואר, נחשבת סופית ההכנסה שלפיה חויבו המקדמות בשנה הקודמת (תקנה 11(ב)). ביטוח לאומי קורא לזה "גמלה חוסמת", ובחוזר 1438 הוא מבקש מהמייצגים לעדכן את המקדמות "בזמן אמת".
דנה. אם דנה תשלם מקדמות לפי הצהרה נמוכה מהמציאות כשהעסק שלה עובר לקצב מלא, ולא תבקש לתקן אותן, ההפרש יצטבר לאורך השנה ויגיע במכתב אחד, עם הצמדה (תת-פרק 8.7).
8.5 שכיר וגם עצמאי: כפילות, תיאום, ומה מגיע לנועה
מי "שכיר וגם עצמאי". זו קטגוריה של ביטוח לאומי רק למי שהעסק שלו עונה להגדרה של עובד עצמאי (תת-פרק 8.2). שכיר שהעסק שלו לא עונה לה נמצא בקטגוריה אחרת, "עובד שכיר שיש לו גם הכנסה שלא מעבודה". בשתיהן משלמים על כל ההכנסות, עד ההכנסה המרבית.
| שכיר וגם עצמאי | שכיר שיש לו הכנסה שלא מעבודה | |
|---|---|---|
| מתי | העסק עונה להגדרה של עובד עצמאי | העסק לא עונה לה |
| על המשכורת, חלק העובד | 4.27% עד 7,703 ש"ח בחודש, ו-12.17% מעל | אותו דבר |
| על העסק | 7.7% רק על מה שהמשכורת השאירה מהמדרגה המופחתת, ו-18% על השאר | כלום עד 3,442 ש"ח בחודש; מעליו, בשיעורים של הכנסה שלא מעבודה |
| דמי לידה ודמי פגיעה על העסק | כן, בתנאים | לא |
| אבטלה | על המשכורת בלבד | על המשכורת בלבד |
מקורות (3)
- ביטוח לאומי: שיעורי שכירים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/לעובדים שכירים.aspxחלק ביטוח לאומי, 1.04%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 0.40%); חלק הבריאות, 3.23%: קבוע בחוק (סעיף 14(ו1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי)
- ביטוח לאומי: שיעורי עצמאים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/National Insurance/type_list/Self_Employed/Pages/rates.aspxמ-1 בינואר 2026
- ביטוח לאומי: הכנסה שלא מעבודה (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/מי שאינם עובדים ובעלי הכנסה שלא מעבודה.aspxמ-1 בינואר 2026
מי משתמש במדרגה המופחתת. המשכורת, קודם. לפי סעיף 342(ו), השיעור המופחת של עצמאי לא חל על ההכנסה מהעסק, אלא כשהמשכורת החודשית נמוכה מהמדרגה המופחתת, ואז רק על חלק מההכנסה מהעסק בגובה ההפרש. מי שהמשכורת שלו מעל המדרגה משלם על כל ההכנסה מהעסק 18% (תת-פרק 1.2).
התקרה המשותפת, והדיווחים. ההכנסה מהעסק נספרת רק עד ההפרש בין המשכורת של השנה לבין ההכנסה השנתית המרבית של עצמאי, 622,920 ש"ח (תקנה 13(א) לתקנות ההוראות המיוחדות). ואותה תקנה מטילה על המבוטח שני דיווחים:
- על המשכורת החודשית: בתוך חודש מהיום שבו נעשה גם שכיר וגם עצמאי, ושוב עד 31 ביולי בכל שנה (תקנה 13(ב)(1)).
- על השכר של השנה: בתוך שישה חודשים מתום שנת המס, אישורים מהמעסיקים על השכר בכל רבעון (תקנה 13(ב)(5)). יתרה לזכותו מוחזרת שלושה חודשים אחרי שהאישורים הוגשו (תקנה 13(ג)); יתרה לחובתו מטופלת כמו הפרשי שומה (תת-פרק 8.7).
ותיאום. לפי ביטוח לאומי, מי שצריך לבדוק תיאום דמי ביטוח הוא מי שעובד אצל כמה מעסיקים, ומי שמקבל פנסיה מוקדמת; ובקריאה שלנו, אצל שכיר וגם עצמאי ההתחשבנות עוברת דרך הדיווחים שלמעלה והפרשי השומה. ולפי ביטוח לאומי, עצמאי שחלק מההכנסה שלו מסווג כשכר, כמו מי שגם מרצה במכללה, שולח לביטוח לאומי העתק של טופס 857, והסכום שכבר שולמו עליו דמי ביטוח יורד מההכנסה שבשומה שלו כעצמאי.
מה זה קונה. שכיר וגם עצמאי מבוטח על שתי ההכנסות, בתנאים:
- דמי לידה על כל ההכנסות, עד הסכום המרבי ליום, בתנאי שהמבוטחת צברה תקופת אכשרה כעובדת עצמאית וגם כשכירה, בנפרד (סעיף 54(ב)(1); ביטוח לאומי).
- דמי פגיעה לפי ההכנסה משני מקומות העבודה, בפגיעה בכל אחד מהם; אבל ההכנסה כעצמאי נספרת רק אם מתקיימים בו התנאים של עצמאי שנפגע, כמו רישום בזמן (סעיף 99(א)).
- מילואים: כשהמעסיק משלם את התגמול, ביטוח לאומי משלם השלמה על ההכנסה כעצמאי, והפיצוי הנוסף של עצמאי מחושב על ההכנסה כעצמאי בלבד (תת-פרק 8.6).
- אבטלה: פרק האבטלה מבטח עובד שהמעסיק שלו חייב בדמי ביטוח בעדו (סעיף 158), ולכן, בקריאה שלנו, רק על המשכורת.
פנסיה וקרן השתלמות. חובת ההפקדה של עצמאי חלה גם על שכיר שיש לו הכנסה מעסק, ומהחובה מנכים את מה שהופקד בעדו בשל המשכורת (סעיף 3(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018; תת-פרק 8.8). ובקרן השתלמות, מי שהמעסיק מפקיד בעדו לקרן כזו מנכה כעצמאי על הכנסה קטנה יותר, לפי הנוסחה שבמדריך של רשות המסים.
נועה: לא "שכירה וגם עצמאית". השיעורים של נועה לא עונים להגדרה (תת-פרק 8.2), ולכן היא שכירה שיש לה הכנסה שלא מעבודה: על השיעורים היא לא משלמת דמי ביטוח, כל עוד סך ההכנסות שלה שלא מעבודה לא עולה על 3,442 ש"ח בחודש, ולא מפקידה לפנסיה מעבר למה שמופקד מהמשכורת. ומה היה קורה אילו עסקה בשיעורים, עם ההכנה והנסיעות, 12 שעות בשבוע, באותה הכנסה?
| היום: כ-6 שעות בשבוע | אילו עסקה בהם 12 שעות בשבוע | |
|---|---|---|
| המעמד בביטוח לאומי | שכירה שיש לה הכנסה שלא מעבודה | שכירה וגם עצמאית: היא עומדת במבחן השלישי, כי ההכנסה מעל 2,065 ש"ח בחודש |
| דמי ביטוח על השיעורים, בשנה | אין: ההכנסה מתחת ל-3,442 ש"ח בחודש | בין 4,536 ש"ח ל-7,435 ש"ח, בחישוב של הספר |
| מבוטחת על השיעורים לדמי לידה ולפגיעה בעבודה | לא | כן, בתנאים |
| פנסיה חובה על השיעורים | החובה, 1,121 ש"ח בשנה, מכוסה בהפקדות מהמשכורת | אותו דבר |
למה טווח: המשכורת של נועה מעל המדרגה המופחתת, ולכן כל ההכנסה מהשיעורים אחרי הניכוי הקבוע של מסלול העסק הזעיר, 25,200 ש"ח בשנה, הייתה משלמת 18%, בלי ההפחתה של 52%: 4,536 ש"ח. אבל עצמאי שהכנסתו נמוכה מההכנסה המזערית, 41,304 ש"ח בשנה, משלם כאילו זו ההכנסה שלו, ולא מצאנו בפרסומי ביטוח לאומי אם הכלל הזה חל גם על מי שיש לו משכורת. אם הוא חל, 7,435 ש"ח. מה שהיא הייתה מקבלת בתמורה: ביטוח כעצמאית גם על השיעורים.
מקורות (2)
- ביטוח לאומי: מי עובד עצמאי (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/National Insurance/type_list/Self_Employed/Pages/default.aspxמ-1 בינואר 2026
- ביטוח לאומי: הכנסה שלא מעבודה (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/מי שאינם עובדים ובעלי הכנסה שלא מעבודה.aspxמ-1 בינואר 2026
8.6 מה מקבלים בתמורה: דמי לידה, פגיעה בעבודה, מילואים, ומה לא
דמי לידה, לעובדת עצמאית. עובדת עצמאית שמלאו לה 18 ושעובדת בישראל מבוטחת לדמי לידה (סעיף 40(ב)(1)), והם משולמים בעד הזמן שבו, בגלל ההריון או הלידה, היא לא עובדת ולא עוסקת במשלח ידה (סעיף 49(א)). התנאים:
- תקופת אכשרה. 15 שבועות, כששולמו דמי ביטוח בעד 10 מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע, או בעד 15 מתוך 22; 8 שבועות, כששולמו בעד 6 מתוך 14 (סעיף 50(א)). ביטוח לאומי סופר חלק מחודש כחודש מלא.
- היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון (סעיף 48). לעצמאית, תקופה שהמועד לתשלום דמי הביטוח בעדה חל אחרי היום הזה, או בחודש הלידה, נחשבת כאילו שולמה (סעיף 50(ב)(5)).
- רישום, תשלום וחוב. דמי לידה לא נכללים בהפחתה המדורגת של סעיף 366 (תת-פרק 8.1), ויש להם כלל מחמיר משלהם: לפי ביטוח לאומי, הזכאות של עצמאית נבדקת רק אם בזמן ההריון הייתה רשומה כעובדת עצמאית ושילמה את דמי הביטוח עד יום הפסקת העבודה, ובתקופת האכשרה נספרים רק חודשים שבהם עבדה ושילמה. שני עמודים של ביטוח לאומי נוקבים בשני ימים שונים, יום הלידה ויום הפסקת העבודה, ולכן מסדירים כל חוב לפני היום שבו מפסיקים לעבוד. מי שתביעתה נדחתה כי לא שילמה עד הלידה רשאית לבקש הענקה מטעמי צדק (סעיף 387).
- הסכום. ההכנסה הרגילה לחלק ל-90, עד 1,752.33 ש"ח ליום (סעיפים 53 ו-54); לעצמאית, ההכנסה שעליה חושבו דמי הביטוח ברבעון שלפני היום הקובע, או ברבעון של השנה הקודמת, הגבוה (סעיף 54(ב)(2)). ביטוח לאומי משלם קודם לפי המקדמות של שלושת החודשים שלפני הפסקת העבודה, או לפי השומה של השנה הקודמת, אם יש כזו והיא גבוהה יותר; ואחר כך לפי השומה של אותה שנה או של השנה הקודמת, הגבוהה.
- שימור העסק. לפי ביטוח לאומי, בתקופת דמי הלידה מותר לבצע פעולות לשימור העסק ולתחזוקתו, בהיקף של עד 25% מהמשרה, רק אחרי שביטוח לאומי אישר זאת. ובחוק, עבודה שלא במשק הבית בתקופה הזו מאפשרת לשלול את דמי הלידה (סעיף 56(1)).
- והאב. עובד עצמאי זכאי לדמי לידה באותם מקרים שבהם זכאי שכיר: כשהוא עומד בתקופת האכשרה, בת הזוג זכאית, והוא לא עובד לפחות 7 ימים (סעיף 49(ב)).
דנה. אם דנה תלד, הזכאות שלה תיבדק לפי התנאים האלה: רישום, דמי ביטוח ששולמו עד היום שבו תפסיק לעבוד, ומספיק חודשים ששולמו לפניו.
פגיעה בעבודה. עובד עצמאי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה (סעיף 75), בתנאי שבעת הפגיעה היה רשום כעובד עצמאי, או עשה את המוטל עליו כדי להירשם (סעיף 77(א)). ביטוח לאומי מוסיף בעמודים שלו: "ושילמת את דמי הביטוח במועד". מה מכוסה, ומה משולם:
- מה נחשב פגיעה בעבודה: תאונה תוך כדי העיסוק ועקב העיסוק, או מחלת מקצוע, מחלה שנקבעה בתקנות ושנגרמה עקב העיסוק (סעיף 79); וגם תאונה בדרך מהבית לעבודה ובחזרה (סעיף 80).
- כמה: שלושה רבעים מההכנסה הרגילה, עד 1,314.25 ש"ח ליום (סעיף 97).
- כמה זמן: עד 91 ימים לפגיעה אחת (סעיף 92(ב)), ועצמאי לא מקבל דמי פגיעה בעד התקופה הראשונה, של 12 ימים (סעיף 94). מי שנעדר יותר מזה, או שנשארה לו נכות, מגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.
- לפי איזו הכנסה: לפי ביטוח לאומי, לפי ההכנסות של שנת המס השוטפת, ולכן הם מחושבים מחדש כשמגיעה השומה (תקנה 12 לתקנות המקדמות), חוץ מ"גמלה חוסמת" (תת-פרק 8.4).
מילואים. עובד עצמאי במילואים מקבל תגמול גם אם ההכנסה שלו לא ירדה (סעיף 271(א)):
- כמה: לפי ההכנסה הממוצעת, ההכנסה ברבעון שלפני החודש שבו התחיל השירות לחלק ל-90 (סעיפים 272 ו-273); ב-2026, בין 328.76 ש"ח ל-1,730.33 ש"ח ליום; לפי ביטוח לאומי, עצמאי שאינו עונה להגדרה מקבל את התגמול המזערי. ביטוח לאומי משלם קודם לפי המקדמות של שלושת החודשים שלפני השירות, ואחרי השומה מחשב מחדש, עם הפרשי הצמדה.
- ועוד פיצוי: לפי ביטוח לאומי, עצמאי שמדווח כעצמאי ושילם את דמי הביטוח באופן סדיר מקבל נוסף על התגמול פיצוי של 25%, על ההכנסה כעצמאי, עד הסכום המרבי.
- וחוב: התגמול לא מופחת בגלל פיגור (תת-פרק 8.1), וביטוח לאומי לא מנכה ממנו חוב של דמי ביטוח, אלא אם המשרת או המעסיק ביקשו.
יוסי. יוסי רשום כעובד עצמאי ומשלם בזמן. אם ייקרא למילואים, הוא יקבל תגמול לפי ההכנסה הממוצעת שלו, ועליו את הפיצוי של 25%, יחד עד 1,730.33 ש"ח ליום.
זקנה, שאירים ונכות. דמי הביטוח של עצמאי כוללים גם את הענפים האלה, וגם ילדים, נפגעי תאונות וסיעוד, וכל קצבה ניתנת לפי התנאים שלה. לקצבת זקנה, למשל, צריך תקופת אכשרה של 60 חודשים של ביטוח בעשר השנים שלפני הגיל המזכה, או 144 חודשים בסך הכל (סעיף 246(א)), ומי שלא נרשם מאבד את התקופות עד הרישום (תת-פרק 8.1).
ומה לא: אבטלה, וחדלות פירעון. לפי ביטוח לאומי, עצמאים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה, ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה, וגם לא בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, שנוגע לעובד. ושני הענפים לא חלים גם על בעל שליטה בחברת מעטים, גם כשהוא עובד בה כשכיר (סעיף 6ב); זה נוגע לעומר ורות, כשיפתחו חברה (פרק 10). שני דברים קרובים כן קיימים:
- מי שפתח עסק כשהיה מובטל. לפי ביטוח לאומי, מי שהתחיל לקבל דמי אבטלה ופתח עסק לפני שמיצה אותם שומר על יתרת הזכות, אם העסק נסגר בתוך 24 חודשים. בחוק, את הימים שנותרו מנצלים בתוך "תקופה מיוחדת", שתקופת העסק, עד 24 חודשים, לא נמנית בה (סעיפים 158 ו-160(ו)). בסגירה מודיעים לרשות המסים ולמע"מ, נרשמים בביטוח לאומי כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (סעיף 160(ו)), ולפי ביטוח לאומי, חוזרים להתייצב בשירות התעסוקה.
- השליש שבפנסיה. חוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018 מייעד שליש מכל הפקדה של עצמאי לקופת גמל לקצבה, עד תקרה שנתית, למצב שבו הפסיק לעסוק במשלח ידו או סגר את העסק, או הגיע לגיל פרישה בלי הכנסה חייבת בהפקדה (סעיפים 2 ו-5). חוק קופות הגמל מאפשר משיכה ממנו למי שהפקיד לפחות בשתיים משלוש שנות המס האחרונות, בתנאים שהשר קובע (סעיף 23(ב3)). התקנות היחידות שמצאנו היו הוראת שעה שתוקפה פג ב-31 בדצמבר 2021; תקנות שבתוקף היום לא מצאנו. לפני משיכה כזו, שואלים את הקופה מה חל.
| הענף | עובד עצמאי | עצמאי שאינו עונה להגדרה | שכיר, על המשכורת |
|---|---|---|---|
| דמי לידה | כן: רשומה, ששילמה עד יום הפסקת העבודה, עם תקופת אכשרה; עד 1,752.33 ש"ח ליום | לא, על ההכנסה מהעסק | כן |
| פגיעה בעבודה | כן, אם היה רשום בעת הפגיעה; בלי התקופה הראשונה, של 12 ימים, ועד 91 ימים; עד 1,314.25 ש"ח ליום | לא, לפי טופס 6101 | כן, בעבודה כשכיר |
| מילואים | לפי ההכנסה הממוצעת, עד 1,730.33 ש"ח ליום, עם פיצוי של 25% | התגמול המזערי, 328.76 ש"ח ליום | לפי השכר |
| זקנה, שאירים, נכות, ילדים וסיעוד | כן, לפי התנאים של כל קצבה | כן, לפי התנאים של כל קצבה | כן |
| אבטלה | לא; רק הזכות שנשמרת למי שפתח עסק כשהיה מובטל | לא | כן |
העמודה "שכיר, על המשכורת" מתארת גם את נועה: על המשכורת היא מבוטחת, ועל השיעורים לא. התנאים המלאים, למעלה.
מקורות (5)
- ביטוח לאומי: סכום דמי הלידה (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/benefits/maternity/Childbirth_Allowance/Pages/ShiureyLeda.aspxמ-1 בינואר 2026
- חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הביטוח_הלאומיקבוע בחוק (סעיף 94)
- ביטוח לאומי: שיעור דמי הפגיעה (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/דמי פגיעה/Pages/שיעור דמי הפגיעה ליום.aspxמ-1 בינואר 2026
- ביטוח לאומי: תגמול מילואים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/benefits/Reserve_Service/Pages/שיעורי הקצבה.aspxמ-1 בינואר 2026
- ביטוח לאומי: מילואים לעצמאי (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/benefits/Reserve_Service/Pages/hefreshimLeatzmayi.aspxבתנאי ביטוח לאומי
8.7 הפרשי שומה: המכתב שמגיע אחרי הדוח השנתי
מה זה. ההכנסה של עובד עצמאי לשנה נקבעת לפי השומה הסופית של מס הכנסה (סעיף 345(ב)(1)), ועד אז הוא משלם מקדמות, שהן הערכה. גם הדוח השנתי, שהפקודה קוראת לו "שומה עצמית" (סעיף 145(א) לפקודה), מפעיל את החישוב (סעיף 345(ד)). כשהשומה מגיעה, ביטוח לאומי מחשב את הפרשי שומהההפרש בין דמי הביטוח של השנה לפי השומה הסופית של מס הכנסה לבין המקדמות ששולמו, מוצמד למדד, לחובה או לזכות. הפרש לחובה משלמים בתוך 30 ימים מהיום שבו נשלחה ההודעה, ורק אחרי המועד חלים עליו קנסות (סעיף 345(ג) לחוק הביטוח הלאומי).: את דמי הביטוח של השנה לפי השומה, מול המקדמות ששולמו. ההפרש יכול להיות לחובתכם או לזכותכם.
מתי המכתב מגיע. לא בחוק ולא באתר של ביטוח לאומי מופיע מועד: הוא מגיע אחרי שהשומה של השנה מגיעה לביטוח לאומי. אבל אפשר להעריך את ההפרש מראש: למחשבון דמי הביטוח של ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש) יש מצב נפרד, "הפרש שומה לשנת ביטוח 2025".
איך מחשבים. ההכנסה שבשומה מתחלקת בין הרבעונים של השנה, לפי היחס בין המקדמות שלהם, וההפרש של כל חודש מתעדכן לפי עליית המדד: מהמדד שפורסם לפני המועד של אותה מקדמה, ועד המדד שפורסם לפני יום החישוב (תקנה 2א לתקנות הפרשי השומה). ההצמדה פועלת לשני הכיוונים, כך שגם החזר מוצמד. והפרש שנתי של עד 90 ש"ח לא נדרש ולא מוחזר (תקנה 6(א)).
המכתב, ומה הוא מחייב. ביטוח לאומי מודיע בכתב על הסכום, ומפרט איך חושב (תקנה 1(א) לתקנות הקנסות והפרשי ההצמדה). אלה הכללים:
- תשלום: בתוך 30 ימים מהיום שבו ביטוח לאומי שלח את ההודעה (תקנה 1(ב); תקנה 10(א) לתקנות המקדמות).
- לא קנס: ההפרש נדרש עם הפרשי הצמדה, "ודינם יהיה כדין דמי ביטוח" (סעיף 345(ג)(1)). רק אם לא שולם עד המועד, חלים עליו הקנסות של סעיף 364 (סעיף 345(ג)(3)).
- קיזוז: מההפרש יורד מה שמגיע לכם מגמלה שחושבה מחדש לפי אותה שומה (סעיף 345(ג)(1)), ותגמול מילואים שחושב מחדש אפשר לקזז כנגדו (תקנה 4(א) לתקנות הפרשי השומה).
- החזר: מקדמות ששולמו מעבר לדמי הביטוח של השנה מוחזרות, עם הפרשי הצמדה, בתוך 12 חודשים מהיום שבו קיבל ביטוח לאומי את כל הנתונים; החזר מאוחר יותר נושא גם ריבית של 1% לשנה, מהחודש ה-13. ביטוח לאומי מקזז מההחזר כל חוב שלכם אליו (סעיף 362).
- ובמס הכנסה: בשנה שבה מקבלים החזר כזה, הניכוי של 52% מחושב על דמי הביטוח של אותה שנה פחות ההחזר (סעיף 47א(ב1) לפקודה).
מחלוקת. את ההכנסה עצמה קובעת השומה, ולכן מחלוקת עליה מגישים לפקיד השומה, בהשגה בכתב בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה (סעיף 150 לפקודה); קביעה של ביטוח לאומי עצמו נבחנת בהשגה לפי סעיף 359 (תת-פרק 8.2). שאלות על החישוב מפנים לביטוח לאומי: נוהל רשמי לערער על החשבון עצמו לא מצאנו.
נניח שבשנה שבה דנה עובדת בקצב מלא, היא משלמת מקדמות לפי הצהרה נמוכה מהמציאות, ולא מתקנת אותן (תת-פרק 8.4). אחרי הדוח השנתי, השומה קובעת את הרווח של הקצב המלא. כך נראה החשבון, לפני הפרשי ההצמדה, ובלי הניכוי של ההפקדה לפנסיה (תת-פרק 8.8):
| ההכנסה שהצהירה: 5,000 ש"ח בחודש, בשנה | 60,000 ש"ח |
|---|---|
| הבסיס למקדמות: ההכנסה, פחות 52% מהחלק הלאומי | 58,637 ש"ח |
| המקדמות ששילמה בשנה, כולן ב-7.7% | 4,515 ש"ח |
| הרווח לפי השומה | 129,300 ש"ח |
| דמי הביטוח לשנה לפי השומה (תת-פרק 8.3) | 12,976 ש"ח |
| ההפרש לתשלום, ועוד הפרשי הצמדה | 8,461 ש"ח |
ההפרש משולם בתוך 30 ימים מהיום שבו נשלחה ההודעה, ועד אז אין עליו קנס. ההצמדה מחושבת לכל רבעון מהמועדים של המקדמות שלו, ולכן כשהמדד עולה, הסכום בפועל גבוה מעט יותר. אילו תיקנה דנה את המקדמות במהלך השנה, המקדמות של השנה כולה היו מחושבות מחדש, כאילו הסכומים החדשים חלו עליה מלכתחילה (תקנה 6 לתקנות המקדמות; תת-פרק 8.4). החישוב הוא של הספר.
8.8 פנסיה חובה וקרן השתלמות לעצמאים: כמה ולאן
מי חייב. חובת הפנסיה של עצמאים קבועה בפרק ב' של חוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018, ובתוקף מ-1 בינואר 2017. "עצמאי", בחוק הזה, הוא "מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה" (סעיף 2): מבחן אחר מזה של ביטוח לאומי. לכן גם נועה, שאינה עובדת עצמאית בביטוח לאומי, היא עצמאית לעניין הפנסיה (תת-פרק 8.5).
על מה, וכמה. ההכנסה החייבת בהפקדה היא ההכנסה מהעסק אחרי הניכויים שהותרו ולפני הקיזוזים והפטורים, ובלי הניכויים של קרן השתלמות, של הפנסיה עצמה ושל ביטוח לאומי (סעיף 2): בפועל, הרווח במסלול הרגיל (תת-פרק 6.8), ואצל בעל עסק זעיר ההכנסה אחרי הניכוי הקבוע מהמחזור (סעיף 87ד(א) לפקודה; תת-פרק 3.4). והשיעורים (סעיף 3(א)):
השכר הממוצע במשק, בחוק הזה (סעיף 2), הוא 12 פעמים השכר הממוצע של ביטוח לאומי, 13,769 ש"ח בחודש: בחשבון של הספר, 165,228 ש"ח בשנה, והמחצית 82,614 ש"ח. על הכנסה שמעל השכר הממוצע אין חובה, ולכן החובה הגדולה ביותר ב-2026, בחשבון של הספר, היא 14,044 ש"ח: החובה של יוסי, שהרווח שלו מעל השכר הממוצע.
עד מתי, ולאן. מפקידים עד סוף שנת המס; הפקדה מאוחרת יותר לא מקנה זכויות למפרע, ונחשבת כהפקדה ביום שבו נעשתה (סעיף 3(ג) ו-(ד)). ההפקדה היא לקופת גמל לקצבהקופת גמל שמיועדת לתשלום קצבה (סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)), כמו קרן פנסיה. חובת ההפקדה של עצמאי היא הפקדה לקופה כזו (סעיף 3 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018), ועל ההפקדה אליה ניתנים הניכוי והזיכוי שבסעיפים 47 ו-45א לפקודה. (סעיף 3(א)), כמו קרן פנסיה. בקריאה שלנו, הפקדה לקופה אחרת, כמו קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות, לא ממלאת את החובה. ורשות שוק ההון מפרסמת קרנות פנסיה עם דמי ניהול מוזלים, שכל שכיר ועצמאי יכול להצטרף אליהן, בעמוד הקרנות הנבחרות (נפתח בחלון חדש) שלה.
מי פטור. החובה לא חלה על שנת מס שבסופה התקיים אחד מאלה (סעיף 4(1)):
- טרם מלאו לכם 21;
- הגעתם לגיל הפרישה המוקדמת, 60, לגבר ולאישה (סעיף 5 לחוק גיל פרישה);
- טרם חלפו שישה חודשים מהיום שבו נרשמתם לראשונה כעוסק במע"מ.
וגם לא על מי שמלאו לו 55 ב-1 בינואר 2017 (סעיף 4(2)). בקריאה שלנו, את ששת החודשים בודקים בסוף שנת המס, ולכן מי שנרשם כעוסק אחרי סוף יוני, בערך, פטור בשנה הראשונה, ומי שנרשם לפני כן חייב בה (תת-פרק 6.8).
מי אוכף, ואיך. לא ביטוח לאומי. עד 31 בדצמבר בכל שנה, רשות המסים מעבירה למרכז לגביית קנסות את הפרטים של עצמאי שלא הפקיד, אם ההכנסה החייבת בהפקדה שלו בשנה הקודמת עלתה על שתים עשרה פעמים שכר המינימום (סעיף 9). המרכז שולח התראה בדואר רשום, ומיום המשלוח יש 90 ימים להפקיד ולשלוח אישור (סעיף 6(א)). אחרת, קנס שבנוסח החוק הוא 500 ש"ח, ומתעדכן בכל 1 בינואר לפי המדד (סעיפים 7 ו-8).
הטבות המס. על ההפקדה לקופת גמל לקצבה יש שתי הטבות במס הכנסה, זו אחרי זו:
- ניכוי מההכנסה (סעיף 47(ב)(1)): עד 7% מההכנסה המזכה שאינה הכנסת עבודה, ועוד ניכוי של עד 4% ממנה, על החלק של ההפקדה שמעל 12% ממנה. ההכנסה המזכה מוגבלת ל-164,400 ש"ח בשנה, בשנים 2024 עד 2027, ולכן הניכוי הגדול ביותר הוא 18,084 ש"ח.
- זיכוי ממס (סעיף 45א): 35% מההפקדות שלא נוכו (סעיף 47(ג)), על הפקדות של עד הגבוה מבין 2,268 ש"ח בשנה לבין 5% מההכנסה המזכה, למי שאין לו הכנסת עבודה.
ניכוי או זיכוי. המדריך של רשות המסים מסביר שעל ההפקדות אפשר לקבל ניכוי, שחוסך מס לפי המדרגה השולית, או זיכוי של 35%, ומותר לפצל ביניהם; הפקדה שלא הותרה בניכוי עוברת לזיכוי. ההשוואה הזו, לפי מדרגת המס השולית, היא של מס ההכנסה בלבד. מה מתאים לכם, ניכוי, זיכוי או שילוב, מחשבים, או שואלים את מי שמכין את הדוח השנתי שלכם.
ההטבה שמפספסים. באותו עמוד המדריך מוסיף: "אצל 'עצמאי' בביטוח הלאומי, הניכוי בשל תשלומים לקופ"ג מקטין את ההכנסה לצורך החיוב בדמי ביטוח לאומי". הניכוי של סעיף 47(ב)(1) יורד גם מהבסיס של ביטוח לאומי (סעיף 345(ב)(1)(ב)), ולכן, אצל עובד עצמאי, הניכוי של הפנסיה מקטין שני תשלומים, לא אחד; החלק של ההפקדה שעובר לזיכוי לא יורד מהבסיס, ומקטין רק את מס ההכנסה. השם הוא שלנו; אף פרסום רשמי לא קורא לה כך. החישובים של תת-פרק 6.8, וגם המחשבון שם, לא מביאים אותה בחשבון. כך היא נראית אצל דנה:
הרווח של דנה בקצב מלא הוא 129,300 ש"ח (תת-פרק 8.3). נניח שהיא מפקידה לקופת גמל לקצבה את החובה בדיוק, ולא יותר:
| 4.45% על 82,614 ש"ח, עד מחצית השכר הממוצע במשק | 3,676 ש"ח |
|---|---|
| 12.55% על 46,686 ש"ח, מהמחצית ועד הרווח | 5,859 ש"ח |
| ההפקדה: החובה של השנה | 9,535 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות יורדים: 8,485 ש"ח פחות בבסיס, ב-18% | 1,527 ש"ח |
| מס הכנסה יורד: מאותם 8,485 ש"ח, 4,260 ש"ח ב-20% ו-4,225 ש"ח ב-14% | 1,444 ש"ח |
| ועוד זיכוי במס הכנסה: 35% על 484 ש"ח שלא נוכו | 169 ש"ח |
| מה ההפקדה חוסכת בשנה, במס ובדמי הביטוח | 3,140 ש"ח |
הניכוי הוא 7% מהרווח, 9,051 ש"ח, כי ההפקדה נמוכה מ-12% ממנו, ולכן אין לה ניכוי נוסף. הבסיס של ביטוח לאומי, שהוא גם ההכנסה החייבת, יורד מ-124,980 ש"ח ל-116,495 ש"ח: ב-8,485 ש"ח, ולא ב-9,051 ש"ח, כי דמי הביטוח קטנים, ואיתם גם הניכוי של 52% מהם; וכל הירידה מעל המדרגה המופחתת. מס ההכנסה, עם הזיכוי, יורד ב-1,613 ש"ח. מתוך 9,535 ש"ח שדנה מפקידה לחיסכון שלה, 3,140 ש"ח הם מס ודמי ביטוח שהיא לא משלמת. החישוב הוא של הספר, לפי הנתונים של 2026, עם נקודות הזיכוי של תת-פרק 6.8 בלבד.
ויוסי. החובה של יוסי היא החובה המרבית, וההכנסה המזכה שלו לניכוי מוגבלת ל-164,400 ש"ח: את הניכוי הנוסף הוא יקבל רק על מה שיפקיד מעל 12% ממנה.
קרן השתלמות לעצמאים. היא לא חובה, ויש לה שתי הטבות משלה:
- ניכוי: הפקדה של עד 4.5% מהכנסה קובעתבקרן השתלמות לעצמאים: ההכנסה החייבת מעסק או ממשלח יד, עד 293,397 ש"ח בשנה בשנים 2024 עד 2027. הפקדה של עד 4.5% ממנה מותרת בניכוי (סעיף 17(5א) לפקודה)., ההכנסה החייבת מהעסק עד 293,397 ש"ח בשנה, מותרת בניכוי (סעיף 17(5א)); בחשבון של הספר, עד 13,203 ש"ח בשנה. בעל עסק זעיר שומר על הניכוי הזה (סעיף 87ד(א)).
- פטור במשיכה: כספים שנמשכים מהקרן, עם הרווחים על ההפקדה המוטבת, 20,566 ש"ח בשנה ב-2025 וב-2026, פטורים ממס אחרי 6 שנים מהתשלום הראשון לחשבון; ואחרי 3 שנים, למי שהגיע לגיל פרישה ולסכומים ששימשו להשתלמות מקצועית (סעיף 9(16ב)). משיכה אחרת לא נהנית מהפטור, ואחרי משיכה החשבון נסגר להפקדות נוספות, חוץ ממשיכה להשתלמות, בתנאים.
- ולא בביטוח לאומי. לפי לשון סעיף 345(ב)(1), ההפקדה לקרן השתלמות לא מקטינה את הבסיס של דמי הביטוח (תת-פרק 8.3), וחובת הפנסיה מחושבת לפני הניכוי שלה.
חלק ה
השוטף והצמיחה
ניהול ספרים והשנה המלאה, חברה בע"מ, וסטארטאפים.
09חלק ה - השוטף והצמיחה
ניהול ספרים, שגרת החודש והשנה המלאה
מה חובה לרשום ולשמור, שגרה חודשית קצרה, לוח השנה של העצמאי, ושנה מלאה במספרים.
במספר במשקל לכל, ויכתב כל המשקל בעת ההיא.
הניירת היא קצב, לא ערימה. מי שמוציא מסמך כשהכסף נכנס, ומתייק מסמך כשהוצאה יוצאת, מגיע לסוף החודש עם בדיקה קצרה, ולסוף השנה בלי הפתעות. הפרק מתחיל במה שהחוק דורש לרשום ולשמור, ובמה שעולים ספרים חסרים; עובר לשגרת החודש, לבחירה בין תוכנה, איש מקצוע ועבודה לבד, ללוח השנה מדצמבר 2026 ועד יוני 2027, ולמה שנסגר בדצמבר; ומסתיים בשתי שנים מלאות במספרים: דנה, בשני המסלולים של מס הכנסה, ויוסי, מול מה שהיה משתנה בחברה.
לפני שמתחילים
9.1 מה החוק דורש לרשום ולשמור, ולכמה זמן
מהיום הראשון, וגם לעוסק פטור. חובה לנהל פנקסים "מיד עם תחילת פעילות העסק", כותבת רשות המסים במדריך מס הכנסה לפתיחת עסק, ועוסק פטור או עוסק זעיר במע"מ אינו פטור מהחובה הזו במס הכנסה, אלא אם פקיד השומה נתן לו הקלה בכתב. גם בעל עסק זעיר, לפי השאלות והתשובות שלה, "עדיין חייב לנהל ספרים כחוק". והספרים צריכים להיות פנקסים קביליםפנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבל ולא פסל (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה). על הכנסה שחייבים לנהל לגביה פנקסים, ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים, לא חלות המדרגות המופחתות של מס הכנסה (סעיף 121(ב)(2)); ומי שלא ניהל פנקסים, ניהל אותם רק בחלק מהתקופה, או לא ביסס עליהם את הדוח, משלם גם תוספת למס (סעיף 191ב).: פנקסים שפקיד השומה לא סירב לקבל ולא פסל (סעיף 1 לפקודה).
מאיפה החובה, ועל מי היא לא חלה. פקודת מס הכנסה מסמיכה את מנהל רשות המסים להורות על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה מעסק או ממשלח יד (סעיף 130(א)(1)), ומכוחה הותקנו הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), שהן הכללים המחייבים. לפיהן, כל נישום מנהל מערכת חשבונות לפי התוספת שחלה עליו (סעיף 2(א) להוראות). ההוראה לא חלה על מי שלא הייתה לו בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד, ולעניין זה לא נחשבת כך הכנסה משירות שנוכה ממנה מס במקור בשיעור 40% לפחות, או 30% לפחות באישור פקיד השומה, שלא נתבעו כנגדה הוצאות, ושמקבל השירות משלם את המע"מ עליה לפי תקנה 6א לתקנות מע"מ. ובמע"מ, כל עוסק מנהל את אותם פנקסים ואת אותם מסמכים (סעיף 66 לחוק מע"מ, ותקנה 1 לתקנות מע"מ (ניהול פנקסי חשבונות)).
איזו תוספת חלה עליכם. לכל סוג עסק יש תוספת להוראות, ועסק שחלות עליו כמה תוספות מנהל ספרים לפי התוספת של החלק העיקרי שלו (סעיף 2(ב)). אלה שהדמויות של הספר פוגשות, ואחריהן, בקצרה, הקמעונאי:
- עוסק פטור. סעיף 2א גובר על התוספות: לכל הפחות קבלות, או ספר פדיון יומי, ותיק תיעוד חוץתיק שבו שומרים את המסמכים שמגיעים מאחרים, כמו חשבוניות וקבלות של ספקים, בשיטה שמאפשרת למצוא כל מסמך (סעיף 1 להוראות ניהול פנקסי חשבונות). אצל עוסק פטור הוא חלק מהמינימום שבחוק, לצד הקבלות (סעיף 2א). מסמך שהגיע במחשב נחשב תיעוד חוץ רק כשהוא "מסמך ממוחשב", חתום. למסמכים שמגיעים מאחרים. ובהסבר לדוח השנתי, רשות המסים כותבת לעוסק פטור: "אינך חייב לנהל על פי תוספת".
- בעל מקצוע חופשי (תוספת ה'). רשימה סגורה של מקצועות, ובהם "יועץ לארגון", "יועץ לניהול", מהנדס, אדריכל, מתורגמן, רואה חשבון, יועץ מס, עורך דין ומנהל חשבונות. הוא מנהל ספרים "באחת השיטות הנהוגות": ספר תקבולים ותשלומים, ספר לקוחות עם חשבון נפרד לכל לקוח, קבלות, חשבוניות ותיק תיעוד חוץ (סעיפים 2 ו-3 לתוספת).
- נותן שירותים (תוספת י"א). כל מי שנותן שירות ושאין תוספת אחרת שחלה עליו. מחזור של עד 820,000 ש"ח ופחות מ-5 מועסקים: הרשימה הקטנה, ובה ספר תקבולים ותשלומים, קבלות, ספר הזמנות (עם חריגים), חשבונית על שירות של 210 ש"ח ומעלה, תיק תיעוד חוץ, רשימה של יתרות הלקוחות והספקים לסוף שנת המס, ורשימת מלאי לסוף השנה כשהמלאי מהותי, ובכל מקרה מעל 10,100 ש"ח. מעל 820,000 ש"ח, או עם 5 מועסקים או יותר: רשימה רחבה יותר. ומעל 2,150,000 ש"ח: הנהלת חשבונות כפולהשיטת רישום שבה כל פעולה נרשמת בשני צדדים, בחובה ובזכות בסכומים שווים, בחשבון אחד או יותר בכל צד, וממנה נערכים מאזן ודוח רווח והפסד. הוראות ניהול פנקסי חשבונות קובעות מי חייב בה, לפי התוספת של העסק. מי שהדוח השנתי שלו מבוסס עליה מצרף אליו את שניהם, ומגיש אותו עד 31 במאי (סעיפים 131(ב)(1) ו-132(ב)(1) לפקודת מס הכנסה). (סעיף 2 לתוספת).
- קמעונאי (תוספת ג'), בקצרה. עד 350,000 ש"ח ולא יותר מ-2 מועסקים: ספר תקבולים ותשלומים, סרט קופה רושמת או ספר פדיון יומי, ותיק תיעוד חוץ. מעל 3,800,000 ש"ח, או עם 7 מועסקים או יותר: הנהלת חשבונות כפולה.
המספרים שבתוספות. הסכומים כאן הם כפי שהם מופיעים בנוסח המשולב של ההוראות, ונקבעו בתיקון התשע"ה-2014, שבתוקף מ-1 בינואר 2015; בהוראות אין מנגנון עדכון, ותיקון מאוחר יותר שעוד לא נכלל בנוסח המשולב לא מצאנו. "מחזור", לעניין התוספות, כולל את המע"מ ונמדד לפי השנה הקודמת או השנה האחרונה שיש לה שומה סופית, הגבוהה מביניהן, ובשנה חלקית, מחושב לשנה מלאה; מי שלא היה לו מחזור בשנה הקודמת, לפי המחזור של השנה שלפניה, ואם גם בה לא היה, לפי אומדן של המחזור או של ההוצאות, הגבוה מביניהם; ו"מועסק" כולל את הבעלים ואת בני המשפחה שעובדים בעסק (סעיף 1 להוראות).
הדמויות. דנה, כעוסקת פטורה, מנהלת את המינימום של סעיף 2א. יוסי, בקריאה שלנו: אם העיסוק שלו הוא ייעוץ לארגון או לניהול, חלה עליו תוספת ה'; אם לא, תוספת י"א, ברשימה הקטנה. בשתיהן, במחזור שלו, אין חובה של הנהלת חשבונות כפולה. ודנה, אם תעבור לקצב מלא ותהיה עוסקת מורשה (תת-פרק 7.5), בקריאה שלנו נכנסת לתוספת י"א, כי אף תוספת אחרת לא מונה מעצבים גרפיים.
חד-צידית או כפולה. ההוראות לא מגדירות שיטה "חד-צידית". הן קובעות, תוספת אחרי תוספת, מי חייב בהנהלת חשבונות כפולה, והטופס של הדוח השנתי שואל אם הספרים נוהלו בשיטה כפולה או חד-צידית. לכפולה יש השלכות: הדוח השנתי מצרף מאזן ודוח רווח והפסד (סעיף 131(ב)(1) לפקודה) ומוגש עד 31 במאי (סעיף 132(ב)(1)), טופס 6111 מוגש באופן מקוון (סעיף 240ב(ג)), ובמע"מ חלה חובת הדוח המפורט (סעיף 69א(ז)(1) לחוק מע"מ; תת-פרק 7.2).
מתי רושמים. קבלה נערכת סמוך לקבלת התשלום, ותשלום שהגיע בהעברה נרשם ביום שבו נודע לכם עליו (סעיף 17 להוראות; תת-פרק 5.3). חשבונית מוציאים בתוך 14 ימים מהמועד שבו חל המס על העסקה (סעיף 46 לחוק מע"מ). ומי שמנהל ספר תקבולים ותשלומים רושם בו כל פעולה לא יאוחר מ-30 ימים מתום החודש שבו נעשתה (סעיף 20(3) להוראות). זה השעון שמאחורי השגרה של תת-פרק 9.2.
איפה, ובאיזו שפה. הספרים מוחזקים במען העסק שמסרתם בדוח השנתי, או במקום אחר בישראל שהודעתם עליו בכתב לפקיד השומה, ומותר להוציא אותם זמנית, למשל לביקורת או להשלמת רישומים (סעיף 25(א) ו-(ב)). הרישום נעשה בעברית או בערבית, ובשקלים (סעיפים 21(ב) ו-22). בשאלות ובתשובות של מרשם התוכנות, רשות המסים כותבת שרישום באנגלית אסור ומותר רק בהקלה, ושגם החזקת הספרים, או חלק מהם, מחוץ לישראל מותרת רק בהקלה, וכך גם סעיף 25 להוראות. אם שירות ענן שהשרתים שלו בחו"ל נחשב החזקה של הספרים בחו"ל, לא מצאנו בפרסום רשמי.
| מה | כמה זמן | לפי |
|---|---|---|
| מערכת החשבונות: הספרים, העתקי הקבלות והחשבוניות, תיק תיעוד החוץ, מסמכי ההתחשבנות עם חברת האשראי ומסמכים ממוחשבים עם החתימה שלהם | 7 שנים מתום שנת המס, או שש שנים מיום הגשת הדוח, המאוחר מביניהם | סעיף 25(ג), (ג1) ו-(ג2) להוראות |
| הספרים, הרשומות וחשבוניות הקנייה, לעניין מע"מ | 7 שנים מהרישום האחרון או מהחשבונית, המאוחר | סעיף 75 לחוק מע"מ |
| מסמכים אחרים: חוזים ופרוטוקולים, הזמנות, רישומים פנימיים, ספרים שמנהלים מרצון, ומקור שנסרק כדי לשלוח אותו כמסמך ממוחשב | לפחות 3 שנים מיום הגשת הדוח של אותה שנה | סעיף 25(ד) להוראות |
| גיבוי של מערכת ממוחשבת | בשבוע הראשון של כל רבעון, במקום בישראל שהודעתם עליו בכתב, שאינו המקום של המערכת | סעיף 25(ו)(2) להוראות |
במס הכנסה, התקופות נספרות מתום שנת המס או מיום הגשת הדוח, ולא מהיום שבו נוצר המסמך; ובמע"מ, מהרישום האחרון או מהחשבונית. ולכן לפני שזורקים מסמך, בודקים את שני הכללים ומתי הוגש הדוח של השנה שלו.
מקורות (2)
- הוראות ניהול פנקסי חשבונות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/הוראות_מס_הכנסה_(ניהול_פנקסי_חשבונות)קבוע בהוראות (סעיף 25(ג))
- חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מס_ערך_מוסףקבוע בחוק (סעיף 75)
מחשב, גיבוי וסריקה. מערכת ממוחשבת נחשבת מערכת חשבונות רק כשהיא עומדת בנספח ה' להוראות, וכשהתוכנה שלה חייבת ברישום, רק כשהיא רשומה (סעיף 1; תת-פרק 9.3). הגיבוי הוא חובה שלכם, לא של התוכנה, וצריך גם לאפשר להפיק פלט מודפס של המערכת ושל הגיבוי (סעיף 25(ו)(3)). מסמך שקיבלתם במחשב נחשב תיעוד חוץ רק כשהוא "מסמך ממוחשב", חתום (סעיף 1). ומסמך נייר שקיבלתם מאחרים, כמו חשבונית או קבלה של ספק, מותר לשמור כסריקה רק בתנאי נספחים ו' ו-ז' (סעיף 25(ה)(2)): הוא כבר נרשם בספרים, כתוב עליו בבולט "מסמך סרוק", הוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת שלכם או של מי מטעמכם, ואדם נוסף בדק שהוא זהה למקור וחתם. את המקור מותר לבער רק בתנאים, ובהם שהדוח על אותה שנה הוגש (נספח ו', סעיף 2). בקריאה שלנו, צילום בטלפון של קבלה מספק אינו לבדו "מסמך סרוק", ולכן שומרים את הנייר.
מה עולים ספרים חסרים. תת-פרק 6.1 כבר הראה שני מחירים: בלי פנקסים קבילים לא חלות המדרגות המופחתות של מס הכנסה (סעיף 121(ב)(2)), ואין קיזוז של הפסדים משנים קודמות (סעיף 33(ב)). אלה השאר:
- סירוב ופסילה. כשהסטיות מהותיות להכנסה, פקיד השומה רשאי לסרב לקבל חשבונות שלא נשענים על פנקסים כדין, או לפסול את הפנקסים, בהודעה מנומקת (סעיף 130(ב) ו-(ג)). על ההחלטה אפשר לערור לוועדה לקבילות פנקסים בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה (סעיף 130(ד)(1)), או, אם לא הוגש ערר, יחד עם הערעור על השומה בבית המשפט המחוזי (סעיף 130(ח)). ויש מצבים שבהם הפנקסים נחשבים בלתי קבילים מעצמם, כמו חשבונית פיקטיבית, הכנסה מהותית שהושמטה מהדוח (סעיף 130(יא)), או תקבול שלא נרשם (סעיף 145ב(א)(1)); על תקבול כזה, מעל סכום שקבע השר, פקיד השומה רשאי לתפוס ולחלט מחצית ממנו (סעיף 145ב(ד)).
- הוצאות, פחת והפסדים. פקיד השומה רשאי לסרב לנכות הוצאות לפי חשבונות של מי שלא ניהל פנקסים קבילים, ולקבוע אותן לפי מיטב שפיטתו (סעיף 33(א)); מי שלא ניהל פנקסים כלל, או לא ביסס עליהם את הדוח, לא מנכה באותה שנה פחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים (סעיף 33(ג)).
- תוספת למס. מי שחייב לנהל פנקסים ולא ניהל אותם, ניהל רק בחלק מהתקופה, או לא ביסס עליהם את הדוח, מוסיף למס של אותה שנה 10% מההכנסה החייבת שלגביה היה חייב לנהל אותם, ובכל שנה נוספת בלי פנקסים 20% (סעיף 191ב(א)).
- ועוד, במס הכנסה. אין הקטנת מקדמות למי שחייב לנהל פנקסים ואינו מנהל (סעיף 180(א)); אין מסלול של בעל עסק זעיר בלי פנקסים קבילים (סעיף 87ה(א)(2)); ובלי אישור על ניהול ספרים, לקוח שחייב לנכות במקור ינכה 30% (תקנה 2(ב) לתקנות הניכוי משירותים; תת-פרק 6.4).
- במע"מ. המנהל רשאי לסרב לקבל כל דוח של אותה שנה, ואז רואים אותו כאילו לא הוגש (סעיף 74(א) לחוק מע"מ), ועל כך מערערים בתוך 15 ימים (סעיף 74(ג)); לשום את המס לפי מיטב שפיטתו (סעיף 77(א)); ולהטיל קנס של 1% ממחיר העסקאות של השנה (סעיף 95(א)), ולא פחות מ-378 ש"ח לחודש (הסכום לפי עמוד הסכומים של רשות המסים). על מסמכי תשומות שלא נרשמו כנדרש, הקנס הוא 30% ממס התשומות שלא נוכה במועד (סעיף 95(א1)).
- ופלילי. אי ניהול פנקסים לפי הוראות המנהל הוא עבירה (סעיף 216(5) לפקודה), וכך גם במע"מ (סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ).
והכיוון ההפוך: הקלה. מי שאופי העסק, היקפו או נסיבותיו מקשים עליו לנהל את הספרים כפי שהם כתובים רשאי לבקש מפקיד השומה הקלה, בבקשה מנומקת (סעיף 3(א) להוראות). וסטייה שאינה מהותית אינה, לבדה, הפרה של ההוראות (סעיף 3(ד)).
להרחבה באתרקבלות לעוסק פטורמה צריכה לכלול קבלה, איך ממספרים אותה, ומה שומרים ולכמה זמן.9.2 שגרת חודש של 40 דקות
מה עושים כל חודש. שני הרגלים ובדיקה אחת. ההרגלים: מסמך יוצא כשהכסף נכנס, ומסמך מתויק כשהוצאה יוצאת. הבדיקה: פעם בחודש, ביום קבוע, לפני ה-15, בודקים, רושמים, מדווחים ומשלמים. הרשימה למטה היא הבדיקה הזו, צעד אחר צעד; כל שורה פותחת במי שהיא חלה עליו, ולצדה הכלל שלה. ה-40 דקות שבכותרת הן ההערכה של הספר, לא של רשות כלשהי: פרסום של רשות המסים או של ביטוח לאומי שמעריך כמה זמן לוקחת שגרה חודשית לא מצאנו.
השגרה החודשית, לפי המעמד
0 מתוך 10
שתי תדירויות, לא אחת. את תדירות דוח המע"מ קובע המחזור: חודשיים למי שהמחזור שלו בשנה הקובעת אינו עולה על 1,775,000 ש"ח (סעיף 67(א2) לחוק מע"מ). את תדירות המקדמות קובע כלל אחר: הן חודשיות (תקנה 2(א) לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור), ואחת לחודשיים רק למי שסכום המקדמות השנתי שלו אינו עולה על 35,000 ש"ח, באישור שמודפס בפנקס (תת-פרק 6.3). ב-2026 רשות המסים קבעה לשתיהן את אותם תאריכים, והמקדמה מחושבת כשיעור מאותו מחזור עסקאות שמדווחים במע"מ (סעיף 175(ב) לפקודה); אבל כלל שקושר את התדירות של האחת לזו של השנייה לא מצאנו.
ומה עם חשבון הבנק. חובה כללית של חשבון עסקי נפרד אין (תת-פרק 5.1). ההוראות מזכירות חשבון עסקי רק בשיטות שבוחרים בהן: מי שבוחר לרשום מכירות לפי חשבוניות מפקיד את התקבולים "בחשבון העסקי של הנישום בלבד" (סעיף 12(ח)(2)), ומי שבחר ביומן העסקי של פרק ד'1 מפריד בין חשבונות פרטיים לעסקיים (סעיף 34(2)); ומי שמנהל הנהלת חשבונות כפולה כולל בספרים כל חשבון בנק שעוברות בו פעולות של העסק (סעיף 19(ג)). בקריאה שלנו, חשבון משותף לבית ולעסק אינו הפרה לבדו, אבל כל פעולה עסקית שעוברת בו צריכה מסמך.
| הצעד | דנה, עוסקת פטורה | יוסי, עוסק מורשה |
|---|---|---|
| מסמך על כל תשלום | קבלה | חשבונית מס/קבלה, או קבלה וחשבונית מס |
| הוצאות | לתיק תיעוד החוץ | לתיק, וחשבוניות מס על שמו לקיזוז |
| רישום בספרים | המינימום של סעיף 2א, בלי ספר תקבולים ותשלומים | ספר תקבולים ותשלומים, עד 30 ימים מתום החודש |
| מע"מ | אין דוח | דוח ותשלום כל חודשיים |
| מקדמת מס הכנסה | במסלול הרגיל, אם נקבעה בפנקס; כבעלת עסק זעיר, לא באופן אוטומטי | כל חודש, לפי השיעור שבפנקס |
| ביטוח לאומי | מקדמה ב-15 בחודש | מקדמה ב-15 בחודש |
מקורות (2)
- הוראות ניהול פנקסי חשבונות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/הוראות_מס_הכנסה_(ניהול_פנקסי_חשבונות)קבוע בהוראות (סעיף 20(3))
- תקנות הביטוח הלאומי (גבייה) (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_הביטוח_הלאומי_(גביית_דמי_ביטוח)קבוע בתקנות (תקנה 2)
9.3 תוכנה, רואה חשבון או לבד: הקריטריונים, לא השמות
מה אפשר לבד. החוק מחייב לנהל ספרים ולדווח (ההוראות שקבע המנהל לפי סעיף 130 לפקודה, וסעיף 131); הוראה שמחייבת עוסק יחיד להעסיק מנהל חשבונות, רואה חשבון או מייצג לא מצאנו. חברה היא החריג: היא חייבת למנות רואה חשבון מבקר (סעיף 154(א) לחוק החברות), ובשנה שבה הייתה לה הכנסה, הדוח שלה למס הכנסה מאושר בידי רואה חשבון (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה; למטה). ואת הדיווחים, כמעט כולם, מגישים באזור האישי: דוח מע"מ תקופתי, שכל עוסק רשאי להגיש באופן מקוון (תקנה 23ג(ב)(2) לתקנות מע"מ); מקדמות מס הכנסה; הצהרת עוסק פטור; הדוח המקוצר של בעל עסק זעיר; הדוח השנתי, שמי שיש לו הכנסה מעסק מגיש באופן מקוון, אלא אם הוא פטור מכך (סעיפים 131(ב2) ו-131ג(ג) לפקודה; תת-פרק 6.6); וטופס 672 של ביטוח לאומי (תת-פרק 8.4).
מי רשאי לייצג. מול רשות המסים מייצג רק יועץ מס מייצג שרשום בפנקס, או מי שרשאי לכך לפי חוק אחר, כמו רואה חשבון או עורך דין (סעיפים 9 ו-39 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס; תת-פרק 4.7). ייצוג אינו חובה. בקריאה שלנו, מנהל חשבונות אינו ברשימה הזו: הוא יכול לנהל את הספרים, אבל לא לייצג. ויועץ מס מייצג רשאי לאשר את הנתונים שעליהם התבסס דוח שהגיש (סעיף 9א).
דוחות מבוקרים: מתי. חברה עורכת בכל שנה דוחות כספיים עם מאזן ליום 31 בדצמבר (אלא אם התקנון קובע מועד אחר; סעיף 172(ב) לחוק החברות), ורואה החשבון המבקר שלה מבקר אותם (סעיף 172(א)), ובשנה שבה הייתה לה הכנסה, הדוח שלה למס הכנסה מאושר בידי רואה חשבון (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה). אצל עוסק יחיד, הנהלת חשבונות כפולה נקבעת לפי התוספת (תת-פרק 9.1), אבל הוראה שמחייבת לבקר את הדוחות של יחיד לא מצאנו.
איזו תוכנה חייבת רישום. מנהל רשות המסים מנהל מרשם של תוכנות לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת "המיועדות למכירה, להשכרה או לשימושו של אחר" (נספח ה'(ג)(1) להוראות); בקריאה שלנו, גם כשהשימוש בחינם. לפי עמוד המרשם, אלה תוכנות שמפיקות מסמכים, מנהלות מלאי או הנהלת חשבונות, או חלק מאלה. לא חייבות ברישום: תוכנה שעסק פיתח בעצמו או בידי העובדים שלו, ולא בידי ספק חיצוני, ותוכנה שאינה מנהלת שום חלק מהספרים, כמו תוכנה לשעות עבודה. כלומר, מי שקונה או שוכר תוכנה כדי להוציא בה קבלות צריך תוכנה רשומהתוכנה לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת שרשומה במרשם התוכנות של רשות המסים. חובת הרישום חלה על תוכנה שמיועדת למכירה, להשכרה או לשימושו של אחר (נספח ה' להוראות ניהול פנקסי חשבונות). לפי רשות המסים, הרישום הוא הליך טכני ולא אישור, והשימוש בתוכנה באחריות בעל העסק., וכך, לפי רשות המסים, גם מי שהזמין תוכנה מספק חיצוני לשימוש העסק.
מה הרישום אומר, ומה לא. כך רשות המסים מתארת אותו, בעמוד המרשם ובשאלות ובתשובות שלו:
- רישום, לא אישור. "רשות המיסים בישראל אינה מאשרת תוכנות אלא רושמת אותן"; הרישום "הינו הליך טכני בלבד ואינו כרוך בבדיקה כלשהי של התוכנה", ותעודת הרישום אינה אישור לביצועי התוכנה ולהתאמתה לחוק. בכל שנה נבדק מספר מצומצם של תוכנות.
- האחריות שלכם. "השימוש בתוכנה הוא באחריות בעלי העסק בהתאם לחוק". ומי שמשתמש בתוכנה שהייתה חייבת ברישום ואינה רשומה, לפי רשות המסים, "יימצא במצב לפיו הוא לא ניהל בשנת המס מערכת חשבונות".
- תוקף. תעודת רישום תקפה עד תום שנות המס שקובע נספח ה'(ג)(3): 3 שנים, מהשנה שבה ניתנה; וכל שינוי בתוכנה, חוץ מעדכון סכומים, הוא גרסה חדשה שצריכה רישום חדש. המנהל רשאי לבטל רישום (נספח ה'(ג)(4)); מי שקנה לפני הביטול, המערכת שלו נחשבת ממוחשבת לכל היותר 6 חודשים אחרי הביטול (סעיף 1). ב-2026 הוארכו תעודות שפקעו בין 1 במרץ ל-30 באפריל עד 31 במאי 2026.
- יצרן מחו"ל. לפי השאלות והתשובות של המרשם, יש להניח שההוראות לא חלות על יצרן תוכנה בחו"ל, ולכן הוא לא חייב ברישום, והאחריות מודגשת על המשתמש. זו עמדה של רשות המסים, לא לשון ההוראות; ושמירת הספרים בחו"ל צריכה הקלה (סעיפים 3(א) ו-25(א) להוראות; תת-פרק 9.1).
איך בודקים. המרשם פתוח לציבור ובחינם: מחפשים לפי מספר הישות של בית התוכנה, שם התוכנה או שם בית התוכנה, ובשדה "תוקף אישור" מופיע התאריך שבו פג תוקף התעודה (חיפוש במרשם (נפתח בחלון חדש)). ואפשר לבקש מבית התוכנה העתק של תעודת הרישום: בית תוכנה שמוכר, משכיר או מוסר תוכנה מתחייב, בבקשת הרישום שלו, לצרף העתק כזה לכל לקוח (נספח ה').
מה רשות המסים נותנת בחינם. הדרכה על הספרים שצריך לנהל, במשרד השומה הקרוב; השירותים המקוונים באתר, כמו מקדמות, אישורים וטפסים; סרטוני הדרכה קצרים לעסקים חדשים; לשכות הדרכה בעונת הדוחות של 2026 (תת-פרק 6.6); מרשם התוכנות; והסימולטור לחישוב מס (תת-פרק 6.2).
הקריטריונים. קריטריונים של רשות המסים לבחירת תוכנה, מנהל חשבונות או מייצג, מעבר למרשם ולחוק, לא מצאנו. הרשימה הזו היא של הספר, וכל שורה בה נשענת על כלל:
- תעודת רישום בתוקף, אם התוכנה צריכה כזו, ובדיקה במרשם (נספח ה'(ג)).
- עותק קריא של כל מסמך ופלט של הספרים, לאורך כל תקופת השמירה, וגיבוי יזום שאפשר להעביר למקום אחר (נספח ה'(א); סעיף 25(ו)).
- רישום בעברית או בערבית, בשקלים (סעיף 21(ב)), ומקום שמירה בישראל שאתם יודעים איפה הוא (סעיף 25(א)).
- מסמך ממוחשב: סימון, וחתימה מאושרת או מאובטחת (סעיף 18ב; תת-פרק 5.2).
- עוסק מורשה: בקשה של מספר הקצאה מתוך התוכנה (סעיף 47(א2) לחוק מע"מ).
- מי שמייצג אתכם: יועץ מס מייצג, רואה חשבון או עורך דין (סעיף 9 לחוק יועצי המס), עם ייפוי כוח שאתם יודעים מה הוא מתיר (תת-פרק 4.7).
- ומה נשאר שלכם: האחריות לספרים ולשמירה, גם כשתוכנה או איש מקצוע עושים את העבודה.
9.4 לוח השנה של העצמאי: מה מגיע מתי
הימים שבחוק. שנת המס היא השנה הקלנדרית, מ-1 בינואר (סעיף 1 לפקודה). בכל חודש יש לה ימים קבועים: דוח מע"מ בתוך 15 ימים מתום התקופה (סעיף 67(ב) לחוק מע"מ); מקדמת מס הכנסה ב-15 (תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור); מקדמת ביטוח לאומי ב-15, בעד החודש הקודם (תקנה 2 לתקנות הגבייה); ומעסיק, דוח ניכויים ותשלום עד ה-16 (תקנה 11(א) לתקנות הניכוי ממשכורת; מי שמנכה לראשונה בשנת המס רשאי, באישור המנהל, לדווח כל חודשיים, תקנה 2(א)(3) לתקנות מועד התשלום), ודמי הביטוח בעד העובדים לביטוח לאומי עד ה-15.
למה התאריך בפועל זז. מועד שבחמשת הימים שלפניו היו לפחות שלושה ימי מנוחה, וחול המועד בכללם, נדחה לפי החוק (סעיפים 173ב ו-175(ו) לפקודה; סעיף 67(ב1) לחוק מע"מ); היום ה-15, ה-16 או ה-23 שחל ביום שישי, בשבת או ביום ראשון נדחה ליום העסקים שאחריו, לפי קביעת מנהל רשות המסים (סעיף 4 להודעה על מועדי 2026); ומועדים נוספים נדחו לפי הערות הלשכות המקצועיות (סעיפים 2.ג ו-7 להודעה). ולכן רשות המסים מפרסמת בכל שנה לוח של התאריכים בפועל. בביטוח לאומי הכלל אחר: מועד שחל ביום מנוחה נדחה ליום שאחריו (תקנה 9ב לתקנות הגבייה). אלה התאריכים של 2026:
| החודש המדווח | דוח מע"מ ומקדמת מס הכנסה | דוח ניכויים של מעסיק |
|---|---|---|
| ינואר | 16.2.2026 | 16.2.2026 |
| פברואר | 26.3.2026 | 26.3.2026 |
| מרץ | 27.4.2026 | 27.4.2026 |
| אפריל | 18.5.2026 | 18.5.2026 |
| מאי | 15.6.2026 | 16.6.2026 |
| יוני | 15.7.2026 | 16.7.2026 |
| יולי | 17.8.2026 | 17.8.2026 |
| אוגוסט | 24.9.2026 | 24.9.2026 |
| ספטמבר | 19.10.2026 | 19.10.2026 |
| אוקטובר | 16.11.2026 | 16.11.2026 |
| נובמבר | 15.12.2026 | 16.12.2026 |
| דצמבר | 18.1.2027 | 18.1.2027 |
מקור: הודעת רשות המסים מ-15 באוקטובר 2025. בהודעה מ-23 במרץ 2026 נדחו מ-16.3.2026 ל-26.3.2026 הדיווח והתשלום של פברואר 2026, והטבלה מציגה את המועד החדש בשלושת הדיווחים: מע"מ (וגם דוח ינואר-פברואר), מקדמות וניכויים; בלי קנסות למי שהגיש עד 20.4.2026, אבל עם הפרשי הצמדה וריבית. דוח מע"מ של חודשיים מוגש, בקריאה שלנו את הלוח, במועד של החודש השני שלו (תת-פרק 7.2). בדיווח מקוון, לפי עמודי השירות, מע"מ עד ה-19 בחודש ומקדמות עד ה-19, במקום המועד הרגיל; בחודשים שבהם התאריך בלוח מאוחר מזה, בקריאה שלנו חל התאריך שבלוח.
מה מגיע מתי, עד יוני 2027. הטבלה מתחילה בדצמבר 2026 ומסתיימת בדוחות של 2026, השנתי והכספי. בכל שורה הכלל שמאחוריה, ובעמודות מי שהיא חלה עליו:
| מתי | מה, ולפי מה | עוסק פטור | עוסק מורשה | בעל עסק זעיר | חברה בע"מ |
|---|---|---|---|---|---|
| עד 31 בדצמבר 2026 | ההפקדה לפנסיה חובה של 2026 (סעיף 3(ג) לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018) | אם החובה חלה | אם החובה חלה | אם החובה חלה | - |
| עד 31 בדצמבר 2026 | בקשה לתקן את מקדמות ביטוח לאומי של 2026, בטופס 672 (תקנה 5 לתקנות המקדמות) | אם צריך | אם צריך | אם צריך | - |
| במהלך 2026, עד סופה | תיאום המס של בעל עסק זעירהראשון משני הדיווחים שבעל עסק זעיר במסלול המקוצר מגיש על כל שנה: במערכת תיאומי המס, במהלך השנה, לפי המחזור הצפוי. השני הוא הצהרה על המחזור בפועל, עם התשלום, עד 31 במרץ של השנה שאחריה. לפי רשות המסים, מי שלא עשה אחד מהם יגיש דוח שנתי מלא. של בעל עסק זעיר לשנת 2026 (שאלות ותשובות של רשות המסים) | - | - | כן | - |
| השבוע הראשון של ינואר 2027 | גיבוי של מערכת ממוחשבת (סעיף 25(ו)(2) להוראות) | אם ממוחשבת | אם ממוחשבת | אם ממוחשבת | כן |
| עד 10 בינואר 2027 | ספירת מלאי ליום 31.12.2026, למי שחייב ברשימת מלאי; או עד 31 בינואר 2027, בהודעה מראש ובכתב לפקיד השומה (סעיף 26(ב) להוראות; לוח המועדים של רשות המסים) | - | אם יש מלאי | - | אם יש מלאי |
| 15 בינואר 2027 | מקדמת ביטוח לאומי בעד דצמבר 2026 (תקנה 2 לתקנות הגבייה) | אם יש תיק עצמאי | אם יש תיק עצמאי | אם יש תיק עצמאי | - |
| 18 בינואר 2027 | מע"מ של דצמבר או של נובמבר-דצמבר, מקדמת דצמבר וניכויים של דצמבר (לוח 2026) | מקדמה, אם נקבעה; ניכויים, אם יש עובדים או ניכוי | כן | מקדמה, אם נדרשה; ניכויים, אם ניכה במקור | כן |
| עד 31 בינואר 2027 | הצהרת עוסק פטור על 2026 (תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום)) | כן | - | כן, אם פטור | - |
| עד 31 בינואר 2027 | טופס 2216א, להקטנת המקדמות של 2026 או לביטולן (תת-פרק 6.3) | אם יש מקדמות | אם יש מקדמות | - | - |
| ינואר, פברואר, מרץ 2027 | תשלום מוקדם של יתרת המס של 2026: פטור מ-100%, 50% או 25% מהפרשי ההצמדה והריבית (סעיף 187א) | כן | כן | - | כן |
| עד 20 במרץ 2027 | טופס 857 על 2026 מכל לקוח שניכה במקור (תקנה 6 לתקנות הניכוי משירותים; תת-פרק 6.4) | אם נוכה | אם נוכה | אם נוכה | אם נוכה |
| עד 31 במרץ 2027 | בעל עסק זעיר: הצהרה על המחזור של 2026 ותשלום (עמוד השירות של רשות המסים) | - | - | כן | - |
| 31 במרץ 2027 | פג התוקף של אישורי ניכוי במקור וניהול ספרים של 2026 (הוראת ביצוע 02/2026) | כן | כן | כן | כן |
| עד 31 במרץ 2027 | טופס 106 לכל עובד (תקנה 13(א) לתקנות הניכוי ממשכורת); אגרה שנתית לרשם החברות, בתעריף המופחת | טופס 106, אם יש עובדים | טופס 106, אם יש עובדים | - | כן |
| עד 30 באפריל 2027 | הדוח השנתי על 2026, למי שפטור מדוח מקוון (סעיף 132(א)) | אם פטור מדוח מקוון | אם פטור מדוח מקוון | - | - |
| 30 באפריל 2027 לפי סעיף 166(ב); בקריאה שלנו, 3 במאי 2027 | מעביד או מי שניכה במקור: דוחות 126 ו-856 על 2026, באופן מקוון (סעיף 166(ב)); הדחייה לפי סעיף 173ב, בהערה. רשות המסים עוד לא פרסמה תאריך | אם יש עובדים או ניכוי | אם יש עובדים או ניכוי | אם ניכה במקור | אם יש עובדים או ניכוי |
| עד 31 במאי 2027 | הדוח השנתי על 2026: מי שחייב בדוח מקוון, ומי שהדוח שלו מבוסס על הנהלת חשבונות כפולה (סעיף 132(ב)) | אם חייב בדוח מקוון | אם חייב בדוח מקוון | - | כן |
| עד 30 ביוני 2027 | הדוחות הכספיים של 2026, בתוך 6 חודשים מ-31 בדצמבר, אלא אם התקנון קובע תקופה אחרת (סעיף 172(ג) לחוק החברות) | - | - | - | כן |
| רק כשדורשים | הצהרת הון, בתוך 120 ימים לפחות (סעיף 135); מ-1 בינואר 2027 היא מוגשת באופן מקוון, ודוח שהוגש על נייר נחשב כאילו לא הוגש (סעיפים 135(1)(א1) ו-131ג(ו); כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון), התשפ"ו-2026) | כן | כן | לא נשלחת אוטומטית | - |
עמודות הפטור והמורשה מתארות את המסלול הרגיל במס הכנסה. בעל עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה במע"מ; כשהוא מורשה, חלות עליו גם השורות של מע"מ. בעל עסק זעיר שמעסיק עובדים יוצא מהמסלול (סעיפים 87ה(א)(1) ו-87ג(ג)(2)), ודוחות המעביד שלו הם אלה שבעמודות הפטור והמורשה. ומי שלא עשה את תיאום המס עד סוף השנה, או לא הצהיר עד 31 במרץ, מגיש דוח שנתי מלא, כמו במסלול הרגיל. ובשורת דוחות 126 ו-856, בקריאה שלנו: בחמשת הימים שלפני 30 באפריל 2027 יש ארבעה ימי פסח, 25 עד 28 באפריל, ולכן סעיף 173ב דוחה את המועד ליום החול הרביעי שאחריהם, 3 במאי 2027.
מקורות (2)
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 187א(א)(1))
- חוק החברות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_החברותקבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות)
מה עוד לא פורסם. כשנכתב הפרק, הלוח של 2027 עוד לא פורסם (את הלוח של 2026 פרסמה רשות המסים ב-15 באוקטובר 2025), ועד שיפורסם, חלים הימים שבחוק שבראש תת-הפרק. ועל הצהרת עוסק פטור: על 2025 המועד הוארך עד 30 באפריל 2026 (תת-פרק 7.2), ועל 2026 הארכה לא פורסמה, ולכן המועד הוא 31 בינואר 2027. גם הארכה לדוחות השנתיים על 2026 לא פורסמה, ולכן המועדים הם אלה שבסעיף 132: 30 באפריל 2027, ו-31 במאי 2027 למי שחייב בדוח מקוון. ומההארכות של 2025, אלה של יחיד שהגיש באופן מקוון (30 ביוני 2026) ושל חברה (31 ביולי 2026) כבר עברו; אבל למייצגים נקבעו מכסות, וליחידים האחרונות שבהן עוד לפנינו: 30 בנובמבר 2026 ו-28 בפברואר 2027 (תת-פרק 6.6).
נועה. המשכורת של נועה לא נכנסת ללוח: המעסיק מנכה ומדווח בשבילה. על השיעורים היא מצהירה כעוסקת פטורה עד 31 בינואר, וכבעלת עסק זעיר במסלול המקוצר היא עושה את תיאום המס במהלך השנה, ומצהירה ומשלמת עד 31 במרץ (תת-פרק 3.4).
- 2216אבקשה לביטול או הקטנת מקדמותהקטנה של מקדמות מס הכנסה שנקבעו גבוה מדיבמשרד פקיד השומה, עד 31 בינואר של שנת המס הבאהלטופס הרשמי, טופס 2216א (נפתח בחלון חדש)
- 672בקשה לתיקון מקדמותתיקון המקדמות לביטוח לאומי, כשההכנסה השתנתהבאתר ביטוח לאומי או בסניף, עד 31 בדצמבר · נוסח 10.2025לטופס הרשמי (PDF), טופס 672 (נפתח בחלון חדש)
- 1301דין וחשבון על הכנסותהדוח השנתי של יחיד: כל ההכנסות של השנה, הניכויים, הזיכויים והמסבאופן מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים; על נייר רק מי שפטור מהחובה המקוונתלטופס הרשמי, טופס 1301 (נפתח בחלון חדש)
- 1320דו"ח רווח והפסד לבעלי עסק עצמאי (נספח א')הרווח של העסק: ההכנסות, ההוצאות, וההכנסות פחות ההוצאות. אפשר להגיש במקומו דוח דרך תוכנה מאושרתמצורף לדוח השנתי (טופס 1301)לטופס הרשמי (PDF), טופס 1320 (נפתח בחלון חדש)
9.5 דצמבר: מה עושים לפני שהשנה נסגרת
למה דצמבר. שנת המס נגמרת ב-31 בדצמבר (סעיף 1 לפקודה), וכל כלל שנמדד "בשנת המס" נסגר באותו יום: מה שצריך להיעשות בשנה, כמו הפקדה או תרומה, נספר לה רק אם נעשה עד אז; וספירת המלאי ורשימת היתרות נערכות ליום הזה, גם כשהספירה עצמה נעשית עד חודש לפניו או אחריו (סעיף 26(ב) להוראות; ולנותן שירותים ברשימה הקטנה של תוספת י"א, סעיף 2(ג)(7) שלה). הרשימה כאן היא עובדות, לא המלצות: מה החוק סופר לפי השנה, ומתי; ולכל שורה בודקים אם היא חלה עליכם.
מה נסגר עם השנה
0 מתוך 7
ושני דברים שנספרים לפי השנה. הניכוי והזיכוי על הפנסיה נספרים לפי הסכומים ששולמו בשנת המס (סעיפים 45א ו-47(ב) לפקודה). ותרומה למוסד ציבורי מאושר נספרת בשנה שבה נתרמה (סעיף 46(א) לפקודה; פירוט למטה).
פחת על חלק מהשנה. כלל שאומר אם ציוד שנקנה באמצע השנה מקבל פחת על חודשי השימוש או על שנה מלאה, לא מצאנו בפקודה, בתקנות הפחת, בטופס 1342 או במדריך של רשות המסים לשנת 2025; המדריך מחשב לפי חודשים רק בדירה מושכרת וברכב. ומס התשומות שקוזז במע"מ לא נכלל במחיר שעליו מחשבים את הפחת (סעיף 21(ב)).
מזומן או מצטבר. חוק או תקנה שקובעים לעוסק יחיד אם לדווח על בסיס מזומן או על בסיס מצטבר לא מצאנו. הדוח השנתי של רשות המסים מבקש מכל עסק לציין על איזה בסיס הוא מדווח, ולדווח את כל הסכומים לפיו; ובמדריך שלה, למשל, הוצאה על הכנת הדוח מותרת על בסיס מזומן "רק בשנה שבה שילמת את הסכום". במע"מ הכללים ברורים: בשירות, המס חל עם קבלת התשלום (סעיף 24), וכך גם בטובין, אצל מי שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 2,000,000 ש"ח (סעיף 22(ב); תת-פרק 7.1).
תרומות. מי שתרם בשנת מס יותר מ-207 ש"ח למוסד ציבורי מאושר מקבל זיכוי ממס של 35% מהתרומה, וחברה, בשיעור מס החברות (סעיף 46(א)). התרומות שמזכות מוגבלות לנמוך מבין 30% מההכנסה החייבת של השנה לבין 10,354,816 ש"ח, ועל מה שמעל התקרה הזיכוי עובר לשנות המס הבאות, עד 3 שנים. ומ-1 בינואר 2026 המוסדות חייבים לדווח על כל תרומה במערכת "תרומות ישראל" של רשות המסים, והקבלות מופיעות לתורם באזור האישי; לפי רשות המסים, הדיווח הזה "חוסך לתורם את הצורך לשמור קבלות נייר" (הוראת ביצוע 11/2025). תרומה בכרטיס אשראי ב-31 בדצמבר: הכלל הוא "בשנת מס" של סעיף 46, וקביעה רשמית לאיזו שנה היא נספרת לא מצאנו.
להרחבה באתרפנסיה חובה לעצמאיםלמי החובה חלה, איך בנויים השיעורים, ומה ההפקדה חוסכת במס.9.6 השנה המלאה של דנה: 12 חודשים במספרים
נוגע ל:עוסק פטורעסק זעיר
ההנחות. דנה פותחת את התיקים בינואר 2026 כעוסקת פטורה. ששת החודשים הראשונים הם התחזית שלה מתת-פרק 1.3, ומהחודש השביעי היא נשארת בקצב של החודש השישי. ההוצאות שהיא מנכה במסלול הרגיל הן ההוצאות של הקצב המלא, 600 ש"ח בחודש, כל השנה (תת-פרק 2.3): בחודשים הראשונים זה יותר ממה שיש לה, ולכן אם המספר טועה, הוא טועה לטובת המסלול הרגיל. אין לה משכורת, והיא מקבלת את נקודות הזיכוי של תת-פרק 6.8. אלה המספרים של הדוגמה, לא תחזית לאף מעצבת אחרת.
| החודש | המחזור | מתחילת השנה |
|---|---|---|
| ינואר | 1,500 | 1,500 |
| פברואר | 3,500 | 5,000 |
| מרץ | 5,000 | 10,000 |
| אפריל | 7,000 | 17,000 |
| מאי | 8,500 | 25,500 |
| יוני | 9,500 | 35,000 |
| יולי | 9,500 | 44,500 |
| אוגוסט | 9,500 | 54,000 |
| ספטמבר | 9,500 | 63,500 |
| אוקטובר | 9,500 | 73,000 |
| נובמבר | 9,500 | 82,500 |
| דצמבר | 9,500 | 92,000 |
92,000 ש"ח בשנה, מתחת לתקרת עוסק פטור, 122,833 ש"ח, ולכן דנה נשארת פטורה כל השנה (תת-פרק 7.5). זה גם המחזור שהיא מצהירה עליו עד 31 בינואר 2027. החישוב הוא של הספר.
מקורות (1)
- רשות המסים: פתיחת עוסק פטור (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/he/service/request-open-exempt-dealer-via-internetמ-1 בינואר 2026
כל חודש, בשני המסלולים. מקדמת ביטוח לאומי לפי ההכנסה שהצהירה עליה (תת-פרק 8.4), ודוח מע"מ אין לה באף מסלול. לפי רשות המסים, כבעלת עסק זעיר היא לא מחויבת במקדמות באופן אוטומטי, ויכולה לשלם על חשבון במהלך השנה (שאלות ותשובות: רפורמת בעל עסק זעיר; וסעיף 87ו מסמיך את פקיד השומה לפטור ממקדמות; תת-פרק 6.3). כך נראית השנה במועדים:
| מתי | מסלול רגיל | בעל עסק זעיר |
|---|---|---|
| כל חודש | קבלות ותיק תיעוד חוץ; ביטוח לאומי ב-15; מקדמת מס הכנסה, אם נקבעה | קבלות ותיק תיעוד חוץ; ביטוח לאומי ב-15; בלי מקדמות, אלא אם נדרשו |
| במהלך 2026 | - | תיאום המס המקוון לשנת 2026, לפי המחזור הצפוי |
| דצמבר 2026 | פנסיה חובה; תיקון מקדמות ביטוח לאומי, אם צריך | אותו דבר, ותיאום המס, אם עוד לא נעשה |
| ינואר 2027 | ביטוח לאומי בעד דצמבר ב-15.1; הצהרת עוסק פטור עד 31.1; טופס 2216א עד 31.1, אם המקדמות גבוהות; תשלום מוקדם של היתרה | ביטוח לאומי בעד דצמבר ב-15.1; הצהרת עוסק פטור עד 31.1 |
| פברואר עד מרץ 2027 | טופסי 857, אם לקוח ניכה במקור | טופסי 857, אם לקוח ניכה במקור; הצהרה על המחזור של 2026 ותשלום, עד 31.3 |
| אפריל עד מאי 2027 | הדוח השנתי על 2026, טופס 1301 עם טופס 1320: באופן מקוון עד 31.5, או, אם היא פטורה מהדוח המקוון, עד 30.4 | אין דוח שנתי מלא |
מקורות (1)
- תקנות הביטוח הלאומי (גבייה) (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_הביטוח_הלאומי_(גביית_דמי_ביטוח)קבוע בתקנות (תקנה 2)
במסלול הרגיל דנה מנכה את ההוצאות שלה, ואת 52% מהחלק הלאומי של דמי הביטוח (תת-פרק 6.1):
| המחזור של השנה | 92,000 ש"ח |
|---|---|
| פחות ההוצאות | 7,200 ש"ח |
| הרווח | 84,800 ש"ח |
| פחות 52% מהחלק הלאומי של דמי הביטוח (סעיף 47א) | 1,926 ש"ח |
| ההכנסה החייבת, וגם הבסיס לדמי הביטוח | 82,874 ש"ח |
| מס הכנסה: 10% ממנה, פחות נקודות הזיכוי | 301 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות, כולם ב-7.7% | 6,381 ש"ח |
| מס הכנסה ודמי ביטוח לשנה | 6,682 ש"ח |
ועוד ההפקדה לפנסיה חובה, 3,951 ש"ח: חיסכון שלה, לא מס, ובלי ההטבות שלה בחישוב (תת-פרק 8.8). היא חייבת בה כבר בשנה הראשונה, כי נרשמה בינואר, ועד סוף השנה חלפו יותר משישה חודשים מהרישום (תת-פרק 9.5). את מה שלא שולם במקדמות היא משלמת עם הדוח השנתי, ואת ההפרש בדמי הביטוח, כשהשומה מגיעה לביטוח לאומי (תת-פרק 8.7). ההכנסה שלה נמוכה מסכום הפטור מדוח מקוון של שנת 2025, 95,820 ש"ח, ולכן ייתכן שתוכל להגיש על נייר, עד 30 באפריל; הסכום לשנת 2026 עוד לא פורסם (תת-פרק 6.6). החישוב הוא של הספר.
במסלול העסק הזעיר הניכוי הקבוע בא במקום ההוצאות, ואין ההפחתה של 52%, לא במס הכנסה ולא בביטוח לאומי (תת-פרק 3.4):
| המחזור של השנה | 92,000 ש"ח |
|---|---|
| פחות הניכוי הקבוע, 30% | 27,600 ש"ח |
| ההכנסה, וגם הבסיס לדמי הביטוח | 64,400 ש"ח |
| מס הכנסה: נקודות הזיכוי מכסות אותו | 0 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות, כולם ב-7.7% | 4,959 ש"ח |
| מס הכנסה ודמי ביטוח לשנה | 4,959 ש"ח |
ועוד ההפקדה לפנסיה חובה, 2,866 ש"ח, על ההכנסה אחרי הניכוי הקבוע. שני דיווחים בשנה: תיאום המס במהלך 2026, וההצהרה על המחזור בפועל עם התשלום עד 31 במרץ 2027, בלי מסמכים על העסקאות ועל ההוצאות; מסמכים מצרפים רק כשמדווחים על ניכוי מס במקור שלא משכר, או על הפקדה לפנסיה כעצמאית (עמוד השירות של רשות המסים). החישוב הוא של הספר.
ההבדל. בשנה הזו, בחשבון של הספר, דנה משלמת במסלול העסק הזעיר 1,723 ש"ח פחות במס הכנסה ובדמי ביטוח מאשר במסלול הרגיל, ומגישה דוח מקוצר במקום דוח שנתי מלא. הסיבה היא זו שתת-פרק 3.4 הראה: ההוצאות שלה, כ-8 אחוזים מהמחזור, נמוכות בהרבה מהניכוי הקבוע. עסק שההוצאות שלו קרובות ל-30% מהמחזור, או גבוהות מזה, יקבל חשבון אחר, ועושה אותו על המספרים שלו. ובשני המסלולים, את כמעט כל החשבון עושים דמי הביטוח, לא מס ההכנסה: ההכנסה שלה כולה במדרגה הראשונה, ונקודות הזיכוי מכסות את המס כולו או כמעט כולו. והספרים עצמם אותם ספרים: קבלות ותיק תיעוד חוץ (סעיף 2א).
להרחבה באתרהצהרת עוסק פטורמה מצהירים, עד מתי, ואיך מגישים את ההצהרה השנתית.9.7 השנה המלאה של יוסי: 12 חודשים במספרים
נוגע ל:עוסק מורשהחברה בע"מ
ההנחות. 2026 היא השנה המלאה הראשונה של יוסי כעוסק מורשה, עם המחזור של תת-פרק 6.1: 303,692 ש"ח לפני מע"מ, 358,357 ש"ח עם מע"מ, והוצאות של 1,500 ש"ח בחודש. הוא מדווח למע"מ כל חודשיים, כי המחזור שלו נמוך מ-1,775,000 ש"ח, ובדוח רגיל, כי הוא נמוך מ-500,000 ש"ח (תת-פרק 7.6).
| מתי | מה מגיע | לפי |
|---|---|---|
| כל חודש | חשבוניות מס, או חשבוניות מס/קבלות; רישום בספרים עד 30 ימים מתום החודש; מקדמת מס הכנסה במועד שבלוח; ביטוח לאומי ב-15 | סעיפים 45 עד 47 לחוק מע"מ; סעיף 20(3) להוראות; תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור; תקנה 2 לתקנות הגבייה |
| מרץ 2026 | מע"מ של ינואר-פברואר, שנדחה ל-26.3.2026; טופסי 857 על 2025, עד 20.3 | הודעת רשות המסים מ-23 במרץ 2026; תת-פרק 6.4 |
| מאי, יולי, ספטמבר, נובמבר 2026 | מע"מ של מרץ-אפריל (18.5), מאי-יוני (15.7), יולי-אוגוסט (24.9) וספטמבר-אוקטובר (16.11) | לוח 2026 (תת-פרק 9.4) |
| דצמבר 2026 | פנסיה חובה, עד 31.12; תיקון מקדמות ביטוח לאומי, אם צריך | תת-פרק 9.5 |
| ינואר 2027 | מע"מ של נובמבר-דצמבר ומקדמת דצמבר, ב-18.1; ביטוח לאומי בעד דצמבר, ב-15.1; טופס 2216א, עד 31.1; תשלום מוקדם של היתרה | תת-פרק 9.4 |
| מרץ 2027 | טופסי 857 על 2026, עד 20.3; האישורים שלו על ניכוי במקור וניהול ספרים פוקעים ב-31.3 | הוראת ביצוע 02/2026 |
| עד 31 במאי 2027 | הדוח השנתי על 2026, עם טפסים 1320, 1342 אם הוא דורש פחת, ו-6111 | סעיף 132(ב); תת-פרק 6.6 |
מקורות (2)
- הוראות ניהול פנקסי חשבונות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/הוראות_מס_הכנסה_(ניהול_פנקסי_חשבונות)קבוע בהוראות (סעיף 20(3))
- תקנות הביטוח הלאומי (גבייה) (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_הביטוח_הלאומי_(גביית_דמי_ביטוח)קבוע בתקנות (תקנה 2)
המע"מ של השנה. בשנה הוא גובה מהלקוחות 54,665 ש"ח מע"מ, 18% מהמחזור, ומקזז 1,464 ש"ח, המע"מ שבהוצאות שמגיעות אליו בחשבוניות מס (תת-פרק 3.3). הוא מעביר 53,201 ש"ח, בשישה דוחות, בממוצע כ-8,867 ש"ח לדוח. הכסף הזה עובר דרכו: הוא לא חלק מההכנסה שלו (תת-פרק 7.1).
החישוב של תת-פרק 6.1 ושל תת-פרק 8.3, על השנה כולה:
| המחזור, לפני מע"מ | 303,692 ש"ח |
|---|---|
| פחות ההוצאות | 18,000 ש"ח |
| הרווח | 285,692 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות, ב-7.7% עד המדרגה המופחתת וב-18% מעליה | 39,366 ש"ח |
| מס הכנסה, אחרי נקודות הזיכוי של תושב | 41,971 ש"ח |
| מס הכנסה ודמי ביטוח לשנה | 81,337 ש"ח |
ועוד ההפקדה לפנסיה חובה, 14,044 ש"ח, החובה המרבית של 2026, עד 31 בדצמבר (תת-פרק 8.8). את שיעור המקדמות של 2026 קבע פקיד השומה בפנקס, וההפרש בין מה ששילם במקדמות לבין המס של השנה מתיישב בדוח השנתי (תת-פרק 6.3). החישוב הוא של הספר.
כמה מהכסף אינו שלו. בשנה נכנסים לחשבון שלו 358,357 ש"ח, עם המע"מ. מתוכם 53,201 ש"ח הם המע"מ שהוא מעביר, ו-81,337 ש"ח מס הכנסה ודמי ביטוח: יחד 134,538 ש"ח, כ-38 אחוזים מכל מה שנכנס, או כ-11,212 ש"ח בחודש. את החלק הזה שמים בצד כשהכסף נכנס, ולא מחפשים אותו ביום התשלום; זה אותו היגיון שבשני ההרגלים של תת-פרק 9.2. ההפקדה לפנסיה באה על זה, אבל היא חיסכון שלו. המחשבון של תת-פרק 6.8 עושה את החשבון הזה על המספרים שלכם, עם הפנסיה חובה. החישוב הוא של הספר.
המקדמות, כשהשנה הזו תהיה הבסיס. בחשבון של הספר, המס של השנה הוא 41,971 ש"ח, כ-3,498 ש"ח בחודש. השיעור שבפנקס נגזר מההשנה הקובעתשנת המס האחרונה שההכנסה בה נשומה עד 1 בינואר של שנת המס שבה משלמים את המקדמות (סעיף 174 לפקודה). המקדמות נקבעות לפי המס שלה, ובשיטה לפי מחזור, גם לפי המחזור שלה.במילון המונחים של קמה, השנה האחרונה שנשומה עד 1 בינואר של שנת המקדמות, ולכן בינואר 2027 הוא עוד נשען על שנה קודמת: הדוח על 2026 מוגש רק ב-2027. כש-2026 תהיה השנה הקובעת, השיעור ייגזר ממנה, וסכום המקדמות השנתי, בחשבון של הספר, יהיה יותר מ-35,000 ש"ח: הן לא יעמדו בתנאי של מקדמות אחת לחודשיים, ויישארו חודשיות (סעיף 174 לפקודה; תקנות 1 ו-2(ב) לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור; תת-פרק 6.3). דמי הביטוח של השנה הם כ-3,280 ש"ח בחודש. אלה חישובים של הספר; את השיעור בפועל קובע פקיד השומה בפנקס.
הספרים והדוח. הספרים של יוסי הם אלה של תוספת ה' או של תוספת י"א (תת-פרק 9.1). החשבוניות שלו יוצאות מתוכנה, ולכן, בקריאה שלנו, יש לו מערכת חשבונות ממוחשבת לעניין טופס 6111 (סעיף 240ב(ג)); והמחזור שלו עם מע"מ מעל 300,000 ש"ח, הסף בדוח על 2025, ולכן הוא מגיש את הטופס. הסף לדוח על 2026 עוד לא פורסם.
ואילו היה חברה. בקצרה, כי פרק 10 עובר על המסלול כולו. אותה שנה, באותה עבודה, נראית כך בשני המבנים:
| עוסק מורשה | חברה בע"מ | |
|---|---|---|
| מע"מ | דוח כל חודשיים, שישה בשנה | החברה נרשמת תמיד כעוסק מורשה (תקנה 13(7) לתקנות הרישום), ובאותו מחזור גם היא מדווחת כל חודשיים |
| מס על הרווח | מס הכנסה לפי המדרגות, ומקדמות | מס חברות של 23% (סעיף 126(א)), ומקדמות (סעיף 175) |
| יוסי עצמו | דמי ביטוח לאומי כעובד עצמאי, ופנסיה חובה | אם הוא עובד של החברה: החברה מנכה ממשכורתו, מדווחת ומשלמת עד ה-16 בחודש (תקנה 11(א)) ונותנת לו טופס 106 עד 31 במרץ. בדמי ביטוח לאומי ובריאות הוא בעל שליטה, בטור נפרד: חלק העובד, כולל דמי בריאות, 4.25% עד המדרגה המופחתת ו-11.96% מעליה, וחלק המעסיק 4.46% ו-7.38% |
| הספרים | תוספת ה' או י"א, בלי הנהלת חשבונות כפולה במחזור הזה | דוחות כספיים שנתיים עם מאזן ודוח רווח והפסד, שרואה החשבון המבקר מבקר, בתוך 6 חודשים מ-31 בדצמבר, אלא אם התקנון קובע תקופה אחרת (סעיף 172 לחוק החברות) |
| הדוח השנתי | טופס 1301 עם 1320 ו-6111, עד 31 במאי | דוח שבשנה שבה הייתה לחברה הכנסה רואה חשבון מאשר אותו (סעיף 131(א)(5) ו-(ג)), עד 30 באפריל, או עד 31 במאי כשהוא מבוסס על הנהלת חשבונות כפולה או שהחברה חייבת בדוח מקוון (סעיף 132(א) ו-(ב)(1), (1א)), עם 6111; ודוח 126 על המשכורות, עד 30 באפריל (סעיף 166(ב)) |
| רשם החברות | - | דוח שנתי, ואגרה שנתית של 1,338 ש"ח בתשלום עד 31 במרץ (תת-פרק 3.5) |
| הכסף ליוסי | הרווח, אחרי המס | משכורת, או דיבידנד שעליו 30% לבעל מניות מהותי (סעיף 125ב(2)), ועוד הכללים של חברת מעטים |
השיעורים של בעל שליטה הם של חוזר המעסיקים של ביטוח לאומי לשנת 2026 (חוזר 1522), וזהים לעמוד השיעורים לשכירים.
מקורות (5)
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 126(א))
- תקנות הניכוי ממשכורת (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(ניכוי_ממשכורת_ומשכר_עבודה)קבוע בתקנות (תקנה 11(א)), במועדים שבלוח השנתי
- ביטוח לאומי: שיעורי שכירים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/לעובדים שכירים.aspxהוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק); בעמוד השיעורים לשכירים מ-1 בינואר 2025 (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522)
- חוק החברות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_החברותקבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות)
- רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/reports/companies-fee-rates-2020/he/companies-fee-rates-2025.pdfתעריף 2026
רק כדי לראות את השלבים של תת-פרק 3.5 על המספרים שלו: נניח שכל הרווח, 285,692 ש"ח, נשאר בחברה, ומחולק ליוסי כדיבידנד, בלי משכורת.
| רווח החברה לפני מס | 285,692 ש"ח |
|---|---|
| מס חברות, 23% | 65,709 ש"ח |
| מה שנשאר לחלוקה | 219,983 ש"ח |
| מס דיבידנד לבעל מניות מהותי, 30% | 65,995 ש"ח |
| מה שמגיע ליוסי | 153,988 ש"ח |
מכל שקל של רווח שמחולק כך, כ-46 אחוזים הולכים למס. זו לא התמונה של חברה, אלא רק שני השלבים שלה: בחברה אפשר גם משכורת, ואז חלים עליה מס הכנסה ודמי הביטוח של בעל שליטה; ולא נכללו כאן דמי ביטוח, מס יסף, הכללים של חברת מעטים (סעיפים 62א ו-81ב), עלות רואה החשבון המבקר והאגרה. תת-פרק 10.4 עושה את ההשוואה בין משכורת לדיבידנד. החישוב הוא של הספר.
10חלק ה - השוטף והצמיחה
חברה בע"מ: המסלול המלא
מתי חברה עדיפה, איך רושמים אותה, איך מושכים ממנה כסף, ומה החובות השנתיות.
הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך.
חברה היא אדם שני שאתם יוצרים: יש לה תיקים משלה, מס משלה וחובות שנתיות משלה. תת-פרק 3.5 הציג אותה בקצרה; הפרק הזה עובר על המסלול כולו. הוא מתחיל במבחנים שמכריעים אם חברה מתאימה, ובאגדות הנפוצות עליה; עובר לרישום ברשם החברות, כולל רישום מקוון בלי עורך דין, ולתיקים שנפתחים אחריו; מראה, על שנה אחת של עומר ורות, איך כסף יוצא מחברה בשלוש דרכים, וכמה ממנו מגיע אליהם בכל אחת; ומסתיים בחובות של כל שנה ובהסכם בין המייסדים.
לפני שמתחילים
- התשובות שלכם לארבע השאלות של תת-פרק 3.5: משקיעים, סיכון, רווח שנשאר בעסק, ולקוח אחד.
- מי יהיו בעלי המניות, באיזה חלק כל אחד, ומי יכהן כדירקטור.
- גישה למערכת ההזדהות הלאומית, אם תרשמו את החברה בעצמכם.
- הערכה של הרווח בשנה הראשונה והשנייה, וכמה ממנו תצטרכו למשוך למחיה (פרק 2).
10.1 מתי חברה עדיפה: המבחנים, לא האגדות
נוגע ל:חברה בע"מ
חברה בע"מאישיות משפטית נפרדת מבעליה. החובות שלה הם שלה, ואחריות בעלי המניות מוגבלת לפי התקנון, עם חריגים. החברה משלמת מס חברות על הרווח, ובעלי המניות משלמים מס נוסף כשהרווח מחולק להם.במילון המונחים של קמה היא אדם נפרד. בלשון החוק, היא "אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד" (סעיף 4 לחוק החברות). מכאן כל ההבדלים: החוזים, הנכסים, החובות וההכנסה הם שלה, לא שלכם, והיא משלמת מס חברות משלה. ומכאן גם השאלה הנכונה. אין מחזור שמעליו חברה "משתלמת"; יש כמה סיבות ממשיות לפתוח חברה, ולכל סיבה יש מחיר.
המבחנים, אחד אחד.
- משקיעים או שותפים שיחזיקו חלק בעסק. משקיע קונה מניות, ולעוסק אין מניות. מי שמתכנן גיוס, או רוצה שכל שותף יחזיק מניות שאפשר למכור ולהעביר, צריך חברה (פרק 11).
- סיכון שאפשר להפריד מכם. החוב של החברה הוא החוב שלה, לא שלכם. אבל ההגנה הזו נעצרת בשני מקומות: ערבות אישית שחתמתם עליה מחייבת אתכם, ובית משפט רשאי, במקרים חריגים, לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, "אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן" (סעיף 6 לחוק החברות; תת-פרק 3.5).
- רווח שיישאר בעסק. על רווח שנשאר בחברה משולם עכשיו רק מס החברות, 23% (סעיף 126(א) לפקודת מס הכנסה). השלב השני, המס על דיבידנדחלוקה של רווח מהחברה לבעלי המניות, אחרי מס החברות. היא ממוסה בנפרד: 25% ליחיד, ו-30% לבעל מניות מהותי, שמחזיק 10% או יותר., משולם רק כשהכסף יוצא אליכם. מי שצריך את רוב הרווח למחיה משלם את שני השלבים מיד; מי שמשאיר אותו לפיתוח, לעובדים או למלאי, דוחה את השלב השני. ומ-2025 גם לרווח שנשאר בחברה יש מחיר (תת-פרק 10.4).
- עלות ההחזקה. אגרת רישום, אגרה שנתית, דוח שנתי למס הכנסה, שבשנה שבה הייתה לחברה הכנסה רואה חשבון מאשר אותו (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה), ובדרך כלל גם רואה חשבון מבקררואה החשבון שהחברה ממנה, בלתי תלוי בה, כדי לבקר את הדוחות הכספיים השנתיים שלה (סעיפים 154 ו-160 לחוק החברות). חברה לא פעילה רשאית, בתנאים, שלא למנות אותו (סעיף 158). לדוחות הכספיים (תת-פרק 10.5). אלה הוצאות קבועות, ומשלמים אותן גם בשנה חלשה.
- הפסד בהתחלה. אצל עוסק, הפסד מהעסק מקוזז מול כל ההכנסה החייבת שלו מכל מקור באותה שנה, גם מול משכורת (סעיף 28(א) לפקודה). הסעיף מקזז הפסד מול הכנסה "של אותו אדם", והחברה היא אדם אחר; לכן, בקריאה שלנו, הפסד של החברה נשאר בה, ולא מקטין את המס על משכורת שלכם ממקום אחר.
ומבחן אחד שמכוון הרחק מחברה. מי שכל העבודה שלו היא שירות אישי ללקוח אחד, מהסוג שעובד עושה למעסיק, לא משנה את המס כשהוא עושה אותה דרך חברה: הפקודה רואה בהכנסה כזו משכורת שלו (תת-פרק 10.4).
| מה אומרים | מה החוק אומר |
|---|---|
| "בחברה משלמים רק 23%" | על רווח שנשאר בחברה, כן. כשהוא מחולק, בעל מניות מהותי משלם עוד 30% על מה שנשאר (סעיף 125ב). מכל שקל של רווח שמחולק כולו, כ-46 אגורות הולכות למס, עוד לפני מס יסף (תת-פרק 3.5). |
| "בחברה אפשר להוציא יותר הוצאות" | אותו מבחן חל על כל אדם, יחיד או חברה: הוצאות שיצאו "כולן בייצור הכנסתו... ולשם כך בלבד" (סעיף 17). ובחברה של מעטים, כנגד הכנסה מהעבודה של בעל השליטה, מותרות לפעמים פחות הוצאות, רק אלה שהיו נחוצות להשגת אותה הכנסה (סעיף 62א(ג1)). |
| "מעל מחזור מסוים חייבים לפתוח חברה" | לא מצאנו כלל כזה, לא בפקודה, לא בחוק מע"מ ולא בחוק החברות. קווי המחזור שבחוק מעבירים מעוסק פטור לעוסק מורשה (תת-פרק 7.5), לא לחברה. |
| "חברה מגינה עליי מכל חוב" | לא מחוב שערבתם לו אישית, ולא במקרים של סעיף 6 לחוק החברות. וגם דירקטור נושא באחריות אישית במקרים שהחוק קובע, למשל לעיצום כספי שהחברה לא שילמה (תת-פרק 10.5). |
| "בחברה המע"מ אחר" | חברה שעוסקת בעסקאות נרשמת תמיד כעוסק מורשה, גם במחזור קטן (תקנה 13(7) לתקנות מע"מ (רישום)). השיעור, החשבוניות והדוחות הם של עוסק מורשה (פרק 7). |
עומר ורות עונים על המבחנים. הם בונים מוצר תוכנה שנמכר להרבה לקוחות בחו"ל, ומתכננים לגייס משקיעים: המבחן הראשון לבדו מכוון אותם לחברה. את רוב הרווח של השנה השנייה הם יצטרכו למחיה, ולכן הדרך שבה הכסף יוצא מהחברה תקבע כמה ממנו יגיע אליהם (תת-פרק 10.4). ואת ההפסד הצפוי בשנה הראשונה הם מקבלים בעיניים פתוחות: הוא יישאר בחברה.
ויוסי, היועץ? בתת-פרק 9.7 ראינו מה נשאר מהרווח שלו אחרי שני השלבים של חברה. מה שיכריע אצלו אינו גודל הרווח אלא המבחנים כאן: אין לו משקיעים, את רוב הרווח הוא צריך למחיה, ואם יום אחד 70% או יותר מההכנסה יגיעו מלקוח אחד, על עבודה שלו, הכלל של סעיף 62א עלול לחול עליו (תת-פרק 10.4).
להרחבה באתרעוסק פטור או חברה בע"מ?מה משתנה בין עוסק לחברה: מס, דיווחים, אחריות ועלויות, ומה זה אומר למי שרק מתחיל.10.2 רישום ברשם החברות צעד אחר צעד
נוגע ל:חברה בע"מ
הרישום מקוון, בחוק. בקשה לרישום חברה מוגשת לרשם "בדרך של תקשורת אלקטרונית", ומצורפים לה התקנוןהמסמך שהחברה נרשמת איתו, ובו לפחות השם, המטרות, הון המניות הרשום והגבלת האחריות (סעיף 18 לחוק החברות). דינו כדין חוזה בין החברה לבעלי המניות, וביניהם לבין עצמם (סעיף 17). והצהרות הדירקטורים הראשונים (סעיף 8(א) לחוק החברות); בקשה על נייר אפשרית רק כשהרשם מתיר אותה בנסיבות שמצדיקות זאת (סעיף 8(ב)). הבקשה עצמה כוללת הצהרה של כל אחד מבעלי המניות הראשונים (תקנה 1 לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים)).
שתי דרכים להגיש, ואחת מהן בלי עורך דין. בעבר, עורך דין היה צריך לאמת את זהות החותמים על התקנון. היום, לפי סעיף 23(ב) לחוק החברות, את הזהות מאמת עורך דין, "או שהיא תאומת בדרך מקוונת". מ-2021, תקנות 16א ו-16ב מאפשרות לבעל מניות להגיש את הבקשה המקוונת בעצמו: הוא מזדהה במערכת ההזדהות הלאומית או בכרטיס חכם, ומי שמגיש בקשה מקוונת פטור מחתימה עליה ומאימות החתימה (תקנה 16א(ב1)). רשות התאגידים קוראת לשירות הזה "רישום חברה בקליק": רישום מקוון "ללא צורך באימות מסמכי תקנון והצהרות על ידי עורכי דין".
- חברה של אדם אחד. בעל מניות יחיד שהוא גם הדירקטור היחיד מגיש לבד: התקנון ממולא במערכת, וההצהרות שלו כבעל מניות וכדירקטור הן חלק מהבקשה (תקנה 16ב(ג)).
- כמה מייסדים. הראשון ממלא את הבקשה ואת התקנון ומשלם, וכל בעל מניות וכל דירקטור מאשרים אותה במערכת, כל אחד בהזדהות שלו. לפי ההנחיות של רשות התאגידים, אם לא כולם אישרו בתוך 10 ימים מסיום תשלום האגרה, הבקשה מבוטלת.
- התנאים, לפי ההנחיות. בעלי המניות והדירקטורים הם אזרחים ישראליים; בחברה של אדם אחד, בעל המניות אינו תאגיד; התקנון הוא התקנון המובנה של המערכת, עם תוספת חופשית קצרה; והקצאה משותפת בנאמנות נרשמת בהגשה רגילה. בעל מניות או דירקטור שאינו אזרח ישראלי נרשם דרך עורך דין, עם מסמכים סרוקים ומאומתים.
| מקוון, בלי עורך דין | דרך עורך דין | |
|---|---|---|
| מי מגיש | בעל מניות | עורך דין |
| זיהוי | ההזדהות הלאומית או כרטיס חכם, בלי חתימה ובלי אימות | עורך הדין מאמת את זהות החותמים (סעיף 23(ב)) |
| התקנון | התקנון המובנה של המערכת | תקנון שנוסח לחברה |
| מי יכול | אזרחים ישראליים, בלי הקצאה משותפת בנאמנות | כולם, גם בעלי מניות ודירקטורים זרים |
| אגרה | 2,559 ש"ח | 2,559 ש"ח בבקשה מקוונת, 3,123 ש"ח בבקשה שאינה מקוונת |
מקורות (1)
- רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/reports/companies-fee-rates-2020/he/companies-fee-rates-2025.pdfתעריף 2026
השם. חברה רשאית להירשם בכל שם, בכפוף לחוק (סעיף 25), ושם של חברה בערבון מוגבל מסתיים ב"בערבון מוגבל" או ב"בע"מ" (סעיף 26). הרשם לא ירשום שלושה סוגי שמות (סעיף 27): שם זהה לשם של תאגיד רשום, או דומה לו עד כדי הטעיה; סימן מסחר רשום בתחום שדומה למטרות החברה, או שם דומה לו עד כדי הטעיה, אלא בהסכמה בכתב של בעל הסימן; ושם שהרשם סבור שיש בו תרמית או הטעיה. גם שם שעלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו לא יירשם (סעיף 28). בבקשה מציינים שלושה שמות בעברית, לפי סדר העדיפות, ומנוע השמות (נפתח בחלון חדש) של רשות התאגידים בודק בחינם, אבל לדבריה הבדיקה "מהווה אינדיקציה בלבד": השם נבחן רק עם הבקשה.
מה מחליטים לפני שממלאים. התקנון חייב לכלול ארבעה פרטים: שם החברה, המטרות, הון המניות הרשום והגבלת האחריות (סעיף 18); את המטרות אפשר לנסח "לעסוק בכל עיסוק חוקי" (סעיף 32). את כל השאר החוק משלים בהוראות ברירת מחדל, ורשות התאגידים מפרסמת מסמך שמפרט אותן. אין "תקנון מצוי" לחברה חדשה: לפי חוק החברות, התקנון המצוי הישן חל רק על חברות שנרשמו לפני שהחוק נכנס לתוקף (סעיף 368). ועוד ארבע החלטות:
- בעלי המניות וההון. מספר המניות לסוגיהן (סעיף 33), עם ערך נקוב או בלעדיו (סעיף 34). החוק לא קובע הון מינימלי, ולא מצאנו דרישה כזו ברישום.
- הדירקטורים. בחברה פרטית מכהן לפחות דירקטור אחד (סעיף 219(ב)). קטין, פסול דין ומי שנמצא בהליך חדלות פירעון ולא הופטר לא יתמנו (סעיף 227).
- שלוש הגבלות. התקנון המובנה שואל אם החברה מגבילה העברת מניות, אוסרת הצעה לציבור ומגבילה את מספר בעלי המניות. לפי ההנחיות, רק "כן" בשלושתן פוטר מצירוף מאזן לדוח השנתי לרשם (סעיף 175).
- משרד רשום ומען דיגיטלי. משרד רשום בישראל מיום הרישום (סעיף 123), ומען דיגיטלי: כתובת דואר אלקטרוני, ועוד מספר טלפון נייד או כתובת דואר אלקטרוני נוספת (סעיף 123א). על שינוי בהם, בבעלי המניות או בדירקטורים מדווחים לרשם בתוך 14 ימים.
רישום החברה, צעד אחר צעד
0 מתוך 8
מה שנעשה לפני הרישום. חוזה שנחתם בשם החברה לפני שנרשמה, החברה רשאית לאשר אחרי שנרשמה. מי שהתקשר עם היזם וידע שהחברה עוד לא קיימת רשאי לראות ביזם את הצד לחוזה, או לחזור בו ולתבוע ממנו את נזקו, אם החברה לא אישרה את החוזה בתוך שנה מיום שנחתם, או בתוך 30 ימים מיום שדרש ממנה לאשר, או אם ברור שהחברה לא תתאגד והוא הודיע על כך ליזם 30 ימים מראש; השניים רשאים להסכים אחרת (סעיפים 12 ו-13 לחוק החברות). וכלפי מי שלא ידע שהחברה עוד לא קיימת, היזם מחויב מלכתחילה (סעיף 14).
עומר ורות. שניהם אזרחים ישראליים, ושניהם יהיו דירקטורים, עם חצי מהמניות כל אחד. רות ממלאת את הבקשה ומשלמת, עומר מאשר באותו ערב, ותעודת ההתאגדות מגיעה לדואר האלקטרוני של רות, כמגישה, כשהחברה נרשמת. את הצעדים האלה הם עושים בעצמם; קמה לא רושמת חברות ולא מגישה בקשות לרשם.
10.3 אחרי הרישום: מע"מ, מס הכנסה, ניכויים וביטוח לאומי
נוגע ל:חברה בע"מ
תעודת ההתאגדות לא פותחת לבדה אף תיק. אחריה נפתחים ארבעה: מס הכנסה וניכויים, יחד בטופס אחד; מע"מ; ותיק המעסיק בביטוח לאומי, שנפתח אוטומטית. ולצידם, חשבון הבנק של החברה. והסדר חשוב: מספר תיק ניכוייםתיק במס הכנסה שדרכו עסק מעביר לרשות המסים מס שנוכה מתשלומים לאחרים, למשל משכר של עובדים. עסק שמעסיק עובדים פותח גם תיק כזה, ולפי רשות המסים גם עסק ששוכר נכס לפעילות העסקית. למי שמעסיק עובדים, ביטוח לאומי פותח תיק מעסיק מעצמו. הוא אחד הפרטים שטופס הרישום למע"מ מבקש (תקנה 2(ב) לתקנות מע"מ (רישום)).
| התיק | איך פותחים | מתי | המשמעות |
|---|---|---|---|
| מס הכנסה וניכויים | טופס 4436, אחד לשני התיקים. באופן מקוון רק דרך מייצג שמקושר לשע"מ; אחרת בדואר אלקטרוני, בדואר או בסניף, בתור | לפני שמתחילים לפעול | החברה נישום נפרד, ומעסיקה כשהיא משלמת משכורת |
| מע"מ | טופס 821, עם החלקים של חברה, דרך מייצג או במשרד מע"מ, בתור. השירות חינם | לא יאוחר מהיום שבו מתחילה הפעילות (תקנה 2(א)(2)) | עוסק מורשה, תמיד (תקנה 13(7)) |
| מעסיק בביטוח לאומי | נפתח אוטומטית, לפי הנתונים שמגיעים ממס הכנסה | בתוך שבועיים מהיום שהחברה הפכה למעסיק (תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום)) | דיווח ותשלום בעד העובדים, כולל בעלי שליטה שמקבלים משכורת |
| חשבון בנק | בבנק, לפי מה שהחוק מחייב אותו לבקש | לפני הרישום במע"מ: אישור על חשבון הוא אחד המסמכים | החשבון של החברה, לא שלכם |
מס הכנסה וניכויים: טופס 4436. שמו של הטופס הוא "פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ו/או בניכויים", והוא פותח את שני התיקים יחד. לפי עמוד השירות של רשות המסים, אפשר להגיש אותו באופן מקוון רק דרך מייצג שמקושר לשע"מ, עבור מס הכנסה, ניכויים ומע"מ; בלי מייצג, מגישים אותו בדואר אלקטרוני, בדואר או בסניף. רשימת מסמכים אחידה אין: "כל תאגיד נדרש לצרף מסמכים שונים", כותבת רשות המסים; הטופס עצמו מבקש לצרף את תעודת ההתאגדות. שירות מקוון עצמי לחברה, כמו הבקשה המקוונת של עוסק פטור (תת-פרק 4.3), לא מצאנו.
מע"מ: טופס 821. חברה רשומה היא אחת הקבוצות שהמנהל רושם כעוסק מורשה, גם כשהמחזור שלה קטן (תקנה 13(7)). למשרד מע"מ מביאים, לפי המדריך לעוסק החדש של רשות המסים, את טופס 821 עם 821א, תעודת ההתאגדות מרשם החברות, "פרוטוקול בעלי זכות חתימה לכל דבר ועניין", תעודות הזהות של הדירקטורים, חוזה שכירות או רכישה של המקום, אישור על חשבון בנק של החברה והוכחה לפעילות הצפויה. מה ממלאים בטופס עצמו, שדה אחר שדה: תת-פרק 4.4.
ניכויים: כשהחברה משלמת משכורת. משכורת לבעל שליטה היא משכורת ככל משכורת, והחברה מנכה ממנה מס כמו כל מעסיק (סעיף 164 לפקודה). החברה מדווחת בטופס 0102 ומשלמת את המס שניכתה עד ה-16 בכל חודש (תקנה 11 לתקנות הניכוי ממשכורת). לפי תקנה 2(א)(3) לתקנות מס הכנסה (מועד לתשלום ניכויים ומסים), המנהל רשאי לאשר דיווח דו-חודשי למי שמנכה לראשונה בשנת המס. כל עובד מקבל טופס 106 עד 31 במרץ, והדוחות השנתיים 126 (משכורות) ו-856 (תשלומים אחרים שחלה עליהם חובת ניכוי) באופן מקוון עד 30 באפריל (סעיף 166(ב) לפקודה).
ביטוח לאומי: תיק מעסיק. לתיק הזה אין טופס פתיחה. לפי ביטוח לאומי, הוא "מקבל את המידע על פתיחת התיק ומספרו ממס הכנסה, ופותח תיק למעסיק החדש אוטומטית", ושולח הודעה, שאלון ושובר תשלום. הדיווח בעד העובדים מקוון, עד ה-15 בכל חודש בעד החודש שקדם לו: באתר ביטוח לאומי, בתוכנת השכר או דרך מייצג (סעיף 355(א1) לחוק הביטוח הלאומי); את התשלום אפשר לבצע גם בבנק, בטופס 102. שימו לב לשני תאריכים שונים: ה-15 לביטוח לאומי, וה-16 למס הכנסה.
בעל שליטה שמקבל משכורת. בעל שליטהמי שמחזיק 10% לפחות מהון המניות, מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, או שיש לו הזכות למנות מנהל (סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה). ביטוח לאומי משתמש באותה הגדרה. בחברת מעטיםחברה שבשליטת חמישה בני אדם לכל היותר, שאינה חברה בת ושאין לציבור עניין ממשי בה (סעיף 76 לפקודת מס הכנסה). חברה של אדם אחד או של שני שותפים, שאינה חברה בת, עונה להגדרה הזו, וחלים עליה כללי מס משלה. שעובד בה מדווח כעובד, בטור נפרד ובשיעורים נמוכים משל עובד רגיל: 4.25% חלק העובד ו-4.46% חלק המעסיק עד 7,703 ש"ח לחודש, ו-11.96% ו-7.38% מעליה. השיעורים נמוכים כי שני ענפים לא חלים עליו: "הוראות פרקים ז׳ ו־ח׳ לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים" (סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי). פרק ז' הוא ביטוח אבטלה, ופרק ח' ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון; ובלשון ביטוח לאומי, בעל שליטה "לא זכאי לדמי אבטלה גם אם הוא עובד בה כשכיר". כדי לקבוע אם בעל שליטה שדווח כשכיר הוא עובד של החברה, ביטוח לאומי משתמש בשאלון, טופס 6106.
חשבון הבנק. מה הבנק מבקש מחברה קבוע בצו איסור הלבנת הון לתאגידים בנקאיים (סעיף 3(א)(3)): העתק מאושר של תעודת ההתאגדות ושל מסמכי היסוד, אישור עורך דין על קיום החברה או בדיקה של הבנק במרשם, החלטה של האורגן המוסמך על פתיחת החשבון, והחלטה על מורשי החתימה, או אישור עורך דין עליהם; ובנוסף, הצהרה על בעל השליטה (סעיף 4(ב)). מאז 29 בדצמבר 2020, בנק ישראל מאפשר לתאגידים, ובהם חברות, לפתוח חשבון באופן מקוון. אם הבנק שלכם מציע זאת, בודקים מולו.
- 4436פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ו/או ניכוייםהתיק במס הכנסה של חברה, עמותה או תאגיד אחרבאופן מקוון רק דרך מייצג מקושר; אחרת במייל, בדואר או בסניף · נוסח 8.2016לטופס הרשמי, טופס 4436 (נפתח בחלון חדש)
- 821רישום לצרכי מס ערך מוסףרישום במע"מ: עוסק מורשה, וגם עוסק פטור שנרשם במשרד. לחברות ולשותפויות יש בו חלקים נוספיםבמשרד מע"מ האזורי, בתור שנקבע מראש, או דרך מייצגלטופס הרשמי, טופס 821 (נפתח בחלון חדש)
- 6106שאלון לקביעת מעמד בעל שליטה בחברת מעטיםהשאלון שלפיו ביטוח לאומי קובע אם בעל שליטה שדווח כשכיר בחברה שלו הוא עובד שלהבאתר ביטוח לאומי: ממלא אותו מבוטח שהועסק או דווח כשכיר בחברת מעטיםלטופס הרשמי, טופס 6106 (נפתח בחלון חדש)
החודש הראשון של עומר ורות. הם פונים לרואת חשבון שמקושרת לשע"מ, והיא מגישה בשמם את טופס 4436 ואת הרישום במע"מ, עם תעודת ההתאגדות, הפרוטוקול על מורשי החתימה ואישור על חשבון החברה. תיק המעסיק בביטוח לאומי נפתח אוטומטית, והם ממלאים ומחזירים את השאלון שמגיע איתו. מהמשכורת הראשונה, החברה מדווחת ומשלמת בשני תאריכים: ה-15 וה-16.
להרחבה באתרתיק ניכוייםמתי צריך תיק ניכויים, איך פותחים אותו, ומה מדווחים בו כל חודש.10.4 שכר, דיבידנד ומס חברות: הדוגמה של עומר ורות
נוגע ל:חברה בע"מ
שתי דלתות יציאה. הכסף בחברה שייך לחברה. הוא יוצא אליכם בעיקר באחת משתי דרכים, ולכל אחת מחיר אחר:
- משכורת. הוצאה של החברה, שמקטינה את הרווח שלה ואת מס החברות (סעיף 17), והכנסת עבודה שלכם (סעיף 2(2)), עם מדרגות המס ונקודת זיכויסכום קבוע, 2,904 ש"ח בשנה, שמקזזים מהמס שחושב לפי המדרגות, ולא מההכנסה (סעיף 33א). לכל תושב ישראל שתי נקודות ורבע, לאישה עוד חצי, ויש נקודות נוספות בתנאים, למשל על ילדים, על תואר ועל שחרור משירות.במילון המונחים של קמה של פרק 6. עליה משלמים דמי ביטוח לאומי של בעל שליטה, חלק עובד וחלק מעסיק, ודמי ביטוח בריאות מחלק העובד (תת-פרק 10.3).
- דיבידנד. רווח שהחברה כבר שילמה עליו 23% מס חברות, ומחלקת לבעלי המניות. החברה מנכה ממנו 30% לבעל מניות מהותי, או 25% ליחיד אחר, ומעבירה את המס עד ה-16 בחודש שאחרי (תקנות 2 ו-13 לתקנות הניכוי מדיבידנד). דמי ביטוח לאומי אין עליו: הכנסה שחייבת במס לפי סעיף 125ב לא נחשבת הכנסה לעניין דמי ביטוח (סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי), ובקריאה שלנו את חוק ביטוח בריאות, גם לא דמי ביטוח בריאות.
ומעל שניהם, מס יסף (בחוק: מס נוסף על הכנסות גבוהות) על הכנסה חייבת שעוברת 721,560 ש"ח בשנה: 3% על החלק שמעל, ועוד 2% על חלק ההכנסה ההונית, כמו דיבידנד, שעובר את הסף לבדו (סעיף 121ב). ממשכורת שעוברת את חלקו החודשי של הסף המעסיק מנכה גם את מס היסף במקור; מדיבידנד הוא לא מנוכה, ומה שלא נוכה נסגר בדוח השנתי של בעל המניות.
השנה של עומר ורות, בשלוש דרכים. בשנה השנייה, הרווח של החברה לפני משכורות לשניהם הוא 600,000 ש"ח. זו הנחה של הדוגמה, וכל השאר הוא חשבון לפי השיעורים של 2026: עומר עם 2.25 נקודות זיכוי, ורות, כאישה, עם חצי נקודה נוספת (סעיפים 34, 36 ו-36א). שלוש הדוגמאות שמתחת מוציאות את אותו רווח אליהם בשלוש דרכים, עד השקל האחרון.
| רווח החברה | 600,000 ש"ח |
|---|---|
| מס חברות, 23% | 138,000 ש"ח |
| הדיבידנד לשניהם | 462,000 ש"ח |
| מס דיבידנד לבעלי מניות מהותיים, 30% | 138,600 ש"ח |
| מה שמגיע לשניהם יחד | 323,400 ש"ח |
מכל שקל של רווח, כ-46 אגורות הולכות למס. החברה לא שילמה דמי ביטוח, ולכן לא נצברה להם זכאות דרכה. כתושבים הם עדיין חייבים בדמי ביטוח לפי המעמד שלהם, והדוגמה לא כוללת אותם.
| רווח החברה לפני משכורות | 600,000 ש"ח |
|---|---|
| המשכורות של שניהם, לשנה | 360,000 ש"ח |
| דמי ביטוח, חלק המעסיק | 21,170 ש"ח |
| רווח החברה אחרי המשכורות | 218,830 ש"ח |
| מס חברות, 23% | 50,331 ש"ח |
| מס דיבידנד, 30%, על מה שנשאר | 50,550 ש"ח |
| מס הכנסה על המשכורות של שניהם | 36,264 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות, חלק העובד | 28,802 ש"ח |
| מה שמגיע לשניהם יחד | 412,883 ש"ח |
מכל שקל של רווח, כ-31 אגורות הולכות למס ולדמי ביטוח. מס ההכנסה של רות, 17,406 ש"ח, נמוך משל עומר, 18,858 ש"ח, בגלל חצי נקודת הזיכוי.
המשכורת שמכלה את כל הרווח: שתי המשכורות ודמי הביטוח של המעסיק עליהן שווים לרווח, ולחברה לא נשאר רווח למס.
| רווח החברה לפני משכורות | 600,000 ש"ח |
|---|---|
| המשכורות של שניהם, לשנה | 563,791 ש"ח |
| דמי ביטוח, חלק המעסיק | 36,209 ש"ח |
| רווח החברה אחרי המשכורות | 0 ש"ח |
| מס הכנסה על המשכורות של שניהם | 88,879 ש"ח |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות, חלק העובד | 53,176 ש"ח |
| מה שמגיע לשניהם יחד | 421,736 ש"ח |
מכל שקל של רווח, כ-30 אגורות הולכות למס ולדמי ביטוח.
| א: הכול דיבידנד | ב: משכורת ודיבידנד | ג: הכול משכורת | |
|---|---|---|---|
| מס חברות | 138,000 | 50,331 | 0 |
| מס דיבידנד | 138,600 | 50,550 | 0 |
| מס הכנסה על משכורות | 0 | 36,264 | 88,879 |
| דמי ביטוח, מעסיק ועובד | 0 | 49,972 | 89,385 |
| סך הכול למס ולדמי ביטוח | 276,600 | 187,117 | 178,264 |
| מה שמגיע לשניהם | 323,400 | 412,883 | 421,736 |
חישוב של הספר על הנחות הדוגמה. לא נכללו: הפקדות לפנסיה, נקודות זיכוי על ילדים, תואר או שירות, העלות של רואה החשבון והאגרות, ומס יסף, שעומר ורות לא מגיעים אליו; וגם לא דמי הביטוח שהם חייבים בהם כתושבים בדרך א, שבה החברה לא משלמת להם משכורת. והדוגמה מניחה שלא נשאר הפסד מהשנה הראשונה: הפסד כזה מקטין את מס החברות של השנה השנייה (סעיף 28(ב)), ואת הסכום שמותר לחלק (סעיף 302 לחוק החברות).
מה החשבון אומר, ומה לא. על המספרים האלה, דרך א משאירה להם 89,483 ש"ח פחות מדרך ב. הסיבה: בדרך א כל שקל עובר את שני השלבים, כ-46 אחוזים יחד, ואילו משכורת בגובה הזה ממוסה במדרגות הנמוכות והאמצעיות, וגם אחרי דמי הביטוח עליה, החלק שהולך למס ולדמי ביטוח קטן יותר. דרך ג משאירה עוד 8,853 ש"ח, אבל השקלים האחרונים שלה כבר עולים יותר מדיבידנד: מכל שקל שהחברה מוציאה עליהם, כ-47 אגורות הולכות למס ולדמי ביטוח, מול כ-46 אגורות בדיבידנד. ובחשבון של הדוגמה, משכורת שנעצרת בסוף מדרגת ה-20%, 19,000 ש"ח בחודש לכל אחד, והשאר דיבידנד, הייתה משאירה להם 422,639 ש"ח, יותר מכל אחת משלוש הדרכים. ככל שהמשכורת עולה, היא נכנסת למדרגות גבוהות יותר, עד 47% ומס יסף, ודמי הביטוח ממשיכים עד ההכנסה המרבית. ובחברה שמשאירה את הרווח בפנים, המחיר המיידי הוא 23% בלבד: מתוך 600,000 ש"ח, 138,000 ש"ח מס חברות, ו-462,000 ש"ח נשארים בחברה; על רווחים שמצטברים כך לאורך שנים חלים הכללים של 2025 שלמטה. לכן אין כאן כלל, אלא דרך לחשב: החשבון של כל חברה אחר, ומי שקובע משכורת לעצמו עושה את החשבון הזה עם רואה החשבון שלו, על המספרים שלו.
שלושה כללים שנכתבו לחברה כזו. עומר ורות הם בעלי מניות מהותיים (סעיף 88), בעלי שליטה (סעיפים 32(9) ו-75ב(א)(3)), ו"בעלי מניות פעילים", מי שמחזיק 30% לפחות מאמצעי השליטה או שהכנסת החברה נובעת מהיגיעה האישית שלו (סעיף 62א(ד)). החברה שלהם, בשליטה של 5 בני אדם לכל היותר, היא חברת מעטים (סעיף 76). ועל חברת מעטים חלים שלושה כללים:
- מה שהציבור מכנה "חברת ארנק" (סעיף 62א(א)). הכינוי אינו בחוק; בחוק מדובר בחברת מעטים ובבעל שליטה. כשההכנסה של החברה נובעת מפעולות של בעל השליטה בשביל אחר, "מסוג הפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו", היא נחשבת משכורת שלו. וכש-70% או יותר מההכנסה מגיעים משירות שלו, או של קרוב שלו, לאדם אחד, במשך 22 חודשים מתוך 36, רואים בפעולות שלו פעולות של עובד "על אף כל דין או הסכם", מהיום הראשון של השירות, לעניין דיני המס בלבד. הכלל השני לא חל על חברה שמעסיקה 4 מועסקים או יותר. המוצר של עומר ורות נמכר להרבה לקוחות, ולכן הכלל לא מתאר אותם; אילו לקוח אחד היה מביא 70% מההכנסה, על עבודה שלהם, החשבון של הדוגמה כולו היה משתנה.
- רווח שמיוחס לבעל המניות הפעיל (סעיף 62א(א1), מ-1 בינואר 2025). בחברת מעטים ששיעור הרווחיות שלה עלה על 25%, הרווח מ"פעילות עתירת יגיעה אישית" שמעל 25% מההכנסה מאותה פעילות מיוחס לבעל המניות הפעיל, וממוסה אצלו כהכנסה אישית; כך מתארת את הכלל גם רשות המסים, בהוראת ביצוע 9/2026. הכלל חל על כל הכנסה שאינה "הכנסה אחרת"; "הכנסה אחרת" היא, בין היתר, ריבית, דיבידנד, שכר דירה ותמורה ממכירת נכס או זכות במקרקעין. יש לו שני חריגים. אחד מהם, בלשון החוק: אף בעל שליטה בחברה אינו בעל שליטה בחברה אחרת, והרווחים שנצברו בה עד סוף השנה הקודמת לא עלו על 750,000 ש"ח. בשנים שהספר מראה, בקריאה שלנו, עומר ורות בתוך החריג הזה. ואת החריג רשות המסים מציגה אחרת: בהוראת ביצוע 9/2026, הכלל חל רק כשהרווחים שנצברו עד סוף השנה הקודמת עלו על 750,000 ש"ח, בלי תנאי של חברה אחרת. גם לפי הקריאה הזו, הכלל לא חל על עומר ורות. משכורת מקטינה את הרווח, ולכן גם את שיעור הרווחיות.
- רווחים שנשארים בלי חלוקה (סעיפים 81ב ו-81ג, מ-2025). חברת מעטים משלמת כל שנה תוספת מס של 2% על "רווחים עודפים": רווחים נצברים חייבים, בסוף השנה הקודמת, מעל הגבוה מבין 750,000 ש"ח, ההוצאות של השנה (או הממוצע שלהן בשלוש שנים, הגבוה מביניהם), ונוסחה של עלות הנכסים העסקיים. התוספת לא חלה בשנה שבה החברה חילקה דיבידנד של יותר מ-50% מהרווחים העודפים של השנה הקודמת, או של 6% לפחות מהרווחים הנצברים שלה בסוף השנה הקודמת (ובשנת 2025, לפי הוראת מעבר, הספיק גם דיבידנד של 5%, אם חולק עד 30 בנובמבר 2025 והמס עליו שולם עד סוף השנה), וגם לא בשנה שבה ההפסד עלה על 10% מהרווחים הנצברים בסוף השנה הקודמת. והיא מחושבת על הרווחים העודפים פחות הדיבידנד שחולק באותה שנה. היא מדווחת בדוח השנתי של החברה ונושאת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבחוק.
ומה לא מצאנו. כלל שקובע "משכורת סבירה" שבעל שליטה חייב למשוך לעצמו לא מצאנו, לא בפקודה ולא בהוראות של רשות המסים. ואת שאלת הפנסיה על משכורת של בעל שליטה הדוגמה משאירה בחוץ: חובת הפנסיה של עצמאי חלה על הכנסה מעסק ולא על משכורת (סעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018), ותשובה רשמית לשאלה אם צו ההרחבה לפנסיה של עובדים חל על בעל שליטה בחברה שלו לא מצאנו.
להרחבה באתרעסק לסולו פאונדריםעוסק או חברה למי שבונה לבד: מתי ישות נפרדת מוצדקת, ומה היא עולה.10.5 החובות השנתיות: אגרה, דיווח לרשם, דוח מבוקר
נוגע ל:חברה בע"מ
חברה מדווחת בשני ערוצים: לרשם החברות, על החברה עצמה; ולרשות המסים ולביטוח לאומי, על הכסף שלה. הטבלה מסכמת את השנה; הפסקאות שאחריה מפרטות. המועדים החודשיים שבה הם של התקנות; את מועדי הדיווח שפורסמו לשנת 2026, שלפעמים מאוחרים מהם, מראה לוח השנה של תת-פרק 9.4.
| החובה | מתי | הכלל |
|---|---|---|
| אגרה שנתית לרשם | 1,338 ש"ח עד 31 במרץ, 1,777 ש"ח מ-1 באפריל. לא בשנת הרישום | סעיף 9(ב) לחוק החברות; תקנה 5 לתקנות האגרות |
| דוח שנתי למס הכנסה (1214) | עד 30 באפריל שאחרי שנת המס, ולחברה שהדוח שלה מבוסס על מערכת חשבונות מלאה בשיטה הכפולה, או שחייבת בדוח מקוון, עד 31 במאי; בכפוף להסדר הדחיות | סעיפים 131(א)(5) ו-(ג), 132(א) ו-(ב)(1), (1א) לפקודה |
| דוחות כספיים מבוקרים | בתוך 6 חודשים מ-31 בדצמבר, או עד 9 חודשים אם התקנון קובע | סעיפים 171 ו-172 לחוק החברות |
| אסיפה שנתית | לא יותר מ-15 חודשים אחרי הקודמת, אלא אם התקנון פוטר | סעיפים 60 ו-61 לחוק החברות |
| דוח שנתי לרשם | בתוך 14 ימים אחרי האסיפה השנתית, או אחרי משלוח הדוחות לבעלי המניות | סעיף 141 לחוק החברות |
| מקדמות מס חברות | ב-15 בחודש, כל חודש או כל חודשיים, בשיעור שנקבע לחברה | סעיף 175 לפקודה; תקנות המקדמות לפי מחזור |
| ביטוח לאומי בעד עובדים | עד ה-15 בכל חודש, בדיווח מקוון | סעיף 355(א1) לחוק הביטוח הלאומי |
| ניכויים ממשכורות | עד ה-16 בכל חודש; 126 ו-856 עד 30 באפריל | תקנה 11; סעיף 166(ב) לפקודה |
| מע"מ | כמו עוסק מורשה | פרק 7 |
| דיווח על שינוי לרשם | בתוך 14 ימים מהשינוי | סעיפים 123, 140 ו-223 לחוק החברות |
האגרה השנתית. כל חברה משלמת אגרה שנתית (סעיף 9(ב)), החל מהשנה שאחרי הרישום: "חברה אינה חייבת באגרה שנתית בעד השנה שבה נרשמה לראשונה" (תקנה 5(ב) לתקנות החברות (אגרות)). משלמים באתר התשלומים הממשלתי או בדואר, לפי מספר החברה, ורשות התאגידים לא מאריכה את המועד של האגרה המופחתת. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר של כל שנה לפי המדד (תקנה 6), והסכומים של 2027 עוד לא פורסמו. לפי רשות התאגידים, "אי תשלום האגרה במהלך השנה הקלנדרית אינו נחשב להפרה": שאלת ההפרה עולה רק כשהשנה נגמרת, ומעמד של חברה מפרה דורש גם התראה ו-30 ימים.
הדוח השנתי לרשם. חברה פרטית מגישה דוח שנתי "אחת לשנה", בתוך 14 ימים אחרי האסיפה השנתית (סעיף 141). הוא כולל את הפרטים של החברה כפי שהם ביום ההגשה: הכתובות, בעלי המניות, הדירקטורים, ההון, רואה החשבון המבקר ומועד הדוחות הכספיים (תקנה 4). מגיש אותו דירקטור, או מי שהוסמך לדווח, באופן מקוון ובחינם, בהזדהות הלאומית; מאז 27 ביוני 2024, כל הבקשות והדיווחים לרשם מוגשים באופן מקוון. הדוח והאגרה הם שני שירותים נפרדים: תשלום האגרה אינו הגשת הדוח.
אסיפה, דוחות ומבקר. אסיפה שנתית נערכת כל שנה, לא יותר מ-15 חודשים אחרי הקודמת, ועל סדר יומה הדוחות הכספיים (סעיף 60). חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנון שאינה חייבת באסיפה שנתית, למעט למינוי רואה החשבון המבקר, אלא אם בעל מניות או דירקטור דורשים אותה (סעיף 61(א)); אז היא שולחת את הדוחות לבעלי המניות פעם בשנה (סעיף 61(ב)). הדוחות הכספיים כוללים מאזן ליום 31 בדצמבר ודוח רווח והפסד, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר (סעיף 172), שהחברה ממנה בכל אסיפה שנתית (סעיף 154); את הראשון רשאי למנות הדירקטוריון, לפני האסיפה הראשונה (סעיף 155).
חברה לא פעילה. סעיף 158 מאפשר לחברה פרטית לא למנות רואה חשבון מבקר, כשכל אלה מתקיימים: המחזור שלה, כל התקבולים מכל מקור בשנה הקודמת, לא עלה על 731,660 ש"ח; האסיפה הכללית החליטה על כך, ובעלי מניות שמחזיקים 10% או יותר מההון המונפק לא התנגדו; ההחלטה נשלחה לרשם; וכל שנה מצורפת לדוח השנתי הצהרה של נושא משרה. חברה כזו רשאית גם לא לערוך דוחות כספיים (סעיף 172(ז)). אבל ההחלטה אינה גורעת מחובה לפי חוק אחר "לערוך או להגיש דוחות, לרבות דוחות מבוקרים" (סעיף 172(ז)): בשנה שבה הייתה לחברה הכנסה, הדוח השנתי שלה למס הכנסה טעון אישור רואה חשבון (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה); ואם לא הייתה לחברה הכנסה, השאלה אם להגיש דוח ובאיזו צורה נבדקת מול רואה החשבון ופקיד השומה.
מס הכנסה. הדוח השנתי של החברה, טופס 1214, מוגש עד 30 באפריל שאחרי שנת המס, ולחברה שהדוח שלה מבוסס על מערכת חשבונות מלאה בשיטה הכפולה, או שחייבת בדוח מקוון, עד 31 במאי (סעיף 132(א) ו-(ב)(1), (1א)). בשנה שבה הייתה לחברה הכנסה, הוא דוח לפי סעיף 131(א)(5), ודוח כזה צריך להיות "מאושר בידי רואה חשבון... ומתואם בידיו לצרכי המס" (סעיף 131(ג)). לשנת 2025 רשות המסים דחתה את המועד: חברות הגישו עד 31 ביולי 2026, ומייצגים מגישים לפי מכסות עד 31 במרץ 2027. במהלך השנה החברה משלמת מקדמות ב-15 בחודש, כל חודש, או כל חודשיים כשהמקדמות שלה בשנה הקובעת לא עלו על סכום שקבע המנהל, בשיעור מהמחזור שנקבע לה (סעיף 175 ותקנות המקדמות לפי מחזור); השיעור נקבע לכל חברה בנפרד.
- 1214דין וחשבון שנתי על הכנסות של חבר בני אדםהדוח השנתי של חברה למס הכנסה; בשנה שבה הייתה לחברה הכנסה, מאושר ומתואם לצורכי מס בידי רואה חשבון (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה)באופן מקוון; עד 30 באפריל שאחרי שנת המס, ולחברה שהדוח שלה מבוסס על מערכת חשבונות מלאה בשיטה הכפולה, או שחייבת בדוח מקוון, עד 31 במאי (סעיף 132(א) ו-(ב)(1), (1א)); בכפוף להסדר הדחיות של רשות המסיםלטופס הרשמי, טופס 1214 (נפתח בחלון חדש)
מה עולה לפספס. שלוש מדרגות, לפי חוק החברות:
- חברה מפרהחברה שלא שילמה אגרה, או חברה פרטית שלא הגישה דוח שנתי, ולא תיקנה זאת בתוך 30 ימים מהיום שהרשם רשם לה התראה במרשם. הרשם רשאי אז לסרב לרשום לה שינויים ושעבודים (סעיף 362א לחוק החברות).. חברה שלא שילמה אגרה, או חברה פרטית שלא הגישה דוח שנתי, הרשם רושם לה קודם התראה במרשם. אם לא תיקנה את ההפרה בתוך 30 ימים, היא נרשמת כחברה מפרה (סעיף 362א). הרשם רשאי אז לסרב לרשום לה שינויים, כמו שינוי שם או מטרות, שעבודים ומיזוג, ולסרב לרשום חברה חדשה שהיא, או מי שמחזיק מחצית ממניותיה או יותר, בעל מניות בה.
- עיצום כספי. על אגרה שלא שולמה, דוח שנתי שלא הוגש או שינוי שלא דווח, הרשם רשאי להטיל עיצום כספי: 9,380 ש"ח בשנת 2026, וכפול בהפרה חוזרת בתוך שנתיים (סעיף 354). עיצום שלא שולם אפשר לגבות מכל דירקטור רשום, אלא אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים, או שלא ידע על ההפרה ולא היה עליו לדעת (סעיף 360). ואגרה או עיצום שלא שולמו במועד נושאים ריבית ודמי פיגורים (סעיפים 44(6) ו-357).
- מחיקה. הרשם רשאי למחוק חברה פרטית רק כשכל התנאים של סעיף 351ג מתקיימים, ובהם: אין לה עסקים, נכסים או חובות, היא רשומה כמפרה כבר שנה, ובמשך 3 שנים לא שילמה אגרה ולא הגישה דוח שנתי, והתיק שלה ברשות המסים סגור או שאינו קיים (סעיף 351ג(א)). לפני כן מתפרסמת הודעה, ויש 90 ימים להתנגד (סעיף 351ה). ומחיקה לא מבטלת חבות של בעלי מניות ונושאי משרה לפי חובות תום הלב, ההגינות, הזהירות והאמונים שלהם, שהתגבשה לפני המחיקה, או שנוצרה כשהעסק המשיך לפעול אחריה (סעיף 351ו(ב)).
השנה הראשונה והשנייה של עומר ורות. בשנת הרישום אין אגרה. בשנה שאחריה, לפי סדר המועדים: האגרה עד 31 במרץ; הדוח למס הכנסה על השנה הראשונה עד 30 באפריל, או עד 31 במאי אם הוא מבוסס על הנהלת חשבונות כפולה או שהחברה חייבת בדוח מקוון, או במועד שרשות המסים תקבע בהסדר הדחיות; הדוחות הכספיים של השנה הראשונה עד סוף יוני; ואחריהם האסיפה, והדוח לרשם בתוך 14 ימים ממנה. ובכל חודש, מהמשכורת הראשונה, שני התאריכים של תת-פרק 10.3.
10.6 שותפים: הסכם מייסדים, ומה הוא צריך לכלול
נוגע ל:חברה בע"מ
"הסכם מייסדים" אינו מונח בחוק. חוק החברות לא מזכיר אותו. החוק נותן במקומו שני דברים: תקנון, שדינו "כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם" (סעיף 17), ומערכת של ברירות מחדל לכל מה שהתקנון לא קבע. הסכם בין המייסדים מחייב את מי שחתם עליו; כדי שגם שינוי בתקנון לא יעקוף אותו, החברה רשאית להגביל "בתקנון או בחוזה אחר" את הסמכות שלה לשנות את התקנון (סעיף 22).
מה קורה כשלא כתבתם כלום. בחברה פרטית, לפי חוק החברות ולפי המסמך של רשות התאגידים על ברירות המחדל: לכל מניה קול אחד, וההחלטות ברוב רגיל; הדירקטוריון מחליט על דיבידנד; כשהקולות בדירקטוריון שקולים, ליושב הראש קול מכריע; בחברה עם סוג אחד של מניות, מניות חדשות מוצעות קודם לבעלי המניות, כל אחד לפי חלקו (סעיף 290); ומניות מועברות בשטר העברה, בכפוף למה שהתקנון קובע (סעיף 299). מעל כל אלה, בעל מניה "יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים" (סעיף 192), ובעל השליטה חב חובת הגינות (סעיף 193). בית המשפט רשאי לתת כל הוראה כדי למנוע קיפוח, גם לחייב רכישה של מניות (סעיף 191), ובמקרה קיצון לפרק חברה "מן הצדק והיושר" (סעיף 342ו).
לפני שיש חברה. שניים שעובדים יחד על עסק לפני שרשמו חברה עשויים להיות שותפות, ושותפות שהוקמה לניהול עסק חייבת ברישום בתוך חודש (סעיף 4 לפקודת השותפויות). גם לה יש ברירות מחדל, "בכפוף להסכם" (סעיף 34): הרווח וההפסד לפי ההון שכל אחד התחייב להביא, כל שותף רשאי להשתתף בניהול, אין משכורת על עבודה, ואין שותף חדש בלי הסכמת כולם. ושום רוב לא יכול להרחיק שותף, אלא אם הוסכם על כך במפורש (סעיף 35).
הקניין הרוחני. אמצאת שירות של עובד שייכת למעביד, אם לא הוסכם אחרת ואם המעביד לא ויתר עליה בתוך 6 חודשים מהודעת העובד (סעיפים 131 ו-132 לחוק הפטנטים), וביצירה שעובד יצר לצורך עבודתו ובמהלכה, המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34 לחוק זכות יוצרים). מייסד שכתב קוד לפני שהחברה קמה, או שאינו עובד שלה, לא נכנס לכללים האלה, ולכן, בקריאה שלנו, הם לא מעבירים לחברה את מה שיצר. וחוזה להעברת זכות יוצרים "טעון מסמך בכתב" (סעיף 37(ג)).
הרשימה שלמטה היא של הספר, לא של החוק. היא אומרת על מה להסכים, לא מה להחליט, וליד כל סעיף מופיע מה החוק קובע כשההסכם שותק. ההסכם עצמו הוא מסמך משפטי שמנסחים עם עורך דין; קמה לא מנסחת הסכמים.
מה הסכם מייסדים צריך לכלול
0 מתוך 10
ההסכם של עומר ורות. הם חותמים עליו עוד לפני הרישום: חצי מהמניות לכל אחד, הבשלה על פני כמה שנים, העברה של כל הקוד שנכתב עד היום לחברה, החלטות על גיוס וצירוף משקיע רק בהסכמת שניהם, ומה קורה אם אחד מהם עוזב. את ההחלטות שנוגעות לחברה כולה הם מכניסים גם לתקנון, בתוספת החופשית של התקנון המובנה או בשינוי תקנון אחרי הרישום (סעיף 20), כדי שיחייבו גם את מי שיצטרף אחריהם.
להרחבה באתרפותחים עסק עם שותףשותפות או חברה, מה מסדירים בהסכם, ואיך נרשמים כשיש יותר ממייסד אחד.11חלק ה - השוטף והצמיחה
סולו פאונדרים, בילדרים וסטארטאפים
מתי פרויקט צריך ישות, ישראל או דלאוור, גיוס ראשון, קניין רוחני, ועסק של אדם אחד שבונה עם AI.
בישראל, כדי להיות ריאליסט, צריך להאמין בניסים.
מי שבונה מוצר שואל את אותן שאלות, ובדרך כלל באותו סדר: מתי זה כבר עסק, האם צריך חברה, בישראל או בדלאוור, איך מגייסים כסף ראשון, של מי הקוד, ומה משתנה כשהלקוחות בחו"ל או כשהעבודה נעשית עם AI. לרוב השאלות האלה יש תשובת ברירת מחדל בחוק הישראלי, עוד לפני שמישהו חתם על משהו. הפרק עובר עליהן לפי הסדר, עם עומר ורות, ומראה איפה החוק עונה, איפה התשובה תלויה בכם, ואיפה אין עדיין תשובה.
לפני שמתחילים
- תיאור קצר של המוצר: למי הוא נמכר, איפה, ואיך גובים עליו.
- אם אתם שכירים: חוזה העבודה שלכם.
- התשובות שלכם למבחנים של תת-פרק 10.1, אם אתם שוקלים חברה.
11.1 מפרויקט צד למוצר: מתי צריך בכלל ישות
לא מצאנו סף "תחביב" בחוק: סכום שמתחתיו הכנסה מעסק פטורה מרישום או מדיווח, לא בחוק מע"מ ולא בפקודת מס הכנסה. "עוסק" במע"מ הוא מי שמוכר או נותן שירות במהלך עסקיו, "וכן מי שעושה עסקת אקראי", כלומר מכירה או שירות חד-פעמיים בעלי אופי מסחרי (סעיף 1 לחוק מע"מ). לעסקת אקראי יש בתקנות מנגנון של סכום שמתחתיו היא לא נרשמת, אלא אם עסקאות האקראי של אותה שנה מגיעות אליו יחד (תקנה 15א(ג) לתקנות מע"מ (רישום)); אבל הסכום מוגדר בהפניה ל"עוסק זעיר", הגדרה שנמחקה מהחוק, ולכן סכום ברור בנוסח לא מצאנו. ומס הכנסה חל על רווח "מכל עסק או משלח־יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי", וגם מעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי (סעיף 2(1) לפקודה).
החובה מתחילה ביום שמתחילים לעסוק, לא ביום ההכנסה הראשונה. את טופס הרישום במע"מ מגישים "לא יאוחר מהיום שבו החל בעסקיו או בפעולותיו" (תקנה 2(א)(2) לתקנות מע"מ (רישום)), ולפקיד השומה מודיעים בכתב על פתיחת עסק לא יאוחר מיום ההתחלה (סעיף 134 לפקודה). ומי שעוד בונה, לפני מכירה ראשונה, רשאי להירשם כעוסק מוקדם יותר, אם הוכיח למנהל שהוא מקים עסק (סעיף 52(ב) לחוק מע"מ ותקנה 3): כך אפשר לקזז מע"מ על הוצאות ההקמה. בקריאה שלנו, מי שבונה לבד, בלי מכירה ובלי הצעה ללקוחות, עוד לא התחיל לעסוק, ולכן תקנה 2(א)(2) וסעיף 134 עוד לא מטילים עליו חובה. איפה בדיוק עובר הקו בין בנייה לעסק, החוק לא אומר; זו שאלה של העובדות.
1משקיעים ושותפים
יהיו משקיעים, או שותפים שכל אחד מהם יחזיק חלק שאפשר למכור ולהעביר?
כןחברה. משקיע קונה מניות, ולעוסק אין מניות (פרק 10; הגיוס: תת-פרק 11.3).
לאממשיכים לשאלה 2.
2סיכון
העסק עלול לצבור חובות או אחריות כלפי לקוחות, גדולים ממה שתרצו לשאת בעצמכם?
כןחברה שווה בדיקה. החוב של החברה הוא שלה, לא שלכם, למעט ערבות אישית שחתמתם עליה ומקרים חריגים שבהם בית משפט מייחס אותו לבעלי המניות (תת-פרק 10.1).
לאממשיכים לשאלה 3.
3רווח
חלק ניכר מהרווח יישאר בעסק, לפיתוח או לעובדים, ולא תצטרכו למשוך אותו?
כןחברה שווה חשבון, עם הכללים של חברת מעטים מ-2025 (תת-פרק 10.4).
לאעוסק, בינתיים. נרשמים לא יאוחר מהיום שמתחילים לעסוק, ובוחרים מעמד לפי פרק 3. חברה אפשר לפתוח גם אחר כך.
- ולפני כל מבנה: אם אתם עדיין שכירים, בדקו מה החוק אומר על מה שתבנו בתקופת העבודה, ומה כתוב בחוזה (בהמשך תת-הפרק הזה).
התרשים במילים
שאלה 1, משקיעים ושותפים: יהיו משקיעים, או שותפים שכל אחד מהם יחזיק חלק שאפשר למכור ולהעביר? אם כן: חברה. משקיע קונה מניות, ולעוסק אין מניות (פרק 10; הגיוס: תת-פרק 11.3). אם לא: ממשיכים לשאלה 2. שאלה 2, סיכון: העסק עלול לצבור חובות או אחריות כלפי לקוחות, גדולים ממה שתרצו לשאת בעצמכם? אם כן: חברה שווה בדיקה. החוב של החברה הוא שלה, לא שלכם, למעט ערבות אישית שחתמתם עליה ומקרים חריגים שבהם בית משפט מייחס אותו לבעלי המניות (תת-פרק 10.1). אם לא: ממשיכים לשאלה 3. שאלה 3, רווח: חלק ניכר מהרווח יישאר בעסק, לפיתוח או לעובדים, ולא תצטרכו למשוך אותו? אם כן: חברה שווה חשבון, עם הכללים של חברת מעטים מ-2025 (תת-פרק 10.4). אם לא: עוסק, בינתיים. נרשמים לא יאוחר מהיום שמתחילים לעסוק, ובוחרים מעמד לפי פרק 3. חברה אפשר לפתוח גם אחר כך. ולפני כל מבנה: אם אתם עדיין שכירים, בדקו מה החוק אומר על מה שתבנו בתקופת העבודה, ומה כתוב בחוזה (בהמשך תת-הפרק הזה).
השכירים שבונים בערבים. כאן יש ברירת מחדל בחוק, והיא חלה גם כשחוזה העבודה שותק; חוזה יכול לשנות אותה, ולכן קוראים את שניהם. שני חוקים, ושני כללים שונים:
- אמצאה (חוק הפטנטים). עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה "עקב שירותו או בתקופת שירותו" (סעיף 131). אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו וגם בתקופת שירותו היא "אמצאת שירות", והיא של המעביד, אלא אם הוסכם אחרת, או שהמעביד ויתר עליה בתוך 6 חודשים מיום שההודעה נמסרה לו (סעיף 132(א)). עובד יכול לכתוב בהודעה שהאמצאה תהיה שלו אם המעביד לא ישיב אחרת, ואם המעביד לא השיב בתוך 6 חודשים מיום שהעובד נתן את ההודעה, היא שלו (סעיף 132(ב)). במחלוקת על השאלה אם אמצאה היא אמצאת שירות, העובד או המעביד רשאים לפנות לרשם הפטנטים שיכריע (סעיף 133).
- קוד ויצירה (חוק זכות יוצרים). המעביד הוא הבעלים הראשון של יצירה שהעובד יצר "לצורך עבודתו ובמהלכה", אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 34). קוד שנכתב בבית, בשעות שלכם ולא לצורך העבודה, לא נכנס לכלל הזה; קוד שקשור לעבודה עשוי להיכנס אליו. ואם שכרתם פרילנסר שיכתוב בשבילכם קוד, הוא הבעלים של מה שכתב, אלא אם הוסכם אחרת, במפורש או במשתמע (סעיף 35(א)).
השאלה אם קוד מסוים נכתב "לצורך העבודה", או אם עובד הגיע לאמצאה "עקב שירותו", תלויה בעובדות, והחוקים לא עונים עליה מראש. מה שכן בידיכם: לקרוא את חוזה העבודה, לשים לב אם המוצר קרוב לתחום של המעסיק, ולהפריד את העבודה על המוצר משעות העבודה, מהציוד ומהמידע של המעסיק. ותנופה של רשות החדשנות, לפי הרשות, לא מחייבת לעזוב את העבודה או להקים חברה, אבל המגישים צריכים להראות שיש להם זמן להוביל את המיזם (תת-פרק 11.3).
רות, בערבים. רות עדיין שכירה בחברת פינטק, ובונה עם עומר בערבים מוצר בתחום אחר, על מחשב משלה. היא מודיעה למעסיק בכתב שהיא עובדת על מוצר משלה, שאינו קשור לתחום החברה, ושומרת את ההודעה. ביום שהם מציעים את המוצר ללקוח הראשון, הם כבר, בקריאה שלנו, התחילו לעסוק, ומאותו יום חלות עליהם החובות של תת-הפרק הזה.
11.2 ישראל או דלאוור, בלי אידאולוגיה
חברה בדלאוור שמנוהלת מישראל היא, ככלל, תושבת ישראל לעניין מס. חבר בני אדם הוא תושב ישראל כשהוא התאגד בישראל, או כש"השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל" (סעיף 1 לפקודה, הגדרת "תושב ישראל"). לכלל יש חריג: כשהשליטה והניהול בידי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה, או לתושב חוזר ותיק, או בידי מי מטעמו, בעשר השנים הראשונות שלו כתושב, החברה אינה תושבת ישראל, אלא אם ביקשה אחרת, ובתנאי שגם בלעדיו לא הייתה תושבת ישראל, למשל בגלל מייסד אחר שמנהל אותה מכאן (שם). מחוץ לחריג, מייסדים שגרים בישראל ומנהלים ממנה את החברה עושים אותה, בקריאה שלנו, לתושבת ישראל: היא חייבת במס בישראל על הכנסתה מכל מקום (סעיף 2), ומגישה דוח (סעיף 131(א)(5)).
בארצות הברית, היא חברה אמריקאית, כי התאגדה שם. לפי אמנת המס בין ישראל לארצות הברית היא אם כן תושבת שתי המדינות, ולאמנה אין כלל שמכריע ביניהן: הרשויות "shall endeavor" להסכים, ועד שהסכימו, לעניין האמנה היא לא נחשבת תושבת אף אחת מהן, למעט לעניינים שהאמנה מונה (סעיף 3(3) לאמנה, כפי שתוקן בפרוטוקול של 1993); מחוץ לאמנה, ישראל ממשיכה לראות בה תושבת ישראל, וארצות הברית, חברה אמריקאית.
מה עולה דלאוור בצד האמריקאי. בדלאוור: אגרת התאגדות של $109 לפחות; מס זיכיון שנתי (franchise tax), שהמינימום שלו $175 בשיטת המניות המורשות ו-$400 בשיטת ההון לפי ערך נקוב משוער; דוח שנתי עד 1 במרץ, באגרה של $50, וקנס של $200 על איחור; וסוכן רשום בדלאוור, שכל חברה שם חייבת להחזיק (סעיף 132 לחוק החברות של דלאוור). בשיטת המניות המורשות המס עולה עם מספר המניות, ולכן חברה שמורשות לה מיליוני מניות, כמו סטארטאפים רבים, משלמת בה הרבה יותר מהמינימום, אלא אם היא מחשבת בשיטה השנייה. וברשות המסים הפדרלית: דוח שנתי בטופס 1120, גם בשנה בלי הכנסה חייבת ("whether or not they have taxable income"), ומס חברות פדרלי של 21%; וחברה שבעל מניות זר מחזיק בה 25% או יותר מגישה גם טופס 5472 בשנה שיש בה עסקאות מדווחות עם צד קשור, עם קנס של $25,000 על טופס שלא הוגש במועד.
מה עולה דלאוור בצד הישראלי. ראשית, כתושבת ישראל, היא חייבת בחובות של מס הכנסה בישראל, ובהן הדוח השנתי (תת-פרק 10.5). שנית, חברה זרה שמקיימת בישראל מקום עסקים חייבת להירשם ברשם החברות כחברת חוץ, בתוך חודש (סעיף 346 לחוק החברות); אם בית של מייסד הוא "מקום עסקים", החוק לא אומר. ושלישית, כמה מסלולים ישראליים פתוחים רק לחברה שהתאגדה בישראל, ואחד מותנה בתושבות. בטבלה, "לא" פירושו שהתנאי של המסלול הוא חברה שהתאגדה בישראל; בהנחיית ה-SAFE התנאי הוא חברה פרטית תושבת ישראל:
| חברה ישראלית | חברה בדלאוור בלבד | דלאוור, עם חברה בת ישראלית | |
|---|---|---|---|
| מס בישראל | תושבת ישראל | תושבת ישראל, אם היא מנוהלת מכאן (סעיף 1) | הבת תושבת ישראל; האם, אם היא מנוהלת מכאן |
| מס בארה"ב | לא כחברה אמריקאית; ניכוי במקור על הכנסות מסוימות ממקור אמריקאי (תת-פרק 11.5) | טופס 1120, 21% פדרלי | האם: טופס 1120, 21% פדרלי |
| זיכוי אנג'לים | כן, בתנאים | לא: רק חברה שהתאגדה בישראל | לא בהשקעה באם; בהשקעה ישירה בבת, לא הוכרע אם היא "בת-חברה" |
| תנופה כחברה | כן, בתנאים | לא | לא: היזמים צריכים להחזיק במניות המבקשת במישרין |
| קרן המו"פ ו-Pre-Seed | כן, בתנאים | לא | כן: הבת מגישה; ב-Pre-Seed, גם חברת אם שמחזיקה בה במלואה ונועדה רק לה יכולה לגייס |
| מימון המונים | כן, בתנאים | לא | דרך הבת |
| הנחיית SAFE של רשות המסים | כן, בתנאים | בקריאה שלנו, אולי: ההנחיה מדברת על חברה "תושבת ישראל" | הבת; והאם, בקריאה שלנו, אולי, אם היא מנוהלת מכאן ועומדת בעצמה בתנאי ההוצאות |
כל שורה מפורטת בטקסט, כאן ובתת-פרק 11.3. תנופה כיזם פרטי, בלי חברה, פתוחה למייסדים תושבי ישראל בכל אחד מהמבנים, בתנאי שהם, ולא החברה, יהיו הבעלים בידע שיפותח במענק. בעמודה של חברה ישראלית, וגם בעמודה של חברה בת, עלות ההחזקה של החברה הישראלית נשארת (תת-פרק 10.5); וחברה בדלאוור שמנוהלת מכאן, לבד או כאם, חייבת בחובות של מס הכנסה בישראל, ואם יש לה מקום עסקים בישראל, גם ברישום כחברת חוץ.
המעבר מישראל לדלאוור (flip). כשהמייסדים מעבירים את המניות של החברה הישראלית לחברה חדשה בדלאוור, תמורת מניות בה, המס על ההעברה נדחה רק אם החברה המקבלת היא "חברה" כהגדרתה בסעיף 104 לפקודה, בפרק על העברת נכס לחברה תמורת מניות. חברה זרה עונה להגדרה רק אם המנהל אישר אותה (סעיף 104, הגדרת "חברה" (2)), והוא רשאי להתנות את האישור. ואם החברה קיבלה מענק מרשות החדשנות, הידע שפותח במענק לא יוצא מישראל בלי אישור של ועדת המחקר (סעיף 14.2 למסלול קרן המו"פ וסעיף 15מא(ד) לחוק החדשנות; בתנופה, סעיף 10.3 לתת-מסלול 7א). כשהידע נמכר לחו"ל באישור, התשלום לרשות מוגבל עד פי 6 מהמענקים, בתוספת ריבית, או פי 3 אם הקונה מתחייב להשאיר את המו"פ בישראל (נספח ב' למסלול קרן המו"פ). אם מעבר כזה, שבו החברה הישראלית נשארת כחברה בת, הוא "העברת ידע", ההוראות לא אומרות.
עומר ורות. אחד משני המשקיעים הראשונים שאל אותם על דלאוור. התשובה שלהם, בינתיים: החברה ישראלית. שני המשקיעים רוצים את זיכוי האנג'לים, שדורש חברה שהתאגדה בישראל, ותנופה, אם יגישו אליה בקשה כחברה, דורשת חברה ישראלית שהמניות שלה בידיהם במישרין (תת-פרק 11.3). אם קרן הון סיכון אמריקאית תתנה השקעה במבנה אמריקאי, הם יבדקו את המעבר, ואת האישורים שהוא דורש, עם עורך דין ורואה חשבון.
11.3 גיוס ראשון: SAFE, אנג'לים, רשות החדשנות
נוגע ל:חברה בע"מ
שלוש דרכים ישראליות לכסף ראשון, וכל אחת בתנאים שלה. הטבלה מסכמת; הפסקאות שאחריה מפרטות.
| מה מקבלים | התנאי העיקרי | המקור | |
|---|---|---|---|
| SAFE | כסף עכשיו, תמורת מניות באירוע שנקבע בהסכם, בדרך כלל הסבב הבא | לוודאות במס: חברה פרטית תושבת ישראל בתחום ההייטק, שרוב הוצאותיה מו"פ או מוצרים שפיתחה, עד $20,000,000 למשקיע; SAFE אחר נבחן לפי נסיבותיו | מכתב ההנחיה של רשות המסים, 29.1.2025 |
| אנג'לים | השקעה במניות, שהמשקיע רשאי לבקש עליה זיכוי ממס | חברת מו"פ שהתאגדה בישראל; השקעה והקצאת מניות עד 31 בדצמבר 2026, אלא אם יוארך | חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), 2023 |
| רשות החדשנות | מענק, שמוחזר בתמלוגים רק מהכנסות | טכנולוגיה חדשנית של ממש, לפי ועדת המחקר | מסלולי ההטבה של הרשות |
SAFE. הסכם שבו המשקיע משלם עכשיו ומקבל מניות באירוע שנקבע בהסכם, בדרך כלל הסבב הבא. חוק ישראלי שמזכיר אותו לא מצאנו, וגם לא עמדה של רשות ניירות ערך עליו. שני דברים אפשר לומר. הראשון, דיני ניירות ערך: "ניירות ערך" כוללים "תעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך" (סעיף 1 לחוק ניירות ערך), ולכן, בקריאה שלנו, גם SAFE; הצעה לציבור טעונה תשקיף (סעיף 15), אבל הצעה לעד 35 משקיעים בתוך שנים-עשר חודשים אינה הצעה לציבור (סעיף 15א ותקנה 2), ומשקיעים מהרשימה שבתוספת הראשונה לחוק, כמו קרנות הון סיכון ויחיד שעובר אחד המבחנים הכספיים שם, לא נספרים.
השני, המס. לפי מכתב ההנחיה של רשות המסים מ-29 בינואר 2025, SAFE שעומד בתנאים שבו נחשב "מקדמה על חשבון מניות", כך שאין אירוע מס בהקצאה. התנאים העיקריים: חברה פרטית תושבת ישראל בתחום ההייטק, שרוב הוצאותיה מו"פ או מוצרים שפיתחה, ושלא גייסה לפי שווי מניה ידוע בשלושת החודשים שלפני הסגירה; עד $20,000,000 למשקיע; בלי ריבית ובלי זכות החזר, למעט המקרים שבהנחיה; והסכם שנחתם מ-1 בינואר 2025 עד 31 בדצמבר 2026, או עד שתפורסם הנחיה אחרת, לפי המוקדם. ההנחיה מונה תנאים נוספים, ו-SAFE שאינו עומד בכולם נבחן לפי נסיבותיו. ומימון המונים אינו דרך ל-SAFE: חברה שמגייסת דרך רכז הצעה מציעה מניות או איגרות חוב בלבד.
אנג'לים. לפי חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), 2023, משקיע בחברת מו"פ, יחיד, חברת מעטים או שותפות, רשאי לבקש זיכוי ממס, שמחושב על השקעה של עד 4,000,000 ש"ח בחברה, כפול שיעור מס רווח ההון שהיה משלם, וזיכוי שלא נוצל עובר לשנים הבאות. החברה צריכה להיות "חברת מו"פ": התאגדה בישראל ועיקר פעילותה בה, לא נסחרה בבורסה, ובגבולות של הכנסות, השקעות והוצאות מו"פ שהחוק קובע. ומהמשקיע החוק דורש, בין השאר, שישלם במזומן את מלוא ההשקעה, שלא היה קרוב של החברה לפני ההשקעה, שיחזיק במניות במישרין עד תום 3 שנים מיום ההשקעה, ושיודיע, בדוח השנתי של השנה שאחרי שנת ההשקעה, שהוא מבקש את הזיכוי (סעיף 2(ב)). והחוק הוא הוראת שעה: ההשקעה והקצאת המניות צריכות להיות עד 31 בדצמבר 2026, אלא אם יוארך. החוק מגדיר "מניה" כך שהיא כוללת גם זכות לרכישת מניה, אבל אם SAFE מזכה בזיכוי הזה, הוא לא עונה בבירור.
רשות החדשנות. המסלולים לשלב מוקדם, לפי הוראות המסלולים של הרשות:
- תנופה. מענק של עד 80% מהתקציב המאושר, ועד 200,000 ש"ח לשנים-עשר חודשים, לאב טיפוס, להגנה על קניין רוחני ולפיתוח עסקי ראשוני, לא למשכורות. אפשר להגיש כיזם פרטי תושב ישראל, בלי חברה; וחברה יכולה להגיש אם התאגדה בישראל, גייסה עד 500,000 ש"ח מאז שהתאגדה ועד יום הבקשה, ההכנסות שלה בשנה הקלנדרית שלפני הבקשה לא עלו על 200,000 ש"ח, והיזמים מחזיקים במניות שלה במישרין. המסלול דורש לעמוד בתנאי הסף גם לאורך התוכנית, אבל את הגיוס הוא מודד עד יום הבקשה, וכלל על השקעה שנכנסת אחרי ההגשה הוא לא קובע; הרשות עצמה כותבת שהמטרה היא להגיע ל"גיוס הון עוד בתקופת הביצוע של התוכנית". אם הכסף מממן חלק מהתוכנית עצמה, הסכום עלול לרדת מהתקציב המאושר (סעיף 13.2 לתת-מסלול 7א), ולכן את העיתוי בודקים עם הרשות לפני החתימה.
- Pre-Seed. מענק של 60% מסבב ההשקעה המאושר, עד 2,000,000 ש"ח, לחברת הזנק בשלב מוקדם, עם משקיע.
- קרן המו"פ. מענק של 20% עד 50% מהתקציב המאושר, לתאגיד שהתאגד בישראל.
- חממות טכנולוגיות. מענק של 85% מהתקציב המאושר בתקופה הראשונה, עד 1,700,000 ש"ח; היזם שומר לפחות מחצית מהחברה.
התמלוגים. מענק של הרשות מוחזר רק מהכנסות: 3% מהמכירות בחברה קטנה ו-5% בחברה גדולה, מהמכירה הראשונה ועד שהמענקים הוחזרו, צמודים לדולר ובתוספת ריבית שנתית (נספח ד' למסלול קרן המו"פ). בשנה בלי מכירות, אין תמלוגים. ולפני שמגישים, חשוב לדעת: את הידע שפותח במענק, ואת הזכויות שנובעות ממנו, לא מעבירים לאחר, בישראל או בחו"ל, בלי אישור מוקדם של ועדת המחקר (סעיף 14.2 למסלול קרן המו"פ; בתנופה, סעיף 10.3 לתת-מסלול 7א). בישראל, הוועדה רשאית לאשר העברה בתנאי שהמקבל ייקח על עצמו את החובות, ובהן התמלוגים (נספח ב' למסלול קרן המו"פ, סעיף 3); ומי שקיבל את המענק כיזם ומקים אחר כך חברה, מעביר אליה את הזכויות בתהליך של הרשות. על העברה לחו"ל, בתת-פרק 11.2.2](#c11-2)).
עומר ורות מגישים לתנופה בקשה עם תקציב לשנה, בשנה הראשונה של החברה ולפני שהמשקיעים נכנסים: אב טיפוס, בקשת פטנט ראשונה ופיתוח עסקי ראשוני מול לקוחות בחו"ל. המספרים של התקציב ושל המכירות הם הנחות של הדוגמה.
| התקציב המבוקש | 230,000 ש"ח |
|---|---|
| המענק, 80% מהתקציב | 184,000 ש"ח |
| מה שהם מממנים בעצמם | 46,000 ש"ח |
| מכירות בשנה הראשונה שבה המוצר נמכר | 400,000 ש"ח |
| תמלוגים באותה שנה, 3% | 12,000 ש"ח |
התמלוגים נמשכים כל שנה שיש בה מכירות, עד שהמענק, צמוד לדולר ובתוספת ריבית, מוחזר; בשנה בלי מכירות, אין תמלוגים. ואת הידע שפיתחו במענק הם לא מעבירים לאחר בלי אישור.
הסבב הראשון של עומר ורות. שני משקיעים פרטיים, לא קרובים שלהם, מציעים להשקיע. אם יקבלו מניות שיוקצו עד סוף 2026, הם רשאים לבקש את זיכוי האנג'לים, בתנאים של החוק; אם ישקיעו בהסכם SAFE, הוודאות במס תלויה בתנאים של הנחיית רשות המסים, ואם SAFE מזכה בזיכוי האנג'לים, החוק לא עונה בבירור. את ההחלטה הם מקבלים עם עורך דין ורואה חשבון, ואת ההסכם מנסח עורך הדין. הספר מראה את ההבדלים בין הדרכים; הבחירה ביניהן היא שלהם.
11.4 קניין רוחני, הסכם מייסדים ואופציות לעובדים
מה מגן על מה. על מוצר תוכנה יכולות לחול ארבע הגנות, ולכל אחת כללים משלה: שתיים נוצרות בלי רישום, זכות יוצרים וסוד מסחרי, ושתיים דורשות רישום, שמתחיל בבקשה: פטנט וסימן מסחר.
| מה מוגן | איך נוצרת ההגנה | לכמה זמן | |
|---|---|---|---|
| זכות יוצרים | הקוד והביטוי, לא הרעיון (סעיף 5 לחוק זכות יוצרים) | מעצמה, כשהיצירה מקובעת; אין בחוק הליך רישום | חיי היוצר ועוד 70 שנים (סעיף 38) |
| פטנט | אמצאה חדשה, מועילה, שניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית (סעיף 3 לחוק הפטנטים) | בקשה לרשם הפטנטים, ומי שביקש קודם זוכה (סעיף 9) | 20 שנים מתאריך הבקשה (סעיף 52) |
| סוד מסחרי | מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ולא קל לגלות אותו כדין, והסודיות שלו נותנת יתרון על המתחרים (סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות) | באמצעים סבירים לשמור עליו: חוזים, הרשאות, שמירה בפועל | כל עוד הוא סוד |
| סימן מסחר | השם והסמל | רישום ברשות הפטנטים | 10 שנים מיום הבקשה, ואפשר לחדש לעוד 10 שנים בכל פעם (סעיפים 31 ו-32 לפקודת סימני המסחר; פרק 12) |
פטנט: פרסום לפני הבקשה עלול לפגוע בחידוש. אמצאה נחשבת חדשה רק אם "לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה" לפני תאריך הבקשה (סעיף 4). לחוק הישראלי אין תקופת חסד כללית לפרסום של הממציא עצמו: סעיף 6 מגן רק על שלושה מקרים, פרסום שנעשה בלי הסכמת הממציא, הצגה בתערוכה מוכרת, והרצאה בפני אגודה מדעית שהודיעו עליה מראש, ובשני האחרונים צריך להגיש את הבקשה בתוך 6 חודשים. מכאן, בקריאה שלנו: דמו פומבי, מאמר או קוד פתוח שמפרסמים את האמצאה לפני הבקשה עלולים לפגוע בחידוש שלה. אגרת ההגשה של בקשת פטנט היא 2,402 ש"ח; יחיד, וחברה או שותפות שהמחזור שלהן בשנה הקודמת לא עלה על 10,000,000 ש"ח, משלמים 60% ממנה בבקשה הראשונה לאמצאה. ומי שהגיש קודם בחו"ל יכול לדרוש בישראל את התאריך הקודם, אם הגיש כאן בתוך 12 חודשים מהבקשה בחו"ל, ודרש זאת בתוך חודשיים מהבקשה כאן (סעיף 10). שנים-עשר החודשים האלה הם בין בקשה לבקשה, לא תקופת חסד לפרסום.
קוד שנכתב לפני החברה. כפי שראינו בתת-פרק 10.6, מייסד שכתב קוד לפני שהחברה קמה לא נכנס לכללים של עובד, וחוזה להעברת זכות יוצרים "טעון מסמך בכתב" (סעיף 37(ג) לחוק זכות יוצרים). הסכם המייסדים, ומה שהוא צריך לכלול, נמצאים שם; כאן נוסיף רק את הפטנט: אמצאה שמייסד שעובד בחברה הגיע אליה עקב עבודתו בה ובתקופתה היא אמצאת שירות, ושייכת לחברה אם לא הוסכם אחרת, בכפוף לכללים של סעיף 132 (תת-פרק 11.1).
אופציות לעובדים: סעיף 102. הסעיף נותן שלוש דרכים להקצות מניות, או אופציות, לעובדים. דרך נאמן, החברה בוחרת באחד משני מסלולי מס: "רווח הון", שבו ההטבה ממוסה ב-25% אם הנאמן החזיק במניות 24 חודשים לפחות מההקצאה, ו"הכנסת עבודה", שבו התקופה 12 חודשים וההטבה ממוסה כמשכורת. הדרך השלישית היא בלי נאמן, ובה המס חל בדרך כלל בהקצאה, ובאופציה שאינה נסחרת, במימוש. כדי להקצות דרך נאמן, החברה מגישה לפקיד השומה בקשה לאישור התוכנית, ובה הודעה על המסלול שבחרה, לפחות 30 ימים לפני ההקצאה. התוכנית והנאמן טעונים אישור, ואם פקיד השומה לא השיב בתוך 90 ימים מיום שקיבל את ההודעה, הם נחשבים מאושרים (סעיף 102(א)); ההגשה מקוונת, והתוכנית יכולה להיות בעברית או באנגלית. חברה שבחרה מסלול לא רשאית לשנות אותו עד שעברה שנה מסוף השנה של ההקצאה הראשונה (סעיף 102(ז)).
מי לא נכנס לסעיף 102. "עובד" כולל נושא משרה, "אך למעט בעל שליטה": מי שמחזיק 10% לפחות מהון המניות, מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, או זכאי למנות דירקטור (סעיפים 102(א) ו-32(9)). מייסדים כמו עומר ורות הם בעלי שליטה, ולכן מחוץ לסעיף, וכך גם יועץ שאינו דירקטור. אצלם, לפי חוזר מקצועי 01/2024 של רשות המסים, המס נדחה עד המימוש, וממוסה כהכנסה רגילה (סעיף 3(ט)).
העובדת הראשונה של עומר ורות. מפתחת מצטרפת אליהם עם חבילת אופציות. החברה מגישה תוכנית במסלול רווח ההון, דרך נאמן, חודש וחצי לפני ההקצאה, ואחרי 24 חודשים אצל הנאמן, ההטבה שלה תמוסה כרווח הון. ואם יחליטו על אופציות לעצמם, הן לא ייכנסו לתוכנית הזו, כי הם בעלי שליטה.
11.5 מוצר עם לקוחות בחו"ל: מע"מ, חשבוניות, תשלומים ומטבע
הבסיס נמצא בתת-פרק 5.6: שירות לתושב חוץ יכול להיות בשיעור אפס, בתנאים של סעיף 30(א)(5) ותקנות 12 ו-12א; והספרים מנוהלים בעברית או בערבית ובשקלים, עם סוג המטבע והסכום ששולם בו. כאן רק מה שמוצר מוסיף, בארבע נקודות.
- מי הלקוח. יחיד הוא תושב חוץ כשהוא "יושב דרך קבע מחוץ לישראל", וחברה, כשהיא נרשמה או התאגדה רק מחוץ לישראל (סעיף 1 לחוק מע"מ). גם צרכן פרטי שגר בחו"ל הוא אם כן תושב חוץ. אבל לעניין שיעור האפס, כל לקוח, יחיד או חברה, צריך גם להיות מחוץ לישראל, בלי עסקים או פעילות בה (סעיף 30(ג)).
- שירות או מכירה. "טובין" כוללים נכסים בלתי מוחשיים וידע, ו"מכר" כולל הקניית רשות שימוש בתמורה (סעיף 1); ומכירה של נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ היא בשיעור אפס (סעיף 30(א)(2)), בתנאים של תקנה 12. רישיון שימוש בתוכנה יכול, אם כן, להיות מכר, ולא רק שירות. הנחיה של רשות המסים על מנוי SaaS, אם הוא שירות או רישיון, לא מצאנו.
- חנות אפליקציות. כשהתשלום עובר דרך חנות או פלטפורמה, מי הלקוח לעניין מע"מ תלוי בהסכם איתה; כלל בחוק על המקרה הזה לא מצאנו, ובודקים את זה עם רואה חשבון.
- מטבע ותשלום. השער היציג של בנק ישראל, לדברי הבנק, "אין לו מעמד מחייב על פי דין", וכלל בחוק על השער שבו ממירים מכירה בחו"ל לשקלים לא מצאנו; ולכן מתעדים איזה שער שימש בכל תקבול. מגבלות של פיקוח על מטבע חוץ כבר אין. ותשלום שמגיע דרך שירות תשלומים הוא הכנסה של העסק ככל תקבול אחר, עם המסמך שלו.
לקוחות בישראל משלמים מע"מ בשיעור 18%, כרגיל.
הלקוח האמריקאי ישאל על טופס. לקוח בארה"ב יבקש בדרך כלל טופס W-8BEN מספק שהוא יחיד, או W-8BEN-E מספק שהוא תאגיד; את הטופס מוסרים כשהוא מבקש אותו ("when requested"), גם כשלא מבקשים פטור. לפי רשות המסים האמריקאית, הכנסה משירות אישי מקורה במקום שבו השירות ניתן, "regardless of where the contract was made"; שירות שנעשה כולו בישראל אינו, בקריאה שלנו, הכנסה ממקור אמריקאי. אבל תמלוגים מקורם במקום שבו משתמשים בנכס, ולכן אם תשלום על רישיון או על מנוי לתוכנה הוא תמלוג, ייתכן שמקורו אמריקאי. אם מנכים ממנו מס במקור, ובאיזה שיעור לפי האמנה, הן שאלות פתוחות, שבודקים עם רואה חשבון.
| הלקוח | מע"מ | המסמך | מה שומרים |
|---|---|---|---|
| חברה בארה"ב, מנוי שנתי | שיעור אפס, אם מתקיימים התנאים של סעיף 30 ותקנה 12 | חשבונית מס, עם שם הלקוח וכתובתו | מסמך שמראה שהלקוח תושב חוץ, ועותק של הטופס האמריקאי שמסרו לו |
| צרכן פרטי בגרמניה, דרך חנות האפליקציות | תלוי במי שהוא הלקוח לפי ההסכם עם החנות | לפי ההסכם | דוחות התשלום של החנות |
| חברה בישראל | 18% | חשבונית מס | כמו כל עסקה (פרק 7) |
מס הצריכה במדינה של הלקוח, למשל מע"מ אירופי על שירות דיגיטלי לצרכן, הוא שאלה של הדין שם, והספר לא בודק אותה.
11.6 עסק של אדם אחד שבונה עם AI
הבילדר, מבחינת החוק. אדם אחד יכול היום לבנות מוצר שלם עם כלי AI, ומבחינת החוק העסק שלו הוא עסק ככל עסק: רישום לא יאוחר מהיום שמתחילים לעסוק (תת-פרק 11.1), מעמד במע"מ ובמס הכנסה (פרק 3), וכל השאר בספר. שלוש שאלות חדשות עולות אצלו: של מי התוצר, אילו חובות חלות על מידע אישי, והאם חובה לומר ללקוחות שזה AI. על שתיים מהן החוק הישראלי עדיין לא עונה.
של מי התוצר. לפי חוות הדעת של משרד המשפטים מ-18 בדצמבר 2022, אימון מכונה על תכנים מוגנים הוא, מלבד מקרים חריגים, שימוש מותר; חוות הדעת אינה פסק דין. אבל, בלשונה, "אין חוות הדעת קובעת מסמרות באשר לתוצר של למידת המכונה", והיא משאירה במפורש מחוץ לדיון את הבעלות בתוצרי מכונה. חוק זכות יוצרים לא מגדיר מי הוא "יוצר", ופסק דין ישראלי בשאלה לא מצאנו. כלומר: אם קוד, טקסט או תמונה שכלי AI יצר מוגנים, ושל מי הם, החוק לא אומר. ותוצר אינו מותר בשימוש רק מפני שמכונה יצרה אותו: אם הוא מעתיק יצירה של אחר, בוחנים אותו כמו כל העתקה.
מידע אישי. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בתוקף מ-14 באוגוסט 2025. חובת הרישום של מאגר מידע חלה היום כמעט רק על מאגר שמטרתו העיקרית מסירת מידע לאחרים כעיסוק או בתמורה, עם מידע על יותר מ-10,000 בני אדם, ועל גופים ציבוריים (סעיף 8א); ומאגר שאינו חייב ברישום, ויש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 בני אדם, מודיעים עליו לרשות בתוך 30 ימים מהיום שבו עבר את הסף (סעיף 8א(ב)). אבל מאגר שלא חייב ברישום חייב בכל שאר החובות, ובהן ההודעה לאדם כשמבקשים ממנו מידע: אם חובה לתת אותו, לאיזו מטרה, מי בעל השליטה במאגר ואיך פונים אליו, למי יימסר, ומה הזכויות לעיין ולתקן (סעיף 11). ותקנות אבטחת המידע מקלות על מאגר שמנהל יחיד, או חברה שבבעלות יחיד, שרק הוא ועוד 2 בעלי הרשאה לכל היותר משתמשים בו, כל עוד אין בו מידע על 10,000 אנשים ומעלה, והוא לא מיועד למסירת מידע ולא כפוף לחובת סודיות מקצועית (תקנה 1).
האם חובה לומר ללקוחות שזה AI. חובה כזו בחוק הישראלי לא מצאנו. מדיניות הבינה המלאכותית של הממשלה מ-2023 ממליצה על שקיפות, ומציינת שאינה מחייבת; והרשות להגנת הפרטיות פרסמה ב-28 באפריל 2025 טיוטת הנחיה, שלפיה, כדי לקבל הסכמה תקפה, מיידעים אדם שהוא מדבר עם בוט ולא עם אדם, כשזה משנה את ההסכמה. מי שמוכר באיחוד האירופי, לעומת זאת, כפוף לסעיף 50 של חוק ה-AI האירופי מ-2 באוגוסט 2026: מערכת שמדברת עם אנשים צריכה לומר להם שהיא AI, אלא אם זה ברור, ומערכת שמייצרת תוכן מסמנת אותו; למערכות שכבר היו בשוק לפני התאריך הזה, חובת הסימון חלה מ-2 בדצמבר 2026.
המוצר יכול לצאת לא גמור; הרישום לא. ריד הופמן, ממייסדי לינקדאין, נוהג לומר שמי שלא נבוך מהגרסה הראשונה של המוצר שלו, השיק מאוחר מדי. זה נכון למוצר. זה לא נכון לשבעת הדברים שברשימה הבאה: את הרישום מסדרים לא יאוחר מהיום שמתחילים לעסוק, ואת הזכויות בקוד והמידע האישי לפני המכירה הראשונה, ולא בגרסה הבאה.
הבילדר: מה בודקים לפני שמוכרים
0 מתוך 7
הרשימה היא של הספר, לא של החוק: היא אומרת מה לבדוק, ואינה תחליף לייעוץ מקצועי. ובשאלה שהחוק עוד לא עונה עליה, התשובה המדויקת היא "עוד לא ידוע", לא ניחוש.
להרחבה באתרפתיחת עסק למפתחיםעוסק או חברה למפתח, לקוחות בחו"ל, ומה המוצר משנה.חלק ו
העסק בעולם
דומיין ואתר, רישוי, ביטוח וחוזים, עובדים, שינויים ויציאה.
12חלק ו - העסק בעולם
הדומיין, האתר והנוכחות הדיגיטלית
איך בוחרים שם, דומיין, רשם ואחסון, ומה החוק דורש מאתר עסקי בישראל.
טוב שם משמן טוב.
אתר, דומיין ופרופיל בגוגל נראים כמו שלב של צמיחה, משהו לחודש השלישי. אבל חלק מההחלטות כאן קשה לשנות אחר כך, וחלק מהחובות מתחילות כבר ביום הראשון: שם עסק שאינו שם המשפחה שלכם, עם השם הפרטי או בלעדיו, נרשם בתוך 14 ימים, ועמוד שמוכר לצרכנים מרחוק חייב בפרטים שחוק הגנת הצרכן מונה. הפרק עובר על השרשרת לפי הסדר: שם ובדיקות, דומיין ומייל, עמוד אחד ופרופילים, ובסוף מה שהחוק דורש מאתר של עסק. בשני מקומות הוא ממליץ על מוצר של Just, הבית שקמה שייכת אליו, ובשניהם הוא אומר את זה ליד ההמלצה, ומראה את הקריטריונים.
לפני שמתחילים
- השם שאתם שוקלים לעסק, ואם יש כמה, כולם.
- מה העסק מוכר, למי, ואיך לקוח פונה אליכם היום.
- האם אתם פוגשים לקוחות פנים אל פנים, ואם כן, איפה.
12.1 למה הנוכחות הדיגיטלית היא חלק מההקמה, לא מהצמיחה
לא מצאנו נתון רשמי על כמה עסקים בישראל יש אתר, ולכן הפרק לא נשען על סטטיסטיקה. הוא נשען על הכללים, ושלושה מהם קובעים שהעבודה הזו מתחילה בהקמה.
- השם. מי שפועל בשם שאינו שם משפחתו, עם שמו הפרטי או בלעדיו, רושם אותו בתוך 14 ימים מהיום שהתחיל לפעול בו (תת-פרק 12.2). ובסימן מסחר, רשות הפטנטים ממליצה לחפש לפני שמגישים, כי סימן דומה לסימן קיים כנראה לא יתקבל, ולהגיש רק אחרי החלטה סופית, כי אחרי ההגשה אי אפשר לשנות את הסימן שינוי מהותי (רשות הפטנטים (נפתח בחלון חדש)).
- הדומיין. דומיין פנוי נרשם למי שמבקש אותו, ובסיומות הגנריות, האחריות לבדוק שהרישום לא פוגע בזכויות של אחר מוטלת על מי שרושם (סעיף 2 לכללי יישוב הסכסוכים של ICANN).
- העמוד. עסק שמוכר לצרכנים דרך האתר, או מקבל בו הזמנות, חייב בפרטים שחוק הגנת הצרכן מונה, מהעסקה הראשונה (תת-פרק 12.4).
השם בא ראשון, כי כל השאר נושא אותו: הדומיין, המייל, העמוד והפרופילים. אחריו השרשרת קבועה, וכל חוליה נשענת על הקודמת:
- שם. בוחרים, ובודקים מול סימני המסחר, מול שמות החברות ומול הדומיינים (תת-פרק 12.2).
- דומיין ומייל. רושמים את הדומיין, ומחברים אליו כתובת מייל (תת-פרק 12.3).
- עמוד אחד. מה אתם עושים, למי, ואיך פונים אליכם, ואם אתם מוכרים מרחוק, גם מה שהחוק מוסיף (תת-פרק 12.4).
- פרופילים. פרופיל עסקי בגוגל, אם אתם פוגשים לקוחות, ופרופיל בוואטסאפ עסקי (תת-פרק 12.5).
- החוק. נגישות, פרטיות, דברי פרסומת, תנאי שימוש ומכירה מרחוק, לפי מה שהעסק עושה (תת-פרק 12.6).
דנה ונועה. דנה, המעצבת, עובדת עם לקוחות במייל ובשיחות וידאו, ורוצה לפעול בשם "סטודיו קו". נועה מלמדת מתמטיקה בבתים של התלמידים, ורוב הפניות מגיעות אליה מהורים, בוואטסאפ. הפרק עוקב אחרי שתיהן: אחרי מה שמשותף, ואחרי מה שהמפגש פנים אל פנים משנה.
12.2 שם העסק, סימן מסחר ובדיקת זמינות
שם עסק שאינו שם המשפחה, עם השם הפרטי או בלעדיו, נרשם. יחיד שיש לו מקום עסקים בישראל, ומנהל עסק בשם שאינו מורכב משם משפחתו בלבד, בלי תוספת מלבד השמות הפרטיים שלו או ראשי התיבות שלהם, חייב לרשום את השם (סעיף 3(ב) לפקודת רישום שמות עסק), ו"עסק" כולל גם מקצוע (סעיף 2). שם כמו "ישראלי" או "דנה ישראלי" אינו חייב ברישום; "סטודיו קו", או "ישראלי עיצובים", חייב.
את הפרטים מוסרים לרשם שמות העסק בתוך 14 ימים מהיום שמתחילים לעסוק בשם (סעיף 7): שם העסק, טיבו, מקום העסקים העיקרי ופרטי הבעלים (סעיף 5). האגרה ב-2026 היא 326 ש"ח עם הגשת הבקשה; בתעריף של רשות התאגידים יש גם אגרה של 163 ש"ח "בעד כל תעודת רישום". כל עוד לא נרשמתם, אי אפשר לאכוף בבית משפט את הזכויות מחוזים שעשיתם בעסק, אלא אם בית המשפט פטר אתכם מההגבלה (סעיף 10); ואת התעודה מציגים במקום בולט במקום העסקים העיקרי (סעיף 13).
ומה שהרישום לא נותן. רישום שם עסק אינו מתיר להשתמש בשם אם, בלי הרישום, היה אפשר לאסור את השימוש בו (סעיף 16(2)): הוא חובה, לא הגנה. בעמוד השירות של רשות התאגידים כתובים עוד שלושה דברים: כל שם מתקבל, מאגר שמות העסק אינו ממוחשב ואי אפשר לבדוק בו אם שם רשום, ואת הבקשה מגישים בדואר, במסירה או בתיבת הפקדה, לא באינטרנט (רשות התאגידים (נפתח בחלון חדש)). באותו עמוד כתוב גם שאין חובה לרשום שם עסק. הפקודה אומרת אחרת, והעמוד עצמו קובע שהחוק גובר עליו.
חברה. שם של חברה נקבע ברישום שלה, ורשם החברות לא ירשום שם זהה או דומה עד כדי הטעיה לשם של תאגיד רשום, או לסימן מסחר רשום לאותו תחום בלי הסכמת בעליו (תת-פרק 10.2).
סימן מסחר הוא ההגנה. "סימן" הוא אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים, או צירוף שלהם, בשני ממדים או בשלושה (סעיף 1 לפקודת סימני המסחר), והפקודה חלה גם על סימני שירות (סעיף 2): עסק שנותן שירות רושם את השם שלו באותה דרך. רישום תקף נותן לבעלים את הזכות הייחודית להשתמש בסימן על הטובין או השירותים שנרשם לגביהם (סעיף 46), ל-10 שנים מיום הבקשה, ואפשר לחדש אותו (סעיפים 31 ו-32).
לא כל שם אפשר לרשום. סימן נרשם רק אם יש בו כדי להבחין בין הטובין שלכם לטובין של אחרים (סעיף 8). בין מה שלא נרשם (סעיף 11): סימן מטעה; סימן זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן של אחר שרשום לאותם מוצרים או לאותו סוג של מוצרים; מילים שנהוגות במסחר לתאר את הטובין או את איכותם; ושם גיאוגרפי או שם משפחה שאינו מוצג בצורה מיוחדת. את שני האחרונים אפשר לרשום אם רכשו אופי מבחין. "עיצוב גרפי", לבדו, הוא בקריאה שלנו תיאור, ולא סימן.
איך מגישים. הסימן נרשם לגבי סוג (בסימני מסחר)קבוצת טובין או שירותים שסימן מסחר נרשם לגביה. יש 45 סוגים, לפי אמנת ניצה; בקשה אחת יכולה לכלול סוג אחד או כמה, ועל כל סוג נוסף משלמים אגרה נוספת. סוגים לא מוסיפים אחרי ההגשה. מסוימים של טובין או שירותים, אחד או כמה בבקשה אחת (סעיפים 10 ו-17), מתוך 45 הסוגים שבתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר. מגישים באתר ההגשה של רשות הפטנטים, או, אדם פרטי, גם בנייר; תאגיד, ובעל מקצוע מורשה שמגיש במסגרת מקצועו, מגישים באתר בלבד (תקנה 6). האגרה ב-2026 היא 1,904 ש"ח לסוג אחד, ועוד 1,432 ש"ח לכל סוג נוסף, ולפי רשות הפטנטים היא לא מוחזרת אם הסימן לא נרשם (רשות הפטנטים (נפתח בחלון חדש)). בוחן בודק כל בקשה לפי סדר ההגשה (תקנה 22); בשנת 2024, ההמתנה הממוצעת לבחינה ראשונה הייתה חודשיים, והזמן הממוצע מההגשה ועד קיבול הבקשה לפרסום 5.4 חודשים (רשות הפטנטים, דוח 2024 (נפתח בחלון חדש)). אחרי הפרסום, כל אדם רשאי להתנגד בתוך 3 חודשים (סעיף 24), ואם לא הייתה התנגדות, או שנדחתה, הסימן נרשם (סעיף 26).
בלי רישום, יש הגנה חלשה יותר. עוסק לא יגרום לכך שמה שהוא מוכר ייחשב בטעות לנכס או לשירות של עוסק אחר (סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, "גניבת עין"), ובית משפט רשאי לפסוק עד 100,000 ש"ח לכל עוולה בלא הוכחת נזק (סעיף 13). אבל אם הציבור עלול לטעות היא שאלה של עובדות בכל מקרה, ורישום נותן זכות מוגדרת מראש.
| מה זה נותן | איפה | האגרה | איך בודקים קודם | |
|---|---|---|---|---|
| שם עסק | חובה למי שפועל בשם שאינו שם משפחתו, עם שמו הפרטי או בלעדיו; לא הגנה (סעיף 16(2)) | רשות התאגידים, בדואר או במסירה | 326 ש"ח עם הבקשה (ובתעריף, 163 ש"ח לכל תעודת רישום) | לפי רשות התאגידים, אי אפשר: המאגר אינו ממוחשב |
| שם חברה | השם של החברה; רשם החברות לא ירשום שם דומה לשם של תאגיד רשום | רשות התאגידים, ברישום החברה | חלק מרישום החברה (פרק 10) | מנוע השמות של רשות התאגידים, לאינדיקציה בלבד |
| סימן מסחר | זכות ייחודית בטובין ובשירותים שנרשם להם, ל-10 שנים, עם חידוש | רשות הפטנטים, באתר ההגשה | 1,904 ש"ח לסוג, ועוד 1,432 ש"ח לכל סוג נוסף | מאגר סימני המסחר, בחינם; או חיפוש של בוחן |
| דומיין | הכתובת, כל עוד מחדשים אותה; לא זכות בשם | אצל רשם דומיינים | לפי הרשם והסיומת | חיפוש אצל רשם |
מקורות (3)
- רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/reports/companies-fee-rates-2020/he/companies-fee-rates-2025.pdfתעריף 2026
- פקודת סימני המסחר (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_סימני_מסחרקבוע בחוק (סעיפים 31 ו-32 לפקודת סימני המסחר)
- רשות הפטנטים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/news/ilpo-fees/he/news_fees-2026.pdfמ-1 בינואר 2026
איך בודקים. מאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים פתוח לכל אחד, בחינם (מאגר סימני המסחר (נפתח בחלון חדש)): מחפשים את השם, וגם שמות דומים לו, בסוגים שלכם. המאגר כולל רק בקשות וסימנים שהוגשו בישראל, ולכן מי שמוכר לחו"ל בודק גם שם. אפשר גם לבקש שבוחן של הרשות יחפש, תמורת 759 ש"ח לכל סוג, והשירות ניתן בתוך 2 ימי עסקים (רשות הפטנטים (נפתח בחלון חדש)). לשם של חברה יש את מנוע השמות של רשות התאגידים (תת-פרק 10.2), ואת הדומיין בודקים אצל רשם, כמו בתת-הפרק הבא.
דנה. "סטודיו קו" אינו שם המשפחה של דנה, ולכן היא רושמת אותו ברשות התאגידים בתוך 14 ימים מהיום שהיא מתחילה לפעול בו. לפני כן היא מחפשת במאגר סימני המסחר את "קו" ואת "סטודיו קו" בסוג 42, שכולל שירותי עיצוב, ובסוג 35, שכולל פרסום, ובודקת שהדומיין פנוי. על הקבלות שלה מופיע השם שלה, כמו בתת-פרק 5.3. ומי שחייב ברישום מציין את שמו, וכל שם קודם שלו, בקטלוגים, בחוזרים מסחריים, בהזמנות ובמכתבי עסק שמופיע בהם שם העסק (סעיף 20). אם הכלל חל גם על אתר, הפקודה לא אומרת במפורש; בעמוד של דנה השם שלה מופיע בכל מקרה (תת-פרק 12.4).
12.3 הדומיין: איזו סיומת, איך בוחרים רשם, ומייל על הדומיין
הסיומת אומרת איפה הדומיין רשום. il היא הסיומת של ישראל, ואת המרשם שלה, הרשימה של כל הדומיינים בסיומת, מנהל איגוד האינטרנט הישראלי (IANA (נפתח בחלון חדש)); דומיין ב-co.il רושמים דרך רשמים שהאיגוד הסמיך. com היא סיומת גנרית, ורישום בה נעשה בהסכם עם רשם שקיבל הסמכה מ-ICANN, הגוף שקובע את הכללים לסיומות הגנריות ומסמיך את הרשמים (ICANN (נפתח בחלון חדש)). את כללי הרישום של il לא הצלחנו לקרוא באתר האיגוד בזמן הכתיבה, ולכן לא נפרט אותם כאן.
איזו סיומת. אין כלל בחוק, והשיקולים מעשיים. co.il אומרת ללקוח "עסק בישראל"; com מוכרת בכל מקום, ומתאימה גם למי שמוכר לחו"ל. רושמים את השם בסיומת שבה הלקוחות יחפשו אתכם, ואם צריך, בעוד אחת שמתחרה עלול לתפוס. ואם השם תפוס בסיומת שחשובה לכם, לפעמים עדיף לשנות את השם עכשיו, לפני שמשקיעים בו.
איך בוחרים רשם דומייניםהחברה שרושמת את הדומיין במרשם של הסיומת בשם הבעלים, ומנהלת אותו בשבילו. בסיומות הגנריות, כמו com ו-net, הרישום נעשה בהסכם עם רשם שקיבל הסמכה מ-ICANN; משווק (reseller) מוכר דומיינים דרך רשם כזה. דומיין בסיומת il רושמים דרך רשמים שאיגוד האינטרנט הישראלי הסמיך.. הטבלה מונה את מה שאפשר לבדוק לפני שמשלמים, ולכל קריטריון את הכלל שמאחוריו, אם יש. בעמודה האחרונה, השירות שאנחנו ממליצים עליו, לפי מה שהוא כותב על עצמו.
| הקריטריון | מה בודקים | הכלל שמאחוריו | Just Domain |
|---|---|---|---|
| מחיר החידוש | שמחיר החידוש מוצג לפני התשלום, ליד מחיר הרישום, ולא רק מחיר השנה הראשונה | בסיומות הגנריות, הרשם, וגם המשווקים שלו, מציגים באתר את מחירי החידוש (כללי הפקיעה של ICANN, סעיף 4.1) | מחיר החידוש מוצג ליד מחיר הרישום, לתקופה מלאה של הסיומת |
| יציאה לרשם אחר | שאפשר לקבל את קוד ההעברה ולבטל את הנעילה בעצמכם, בחשבון, ובלי עמלת יציאה | רשם שאין אצלו שירות עצמי מוסר את הקוד ומסיר את הנעילה בתוך 5 ימים מהבקשה (כללי ההעברה, סעיף 5.2) | שירות עצמי בחשבון; נכון להיום בלי עמלה |
| DNS | שאפשר לערוך את כל הרשומות, או להעביר את ה-DNS לספק אחר | אין כלל; בודקים בעמודים של הרשם | ניהול מלא של הרשומות כלול, ואפשר לעבור לשרתי שמות אחרים |
| מי מחזיק ברישום | רשם מוסמך, או משווק שעובד דרך רשם מוסמך | בסיומות הגנריות, הרישום כפוף להסכם עם רשם מוסמך של ICANN | משווק, שעובד דרך רשם מוסמך של ICANN |
| הסיומות | שהסיומות שאתם צריכים נמכרות שם | אין כלל | מאות סיומות; לא co.il |
| תמיכה | באיזה ערוץ אפשר לקבל עזרה | אין כלל | במייל, בימי עסקים; טלפון רק להשארת הודעה, כשהמייל לא עובד, והתשובה במייל; בלי צ'אט |
| מגבלות | מה אי אפשר לקנות, ואיך משלמים | אין כלל | לא רושמת שמות פרימיום (שמות שמתומחרים מעל המחיר הרגיל של הסיומת); תשלום בכרטיס או בארנק דיגיטלי, בלי העברה בנקאית; חברה אמריקאית |
| עוזר AI | שעוזר AI יכול לבדוק בשבילכם שמות ומחירים | אין כלל | חיבור לעוזרי AI לבדיקה בלבד; את התשלום עושים בדפדפן |
| מייל על הדומיין | אם הרשם מוכר תיבות דואר, או רק מאפשר לחבר ספק | אין כלל | לא מוכרת תיבות; את רשומות הספק מכניסים בלוח ה-DNS |
הכלל בעמודה השלישית חל על הסיומות הגנריות; את הכללים של il לא קראנו. העמודה האחרונה היא מה ש-Just Domain כותבת על עצמה באתר שלה, נכון ל-21 באוקטובר 2026. פרטיות ב-WHOIS, כלומר הסתרת פרטי הבעלים במאגר הציבורי של הדומיינים, לא נכללה בה, כי לא אימתנו אותה.
מקורות (1)
- ICANN: כללי ההעברה (נפתח בחלון חדש)https://www.icann.org/resources/pages/transfer-policy-2024-02-21-enבכללי ההעברה של ICANN (סעיף 5.2)
ההמלצה שלנו: Just Domain (נפתח בחלון חדש), לסיומות הגנריות. בקריטריונים שבטבלה, היא מציגה את מחיר החידוש ליד מחיר הרישום, לתקופה המלאה של הסיומת; נותנת לקחת את קוד ההעברה ולבטל את הנעילה בעצמכם, בחשבון, נכון להיום בלי עמלה; כוללת ניהול מלא של ה-DNS; ועוזר AI יכול לבדוק בה שמות ומחירים. החולשות כתובות באותה טבלה: היא משווקת ולא רשם מוסמך, התמיכה במייל ובימי עסקים, היא לא רושמת שמות פרימיום, משלמים לה בכרטיס או בארנק דיגיטלי, לחברה אמריקאית, והיא לא מוכרת co.il. מי שצריך תמיכה בטלפון או בצ'אט, או רשם מוסמך, יבדוק רשמים אחרים מול אותה טבלה. ועוד דבר לדעת: אחרי הרישום מאשרים את כתובת המייל בלחיצה על קישור, ודומיין שלא אושר בתוך 14 ימים מושהה עד האישור. מי שצריך co.il רושם אותו דרך רשם שאיגוד האינטרנט הישראלי הסמיך. (המקורות: שאלות ותשובות (נפתח בחלון חדש), יציאה לרשם אחר (נפתח בחלון חדש), co.il (נפתח בחלון חדש).)
Just Domain · מבית Just, כמו קמהלבדוק אם השם פנוי, ומה יעלה לחדש אותוחיפוש בסיומות הגנריות, עם מחיר הרישום ומחיר החידוש לתקופה המלאה של הסיומת. אפשר לבדוק גם דרך עוזר AI. את co.il רושמים אצל רשם אחר.לבדיקת שם ב-Just Domain (נפתח בחלון חדש)כשלא מחדשים. בסיומות הגנריות, הרשם שולח לפחות שתי תזכורות לפני שהדומיין פג, בערך חודש ובערך שבוע לפני, ועוד אחת אחרי שפג (כללי הפקיעה של ICANN, סעיף 2.1). אחרי שפג, הרשם רשאי למחוק אותו בכל עת, ולפני המחיקה, לפחות בימים האחרונים שבהם עוד אפשר לחדש, הוא מנתק את ה-DNS שלו, ככל שהמרשם מאפשר, כך שהאתר והמייל שעל הדומיין מפסיקים לעבוד (סעיף 2.2). אחרי מחיקה, מפעיל המרשם נותן 30 ימים שבהם אפשר לשחזר את הדומיין דרך הרשם, בתשלום שהרשם מציג מראש (סעיפים 3.1 ו-4.1 לכללי הפקיעה של ICANN (נפתח בחלון חדש)). ואחרי התקופה הזו, הדומיין נמחק מהמרשם, ומי שיבקש אותו יוכל לרשום אותו. לכן מפעילים חידוש אוטומטי, ושומרים אצל הרשם פרטי תשלום מעודכנים וכתובת מייל שאינה על הדומיין עצמו: כשה-DNS מנותק, תזכורת שנשלחת לתיבה שעל הדומיין לא מגיעה.
העברה. בסיומות הגנריות, הרשם רשאי לסרב להעברה שהתבקשה בתוך 60 ימים מרישום הדומיין או מהעברה קודמת. ואחרי החלפת בעל הרישום, ובכלל זה שינוי של השם, של הארגון או של כתובת המייל שלו, הרשם נועל את הדומיין להעברה לאותה תקופה, אלא אם הוא מאפשר לוותר על הנעילה, והבעלים ויתר עליה לפני השינוי. לעכב את קוד ההעברה רק בגלל מחלוקת על תשלום אסור, אבל לסרב להעברה של דומיין שתקופת הרישום שלו לא שולמה מותר (סעיפים 3.7, 3.8 ו-5.4, ופרק II, סעיפים A.1 ו-C.2, לכללי ההעברה של ICANN (נפתח בחלון חדש)). ב-2026 אישרה ICANN כללי העברה חדשים (החלטת המועצה של ICANN (נפתח בחלון חדש)), אבל מועד תחילה עוד לא נקבע, ולכן הכללים האלה הם שחלים.
הדומיין לבדו לא מגן על השם. בעל סימן מסחר יכול לדרוש דומיין גנרי בהליך מהיר אם שלושה דברים מתקיימים: הדומיין זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן שלו, למחזיק אין זכות או אינטרס לגיטימי בו, והוא נרשם ומשמש בחוסר תום לב (סעיף 4(א) לכללי יישוב הסכסוכים של ICANN (נפתח בחלון חדש)). הסעד בהליך הזה הוא ביטול הדומיין או העברתו בלבד. לסיומת il יש הליך משלה, אצל האיגוד. חוק ישראלי שבו רישום דומיין יוצר זכות בשם לא מצאנו: מול בעל סימן, מי שמחזיק דומיין נשען על פקודת סימני המסחר ועל חוק עוולות מסחריות, כמו כל אחד.
מייל על הדומיין. אין כלל שמחייב כתובת מייל על הדומיין, וההמלצה שלנו מעשית: כתובת על הדומיין נראית כמו עסק, ונשארת שלכם כשעוברים ספק דואר, כל עוד הדומיין שלכם. מחברים אותה ב-DNSמערכת השמות של האינטרנט, שמתרגמת דומיין לכתובות. ברשומות ה-DNS של הדומיין כתוב לאן הוא מוביל: לאיזה שרת האתר (רשומות A או CNAME), לאיזה ספק הדואר (MX), ואימותים של שירותים (TXT). מי שמנהל את הרשומות קובע לאן הדומיין מוביל.: ספק הדואר נותן רשומות MX ו-TXT, ומכניסים אותן אצל מי שמנהל את ה-DNS של הדומיין. ולחברה כבר יש כתובת דואר אלקטרוני שהיא המען הדיגיטלי שלה, ואין חובה שתהיה על הדומיין (תת-פרק 10.2).
דנה. הלקוחות של דנה הם עסקים בישראל, ולכן הסיומת הראשית שלה היא co.il. בדוגמה, "סטודיו קו" פנוי גם ב-co.il וגם ב-com, ודנה רושמת את שניהם, בחשבון על שמה, עם חידוש אוטומטי: את co.il דרך רשם שאיגוד האינטרנט הישראלי הסמיך, ואת com כדי שמתחרה לא יתפוס אותו. את כתובת המייל היא מחברת ל-co.il אצל ספק דואר, ומשאירה את הכתובת הפרטית הישנה פתוחה לכמה חודשים, עד שכל הלקוחות עוברים לחדשה.
12.4 האתר: מה עמוד אחד חייב לכלול, ואיפה מארחים
עמוד אחד מספיק כדי להתחיל. מה שהוא צריך לומר, בסדר הזה, הוא רשימה של הספר, לא של החוק:
- מה אתם עושים, ולמי, במשפט אחד.
- דוגמאות לעבודה, או מה הלקוח מקבל.
- איך פונים אליכם: טלפון, מייל או וואטסאפ, ואזור השירות, אם יש.
- מי אתם: שם, ותמונה אם מתאים.
- מחיר, אם אתם מפרסמים אותו: המחיר הכולל בלבד, בשקלים, ואצל עוסק מורשה, עם המע"מ (סעיף 17ד לחוק הגנת הצרכן; תת-פרק 2.3).
כשמוכרים דרך האתר, החוק מוסיף. עוסק שעושה שיווק מרחוקפנייה של עוסק לצרכן בדואר, בטלפון, ברדיו, בטלוויזיה, בתקשורת אלקטרונית מכל סוג, בקטלוג או במודעה, כדי להתקשר בעסקה בלי שהצדדים נפגשים (סעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן). חייב לגלות לצרכן לפחות את שמו, מספר הזהות והכתובת שלו; את התכונות העיקריות של המוצר או השירות; את המחיר ותנאי התשלום; את מועד המסירה ואת דרכה; עד מתי ההצעה בתוקף; את האחריות; ואת זכות הביטול (סעיף 14ג(א) לחוק הגנת הצרכן). "המחיר" כאן הוא המחיר הכולל, עם דמי המשלוח וכל תוספת (סעיף 14ג(ו)). עד מועד המסירה, העוסק נותן לצרכן מסמך בכתב, בעברית או בשפה שבה פנה אליו, עם פרטי העסקה (סעיף 14ג(ב)). ובאתר עצמו יש שתי חובות בסעיף 14ט. הראשונה: עוסק שיש לו אתר, והלקוחות שלו רשאים לבטל עסקה, מפרט בדף הראשי את הדרכים לבטל, את פרטי ההתקשרות לכל דרך, ואת מה שהצרכן כותב בהודעת הביטול, שמו ומספר הזהות שלו, גם כשהעסקה נסגרת בטלפון או בוואטסאפ (סעיף 14ט(ה)(2)). השנייה: אם אפשר להתקשר בעסקה באתר עצמו, שמים בדף הראשי גם קישור ייעודי ובולט לביטול עסקה, והפרטים האלה לידו (סעיף 14ט(ב)). את הפרטים מציגים יחד, בהבלטה ובאותיות ברורות (סעיף 14ט(ו)), ואותם פרטים כותבים גם בכל חשבונית או קבלה שנשלחת לצרכן (סעיף 14ט(ה)(1)). הרשות להגנת הצרכן אוכפת את זה: בדוח השנתי שלה ל-2021 היא מונה אתר שלא הציג מספר זהות, כתובת וזכות ביטול, ואתר בלי קישור ביטול בדף הראשי (הרשות להגנת הצרכן (נפתח בחלון חדש)).
ואתר של נותן שירות? בקריאה שלנו, אתר שמזמין לקוחות להזמין או לקבוע בטלפון, בוואטסאפ או בטופס, כך שהעסקה נסגרת בלי פגישה, הוא שיווק מרחוק, והחובה חלה. אתר שרק מתאר עסק שכל עסקה בו נסגרת פנים אל פנים, כנראה לא. וחובה כללית להציג באתר מספר עוסק או מספר חברה, בדיני המע"מ או בחוק החברות, לא מצאנו.
איפה מארחים. תקן רשמי לאחסון אתר של עסק לא מצאנו; הקריטריונים בטבלה הם של הספר, ולכל אחד כתוב אם יש מאחוריו כלל. כלל אחד יש: לפי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אתר שחייב בנגישות חייב בה בכל מקום שבו הוא מאוחסן, ואסור לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה מלאה (הנציבות (נפתח בחלון חדש)). בעמודה האחרונה, השירות שאנחנו ממליצים עליו, לפי מה שהוא כותב על עצמו.
| הקריטריון | מה בודקים | הכלל שמאחוריו | Just Publish |
|---|---|---|---|
| מה רץ | אם האתר צריך שרת: טופס ששומר נתונים, חנות, מסד נתונים | אין כלל | אתרים סטטיים בלבד: בלי קוד שרת ובלי מסד נתונים |
| HTTPS | שהאתר מוגש בחיבור מוצפן, גם על הדומיין שלכם | אין כלל | HTTPS כברירת מחדל; בדומיין משלכם, לפי התנאים, הנפקת תעודה אינה מובטחת |
| הדומיין וה-DNS | שהדומיין וה-DNS נשארים שלכם, ומחברים את האתר ברשומות | אין כלל | כן: מוסיפים רשומות אצל מי שמנהל את ה-DNS שלכם; לפי התנאים, השירות רשאי לשנות את הרשומות האלה, ואז מעדכנים אותן בעצמכם |
| דומיין משלכם | אם אפשר לחבר דומיין, ובאיזו תוכנית | אין כלל | בתוכנית בתשלום |
| גיבוי ויציאה | שיש עותק של הקבצים מחוץ לשירות, ושאפשר לקחת אותם | אין כלל | גיבוי יומי לפי עמוד האבטחה, אבל התנאים מטילים את הגיבוי עליכם; את הקבצים קוראים חזרה דרך החיבור לעוזר AI, וכפתור ייצוא לא מצאנו |
| זמינות | אם יש התחייבות שהאתר יהיה זמין | אין כלל | אין התחייבות |
| אתר שקט | מה קורה לאתר שאין בו תנועה | אין כלל | בתוכנית החינמית, אתר בלי תנועה 30 ימים עלול לעבור לארכיון; והתנאים מאפשרים לשנות את התוכנית החינמית או להפסיק אותה |
| נגישות | שאפשר להנגיש את האתר במלואו | חובה בכל מקום אחסון (הנציבות) | השירות מפרסם את הקבצים כפי שהם, ולכן, בקריאה שלנו, הנגישות תלויה באתר שבניתם |
| עוזר AI | אם עוזר AI יכול לפרסם ולעדכן את האתר | אין כלל | כן, אחרי כניסה חד-פעמית לחשבון |
העמודה האחרונה היא מה ש-Just Publish כותבת על עצמה, בעמוד הבית, בעמוד האבטחה ובתנאי השימוש, נכון ל-21 באוקטובר 2026.
ההמלצה שלנו: Just Publish (נפתח בחלון חדש), לאתר סטטי שכבר בניתם, לבד או עם עוזר AI. בקריטריונים שבטבלה, היא מגישה את האתר ב-HTTPS כברירת מחדל, משאירה את הדומיין ואת ה-DNS אצלכם, ועוזר AI יכול לפרסם בה ולעדכן את האתר אחרי כניסה חד-פעמית לחשבון. היא לא בונה את האתר, ולא מריצה קוד שרת או מסד נתונים (אתר שצריך שרת (נפתח בחלון חדש)), ולכן חנות עם סל ותשלום צריכה פלטפורמת מסחר, או קישור לדף תשלום אצל ספק סליקה. ושלושה דברים לדעת מראש: דומיין משלכם מחברים בתוכנית בתשלום; בתוכנית החינמית, אתר בלי תנועה 30 ימים עלול לעבור לארכיון, ולאתר של עסק זה חשוב; והתנאים לא מבטיחים זמינות, ומטילים עליכם לשמור עותק משלכם, גם כשעמוד האבטחה מתאר גיבוי יומי. לפי התנאים גם, הדין הוא של מדינת דלאוור והשיפוט בבתי המשפט שם, ותשלומים לא מוחזרים, אלא אם דין מחייב קובע אחרת (תנאי השימוש (נפתח בחלון חדש); אבטחה (נפתח בחלון חדש)).
Just Publish · מבית Just, כמו קמהלפרסם אתר סטטי שכבר בניתםהאתר עולה ב-HTTPS, הדומיין וה-DNS נשארים אצלכם, ועוזר AI יכול לפרסם ולעדכן אחרי כניסה אחת לחשבון. אתר שצריך שרת או מסד נתונים לא מתאים לשירות.לפרסום אתר ב-Just Publish (נפתח בחלון חדש)העמוד של דנה. שתי שורות על מה שהיא עושה, שש עבודות, שלוש החבילות מתת-פרק 2.3 עם המחיר של כל אחת, מייל וטלפון. כעוסקת פטורה, המחיר שבעמוד הוא המחיר הסופי. אין בו הזמנה: לקוחות כותבים לה, והיא שולחת הצעת מחיר. רוב הלקוחות שלה עסקים, וחוק הגנת הצרכן מגן על מי שקונה לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי (סעיף 1 לחוק). אבל גם אנשים פרטיים פונים אליה דרך העמוד, ובקריאה שלנו זה שיווק מרחוק. לכן היא מוסיפה בתחתיתו, יחד ובהבלטה, את שמה, את מספר הזהות, את כתובת העסק ואת הדרכים לבטל עסקה עם פרטי ההתקשרות לכל דרך, ובהצעת המחיר ללקוח פרטי היא כותבת גם את המחיר הכולל, את מועד המסירה, את תוקף ההצעה ואת זכות הביטול. את העמוד היא בונה בשיחה עם עוזר AI, ומפרסמת אותו על הדומיין שלה.
12.5 פרופיל עסקי בגוגל, וואטסאפ עסקי, ומה עוד ביום הראשון
פרופיל עסקי בגוגל הוא לעסק שפוגש לקוחות. לפי הכללים של Google, אפשר לפתוח פרופיל אם לעסק יש מקום שלקוחות מגיעים אליו, או שהוא מגיע ללקוחות (Google (נפתח בחלון חדש)). עסק שפועל רק אונליין אינו זכאי: העסק צריך לפגוש לקוחות פנים אל פנים בשעות שהוא מציין (Google (נפתח בחלון חדש)). ועסק בלי מקום שמקבל בו לקוחות נרשם כעסק שנותן שירות באזור, וחייב להסתיר את הכתובת (Google (נפתח בחלון חדש)).
כדי לערוך את הפרופיל ולנהל אותו מאמתים את העסק, ו-Google קובעת את דרך האימות, בין השאר טלפון או מסרון, מייל, סרטון או שיחת וידאו, או גלויה (Google (נפתח בחלון חדש)). והשם בפרופיל הוא השם שהעסק משתמש בו בעולם, באותה צורה כמו בשלט, באתר ובניירת, בלי סיסמה שיווקית, טלפון או כתובת אתר (Google (נפתח בחלון חדש)). זו עוד סיבה לבחור שם אחד ולהשתמש בו בכל מקום.
וואטסאפ עסקי. אפליקציית WhatsApp Business נועדה לעסקים שמתכתבים עם לקוחות ממכשיר אחד, והיא בחינם; לשליחה בהיקפים גדולים יש פלטפורמה נפרדת, למפתחים (Meta (נפתח בחלון חדש)). הכללים של Meta מחייבים לשמור בפרופיל העסקי פרטי קשר לשירות, מייל, אתר או טלפון, ולעדכן אותם; הם מתירים לפנות לאנשים רק אם נתנו לכם את המספר שלהם והסכימו לקבל הודעות, ודורשים לכבד בקשה להפסיק (Meta (נפתח בחלון חדש)). זה החוזה של Meta; החוק הישראלי על דברי פרסומת עומד בנפרד (תת-פרק 12.6).
נועה מול דנה. נועה מגיעה לבתים של התלמידים, ולכן היא זכאית לפרופיל. אין לה מקום שמקבל לקוחות, אז היא נרשמת כעסק שנותן שירות באזור, והכתובת שלה מוסתרת. ההורים כותבים לה בוואטסאפ, והיא עוברת ל-WhatsApp Business, עם תיאור, אזור השירות וקישור לעמוד שלה. ההורים קונים ממנה שיעורים כצרכנים, והעסקה נסגרת בוואטסאפ, ולכן, בקריאה שלנו, זה שיווק מרחוק: בעמוד שלה, שהוא גם הדף הראשי, מופיעים שמה, מספר הזהות, הכתובת, המחיר וזכות הביטול, והדרכים לבטל עם פרטי ההתקשרות לכל דרך (תת-פרק 12.4). הכתובת שגוגל מסתירה בפרופיל מופיעה בעמוד, כי חוק הגנת הצרכן דורש אותה. דנה עובדת רק אונליין, ולכן היא לא זכאית לפרופיל בגוגל, ולא פותחת אותו.
ומה עוד ביום הראשון. שם אחד בכל מקום: בעמוד, בפרופילים, בחתימת המייל ובשמות המשתמש ברשתות שבהן הלקוחות שלכם נמצאים. ואת שמות המשתמש האלה תופסים כבר כשבוחרים שם, גם אם עוד לא מפרסמים בהם.
12.6 מה החוק דורש מאתר עסקי: נגישות, פרטיות, דברי פרסומת, תנאי שימוש ומכירה מרחוק
חמישה תחומים של החוק נוגעים באתר של עסק, ולא כולם בכל אתר. הטבלה אומרת מה חל, על מי, ומה עושים; הפסקאות שאחריה מפרטות.
| התחום | על מי זה חל | הכלל | מה עושים |
|---|---|---|---|
| נגישות | מי שנותן שירות לציבור באינטרנט, חוץ מעוסק פטור וממי שהמחזור הממוצע שלו עד 100,000 ש"ח | תקנות 35 עד 35ו לתקנות הנגישות לשירות | אתר ברמה AA של תקן 5568, והצהרת נגישות |
| פרטיות | מי שמבקש מידע אישי כדי לעבד אותו במאגר, למשל לשמור אותו מטופס | סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות | הודעה ליד הטופס, לפי הסעיף |
| דברי פרסומת | מי ששולח פרסומת במייל, במסרון, בפקס או בחיוג אוטומטי | סעיף 30א לחוק התקשורת | הסכמה מראש; המילה "פרסומת" בפתיחה; שם המפרסם, כתובתו ודרכי הקשר איתו; ודרך פשוטה לסרב |
| תנאי שימוש | מי שבוחר לכתוב אותם | חוק החוזים האחידים | בלי תנאים מקפחים, ובלי תנאים בטלים כמו שלילת הפנייה לבית משפט |
| מכירה מרחוק | מי שמוכר לצרכנים באתר, בטלפון או בהודעות | סעיפים 14ג, 14ג1, 14ה ו-14ט לחוק הגנת הצרכן | פרטים בעמוד, מסמך ללקוח, הדרכים לבטל בדף הראשי, וקישור ביטול אם קונים באתר |
מקורות (1)
- תקנות הנגישות לשירות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_שוויון_זכויות_לאנשים_עם_מוגבלות_(התאמות_נגישות_לשירות)בתקנה 35ו(ז), מ-26 באוקטובר 2017
נגישות. מי שנותן שירות לציבור חייב להנגיש את שירות האינטרנט שלו לפי תקן הנגישות לאינטרנט, ברמה AA (תקנה 35א לתקנות הנגישות לשירות), ו"שירות אינטרנט" כולל תכנים בכל תצורה שנועדו לתת שירות לציבור או מידע עליו (תקנה 35). התקן הוא תקן ישראלי 5568, שחלק 1 שלו, במהדורת 2023, זהה ל-WCAG 2.0 עם שינויים לאומיים (התקן (נפתח בחלון חדש)). באתר מציגים במקום בולט הצהרת נגישות: מה הונגש, את פרטי רכז הנגישות אם חובה למנות אחד, ודרך לדווח על בעיה (תקנה 35ה), ולנציבות יש תבנית שלה (הנציבות (נפתח בחלון חדש)). וסרגל נגישות לא פוטר מהחובה, ואינו חובה בעצמו (הנציבות (נפתח בחלון חדש)).
מי פטור. עוסק פטור, או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ש"ח, פטור מכל התאמות הנגישות באינטרנט (תקנה 35ו(ז)). לפי הנציבות, את הפטור הזה לא מבקשים ממנה, אבל מי שנתבע, או שהנציבות מפקחת עליו, צריך להציג אותו ואת נתוני המחזור שעליהם נשען, ולכן שומרים אותם; ומי שמחזורו מעל 120,000 ש"ח, והאתר שלו הופעל אחרי 26 באוקטובר 2017, רשאי לבקש מהנציבות פטור בשל נטל כלכלי כבד מדי (הנציבות (נפתח בחלון חדש)). המחזור הממוצע הוא ממוצע שלוש שנות המס האחרונות, בלי שנים שבהן היה אפס (תקנה 35). במדריך של הנציבות כתוב סכום אחר, 120,000 ש"ח, ותיקון לתקנה שמשנה את הסכום לא מצאנו; מי שקרוב לסף בודק עם הנציבות. איך מחשב את הממוצע עסק בשנה הראשונה שלו, התקנות לא אומרות. דנה ונועה עוסקות פטורות, ולכן פטורות מהחובה, כל עוד הן במעמד הזה. יוסי, עוסק מורשה, לא יודע עוד אם פטור המחזור חל עליו בשנה הראשונה, כי אין לו שנות מס לממוצע; ההמלצה שלנו היא אתר נגיש מהיום הראשון, גם כשהלקוחות שלו הם חברות.
אם קיבלתם הודעה על ליקוי. סטייה מהכללים לא נחשבת הפרה, אלא אם נשלחה לעסק הודעה עליה והוא לא תיקן אותה בזמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים; ובינתיים הוא נותן דרך חלופית לקבל את השירות (תקנה 35א(ד)). על הפרה, בית משפט רשאי לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, עד 50,000 ש"ח, סכום שמתעדכן כל שנה לפי המדד (סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות). את הסכום המעודכן לא מצאנו במקור רשמי.
פרטיות. חוק שמחייב לפרסם מסמך בשם "מדיניות פרטיות" לא מצאנו. החובה היא אחרת: מי שמבקש מאדם מידע אישי כדי לעבד אותו במאגר מידע, למשל לשמור אותו, מצרף לבקשה הודעה (סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות), כמו בתת-פרק 11.6. אתרים רבים עונים עליה בעמוד מדיניות שמקושר מכל טופס; זה נוהג, לא חוק. ולא כל רשימה היא מאגר: אוסף שיש בו רק שם, כתובת ודרכי התקשרות של עד 100,000 בני אדם, ואינו מלמד בעצמו על מידע אישי נוסף, אינו "מאגר מידע", בתנאי שלבעלים אין אוסף אחר על אותם אנשים (סעיף 3). בקריאה שלנו, רשימת תפוצה פשוטה יכולה לצאת מההגדרה, וטופס ששואל גם מה הלקוח צריך, כנראה לא.
עוגיות. בחוק הגנת הפרטיות אין הוראה על עוגיות, והנחיה של הרשות להגנת הפרטיות שמוקדשת להן לא מצאנו. אבל "מידע אישי" כולל מידע שמזהה אדם דרך מזהה מקוון (סעיף 3), ולכן כלי מדידה ופרסום עשויים לאסוף מידע אישי. ובגילוי הדעת שלה על הסכמה, מפברואר 2026, הרשות כותבת ששתיקה, או היעדר מחאה, אינם כשלעצמם הסכמה; שהמשך גלישה באתר, אחרי שבכניסה הוצג למבקר מה נאסף עליו ולמה, ייחשב על פי רוב הסכמה מכללא, אם יש קשר סביר בין האיסוף לבין השירות; ושעדיף לבקש הסכמה מפורשת, בעיקר במידע רגיש. גילוי הדעת עצמו אומר שאינו עוסק בשאלה מתי חובה לבקש הסכמה (הרשות להגנת הפרטיות (נפתח בחלון חדש)). לכן, בקריאה שלנו, אתר שמפעיל כלי מדידה או פרסום מציג בכניסה הודעה ברורה וקצרה על מה שהם אוספים ולמה. ומבקרים מאירופה מביאים איתם את הכללים של שם, שלא בדקנו כאן.
דברי פרסומת. "דבר פרסומת" הוא השם שהחוק נותן למסר שמופץ באופן מסחרי כדי לעודד קנייה או הוצאת כסף; מכאן נקרא לו פרסומת. מפרסם לא ישלח פרסומת בפקס, בחיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או במסרון בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, ושיחה מוקלטת או הודעה אלקטרונית נחשבות כתב (סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת). יש שני חריגים, כפי שהם כתובים בחוק. הראשון, פנייה חד-פעמית לנמען שהוא עסק, בהצעה להסכים לקבל פרסומת: לא פרסומת חד-פעמית (סעיף 30א(ב)). השני, לקוח שמסר את פרטיו בקנייה או במשא ומתן לקנייה, קיבל הודעה שישמשו לפרסומת, קיבל הזדמנות לסרב ולא סירב, והפרסומת היא על מוצרים או שירותים דומים (סעיף 30א(ג)).
כל פרסומת נפתחת במילה "פרסומת", ובמייל, בשורת הנושא; ויש בה את שם המפרסם, את הכתובת שלו ואת דרכי ההתקשרות איתו, ואת הזכות לסרב בכל עת עם דרך פשוטה לעשות זאת, ובהודעה אלקטרונית, גם כתובת תקפה ברשת לשליחת הסירוב. במסרון, לפי לשון הסעיף, מציינים רק את שם המפרסם ואת הדרך ליצור איתו קשר כדי לסרב (סעיף 30א(ה)(2)); בקריאה שלנו, את המילה "פרסומת" שמים בפתיחה גם שם. הנמען רשאי לסרב בכל עת, בכתב או בדרך שבה הפרסומת נשלחה (סעיף 30א(ד)). על פרסומת שנשלחה ביודעין בניגוד לסעיף, בית משפט רשאי לפסוק עד 1,000 ש"ח לכל הודעה, בלא הוכחת נזק, וחזקה שהמפרסם ידע, אלא אם הוכיח אחרת (סעיף 30א(י)).
וואטסאפ. החוק לא מזכיר אותו. "הודעה אלקטרונית" בחוק היא מסר שעובר ברשת האינטרנט, ואפשר לשמור אותו ולאחזר אותו במחשב; בקריאה שלנו, הודעת וואטסאפ עונה על ההגדרה, ופסיקה בשאלה לא קראנו. נועה רוצה להודיע להורים על קבוצת הכנה לבחינות. היא שולחת רק להורים שהסכימו במפורש ומראש, בכתב (גם הודעה אלקטרונית נחשבת כתב), או להורים שמסרו לה את פרטיהם כשנרשמו לשיעורים, קיבלו ממנה הודעה שהפרטים ישמשו גם להצעות שלה, קיבלו הזדמנות לסרב ולא סירבו. ואם הקבוצה תהיה קבועה, עם חמישה תלמידים או יותר, היא בודקת קודם את המעמד שלה כעוסקת פטורה (תת-פרק 3.2). ההודעה נפתחת במילה "פרסומת", יש בה את שמה, את הכתובת שלה ודרך ליצור איתה קשר, ובסופה כתוב שאפשר לסרב בכל עת, ואיך, כולל כתובת מייל לסירוב.
תנאי שימוש. חוק שמחייב אתר לפרסם תנאי שימוש לא מצאנו. מי שכותב אותם כותב חוזה אחיד: תנאים שצד אחד קבע מראש לחוזים רבים (סעיף 2 לחוק החוזים האחידים), ותנאי מקפח בו, בית המשפט מבטל או משנה (סעיף 3). החוק מונה תנאים שחזקה שהם מקפחים, ובהם פטור של הספק מאחריות שהייתה מוטלת עליו לפי דין, זכות חד-צדדית לשנות את המחיר אחרי ההתקשרות, חיוב בבוררות, בחירת בית המשפט בידי הספק, ודרישה שהלקוח יצהיר שקרא את החוזה (סעיף 4). ותנאי ששולל או מגביל את זכות הלקוח לפנות לבית משפט, בטל (סעיף 5).
מכירה מרחוק: אחרי שהלקוח קנה. צרכן רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק של מוצר מיום העסקה ועד 14 ימים מיום שקיבל את המוצר או את המסמך, המאוחר מביניהם. בשירות, מיום העסקה ועד 14 ימים מיום העסקה או מיום שקיבל את המסמך, המאוחר מביניהם; ובשירות שאינו מתמשך, רק אם הביטול נעשה לפחות יומיים, שאינם ימי מנוחה, לפני מועד השירות (סעיף 14ג(ג)). אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק, כלומר בן 65 ומעלה, ועולה חדש, כלומר מי שטרם חלפו 5 שנים מיום שקיבל תעודת עולה או תעודת זכאות, רשאים לבטל בתוך 4 חודשים, אם העסקה כללה שיחה ביניהם לבין העוסק, גם שיחה אלקטרונית (סעיף 14ג1). מבטלים בעל פה, בטלפון או במקום העסק, בדואר רשום, במייל, בפקס אם יש לעוסק, ובאינטרנט, אם העסקה נעשית בו (סעיף 14ט(א)).
העוסק מחזיר את הכסף בתוך 14 ימים מקבלת הודעת הביטול, ורשאי לגבות דמי ביטול של 5% מהמחיר או 100 ש"ח, הנמוך מביניהם, ודמי המשלוח והאריזה כלולים בסכום הזה ולא נוספים עליו; את המוצר הצרכן מחזיר למקום העסק, ובביטול בגלל פגם, רק מעמיד אותו לרשות העוסק במקום שבו קיבל אותו (סעיף 14ה(א)(2) ו-(ב)(2)); בשירות מתמשך שכבר התחיל, הצרכן משלם על החלק שקיבל; ובביטול בגלל פגם, אי-התאמה, איחור או הפרה אחרת של העוסק, אין דמי ביטול (סעיף 14ה). על החזר שלא ניתן אחרי ביטול, בית משפט רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה, בלי תלות בנזק, עד 10,000 ש"ח (סעיף 31א). ויש מה שאי אפשר לבטל, כמו טובין פסידים, מוצרים שיוצרו במיוחד בשביל הצרכן, ו"מידע" כהגדרתו בחוק המחשבים (סעיף 14ג(ד)).
להרחבה באתרפתיחת עסק לחנות אונלייןמסלול, מלאי, סליקה ומשלוחים, ומה שחנות מקוונת חייבת לפי חוק הגנת הצרכן.12.7 צ'קליסט "אונליין ב-30 יום"
ארבעה שבועות, לפי סדר השרשרת. לכל פריט כתוב הכלל שמאחוריו, או שאין כלל.
אונליין ב-30 יום
0 מתוך 14
הרשימה היא של הספר, לא של החוק: היא אומרת מה לבדוק, ואינה תחליף לייעוץ מקצועי. איפה שהחוק עוד לא עונה במפורש, כמו בעוגיות או בהודעות וואטסאפ, היא אומרת את זה, ולא מנחשת.
13חלק ו - העסק בעולם
רישוי, ביטוח, חוזים והעובד הראשון
מי צריך רישיון עסק, אילו ביטוחים צריך בהתחלה, מה חוזה עם לקוח צריך לכלול, ומה עולה העובד הראשון.
תפסידו כסף לחברה, ואגלה הבנה. תפסידו לחברה שמץ של מוניטין, ואהיה חסר רחמים.
אחרי שהתיקים פתוחים, העסק פוגש ארבעה דברים: רישיון, ביטוח, הסכם עם לקוח, ובשלב מסוים עובד. לכל אחד מהם יש בחוק ברירת מחדל, ורוב העסקים הראשונים חייבים פחות ממה שהם חוששים, ויותר ממה שהם יודעים. רישיון עסק צריך רק מי שהפעילות שלו מופיעה בצו; ביטוח כללי לעסק החוק לא מחייב; הסכם עם לקוח תקף בכל צורה, והחוק משלים את מה שלא נכתב בו; ועובד עולה סכום שאפשר לחשב עוד לפני שמגייסים. הפרק עובר עליהם לפי הסדר, עם דנה, נועה ויוסי, ומוסיף את מה שעושים כשלקוח לא משלם, ואת הקו בין פרילנסר לעובד.
לפני שמתחילים
- תיאור קצר של מה שהעסק עושה בפועל, ואיפה.
- ההצעה או ההסכם שאתם שולחים היום ללקוחות, אם יש.
- אם אתם שוקלים עובד: היקף המשרה והשכר שאתם חושבים עליו.
13.1 רישוי עסקים: מי צריך רישיון, מי פטור, ועבודה מהבית
רישיון עסק צריך רק עסק שהפעילות שלו מופיעה בצו. לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי בלי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז (סעיף 4 לחוק רישוי עסקים), ואת העסקים טעוני הרישוי קובע שר הפנים בצו (סעיף 1). משרד הפנים כותב זאת במפורש: עסק שאינו מופיע בטבלה אינו טעון רישוי (משרד הפנים (נפתח בחלון חדש)).
מה יש בצו. בתוספת לצו רישוי עסקים יש עשר קבוצות, ובהן, בין השאר, טיפולי יופי וקוסמטיקה, מספרה וכתובות קעקע; מסעדה, בית קפה והכנת מזון למכירה, כולל משלוחים, וקייטרינג; קייטנה; אולם או גן לאירועים; ומכון כושר ששטחו גדול מהסף שבצו. פריט למשרד, לייעוץ, לעיצוב, לפיתוח תוכנה, לתרגום או לשיעורים פרטיים לא מצאנו בצו. את הצו המעודכן מחפשים בהצו החכם (נפתח בחלון חדש), לפי מה שעושים בפועל, לא לפי התואר. ומי שלא בטוח, שואל את מחלקת רישוי העסקים ברשות המקומית, ועדיף לפני שחותמים על שכירות: נכס שהשימוש בו לא מתאים לתוכנית יכול לעכב את הרישיון, ואף למנוע אותו (סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים).
1הפעילות
מה שתעשו בפועל, ולא התואר, מופיע בתוספת לצו רישוי עסקים? למשל הכנת מזון למכירה, טיפולי יופי, מספרה, אירועים, קייטנה או מכון כושר גדול.
כןצריך רישיון לפני שפותחים. המסלול נקבע בטור ד' של הצו: רישיון על יסוד תצהיר, היתר מזורז א' או ב', או המסלול הרגיל. ממשיכים לשאלה 2.
לאאין צורך ברישיון עסק. עסק שאינו מופיע בצו אינו טעון רישוי. ממשיכים לשאלה 2, על המקום.
2המקום
העסק יפעל במקום שהתוכנית או ההיתר לא מייעדים לשימוש כזה, למשל בדירת מגורים?
כןשאלה של תכנון ובנייה: שימוש שהתוכנית לא מתירה טעון היתר מהוועדה המקומית, ובלעדיו, ככלל, גם רישיון עסק לא יינתן. שואלים את הוועדה לפני שמתחילים, וממשיכים לשאלה 3.
לאממשיכים לשאלה 3.
3רגולטור נוסף
יש לתחום שלכם רגולטור נוסף, כמו בתחום המזון, או שהמקצוע עצמו טעון רישיון?
כןצריך גם אותו. רישיון עסק, אם צריך כזה, לא מחליף אותו: טור ז' בצו מפנה לחוק נוסף שמחייב רישיון, ורישיון מקצועי עומד בנפרד.
לאזהו, מבחינת רישוי. נשארים הארנונה, לפי השימוש בנכס, והביטוחים (תת-פרק 13.2).
- ולפני הכול: לא פותחים לפני שיש ביד רישיון, היתר זמני או היתר מזורז (סעיף 4 לחוק רישוי עסקים), ומי שפועל בלי רישיון סוגר לעצמו, ככלל, את המסלולים המקוצרים.
התרשים במילים
שאלה 1, הפעילות: מה שתעשו בפועל, ולא התואר, מופיע בתוספת לצו רישוי עסקים? למשל הכנת מזון למכירה, טיפולי יופי, מספרה, אירועים, קייטנה או מכון כושר גדול. אם כן: צריך רישיון לפני שפותחים. המסלול נקבע בטור ד' של הצו: רישיון על יסוד תצהיר, היתר מזורז א' או ב', או המסלול הרגיל. ממשיכים לשאלה 2. אם לא: אין צורך ברישיון עסק. עסק שאינו מופיע בצו אינו טעון רישוי. ממשיכים לשאלה 2, על המקום. שאלה 2, המקום: העסק יפעל במקום שהתוכנית או ההיתר לא מייעדים לשימוש כזה, למשל בדירת מגורים? אם כן: שאלה של תכנון ובנייה: שימוש שהתוכנית לא מתירה טעון היתר מהוועדה המקומית, ובלעדיו, ככלל, גם רישיון עסק לא יינתן. שואלים את הוועדה לפני שמתחילים, וממשיכים לשאלה 3. אם לא: ממשיכים לשאלה 3. שאלה 3, רגולטור נוסף: יש לתחום שלכם רגולטור נוסף, כמו בתחום המזון, או שהמקצוע עצמו טעון רישיון? אם כן: צריך גם אותו. רישיון עסק, אם צריך כזה, לא מחליף אותו: טור ז' בצו מפנה לחוק נוסף שמחייב רישיון, ורישיון מקצועי עומד בנפרד. אם לא: זהו, מבחינת רישוי. נשארים הארנונה, לפי השימוש בנכס, והביטוחים (תת-פרק 13.2). ולפני הכול: לא פותחים לפני שיש ביד רישיון, היתר זמני או היתר מזורז (סעיף 4 לחוק רישוי עסקים), ומי שפועל בלי רישיון סוגר לעצמו, ככלל, את המסלולים המקוצרים.
ארבעה מסלולים. טור ד' בצו קובע לפריטים שסומנו בו את המסלול המקוצר שלהם (סעיף 3 לצו), והמסלולים המקוצרים חלים רק על סוג עסק שפורסם לו מפרט אחיד, כלומר מסמך דרישות אחד לכל העסקים מאותו סוג; פריט בלי סימון עובר במסלול הרגיל:
| המסלול | מה קורה אחרי שמגישים | תוך כמה זמן |
|---|---|---|
| רישיון על יסוד תצהיר | מגישים תצהיר ומסמכים, מקבלים אישור קבלה בכתב, ומאותו רגע רואים את העסק כמי שיש לו רישיון | הרישיון עצמו בתוך 5 ימים (סעיף 6א3 לחוק) |
| היתר מזורז א' | רשות הרישוי משיבה לבקשה; אחרי שמגישים את התצהיר, אישור הקבלה נחשב להיתר | בתוך 21 ימים מהגשת הבקשה (סעיף 6א1) |
| היתר מזורז ב' | נותני האישור בודקים; אם לא השיבו בזמן, רואים את העסק כמי שקיבל היתר | תקופת בדיקה של 49 ימים (סעיף 6א1) |
| המסלול הרגיל | שלב אחרי שלב; לכל שלב מועד בתקנות, וחלקם ניתנים להארכה | אין משך כולל אחד |
היתר מזורז תקף 180 ימים (סעיף 7ב1). רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני לפני הרישיון, וסך התקופות שלו לא יעלה, ככלל, על שנה אחת (סעיף 7ב). ותוקף הרישיון קבוע לרוב הפריטים בטור ו' של הצו; כשאין בו קביעה, 15 שנים (סעיף 7א לחוק וסעיף 6 לצו).
מקורות (1)
- חוק רישוי עסקים (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_רישוי_עסקיםקבוע בחוק (סעיף 6א3(ד) לחוק רישוי עסקים)
לפני שמשקיעים במקום, כל אחד רשאי לבקש מרשות הרישוי, או מנותן אישור, חוות דעת מקדמית (סעיף 6ה לחוק), והיא ניתנת בתוך 30 ימים, עם אפשרות להארכה (תקנה 3 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)). האגרה אחידה: סכום אחד שנקבע בתקנות לכל עסק טעון רישוי שבצו, ומתעדכן פעמיים בשנה (תקנות 34 ו-37), וגם בקשה לחוות דעת מקדמית כרוכה באגרה זהה (תקנה 36). את הסכום העדכני בודקים ברשות המקומית, שגובה אותה.
לא פותחים קודם. מי שפותח לפני שיש בידו רישיון או היתר מפסיד את המסלולים המקוצרים: עסק שפועל בלי רישיון לא יקבל היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר, למעט ב-3 שנים שאחרי פרסום מפרט אחיד לסוג העסק, ובלבד שלא הורשעתם בשלוש השנים האחרונות בעיסוק בלי רישיון (סעיף 6א2). וזו גם עבירה של אחריות קפידה, כלומר עבירה שלא צריך להוכיח בה כוונה או רשלנות, שדינה עד 18 חודשים מאסר או קנס של עד 226,000 ש"ח, וכפל הקנס לתאגיד (סעיף 14 לחוק; סעיף 61 לחוק העונשין).
עבודה מהבית. הצו מונה פעילויות, לא כתובות. עסק שהפעילות שלו בצו צריך רישיון גם בבית, ועסק שאינו בצו לא צריך רישיון גם כשהוא בבית. בבית השאלה אחרת, של תכנון ובנייה: שימוש בדירה למטרה שהתוכנית או ההיתר לא מתירים הוא שימוש חורגשימוש בקרקע או בבניין למטרה שהתוכנית או ההיתר לא מתירים (סעיף 1 לחוק התכנון והבניה). שימוש חורג טעון היתר, והוועדה המקומית רשאית לתת אותו (סעיף 146)., והוא טעון היתר מהוועדה המקומית (סעיפים 1, 145(א)(3) ו-146 לחוק התכנון והבניה; תקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר)); ורשות הרישוי לא תיתן רישיון לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון (סעיף 8א1 לחוק רישוי עסקים). פטור כללי לעסק בדירת מגורים לא מצאנו; החריג שבחוק הוא מעון יום לפעוטות, שעם עד 6 פעוטות בדירה פטור מהיתר לשימוש חורג (סעיף 151ב לחוק התכנון והבניה). אם עבודה מסוימת מהבית היא שימוש חורג תלוי בתוכנית שחלה על הבניין. שימוש אסור הוא עבירה לפי חוק התכנון והבניה, ובבית מגורים אפשר אף לתת צו מינהלי להפסקתו, אם עברו לא יותר מ-30 ימים מתחילת השימוש (סעיף 219); אחרי כן נשארים צו שיפוטי והליך פלילי. ובדירה שכורה בודקים גם את חוזה השכירות: מטרת השכירות שכתובה בו היא חלק מהחוזה. ולכן את השאלה הזו שואלים את הוועדה המקומית לפני שמתחילים, לא אחרי.
ארנונה. הארנונה מחושבת לפי סוג הנכס, השימוש בו ומיקומו (סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה), והסיווג נקבע לפי השימוש. כלל ארצי על חדר עבודה בבית לא מצאנו: התשובה בצו הארנונה של הרשות המקומית.
נגישות. מקום שעומד לשימוש הציבור, או שניתן בו שירות לציבור, כמו קליניקה או סטודיו שמקבלים בו לקוחות, חייב להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות, גם כשהעסק לא צריך רישיון (סעיפים 19ז ו-19ח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות). מה נדרש במקום קיים קובעות התקנות, ויש בהן פטורים; ונגישות האתר היא חובה נפרדת (תת-פרק 12.6). מי שמתכנן לקבל קהל בודק את זה לפני שבוחר מקום.
דנה, נועה ויוסי. עיצוב, שיעורים פרטיים בבתים של התלמידים וייעוץ לחברות: לאף אחת מהפעילויות האלה לא מצאנו פריט בצו, ולכן, כל עוד זה מה שהם עושים, אף אחד מהם לא צריך רישיון עסק. מי שאופה בבית ומוכר, לעומת זאת, נמצא בפריט של הכנת מזון למכירה, ופטור למטבח ביתי לא מצאנו.
להרחבה באתררישיון עסקמי צריך רישיון, המסלולים המקוצרים, ואיך מגישים.13.2 ביטוחים: אחריות מקצועית, צד שלישי, ומה צריך בהתחלה
חוק כללי שמחייב עסק בביטוח לא מצאנו. החובות שמצאנו קשורות לרכב, למקצועות מסוימים ולעובד זר:
- רכב. לא משתמשים ברכב מנועי, ולא מניחים לאחר להשתמש בו, בלי פוליסת ביטוח חובה בתוקף (סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי). היא מכסה נזקי גוף; נזק לרכוש של אחרים מבוטח בפוליסה נפרדת, לפי בחירה.
- מקצועות מסוימים. יועץ השקעות, משווק השקעות ומנהל תיקים חייבים בבטוחה, שיכולה להיות ביטוח, פיקדון או ערבות בנקאית (תקנה 3 לתקנות הון עצמי וביטוח); משרד לשירותי שמירה, או מי שמארגן שירותי שמירה, חייב בערבות בנקאית, בערובה אחרת או בביטוח כתנאי לרישיון (סעיף 19(א1) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה ותקנה 2 לתקנות שלו); וחוק שירותי תיירות מחייב סוכנות נסיעות להבטיח את כספי הלקוחות למקרה של חדלות פירעון, בקרן או בפוליסה (סעיף 12א).
- עובד זר. מעסיק של עובד זר מסדיר לו ביטוח רפואי לכל תקופת העבודה, ורשאי לנכות משכרו חלק מהעלות, עד השיעור שנקבע (סעיף 1ד לחוק עובדים זרים).
ביטוח חבות מעבידים אינו חובה בחוק, לפי מה שמצאנו. עובד שנפגע בעבודה מבוטח בביטוח לאומי, וביטוח חבות מעבידים מכסה תביעה של העובד נגד המעסיק. גם ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח צד שלישי וביטוח לציוד אינם חובה כללית. הטבלה מסדרת מה כל אחד מכסה, ולמי כדאי לשקול אותו:
| הביטוח | מה הוא מכסה | חובה בחוק? | למי כדאי לשקול |
|---|---|---|---|
| רכב, חובה | נזקי גוף בתאונה | כן | כל מי שמשתמש ברכב |
| אחריות מקצועית | תביעה של לקוח על טעות מקצועית שגרמה לו נזק | לא, למעט מקצועות כמו ייעוץ השקעות | מי שנותן ייעוץ, תכנון או שירות שטעות בו עולה ללקוח כסף |
| צד שלישי | נזק לגוף או לרכוש של אחרים בגלל הפעילות | לא | מי שמקבל לקוחות, עובד אצלם או במקום ציבורי |
| חבות המוצר | תביעה על נזק גוף שגרם פגם במוצר | לא | מי שמייצר ומוכר מוצר, כמו מזון או קוסמטיקה: היצרן חב בנזק גוף שגרם פגם במוצר, גם בלי אשמה (סעיף 2 לחוק האחריות למוצרים פגומים) |
| רכוש ותכולה | ציוד, מלאי ומקום העסק | לא | מי שהציוד או המלאי שלו שווים הרבה |
| חבות מעבידים | תביעה של עובד שנפגע בעבודה | לא מצאנו חובה | מי שמעסיק עובדים |
| אובדן כושר עבודה | הכנסה בתקופה ארוכה שבה אי אפשר לעבוד | לא; ביטוח אישי, לא של העסק | עצמאי שמשק הבית תלוי בהכנסה שלו |
אובדן כושר עבודה. לעצמאי אין דמי מחלה ממעסיק (תת-פרק 1.3). ביטוח לאומי משלם קצבת נכות בתנאים שלו (פרק 8), וביטוח פרטי לאובדן כושר עבודה נועד לכסות תקופה ארוכה בלי הכנסה. אף חוק לא מחייב אותו; זו החלטה על הסיכון של משק הבית.
עבודה מהבית. ביטוח דירה נכתב לבית, לא לעסק. אם המבטח שאל, כשעשיתם את הפוליסה, אם מתנהל עסק בדירה, ומאז פתחתם עסק, זה שינוי שמודיעים עליו למבטח מיד ובכתב (סעיף 17 לחוק חוזה הביטוח); בלי ההודעה, המבטח עלול לשלם פחות כשקורה משהו (סעיף 18). ואם לקוחות מגיעים אליכם הביתה, או שהציוד של העסק נמצא בבית, שואלים את המבטח אם הפוליסה מכסה אותם.
כשלקוח דורש אישור ביטוח, החובה באה מהחוזה, לא מחוק: תוכן החוזה הוא מה שהצדדים הסכימו (סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי)). יוסי חותם עם חברה שדורשת ממנו אישור על ביטוח אחריות מקצועית וצד שלישי. לפני החתימה הוא מעביר את נספח הביטוח של החברה לסוכן הביטוח, כי הנספח קובע את סכומי הכיסוי ואת התנאים; דרישה שגדולה ביחס לעסקה הוא מנסה לשנות במשא ומתן, ואת עלות הביטוח מכניס למחיר. את הביטוח הוא עושה לפני שהעבודה מתחילה, וקורא בפוליסה את החריגים, לא רק את הסכום.
שלושה כללים מחוק חוזה הביטוח. עונים על שאלות המבטח בכתב, תשובה מלאה וכנה (סעיף 6); מודיעים למבטח על מקרה ביטוח מיד אחרי שנודע לכם עליו (סעיף 22); ותביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת, ככלל, 3 שנים אחרי מקרה הביטוח; בביטוח חיים, מחלות ואשפוז וסיעוד שנעשה או חודש מ-25 בנובמבר 2020, 5 שנים, ובתביעה על נכות, המניין מתחיל ביום שקמה הזכות לתבוע לפי הפוליסה (סעיף 31).
להרחבה באתרביטוח לעסקאילו ביטוחים יש, מה כל אחד מכסה, ומתי שוקלים אותם.13.3 הסכם עם לקוח: העמוד האחד שחוסך ריב
חוזה נכרת בהצעה ובקיבול, ובכל צורה. חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, אלא אם חוק או הסכם קובעים צורה (סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי)). קיבול יכול להיות גם בהתנהגות, אם ההצעה משתמעת כך (סעיף 6(א)), אבל שתיקה אינה קיבול, גם אם המציע קבע כך (סעיף 6(ב)). בקריאה שלנו, תשובה ברורה במייל או בוואטסאפ להצעה מוגדרת, כמו "מאשרת, מתחילים", יוצרת חוזה, והשאלה היא הוכחה, לא תוקף. וקבילותה של חתימה אלקטרונית כראיה לא נשללת רק בגלל שהיא אלקטרונית (סעיף 3(א) לחוק חתימה אלקטרונית).
ומה שלא נכתב, החוק משלים. פרט שלא נקבע, לפי הנוהג בין הצדדים או בחוזים מאותו סוג (סעיף 26); זמן, זמן סביר אחרי הכריתה, במועד שהודעתם עליו זמן סביר מראש (סעיף 41); טיב, סוג וטיב בינוניים (סעיף 45); ומחיר שלא סוכם, הסכום שהיה ראוי לפי הנסיבות (סעיף 46). במשא ומתן ובקיום החוזה נוהגים בדרך מקובלת ובתום לב (סעיפים 12 ו-39). ושירות בשכר שנותן מי שאינו עובד של הלקוח הוא חוזה קבלנות (סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות): לקוח שמצא פגם מודיע עליו בזמן סביר ונותן הזדמנות לתקן; ואם לא תיקנתם בזמן סביר, הוא רשאי לתקן על חשבונכם או לנכות מהשכר. פגם דחוף הוא רשאי לתקן מיד, ופגם שאינו ניתן לתיקון מזכה אותו בניכוי (סעיפים 3 ו-4). הטבלה עוברת על עשרת הסעיפים של העמוד האחד: מה כותבים בכל אחד, מה החוק קובע כשההסכם שותק, ומה עוד חשוב לדעת.
| הסעיף | מה כותבים | כשההסכם שותק | מה עוד חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| הצדדים | שמות, מספר זהות או מספר חברה, פרטי קשר | אין כלל משלים | מול צרכן בעסקה מרחוק, מספר זהות וכתובת הם חובה (תת-פרק 12.4) |
| העבודה | מה מוסרים ועד מתי, מה הלקוח מספק, כמה סבבי תיקונים, ומה לא כלול | סוג וטיב בינוניים, והנוהג (סעיפים 26 ו-45); מועד: זמן סביר (סעיף 41) | היקף עמום מזמין ויכוח על פגם (חוק חוזה קבלנות) |
| המחיר | הסכום; לעסק אפשר בתוספת מע"מ, לצרכן המחיר הכולל | המחיר הראוי (סעיף 46) | לצרכן, המחיר הכולל בלבד (תת-פרק 2.3) |
| מועד התשלום | מקדמה, אבני דרך, תאריך | לקוח עסקי: 45 ימים מתום החודש; לקוח פרטי: זמן סביר | מועד ארוך יותר מול עסק רק בתנאי חוק מוסר תשלומים |
| איחור בתשלום | ריבית או פיצוי, ומאיזה יום | ריבית שקלית (סעיף 11 לחוק התרופות) | פיצוי מוסכם מותר, ובית המשפט רשאי להפחית; בתבנית, פיצוי מוסכם לא סביר לטובתכם חזקה שהוא מקפח |
| הבעלות בעבודה | מה עובר ללקוח, ומתי, למשל עם התשלום המלא; הקרדיט שלכם | היצירה של היוצר (סעיף 35(א)) | העברה רק בכתב (סעיף 37(ג)); הזכות המוסרית לא עוברת |
| שינויים ופגמים | איך מבקשים שינוי וכמה הוא עולה, ואיך מדווחים על פגם | הודעה בזמן סביר והזדמנות לתקן | אין כלל נוסף |
| ביטול | הודעה מוקדמת, ותשלום על מה שנעשה | מבטלים רק על הפרה יסודית, או אחרי ארכה שלא קוימה (חוק התרופות) | מול צרכן מרחוק, זכות הביטול שבחוק (תת-פרק 12.6) |
| אחריות | תקרה לנזק כספי, אם הלקוח מסכים לה במפורש | אחריות מלאה לפי הדין | בתבנית, פטור מנזק גוף או ממעשה זדון בטל, ותקרה, שהיא פטור חלקי, חזקה שהיא מקפחת; תקרה שסוכמה במיוחד עם לקוח מסוים אינה חלק מהתבנית |
| הודעות ואישור | הערוץ להודעות, למשל מייל; ואיך הלקוח מאשר: תשובה כמו "מאשרת, מתחילים", או חתימה | דואר רשום או דרך מקובלת (סעיף 21 לחוק התרופות) | שתיקה אינה קיבול |
מקורות (1)
- חוק מוסר תשלומים לספקים (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מוסר_תשלומים_לספקיםמ-30 ביוני 2017
פירוש, מ-7 בינואר 2026. תיקון 3 לחוק החוזים כתב מחדש את סעיף 25(א) לחוזים שנכרתו או חודשו מאותו יום: חוזה אחיד, אף אם הוסכם בו אחרת, מתפרש לפי אומד דעתם של הצדדים. ועוד לפני התיקון, בחוזה שאפשר לפרש בכמה דרכים, פירוש נגד מי שהיה לו יתרון בעיצוב תנאיו עדיף (סעיף 25(ב1)). בקריאה שלנו, הסכם שאתם שולחים בנוסח אחד לכל הלקוחות הוא חוזה אחיד (סעיף 2 לחוק החוזים האחידים), ולכן הלקח פשוט: לכתוב ברור.
תשלום. מול לקוח שהוא עסק, כלומר עוסק מורשה, עוסק פטור או מוסד כספי, ברירת המחדל בחוק מוסר תשלומים לספקים היא 45 ימים מתום החודש שבו הוגש החשבון (תת-פרק 1.3). לקוח פרטי לא נכלל בחוק הזה, ואצלו, אם לא סוכם מועד, משלמים בזמן סביר אחרי הכריתה, במועד שהודעתם עליו זמן סביר מראש (סעיף 41); לכן כותבים בדרישת התשלום תאריך. על סכום שלא שולם במועד מגיעה ריבית שקלית, בלי להוכיח נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות)). חוק מוסר תשלומים מוסיף ריבית שקלית מהמועד לתשלום, ודמי פיגורים אחרי 30 ימים, אבל מול לקוח שהוא עסק פרטי, רק כשללקוח היה היתרון בעיצוב החוזה (סעיף 4(ב)); כשאתם כתבתם את ההסכם, סעיף האיחור שלכם הוא שקובע. פיצוי מוסכם מותר, ובית המשפט רשאי להפחית אותו אם לא היה לו יחס סביר לנזק שאפשר היה לצפות (סעיף 15 לחוק התרופות).
של מי העבודה. ביצירה שהוזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת, במפורש או במשתמע (סעיף 35(א) לחוק זכות יוצרים); בדיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או פרטי, הבעלים הוא המזמין, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 35(ב)). העברה של זכות יוצרים טעונה מסמך בכתב (סעיף 37(ג)), והזכות המוסרית, לשם וליושרה של היצירה, נשארת אצל היוצר (סעיפים 45 ו-46; בתוכנת מחשב אין זכות מוסרית).
דנה. בהסכם עם עסק שמזמין ממנה לוגו, דנה כותבת שזכויות היוצרים בלוגו עוברות ללקוח עם התשלום המלא, ושהיא רשאית להציג את העבודה בתיק העבודות שלה. בלי הסעיף הזה, לפי ברירת המחדל, הזכויות בלוגו נשארות שלה, ומה הלקוח רשאי לעשות בו נשאר שאלה פתוחה, שמתגלה בדרך כלל כשמשהו משתבש.
מה אסור בתבנית. תבנית ששולחים ללקוחות רבים היא חוזה אחיד גם כשהלקוח עסק. תנאי בה שפוטר אתכם מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון, או שמגביל את פניית הלקוח לבית משפט, בטל (סעיף 5 לחוק החוזים האחידים); ותנאי שפוטר אתכם, אפילו חלקית, מאחריות שהחוק מטיל, שקובע בוררות, או שמשנה את מקום השיפוט שבדין, חזקה שהוא מקפח (סעיף 4; תת-פרק 12.6). ומול צרכן שהעסקה נסגרה איתו במייל או בוואטסאפ, חלים גם כללי המכירה מרחוק (תת-פרק 12.4 ותת-פרק 12.6).
עשרה דברים לסכם עם לקוח, בעמוד אחד
מולאו 0 מתוך 10
זו רשימה של מה שכדאי לסכם, לא חוזה מנוסח. ממלאים, מורידים, וכותבים את ההסכם במילים שלכם; בעסקה גדולה או חריגה, בודקים אותו עם עורך דין.
- השם שלכם ושל הלקוח, מספר זהות או מספר חברה, מייל וטלפון
- מה בדיוק מוסרים ועד מתי, מה הלקוח צריך לספק לכם ועד מתי, כמה סבבי תיקונים, ומה לא כלול
- הסכום, ואם הלקוח עסק, האם הוא כולל מע"מ
- מקדמה, אבני דרך, ותאריך לכל תשלום
- ריבית או פיצוי, ומאיזה יום
- מה עובר ללקוח, ומתי; האם מותר לכם להציג את העבודה
- איך מבקשים שינוי וכמה הוא עולה, תוך כמה זמן מדווחים על פגם, ומתי עבודה שמסרתם נחשבת מאושרת
- כמה הודעה מראש, ומה משולם על מה שכבר נעשה
- תקרה לנזק כספי, אם יש, ומסכמים אותה עם הלקוח במפורש
- באיזה ערוץ שולחים הודעות, ואיך הלקוח מאשר את ההסכם
התשובות נשמרות רק בדפדפן הזה, ולא נשלחות לשום מקום.
עשה לך רב. "עשה לך רב, וקנה לך חבר", אומרת המשנה (אבות א, ו). העמוד האחד מספיק לרוב העבודות הקטנות. ה"רב" הוא עורך דין: פונים אליו לפני עסקה גדולה או חריגה, לפני שאתם שולחים תבנית אחת ללקוחות רבים, וכשהלקוח שולח לכם חוזה משלו לחתימה. וה"חבר" הוא עצמאי ותיק מהתחום שלכם, שכבר ראה איך הסכם כזה נראה כשמשהו משתבש.
13.4 גבייה: כשלקוח לא משלם
גבייה היא סולם, ומטפסים בו לפי הסכום ולפי הראיות. חובה בחוק לשלוח מכתב דרישה לפני תביעה רגילה לא מצאנו, אבל דרישה בכתב היא הצעד שמקדים כמעט כל מסלול, ובמסלול של סכום קצוב יש חובה מוגדרת: התראה בנוסח שבתקנות, בדואר רשום עם אישור מסירה:
| השלב | מתי ולמי | מה צריך | האגרה |
|---|---|---|---|
| תזכורת | ביום התשלום | בערוץ שסוכם בהסכם | אין |
| דרישה בכתב | אחרי התזכורת | הסכום, הריבית והמועד האחרון | אין |
| תביעה קטנה | עד 39,900 ש"ח, ורק יחיד רשאי להגיש | כתב תביעה קצר והמסמכים | 1% מהתביעה, לפחות 50 ש"ח |
| תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל | עד 75,000 ש"ח, עם ראיה בכתב | התראה בנוסח שבתקנות, בדואר רשום עם אישור מסירה; מגישים אחרי 30 ימים, ולא יותר משנה | 1% מהשווי, עם סכום מזערי |
| צ'ק או שטר בהוצאה לפועל | בכל סכום | הצ'ק או השטר | 1.25% מהשווי, עם סכום מזערי |
| בית משפט | כשהמסלולים שמעליו לא פתוחים (סכום גבוה, חברה, או חוב בלי ראיה בכתב), או כשהחייב מתנגד | תביעה רגילה | יש, לפי תקנות האגרות של בתי המשפט |
את הסכומים המזעריים של אגרות ההוצאה לפועל, ואת שיעורי הריבית העדכניים לכל רבעון, הספר לא מדפיס: הם מתעדכנים, ומפורסמים ברשויות עצמן.
מקורות (4)
- הנהלת בתי המשפט: תביעות קטנות (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/fees_3/he/8869-11-19_fees_8869-11-19_fees_scf1126.pdfמ-1 בינואר 2026 (מתעדכן לפי המדד)
- תקנות תביעות קטנות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_שיפוט_בתביעות_קטנות_(סדרי_דין)קבוע בתקנות (תקנה 6)
- חוק ההוצאה לפועל (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_ההוצאה_לפועלקבוע בחוק (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל)
- תקנות ההוצאה לפועל: אגרות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_ההוצאה_לפועל_(אגרות,_שכר_והוצאות)קבוע בתקנות (התוספת, פרט (א)(1))
תביעה קטנה. בית משפט לתביעות קטנות דן בתביעה שהגיש יחיד, עד הסכום שבהודעת הנהלת בתי המשפט, 39,900 ש"ח מ-1 בינואר 2026 (סעיף 60 לחוק בתי המשפט; הנהלת בתי המשפט (נפתח בחלון חדש)). עוסק פטור, ועוסק מורשה שהוא אדם ולא חברה, הוא יחיד ויכול להגיש; חברה לא מגישה שם, גם כשהיא עוסק מורשה. האגרה 1% משווי התביעה, ולא פחות מ-50 ש"ח (תקנה 6 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות). מי שהגיש באותו בית משפט יותר מ-5 תביעות באותה שנה, בית המשפט רשאי להעביר את התביעה שלו לבית משפט אחר (סעיף 60). עורך דין מייצג שם רק ברשות בית המשפט (סעיף 63), והנתבע מגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים (תקנה 4).
ההוצאה לפועל. צ'ק או שטר אפשר לבצע בלשכת ההוצאה לפועל כמו פסק דין (סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל). תביעה על סכום קצובתביעה לסכום כסף קבוע, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, שמגישים ישר ללשכת ההוצאה לפועל, עד 75,000 ש"ח ביום ההגשה (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל). מכוח חוזה מפורש שיש עליו ראיה בכתב, עד 75,000 ש"ח, מגישים אחרי התראה לחייב, בנוסח שבתקנות, בדואר רשום עם אישור מסירה: לא לפני ש-30 ימים חלפו מהיום שההתראה נמסרה, ולא יותר משנה אחריו; אחרי שנה שולחים התראה חדשה (סעיף 81א1). בשני המסלולים, החייב רשאי להתנגד בתוך 30 ימים מהאזהרה, ואז העניין עובר לבית המשפט. ובקריאה שלנו, הסכם חתום, או הצעה שאושרה בכתב, יחד עם החשבונית, הם הראיה בכתב שהמסלול הזה צריך: עוד סיבה לעמוד האחד של תת-פרק 13.3. חוב קטן אפשר לבצע גם במסלול מקוצר, בתנאים שבחוק (סעיף 20ב). ומי שקיבל מהלקוח נכס כדי לעבוד עליו, כמו מכשיר לתיקון, רשאי לעכב אותו עד שישולם לו על העבודה (סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות). בקריאה שלנו, על קבצים שיצרתם בעצמכם הסעיף לא חל, ושם הכלי הוא סעיף הבעלות בעבודה של תת-פרק 13.3.
התיישנות. תביעה לחוב מתיישנת אחרי 7 שנים מהיום שבו נולדה העילה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות), אם החייב טוען התיישנות (סעיף 2). הודאה בכתב של החייב בחוב, או תשלום של חלק ממנו, מתחילים את המניין מחדש (סעיף 9).
ומה עם המס על חוב שלא נגבה. בשירות, החיוב במע"מ חל עם קבלת התמורה (סעיף 24 לחוק מע"מ), ולכן על שירות שלא שולם ושלא יצאה עליו חשבונית מס, עוד אין מע"מ לשלם. לכן מול לקוח חדש, עוסק מורשה בשירותים יכול לשלוח קודם דרישת תשלום, ולהוציא את חשבונית המס כשהכסף מגיע, אלא אם הלקוח צריך חשבונית מס לפני שהוא משלם (תת-פרק 5.2). אם כבר יצאה חשבונית מס ושילמתם עליה מע"מ, אפשר להוציא הודעת זיכוי על חוב אבוד, אחרי 6 חודשים ולא אחרי 3 שנים מיום החשבונית, עם הודעה בכתב למשרד מע"מ; הזמן שבו תביעה לגביית החוב מתנהלת בבית המשפט לא נספר בתקופה הזו, אבל הליך בלשכת ההוצאה לפועל אינו תביעה בבית המשפט, ובזמנו המניין ממשיך (תקנה 24א לתקנות מע"מ; תת-פרק 7.1). ובמס הכנסה, חוב רע שנוצר בעסק מותר בניכוי בשנה שבה הוכח, להנחת דעת פקיד השומה, שנעשה רע (סעיף 17(4) לפקודה); זה רלוונטי רק למי שכבר דיווח על החוב כהכנסה. מי שמדווח על בסיס מזומן לא דיווח על תשלום שלא קיבל, ולכן אין לו מה לנכות.
יוסי. לקוח לא שילם ליוסי חשבונית מס על 23,600 ש"ח, כולל מע"מ. הוא שולח תזכורת, ושבוע אחריה דרישה בכתב. ההסכם החתום והחשבונית הם, בקריאה שלנו, ראיה בכתב, והסכום נמוך מהתקרה, ולכן אם הלקוח לא ישלם, יוסי שולח לו התראה על כוונתו להגיש תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, בנוסח שבתקנות, בדואר רשום עם אישור מסירה, ומגיש את הבקשה אחרי 30 ימים מהיום שההתראה נמסרה, ולא יותר משנה אחריו. גם תביעה קטנה פתוחה בפניו, כי הוא יחיד והסכום מתחת לתקרה; בהוצאה לפועל, אם הלקוח לא מתנגד, אין דיון בבית משפט. וכיוון שהוא כבר דיווח ושילם את המע"מ על החשבונית, אם החוב יתברר כאבוד, הוא מוציא הודעת זיכוי בחלון של תקנה 24א; ההליך בהוצאה לפועל לא עוצר את המניין. ובפעם הבאה, מול לקוח חדש, הוא שולח קודם דרישת תשלום, ואת חשבונית המס מוציא עם התשלום.
13.5 העובד הראשון: תיק ניכויים, טופס 102, ומה הוא עולה
לפני המשכורת הראשונה נפתח תיק ניכויים: טופס 5329 ליחיד (תת-פרק 4.5), וטופס 4436 לחברה (תת-פרק 10.3). מי שמשלם הכנסת עבודה מנכה ממנה מס בשעת התשלום (סעיף 164 לפקודה). ביטוח לאומי מקבל ממס הכנסה את המידע ופותח תיק מעסיק אוטומטית, אבל החובה להירשם היא של המעסיק, בתוך 14 ימים מהיום שהיה למעסיק (תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום)); לפי ביטוח לאומי, מעסיק שלא נרשם עלול להידרש להחזיר קצבאות ששולמו לעובדיו (ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)).
כל חודש, וכל שנה. המועדים של מעסיק, לפי הסדר שבו הם מגיעים:
| מתי | מה | למי |
|---|---|---|
| בתוך 7 ימים מתחילת העבודה, או עד המשכורת הראשונה אם היא מוקדמת יותר; ושוב ב-1 בינואר | טופס 101, שהעובד ממלא (תקנה 2 לתקנות הניכוי ממשכורת) | נשאר אצל המעסיק |
| עד ה-15 בכל חודש, על החודש הקודם | דיווח מקוון: דוח כללי בטופס 102 ודוח פרטני על כל עובד; את התשלום אפשר לבצע גם בבנק, בשובר 102 | ביטוח לאומי |
| עד ה-16 בכל חודש | דוח בטופס 0102, ותשלום המס שנוכה (תקנה 11) | רשות המסים |
| עד 31 במרץ, או ביום שהעובד הפסיק לעבוד | טופס 106 לכל עובד (תקנה 13) | העובד |
| עד 30 באפריל | טופס 126, באופן מקוון (תת-פרק 9.4) | רשות המסים |
| עד 18 ביולי, על ינואר עד יוני; עד 18 בינואר, על השנה הקודמת; ועד 30 באפריל, הדוח השנתי | טופס 126, באופן מקוון | ביטוח לאומי |
רשות המסים רשאית לאשר דיווח כל חודשיים למי שהמס שניכה בתקופה הקובעת לא עלה על 100,000 ש"ח, וגם למי שמנכה לראשונה בשנת המס, אלא אם הודיע שהמס יהיה גבוה מזה (תקנה 2 לתקנות המועד לתשלום ניכויים).
מקורות (3)
- תקנות הניכוי ממשכורת (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(ניכוי_ממשכורת_ומשכר_עבודה)קבוע בתקנות (תקנה 2)
- ביטוח לאומי: דיווח מעסיקים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Maasik/MToshavYisrael/DivuahVetashlum/Pages/Divuhach.aspxכפי שמפרסם ביטוח לאומי
- תקנות מועד תשלום ניכויים (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(מועד_לתשלום_ניכויים_ומסים)קבוע בתקנות (תקנה 2)
- 5329דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסהפתיחת תיק עצמאי או תיק ניכויים במס הכנסה. נשלח גם כדרישה של פקיד השומהמודפס, כקובץ מצורף לפנייה מקוונת, דרך מייצג מקושר, או בסניף · נוסח 8.2017לטופס הרשמי, טופס 5329 (נפתח בחלון חדש)
- 4436פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ו/או ניכוייםהתיק במס הכנסה של חברה, עמותה או תאגיד אחרבאופן מקוון רק דרך מייצג מקושר; אחרת במייל, בדואר או בסניף · נוסח 8.2016לטופס הרשמי, טופס 4436 (נפתח בחלון חדש)
- 101כרטיס עובד ובקשה להקלה ולתיאום מסהפרטים שהעובד מוסר למעסיק כדי שינכה ממנו את המס הנכון: נקודות זיכוי, הכנסות נוספות ותיאום מסאצל המעסיק: העובד ממלא אותו בתוך שבוע מתחילת העבודה, או עד המשכורת הראשונה אם היא מוקדמת יותר, ושוב ב-1 בינואר (תקנה 2)לטופס הרשמי, טופס 101 (נפתח בחלון חדש)
- 102דיווח ותשלום לביטוח לאומי בעד העובדיםהדוח הכללי של המעסיק לביטוח לאומי, עם דוח פרטני על כל עובד. טופס 102 הוא גם שובר התשלום בבנקעד ה-15 בחודש, על החודש הקודם, בדיווח מקוון; תשלום באינטרנט או בבנקלעמוד של ביטוח לאומי, טופס 102 (נפתח בחלון חדש)
- 0102דין וחשבון חודשי על ניכויים ממשכורתהדוח החודשי לרשות המסים על המשכורות ששולמו ועל המס שנוכה מהן, עם תשלום המסעד ה-16 בחודש (תקנה 11 לתקנות הניכוי ממשכורת)לחוברת הניכויים (PDF), טופס 0102 (נפתח בחלון חדש)
- 106אישור שנתי למקבל משכורתהאישור שהמעסיק נותן לכל עובד: מה שולם לו בשנה ומה נוכה ממנולעובד, עד 31 במרץ על השנה הקודמת, או ביום שהפסיק לעבוד (תקנה 13)לנוסח התקנות, טופס 106 (נפתח בחלון חדש)
- 126דין וחשבון שנתי של מעביד על משכורת ששילם ועל המס שנוכההדוח של המעסיק על כל העובדים: לרשות המסים, שנתי; ולביטוח לאומי, גם חצי-שנתיבאופן מקוון: לרשות המסים עד 30 באפריל שאחרי שנת המס (סעיף 166(ב) לפקודה); לביטוח לאומי עד 18 ביולי ועד 18 בינואר, וגם עד 30 באפריללנוסח הפקודה, טופס 126 (נפתח בחלון חדש)
מי מחשב את התלוש. את המס שמנכים מכל משכורת מחשבים לפי טופס 101 של העובד, נקודות הזיכוי שלו ולוחות הניכוי; מהשכר מנכים גם את חלק העובד בביטוח הלאומי ובביטוח הבריאות, ומעבירים אותו יחד עם חלק המעסיק; ובתלוש השכר יש פרטים שהחוק מחייב (סעיף 24 לחוק הגנת השכר). את זה עושים בתוכנת שכר, או אצל מי שמכין תלושים: רואה החשבון או לשכת שכר, וזו עלות חודשית שנכנסת לחשבון. לפני העובד הראשון מחליטים מי מכין את התלושים, ועוברים איתו על המועדים שבטבלה ועל תקופת ההמתנה לפנסיה.
מה החוק קובע לעובד. הרשימה הזו היא מה שכל מעסיק ראשון צריך להכיר; הסכם עבודה או הסכם קיבוצי יכולים להוסיף עליה, לא לגרוע ממנה. מהיום הראשון:
- שכר מינימום: 6,443.85 ש"ח לחודש למשרה מלאה, ו-35.40 ש"ח לשעה, מ-1 באפריל 2026 (ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)).
- שעות: שבוע עבודה מלא במשק הוא 42 שעות, לפי צו ההרחבה מ-2018, ושכר השעה מחושב לפי 182 שעות בחודש. על כל עובד מנהלים רישום שוטף של שעות העבודה (סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה). שעה נוספת מעבר ליום העבודה משולמת ב-125% מהשכר הרגיל לשתי השעות הראשונות, וב-150% מהשעה השלישית (סעיף 16).
- הודעה על תנאי העבודה: בכתב, לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה, עם השכר, השעות, יום המנוחה והתשלומים הסוציאליים (סעיפים 1 ו-2 לחוק הודעה לעובד).
- מועד השכר ותלוש: שכר חודשי משולם עם תום החודש, ואם לא שולם עד היום ה-9 שאחריו, הוא שכר מולן; את תלוש השכר מוסרים עד אותו יום (סעיפים 1, 9 ו-24 לחוק הגנת השכר).
- פנסיה: 6% מהעובד, ומהמעסיק 6.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים (צווי ההרחבה לביטוח פנסיוני, 2011 ו-2016). לעובד חדש בלי ביטוח פנסיוני, מתום תקופת המתנה של 6 חודשים; לעובד שכבר מבוטח, מהיום הראשון: ההפרשות מבוצעות אחרי 3 חודשים או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית (צו ההרחבה, סעיף 6(ה)).
ולאורך תקופת העבודה:
- חופשה: 16 ימים בכל אחת מחמש השנים הראשונות. הימים האלה כוללים יום מנוחה שבועית אחד לכל שבעה ימי חופשה, ולכן ימי העבודה שבהם העובד בחופשה פחותים מהם: בשבוע של שישה ימים, 14 (סעיף 3 לחוק חופשה שנתית); בשבוע של חמישה ימים החשבון שונה, ועושה אותו מי שמכין את התלושים.
- מחלה: 1.5 ימים על כל חודש עבודה מלא. היום הראשון לא משולם, השני והשלישי ב-50%, ומהרביעי השכר מלא (סעיפים 2 ו-4 לחוק דמי מחלה).
- הבראה: 5 ימים על השנה הראשונה, רק אחרי שהושלמה, ב-451.50 ש"ח ליום ב-2026 (צו ההרחבה).
- נסיעות: החזר עד 22.60 ש"ח ליום עבודה בפועל (צו ההרחבה).
- פיצויי פיטורים: עובד שעבד שנה ברציפות ופוטר זכאי לשכר חודש לכל שנת עבודה (סעיפים 1 ו-12 לחוק פיצויי פיטורים). ההפקדה של 6% באה במקום הפיצויים רק בשיעור שהיא מכסה; מעסיק רשאי להפקיד עד 8.33% ולהודיע שההפקדה באה במקום פיצויי הפיטורים (צו ההרחבה, סעיפים 7 ו-9; סעיף 14 לחוק).
- סיום העבודה: מפטרים אחרי שימוע, כלומר אחרי שהעובד שמע את הסיבות ויכול היה להשיב עליהן (כך קובעת הפסיקה), ובהודעה מוקדמת בכתב. לעובד במשכורת חודשית: יום אחד לכל חודש עבודה בחצי השנה הראשונה; מהחודש השביעי עד תום השנה, שישה ימים ועוד יומיים וחצי לכל חודש; ואחרי שנה, חודש (סעיפים 2 ו-3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות). ימי חופשה שלא נוצלו משלמים בכסף (סעיף 13 לחוק חופשה שנתית). עובדת בהיריון שעבדה אצלכם שישה חודשים לפחות לא מפטרים בלי היתר ממשרד העבודה (סעיף 9 לחוק עבודת נשים). ולפני מכתב פיטורים ראשון, שואלים עורך דין לדיני עבודה.
- קרן השתלמות אינה חובה כללית: היא חלה כשקבעו אותה הסכם העבודה או הסכם קיבוצי (משרד העבודה (נפתח בחלון חדש)).
יוסי מעסיק עוזרת במשרה מלאה, בשכר ברוטו של 8,000 ש"ח לחודש. זו העלות שלו, לחודש, בשיעורים של 2026:
| שכר ברוטו | 8,000 ש"ח |
|---|---|
| ביטוח לאומי, חלק המעסיק | 370 ש"ח |
| פנסיה, תגמולי המעסיק | 520 ש"ח |
| פיצויים | 480 ש"ח |
| העלות החודשית | 9,370 ש"ח |
- בשנה: 112,440 ש"ח. העלות גבוהה מהברוטו בכ-17 אחוזים, לפני נסיעות והבראה.
- עובדת שנוסעת לעבודה זכאית להחזר הוצאות הנסיעה, עד 22.60 ש"ח ליום עבודה: עד 497 ש"ח בחודש של 22 ימי עבודה. עם החזר כזה, והבראה שמתחלקת על השנה, העלות גבוהה מהברוטו בכ-26 אחוזים.
- עובדת שיש לה ביטוח פנסיוני כלשהו, גם מעבודה קודמת, זכאית להפרשות מהיום הראשון (צו ההרחבה, סעיף 6(ה)). רק אם אין לה ביטוח פנסיוני בכלל, כמו במשרה ראשונה, בתקופת ההמתנה של 6 חודשים אין הפרשות לפנסיה ולפיצויים, והשנה הראשונה עולה 106,440 ש"ח; את זה בודקים עם מי שמכין את התלושים. וזו דחייה ולא חיסכון מלא: על החודשים האלה החובה לשלם פיצויי פיטורים נשארת (צו ההרחבה, סעיף 7).
- הבראה על השנה הראשונה, כ-2,258 ש"ח, משולמת רק אחרי שהשנה הושלמה.
- בהפקדה של 6% הפיצויים לא מכוסים במלואם: אם העוזרת תפוטר אחרי שנה, מגיעים לה 8,000 ש"ח, בקופה הופקדו 5,760 ש"ח, ואת ההפרש, 2,240 ש"ח, יוסי משלם מכיסו. אם הוא מפקיד 8.33% ומודיע שההפקדה באה במקום פיצויי הפיטורים, שורת הפיצויים עולה ל-666 ש"ח, וההפקדות באות במקום הפיצויים (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים; צו ההרחבה, סעיף 9).
- חופשה ומחלה הן ימים בתשלום בלי עבודה: הן לא מוסיפות הוצאה בחודש שבו הן נלקחות, אבל מורידות ימי עבודה; וימי חופשה שלא נוצלו משולמים בכסף כשהעבודה מסתיימת (סעיף 13 לחוק חופשה שנתית).
- השכר נטו של העוזרת תלוי בנקודות הזיכוי שלה, לפי טופס 101, ולכן הספר לא מחשב אותו; את הנטו, לפני שמציעים שכר, מקבלים ממי שמכין את התלושים.
חבות מעבידים אינה חובה בחוק (תת-פרק 13.2). ביטוח לאומי משלם לעובד שנפגע בעבודה לפי החוק שלו; חבות מעבידים מכסה תביעה של העובד נגד יוסי עצמו. יוסי מבקש הצעה לפני היום הראשון של העוזרת, ומחליט לפי המחיר ולפי הסיכון.
להרחבה באתרתיק ניכוייםמתי פותחים תיק ניכויים, איך, ומה מדווחים כל חודש.13.6 פרילנסר או עובד: הקו שבית הדין מותח
מה שכתוב בחוזה לא מכריע. "סטטוס אין יוצרים בהסכם ואין מבטלים בהסכם", כתב בית הדין הארצי לעבודה כבר ב-1971; האמור בהסכם יכול לשקול, אבל הקובע הוא מכלול היחסים בין הצדדים; הרכב מורחב של בית הדין הארצי חזר על כך ב-2021, בפסק דין כותה (נפתח בחלון חדש).
המבחן. בתי הדין בוחנים מבחן מעורב, שבמרכזו מבחן ההשתלבותהמבחן המרכזי של בתי הדין לעבודה לשאלה אם אדם הוא עובד: האם העבודה שלו נחוצה לפעילות הרגילה של העסק והוא חלק מהמערך שלו (הפן החיובי), והאם אין לו עסק משלו שדרכו הוא עובד (הפן השלילי)., כפי שהתגבש בפסיקה ואושר בבית המשפט העליון בפרשת מור (1996). בפן החיובי: האם העבודה נחוצה לפעילות הרגילה של העסק, ומי שעושה אותה הוא חלק מהמערך הארגוני שלו, ולא גורם חיצוני. בפן השלילי: האם יש לו עסק משלו, שדרכו הוא עובד, שנושא בסיכונים, נהנה מהייעול, מחזיק בציוד ונושא בהוצאות. ולצידם מבחני משנה: כפיפות, הכוח לשכור עובד ולפטר אותו, איך מנוכים המס ודמי הביטוח ואיך מדווח המע"מ, ואיך הצדדים עצמם ראו את הקשר (פסק דין כותה).
| הסימן | נראה כמו עובד | נראה כמו עסק משלו |
|---|---|---|
| שעות ומקום | הלקוח קובע שעות ומקום | קובעים לבד מתי ואיפה |
| השליטה בעבודה | מקבלים משימות משתנות, לפי מה שהלקוח צריך | מוסרים תוצר מוגדר |
| בלעדיות | עובדים רק בשבילו | יש לקוחות אחרים |
| ציוד והוצאות | הציוד וההוצאות של הלקוח | הציוד וההוצאות שלכם |
| סיכון ורווח | סכום קבוע, בלי סיכון | רווח והפסד לפי התוצאה |
| עובדים | עושים את העבודה רק בעצמכם | רשאים לשכור עזרה |
הסימנים מתוך פסק דין כותה (2021). אף סימן לבדו לא מכריע, ובית הדין שוקל את כולם יחד.
הנטל. כשהצדדים התנהלו לאורך כל הקשר כמי שאין ביניהם יחסי עבודה, מי שטוען שהיו יחסי עבודה נושא בנטל להוכיח זאת (פסק דין כותה).
ואם יתברר שהיה עובד. לפי פסק דין כותה, כשמכירים בדיעבד ביחסי עבודה, הזכויות מחושבות לפי השכר שהיה משולם לעובד, אם המעסיק הוכיח אותו; אחרת, לפי התמורה ששולמה לקבלן. אם המעסיק הוכיח שהתמורה הקבלנית הייתה גבוהה מהעלות של עובד, הוא רשאי לקזז את הפער מהזכויות שנפסקו, ולא יותר: מה שנשאר מהפער לא מוחזר לו. בנוסף נפסק, ככלל, פיצוי לא ממוני, אלא אם המעסיק שכנע שאין להטיל אותו. את דרך ההתחשבנות הזו קיבל ההרכב כולו, ולפיה נפסקו פה אחד 120,000 ש"ח בפרשת רבין, שנדונה באותו פסק דין. בשאלות אחרות ההרכב נחלק, ולכן ביישום על מקרה מסוים בודקים עם עורך דין.
ביטוח לאומי ורשות המסים. ביטוח לאומי כותב שהמונחים "עובד" ו"מעסיק" אינם מוגדרים בחוק, ולכן הוא נשען על המבחנים של בתי הדין (ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)). מבחן נפרד שפרסמה רשות המסים לא מצאנו.
יוסי. לקוח גדול מציע לו ארבעה ימים בשבוע, במשרדי הלקוח, עם מחשב וכתובת מייל של החברה, לשנה, בתשלום חודשי קבוע. לפי הסימנים בטבלה, זה נראה יותר כמו עבודה מאשר כמו עסק. ליוסי יש שתי דרכים ישרות. אחת, לקבל את ההצעה כעובד, עם תלוש, פנסיה ופיצויים. השנייה, להישאר עסק, ואז לבנות את ההסכם כמו עסק: תוצרים מוגדרים, שליטה שלו על הזמן ועל המקום, הציוד שלו, ומקום ללקוחות אחרים; ובדרך הזו המחיר צריך לכסות גם את מה שעובד מקבל ממעסיק: ביטוח לאומי, פנסיה, חופשה ומחלה (תת-פרק 2.3). ומי שמעסיק פרילנסר קבוע, כמו יוסי עצמו אם יעסיק אחד, בודק את אותם סימנים מהצד השני.
14חלק ו - העסק בעולם
שינויים, משברים ויציאה
איך עוברים מסלול, מה עושים עם מכתב מהרשויות, ואיך סוגרים עסק נכון.
כי שבע יפול צדיק וקם.
עסק משתנה: הוא עובר מסלול, עובר שנה שקטה, מקבל מכתב, ולפעמים נסגר. לכל אחד מהרגעים האלה יש בחוק דרך ושעון, והשעון מתחיל ביום שהחוק קובע: מעבר בין פטור למורשה חל, לרוב, מתאריך שהחוק קובע; מכתב נחשב שהגיע ביום מסוים; ושנה בלי הכנסות עדיין מחייבת דוחות, ולרוב גם סכום מזערי לביטוח לאומי. המכתב עצמו לא עולה כסף; המועד שעובר עולה. מי שמחזיק עכשיו מכתב מהרשויות יכול לעבור ישר לתת-פרק 14.3: מה כל מכתב אומר, עד מתי, ומה הצעד הראשון. משם הפרק ממשיך לקנסות ולהסדרים, לסגירה, ולמה שעושה כל איש מקצוע.
לפני שמתחילים
- סוג התיק שלכם היום: פטור, מורשה, בעל עסק זעיר או חברה.
- כל מכתב מהרשויות שעוד לא טופל, עם המעטפה שלו.
- אם אתם שוקלים לסגור: רשימה של הציוד והמלאי שנשארו בעסק.
14.1 מעבר מפטור למורשה ולהפך, ומעבר לחברה
מעבר מסלול הוא בקשה, ויש לה תאריך תחולה. מי שעבר את תקרת הפטור עובר למורשה לפי החוק, וזה כתוב בתת-פרק 7.5. כאן ארבעה מעברים אחרים, והטבלה מסכמת אותם: לעבור למורשה מרצון, לחזור ממורשה לפטור, להיכנס למסלול בעל עסק זעיר או לצאת ממנו, ולהעביר עסק פעיל לחברה.
| המעבר | איך | מתי חל | מה לבדוק |
|---|---|---|---|
| פטור למורשה, מרצון | בקשה בכתב, עם נימוקים, למשרד מע"מ (סעיף 58) | 30 ימים אחרי תום החודש שבו המנהל הודיע על השינוי, אם לא קבע מועד אחר (סעיפים 63 ו-64) | החשבוניות, הדוחות התקופתיים והמחירים, שמעכשיו כוללים מע"מ ללקוח פרטי |
| מורשה לפטור | אחרי שנתיים רצופות מתחת לתקרה, בעיסוק שאינו חייב ברישום כמורשה: חובה על המנהל, ביוזמתו או לבקשתכם (סעיף 59(א)); בשנה הראשונה: ביוזמתו (סעיף 59(ב)); אחרי רישום מרצון: לפי שיקול דעתו (סעיף 61(ב)) | בדרך של סעיף 61(ב): לפי סעיף 63; בדרכים של סעיף 59: לפי הודעת משרד מע"מ | ציוד שקיזזתם עליו מע"מ: המכירה שלו חייבת במע"מ (סעיף 31(3)) |
| כניסה ויציאה מבעל עסק זעיר | בבקשה, עד מועד הדוח השנתי או בדוח עצמו; עוסק פטור נרשם גם בלי בקשה; ביטול עד אותו מועד (סעיף 87ג) | לשנת המס | שנה שבה הייתה הכנסה מעסק או ממשלח יד ולא ניכיתם את הניכוי, אחרי שנה שבה ניכיתם, נועלת את הניכוי במשך שנתיים (סעיף 87ה(ב)) |
| עסק פעיל לחברה | העברה לפי סעיף 104א, והודעה בטופס 1512 בתוך 30 ימים (סעיף 104ז) | מיום ההעברה | שלושה תנאים: לפחות 90% מכל זכות בחברה, החברה מחזיקה בנכס שנתיים, והמניות לפי שווי הנכס. ואחר כך סוגרים את התיקים של היחיד (תת-פרק 14.5) |
מקורות (2)
- חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מס_ערך_מוסףקבוע בחוק (סעיף 63), אלא אם המנהל קבע מועד אחר
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 87ה(ב))
לעבור למורשה מרצון. עוסק פטור רשאי לבקש בכתב, עם נימוקים, שירשמו אותו כעוסק מורשה, והמנהל מחליט; זו לא זכות, אלא שיקול דעת, והמבחן הוא אם העיסוק קרוב יותר לסוג האחר (סעיף 58 לחוק מע"מ; תקנה 12 לתקנות מע"מ (רישום)). עד ההחלטה נשארים בסיווג הקודם, והשינוי חל, ככלל, 30 ימים אחרי תום החודש שבו המנהל הודיע עליו, אלא אם קבע מועד אחר (סעיפים 63 ו-64). טופס מיוחד לבקשה הזו לא מצאנו; כותבים למשרד מע"מ האזורי. ומי שרוצה להיות מורשה לפני רכישה גדולה או לקוח גדול, מבקש מוקדם. על החלטה של המנהל לפי סעיפים 58, 59 או 61 אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מהמצאת ההודעה, ובקשה שלא נענתה בתוך 90 ימים נחשבת שנדחתה (סעיף 64).
לחזור לפטור: שלוש דרכים, לא אחת. עוסק מורשה שהמחזור שלו עמד שנתיים רצופות מתחת לתקרה, המנהל חייב לרשום אותו כפטור, ביוזמתו או לבקשת העוסק, אלא אם העיסוק שלו מחייב רישום כמורשה (סעיף 59(א)). בשנת הפעילות הראשונה, כשהמחזור היה מתחת לתקרה, המנהל רשאי לעשות זאת ביוזמתו (סעיף 59(ב)). ורישום כמורשה שנעשה מרצון, המנהל רשאי לבטל כשהנסיבות מצדיקות זאת (סעיף 61(ב)). רק לדרך השלישית קובע סעיף 63 מתי השינוי חל; לשתי הדרכים של סעיף 59, מועד תחולה בחוק לא מצאנו, ואותו בודקים בהודעה של משרד מע"מ.
ומה עם המע"מ שקיזזתם על ציוד? הוראה שמחייבת להחזיר מס תשומות שקוזז על ציוד שעדיין בעסק, כשחוזרים לפטור, לא מצאנו: הכלל של שימוש לצורך עצמישימוש בנכס של העסק שלא לצורכי העסק. חוק מע"מ רואה בו מכירה, ולכן גם נכס שנשאר בידי מי שסגר את העסק נחשב, אחרי שנתיים, כאילו נעשה בו שימוש כזה (סעיפים 1 ו-137א לחוק מע"מ). בשינוי רישום חל רק על מי שהופך למלכ"ר או למוסד כספי (סעיף 137ב). אבל כשמוכרים את הציוד, גם כעוסק פטור, המכירה חייבת במע"מ (סעיף 31(3)). את המקרה שלכם בודקים במשרד מע"מ.
ובעל עסק זעיר? המסלול הזה במס הכנסה עובר בנפרד מהסיווג במע"מ (תת-פרק 3.4). לפי החוק, פקיד השומה רושם עוסק פטור במסלול גם בלי בקשה, ובפועל, לפי רשות המסים, זה קורה למי שפתח את התיק באינטרנט; ומי שנרשם רשאי לבטל את הרישום עד המועד להגשת הדוח השנתי, או בדוח עצמו (סעיף 87ג). מי שניכה בשנת מס אחת את הניכוי של בעל עסק זעיר, ובשנת המס שאחריה הייתה לו הכנסה מעסק או ממשלח יד והוא לא ניכה אותו, לא יוכל לנכות אותו גם במשך שנתיים שאחרי אותה שנה (סעיף 87ה(ב)); בקריאה שלנו, שנה בלי שום הכנסה מעסק או ממשלח יד לא מפעילה את הנעילה הזו. ובעל שליטה בחברה לא רשאי לנכות את הניכוי של בעל עסק זעיר (סעיף 87ה(א)(7)).
להעביר עסק פעיל לחברה. מי שמעביר לחברה את מלוא זכויותיו בנכס, תמורת מניות בה, לא משלם מס הכנסה על ההעברה, אם מתקיימים שלושה תנאים: מיד אחרי ההעברה הוא מחזיק לפחות 90% מכל אחת מהזכויות בחברה; החברה מחזיקה בנכס שנתיים; והמניות שקיבל שוות, ביחס, לנכס שהעביר (סעיפים 103 ו-104א לפקודה). מאז תיקון 279 לפקודה, מ-1 במאי 2025, אין עוד דרישה להמשיך להחזיק רבע מהזכויות לאורך התקופה, לפי חוזר מס הכנסה 06/2025. והתנאי שקל לפספס: הודעה לפקיד השומה בתוך 30 ימים מההעברה, בטופס 1512 עם טפסים 1512א ו-1512ד; בלי ההודעה, הסעיף לא חל (סעיף 104ז; תקנות 1 ו-2 לתקנות ההודעה בדבר העברת נכס).
מה עובר, ומה לא. מלאי עסקי אינו "נכס" לעניין הסעיף (סעיף 104), ולכן מלאי שעובר לחברה נחשב שנמכר בשוויו (סעיף 85(א)(1) לפקודה). במע"מ, מכירת נכסי העסק, כולל ציוד, לחברה תמורת מניות בלבד, כשמיד אחריה בידי העוסק לפחות 90% מכוח ההצבעה, חייבת במע"מ בשיעור אפס (סעיף 30(א)(14) לחוק מע"מ). העובדים ממשיכים לעבוד באותו מקום, והוותק שלהם לפיצויים נשמר, כי החוק סופר שנים "במקום עבודה אחד" (סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים). אבל המעסיק מתחלף, וזהות המעסיק היא אחד מתנאי העבודה שבהודעה לעובד; ולכן החברה מוסרת לכל עובד הודעה בכתב על השינוי בתוך 30 ימים (סעיפים 2 ו-3 לחוק הודעה לעובד; תת-פרק 13.5). את התיקים של היחיד סוגרים, כל אחד בנפרד (תת-פרק 14.5), והחברה פותחת את שלה (תת-פרק 10.3).
יוסי, אם המבחנים של תת-פרק 10.1 יכריעו אצלו בעד חברה, יעביר את העסק לחברה. לפני שהוא חותם על משהו, הוא יושב עם רואה חשבון או יועץ מס: מה עובר לחברה ובאיזה שווי, מה קורה למלאי ולציוד, ואיך מגישים את טופס 1512 בזמן. ההעברה פטורה ממס רק כשכל התנאים מתקיימים, וטעות בתנאי אחד הופכת אותה למכירה רגילה. ודנה, שבקצב מלא חוצה את התקרה ונעשית עוסקת מורשה (תת-פרק 7.5): אם המחזור שלה ירד ויעמוד שנתיים רצופות מתחת לתקרה, משרד מע"מ חייב לרשום אותה שוב כפטורה, ביוזמתו או לבקשתה (סעיף 59(א)). ומי שנרשם מרצון בשביל רכישה אחת, מתכנן להישאר מורשה: החזרה תלויה בשיקול דעת (סעיף 61(ב)), ואם הציוד יימכר אחר כך, המכירה חייבת במע"מ (סעיף 31(3)).
14.2 שנה בלי הכנסות: מה עושים ומה משלמים
שנה שקטה היא לא שנה בלי חובות. כל עוד התיקים פתוחים, כל רשות מצפה לדיווח, גם כשהוא אפס. מה שמשתנה הוא הסכום, לא החובה לדווח:
| הרשות | מה מגישים | מה משלמים | מה לדעת |
|---|---|---|---|
| מע"מ, עוסק מורשה | דוח תקופתי בכל תקופה, גם כשלא היו עסקאות: מחזור אפס ומס אפס (סעיף 67(ב)) | אפס | מי שהפסיק לפעול לתקופה ארוכה מתקופת דוח אחת מודיע למשרד בכתב, בתוך 15 ימים; ואפשר לבקש פטור זמני מדיווח (סעיף 67(ג); תקנה 8(א)) |
| מע"מ, עוסק פטור | ההצהרה השנתית, גם באפס (תת-פרק 7.2) | אין | מי שרשום אף שאינו חייב ברישום, המנהל רשאי לבטל את רישומו (סעיף 61(א)); בקריאה שלנו, זה יכול לחול על תיק בלי שום פעילות |
| מס הכנסה, מקדמות | במקדמות לפי מחזור: דיווח עם מחזור אפס | אפס במקדמות לפי מחזור; מקדמות קבועות מקטינים בבקשה (תת-פרק 6.3) | הדיווח עצמו נשאר חובה |
| מס הכנסה, הדוח השנתי | מי שחויב בדוח על השנה הקודמת מגיש, ככלל, גם על השנה השקטה (תקנה 3(א)(5) לתקנות הפטור מהגשת דוח); בעל עסק זעיר במסלול המקוצר מגיש את ההצהרה שלו (תת-פרק 3.4) | לפי הדוח | פקיד השומה רשאי תמיד לדרוש דוח (תקנה 6) |
| ביטוח לאומי | עדכון ההכנסה הצפויה (תת-פרק 8.4) | עצמאי בלי הכנסה: 265 ש"ח לחודש; מי שאינו עובד: 266 ש"ח לחודש | שכיר שאינו עונה להגדרה של עובד עצמאי, כמו נועה, משלם דרך המשכורת, ובקריאה שלנו אין לו מינימום נוסף (תת-פרק 8.2); לשכיר שעונה להגדרה, ראו תת-פרק 8.5 |
מקורות (3)
- תקנות מע"מ (רישום) (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_ערך_מוסף_(רישום)קבוע בתקנות (תקנה 8(א))
- ביטוח לאומי: חוזר מקדמות 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/HozrimBituah/Hozrim/_מקדמות_ודמי_ביטוח_לעצמאים_2026__.pdfתעריף 2026
- ביטוח לאומי: הכנסה שלא מעבודה (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Rates/Pages/מי שאינם עובדים ובעלי הכנסה שלא מעבודה.aspxתעריף 2026
ביטוח לאומי: יש רצפה. עצמאי שאין לו הכנסה משלם דמי ביטוח כאילו הייתה לו ההכנסה המזערית (סעיף 348(ב) לחוק הביטוח הלאומי), 265 ש"ח לחודש ב-2026. מי שהפסיק לעבוד, ואין לו משכורת, הוא "מי שאינו עובד", ומשלם, ככלל, 266 ש"ח לחודש (ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)); יש פטורים, וביטוח לאומי מפרט אותם. כלומר, למי שאין לו משכורת, לצאת ממעמד העצמאי לא מקטין את התשלום המזערי; מה שמשתנה הוא הכיסוי (תת-פרק 8.2). וביטוח לאומי כותב ש"אין אפשרות להקפיא תיק של עובד עצמאי" (ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)): מי שהפסיק סוגר את התיק, ועד שהודיע הוא נחשב, ככלל, עצמאי, אלא אם ביטוח לאומי החליט אחרת (סעיף 5 לחוק; תת-פרק 14.5); וכשהוא חוזר, הוא מודיע על כך בתוך 90 ימים (תקנה 5א(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (רישום)).
ומה קורה כשלא משלמים. חוב דמי ביטוח פוגע בזכויות: ככלל, כשקורה מקרה שמזכה בגמלה, ויש פיגור של יותר מ-12 חודשים, הגמלה משולמת פחות רבע; ביותר מ-18 חודשים, פחות חצי; וביותר מ-36 חודשים, לא ניתנת גמלה (סעיף 366(א)). למי שמבוטח יותר מעשר שנים התקופות ארוכות יותר, וחוב קטן לא נחשב (סעיף 366(ג) ו-(ה)). ולכן מעדכנים את ההכנסה הצפויה, ולא מפסיקים לשלם על דעת עצמכם.
הפסד. הפסד מעסק מתקזז מכל ההכנסה החייבת של אותה שנה, גם ממשכורת, ומה שנשאר עובר לשנים הבאות, מול הכנסה מעסק; ומול משכורת רק אחרי שהעסק נסגר ואין באותה שנה הכנסה מעסק (סעיף 28 לפקודה). בעל עסק זעיר לא מנכה את ההוצאות שלו בפועל (סעיף 87ד(א)), ולכן, בקריאה שלנו, גם הפסד אין לו. ומי שהייתה לו שנה של הוצאות גדולות ומחזור קטן, שואל איש מקצוע לפני המועד של הדוח השנתי אם לבטל את הרישום כבעל עסק זעיר לאותה שנה (סעיף 87ג), ומה זה עושה לשנים שאחריה (סעיף 87ה(ב)).
להשאיר פתוח, או לסגור? מי שמצפה לחזור לעבוד בתוך חודשים, משאיר את התיקים פתוחים ומגיש אפסים; מי שלא, סוגר (תת-פרק 14.5). למי שאין משכורת, ביטוח לאומי כמעט לא משנה את ההחלטה, כי גם אחרי הסגירה הוא משלם כמי שאינו עובד. מה שמשנה הוא העבודה של תיק פתוח: דוחות מע"מ לעוסק מורשה, הדוח השנתי, ושכר הטרחה של המייצג, אם יש. ומי שסגר וחוזר, נרשם מחדש, ובביטוח לאומי מודיע בתוך 90 ימים.
נועה כמעט לא העבירה שיעורים השנה. היא אינה עובדת עצמאית בביטוח לאומי, וההכנסה מהשיעורים נחשבת אצלה הכנסה שלא מעבודה (תת-פרק 8.2); והיא שכירה, ולכן אינה "מי שאינו עובד", והמינימום שלו לא חל עליה. וכבעלת עסק זעיר, גם הפסד אין לה, כמו שראינו; וכל עוד היא מנכה את הניכוי הקבוע גם על ההכנסה הקטנה של השנה, הנעילה של סעיף 87ה(ב) לא חלה עליה. ובמע"מ, כעוסקת פטורה, היא מגישה את ההצהרה השנתית, גם כשהמחזור קרוב לאפס.
להרחבה באתרעסק בלי הכנסות עדייןמה מדווחים, מה משלמים, ומתי שוקלים לסגור.14.3 קיבלתם מכתב: מה הוא אומר, ומה עושים
המועד נספר מיום ההמצאההיום שבו מכתב של רשות נחשב שהגיע אליכם, וממנו נספרים רוב המועדים. מכתב ממס הכנסה בדואר רשום נחשב שהומצא ביום ה-6 אחרי המשלוח, ומכתב ממע"מ בדואר ביום ה-5, גם אם סירבתם לקבל אותו (סעיף 238 לפקודה; סעיף 141 לחוק מע"מ)., והחוק קובע את היום. מכתב ממס הכנסה בדואר רשום נחשב שהגיע ביום ה-6 אחרי המשלוח, ומכתב ממע"מ בדואר, רשום או רגיל, ביום ה-5, גם אם סירבתם לקבל אותו (סעיף 238 לפקודה; סעיף 141(ב) לחוק מע"מ). שני מכתבים נספרים מיום המשלוח עצמו: עיצום על דוח מקוון באיחור (סעיפים 195ג ו-195ד), והפרשי שומה בביטוח לאומי (תת-פרק 8.7). ולכן כותבים על המכתב את היום שהגיע, ושומרים את המעטפה. ומכתב שהגיע בדרך אחרת, ביד, במייל או באזור האישי, או שאינכם יודעים מתי נשלח: את הימים של הדואר לא מוסיפים, וסופרים מהתאריך הראשון שמופיע עליו. והחוק שולח את המכתבים לכתובת שידועה לרשות לאחרונה (סעיף 238(א) לפקודה), ולכן מי שעבר דירה, או סגר את העסק, מעדכן את הכתובת.
- רושמים על המכתב את היום שהגיע, ושומרים את המעטפה.
- בודקים שהוא אמיתי: הודעה במייל או ב-SMS עם קישור לתשלום בודקים באזור האישי באתר של הרשות, לא דרך הקישור.
- מוצאים אותו בטבלה: מה הוא, עד מתי, ומה הצעד הראשון.
- פועלים בשליש הראשון של המועד: משלמים, משיגים, או מעבירים למייצג; לא בשבוע האחרון.
רוב המכתבים מאפשרים השגהבקשה בכתב לרשות לחזור ולבדוק החלטה או שומה, עם הנימוקים. מגישים אותה לפני שפונים לבית משפט, ובמועד שהחוק קובע: במס הכנסה ובמע"מ, 30 ימים מיום ההמצאה (סעיף 150 לפקודה; סעיף 82 לחוק מע"מ)., כלומר בקשה בכתב, עם נימוקים, שהרשות תחזור ותבדוק, ורק אחריה בית משפט. הטבלה עוברת על המכתבים שעסק מקבל באמת, לפי מי ששלח אותם:
| המכתב | מה הוא אומר | המועד | הצעד הראשון |
|---|---|---|---|
| מס הכנסה: דרישה לדוח שנתי שלא הוגש | פקיד השומה דורש דוח, במועד שבמכתב (סעיף 135) | המועד שבמכתב | להגיש את הדוח |
| מס הכנסה: זימון להתייצב, או דרישה למסמכים | פקיד השומה מבקש פרטים, ספרים ומסמכים, ולפעמים שתגיעו (סעיף 135(1)(א)) | המועד שבמכתב | להגיע, בעצמכם או עם מייצג, ולהביא את מה שנדרש; שומרים העתק של כל מה שמסרתם. זימון כזה פותח לעיתים ביקורת: זה הזמן לפנות למייצג (תת-פרק 14.6) |
| מס הכנסה: שומה לפי מיטב השפיטהשומה שהרשות קובעת לפי הערכה שלה: במס הכנסה כשלא הוגש דוח או כשהיא סבורה שהדוח אינו נכון (סעיף 145 לפקודה), ובמע"מ כשהיא סבורה שהדוח שהוגש אינו נכון (סעיף 77 לחוק מע"מ). במע"מ, כשלא הוגש דוח, הרשות קובעת מס (סעיף 76)., בלי דוח | פקיד השומה קבע את ההכנסה בעצמו (סעיף 145(ב)) | מגישים מיד; בקריאה שלנו, לכל המאוחר בתוך 30 ימים מההמצאה, המועד של השגה | להגיש את הדוח: רק הוא נחשב השגה על שומה כזו. ומי שלא היה חייב בדוח, או לא יכול היה להגיש אותו, משיג ומראה זאת לפקיד השומה (סעיף 150(ב)) |
| מס הכנסה: שומה אחרי דוח | פקיד השומה לא קיבל את הדוח כפי שהוא (סעיף 145(א)) | השגה: 30 ימים מההמצאה; את המס שאינו במחלוקת משלמים בתוך 15 ימים | השגה מנומקת בכתב (סעיפים 150 ו-183); ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מהצו בהשגה |
| מס הכנסה: עיצום על דוח מקוון באיחור | 600 ש"ח לכל חודש פיגור (סעיף 195ב) | 30 ימים ממשלוח ההודעה, לתשלום וגם לטענות | כתב טענות, עם תצהיר; הוא לא דוחה את התשלום (סעיף 195ד) |
| מע"מ: קביעת מס | לא הוגש דוח תקופתי, והמס נקבע לפי הערכה (סעיף 76) | לביטול הקביעה אין מועד בחוק, אבל המס שנקבע בה משולם בתוך חודש מההמצאה (סעיף 90); לכן מגישים את הדוח מיד. ומי שטוען שאינו בגדר החייבים במס בכלל: השגה בתוך 30 ימים מההמצאה (סעיף 76(ב)) | להגיש את הדוח: הקביעה מתבטלת מעצמה, והקנס על האיחור נשאר, ואפשר לבקש לוותר עליו (סעיפים 94 ו-100). מי שהפסיק לפעול ולא הודיע עדיין רשום כעוסק: מגיש את הדוחות עד הסגירה, ומודיע על הסגירה (תת-פרק 14.5) |
| מע"מ: שומה אחרי דוח | המנהל סבור שהדוח אינו מלא או אינו נכון, וקבע את המס לפי מיטב שפיטתו (סעיף 77) | השגה: 30 ימים מההמצאה | לשלם את המס שאינו במחלוקת, כי בלי זה אין השגה (סעיף 85); ערעור בתוך 60 ימים מההחלטה בהשגה |
| מס הכנסה או מע"מ: קנס מינהלי | קנס בסכום קבוע, שבא במקום הליך פלילי | 30 ימים לבקשת ביטול או להישפט; 60 ימים לתשלום | לבחור: לשלם, לבקש ביטול, או לבקש להישפט (סעיפים 8, 8א ו-16 לחוק העבירות המינהליות) |
| כל רשות: דרישה לתשלום חוב, ועיקול | עיקול מיטלטלין: אחרי 15 ימים מהמועד ודרישה בכתב שלא שולמה (סעיף 4 לפקודת המסים (גביה)). עיקול אצל צד שלישי, ובהם הבנק: לפי לשון הסעיף, על מי שלא שילם ביום הפירעון, והסעיף לא מזכיר דרישה מוקדמת (סעיפים 2 ו-7). בביטוח לאומי, דרך סעיף 367 לחוק הביטוח הלאומי | לא מחכים לדרישה: חוב שלא שולם במועד כבר חשוף לעיקול בבנק, וצו כזה חל בכל הסניפים בתוך 3 ימי עסקים; ואחרי דרישה, החוק לא קובע עוד המתנה | לשלם, או לבקש הסדר תשלומים (תת-פרק 14.4); מחלוקת על המס עצמו עוברת בהשגה |
| ביטוח לאומי: קביעת דמי ביטוח | ביטוח לאומי קבע כמה עליכם לשלם (סעיף 359) | השגה: 30 ימים מהיום שנמסרה | השגה לפקיד השגות; על ההחלטה, תביעה לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים, לפי עמוד ההשגות של ביטוח לאומי (שנכתב למעסיקים) |
| מס הכנסה וביטוח לאומי: מקדמות, הצהרת הון, הפרשי שומה, ודרישה על חוב ישן | המכתבים הנפוצים בשנים הראשונות | לפי המכתב | תת-פרק 6.3, תת-פרק 6.7 ותת-פרק 8.7; ודרישה של ביטוח לאומי על תקופה ישנה בודקים מול 7 שנים (תת-פרק 8.1) |
מקורות (9)
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 150(א))
- תקנות הערעורים במס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_בית_משפט_(ערעורים_בעניני_מס_הכנסה)קבוע בתקנות (תקנה 2)
- חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מס_ערך_מוסףקבוע בחוק (סעיף 82(א))
- תקנות הערעור במע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_ערך_מוסף_ומס_קניה_(סדרי_הדין_בערעור)קבוע בתקנות (תקנה 2(א))
- רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-monthly-deductions-booklet/he/generalInformation_income-tax-monthly-deductions-booklet_monthly-deductions-booklet-2026.pdfבשנת 2026 (סעיף 195ב(א))
- חוק העבירות המינהליות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_העבירות_המינהליותקבוע בחוק (סעיפים 8(ג) ו-8א(א))
- פקודת המסים (גביה) (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_המסים_(גביה)קבוע בחוק (סעיף 4 לפקודת המסים (גביה))
- חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הביטוח_הלאומיקבוע בחוק (סעיף 359(ה))
- ביטוח לאומי: השגה (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/BikoretNikuim/Pages/ereur.aspxלפי ביטוח לאומי, 2026
שתי מסקנות מהטבלה. כשלא הוגש דוח, הצעד הראשון הוא הדוח, לא מכתב: הוא מבטל קביעת מס במע"מ, ובמס הכנסה רק הוא נחשב השגה. ובין שתי הרשויות יש שני הבדלים שקל לפספס: על ההחלטה בהשגה מערערים במס הכנסה בתוך 30 ימים, ובמע"מ בתוך 60 ימים; ובמע"מ אין השגה בכלל בלי לשלם קודם את המס שאינו במחלוקת.
המועד עבר? עדיין כותבים, ומהר. במס הכנסה, פקיד השומה רשאי להאריך את המועד להשגה למי שהיה מנוע מלהגיש בזמן, כי היה בחו"ל, חולה, או מכל סיבה סבירה אחרת (סעיף 150(א) לפקודה); במע"מ, המנהל רשאי להתיר השגה גם אחרי המועד, מטעמים מיוחדים (סעיף 82(א) לחוק מע"מ); ובביטוח לאומי, פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להשגה (סעיף 359(ו) לחוק הביטוח הלאומי). מגישים בקשה בכתב להארכת המועד, עם הסיבה והמסמכים שמראים אותה, ואיתה את ההשגה עצמה. זו סמכות, לא זכות, ולכן לא מחכים. ומועד לערעור לבית המשפט הוא עניין אחר: במע"מ, הסמכות של המנהל להאריך מועדים לא חלה על מועד להגשת ערעור (סעיף 116(א)); מי שקרוב לסוף המועד לערעור פונה לעורך דין מיד.
משרד מע"מ שלח ליוסי שומה על תקופת דיווח שבה קיזז מס תשומות על רכב. המכתב נשלח בדואר רשום ב-2 במרץ, ויוסי חולק על חלק מהסכום:
| המכתב נשלח | 2 במרץ |
|---|---|
| נחשב שהומצא, ביום ה-5 אחרי המשלוח | 7 במרץ |
| היום האחרון להשגה, 30 ימים מההמצאה | 6 באפריל |
- יוסי מכוון לסוף מרץ, לא ל-6 באפריל: לפני ההשגה הוא משלם את החלק שאינו במחלוקת, כי במע"מ בלי התשלום הזה אין השגה (סעיף 85).
- הוא כותב על המכתב את היום שהגיע, ומעביר אותו מיד לרואה החשבון שלו, כדי שיהיה זמן לכתוב השגה טובה.
- אם ההשגה תידחה, יש לו 60 ימים מיום שתומצא לו ההחלטה לערער לבית המשפט המחוזי, ושם מומלץ לעבוד עם עורך דין (תת-פרק 14.6).
- ואם המנהל לא יחליט בהשגה בתוך שנה מיום שהוגשה, רואים אותה כאילו התקבלה (סעיף 82(ד) לחוק מע"מ).
14.4 ביקורת, קנסות והסדרים
ביקורת. פקיד השומה, או מי שהוא הסמיך בכתב, רשאי להיכנס למקום שבו מתנהל העסק, לבדוק מלאי, קופה, ספרים ומסמכים, ולבקש הסברים; ורשאי לתפוס ספרים ומסמכים, שיוחזרו בתוך 3 חודשים אם לא הוגשה תביעה פלילית (סעיף 135 לפקודה). במע"מ, מי שהמנהל הסמיך רשאי להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, ולדרוש ספרים ומסמכים (סעיפים 108 ו-109 לחוק מע"מ). ומה מותר לכם: לבקש לראות את ההרשאה בכתב של מי שנכנס, כי רק פקיד השומה, או מי שהוא הסמיך בכתב, רשאי לבדוק (סעיף 135(2)); להתקשר למייצג שלכם; ולדעת שפקיד השומה לא חוקר מיוזמתו את בן הזוג, הילדים או ההורים (סעיף 135(4)). מה שנתפס לא יוצא מהמקום אלא בהוראה של פקיד השומה עצמו (סעיף 135(3)). ומה שעוזר בה הוא מה שכתוב בתת-פרק 9.1: ספרים מסודרים, וכל קבלה במקומה.
פסילת ספרים. פקיד השומה רשאי לקבוע שהספרים אינם קבילים (תת-פרק 9.1). על ההחלטה מגישים ערר לוועדה לקבילות פנקסים, ועדה של שלושה, שהיושב ראש בה איש ציבור מומחה בחשבונאות, ושני האחרים רואי חשבון (סעיף 146), בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה; ועל הודעת מע"מ שדוח לא יתקבל, בתוך 15 ימים (תקנה 2 לתקנות סדרי הדין בפני הוועדה; סעיף 74 לחוק מע"מ). הוועדה רשאית להורות לקבל את הספרים, כשהליקויים בלתי מהותיים.
קנסות. אלה הקנסות שעסק פוגש בפועל, ומיד אחרי הטבלה, איך מבקשים לבטל או להפחית אותם:
| על מה | כמה | המקור |
|---|---|---|
| דוח שנתי שלא הוגש במועד | קנס לכל חודש מלא של פיגור, צמוד למדד | סעיף 188 לפקודה |
| דוח שנתי מקוון באיחור | 600 ש"ח לכל חודש מלא | סעיף 195ב לפקודה |
| דוח שנתי באיחור, כקנס מינהלי | עד חצי שנה: 2,125 ש"ח; עד שנה: 4,250 ש"ח; יותר: 8,500 ש"ח | תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי, חיקוקי מסים) |
| ספרים שלא נוהלו כנדרש, במס הכנסה | תוספת למס של 10% מההכנסה החייבת, ובכל שנה נוספת בלי פנקסים 20% | סעיף 191ב לפקודה (תת-פרק 9.1) |
| דוח תקופתי במע"מ באיחור | 252 ש"ח לכל שבועיים | סעיף 94 לחוק מע"מ (תת-פרק 7.2) |
| דוח תקופתי במע"מ באיחור, כקנס מינהלי | 750 ש"ח עד 5,000 ש"ח, לפי המס שבדוח | תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי, חיקוקי מסים) (תת-פרק 7.2) |
| ספרים שלא נוהלו כנדרש, במע"מ | 1% מהעסקאות, ולפחות 378 ש"ח לחודש | סעיף 95 לחוק מע"מ |
| תשלום באיחור | הפרשי הצמדה וריבית, וקנס פיגורים של 0.2% לשבוע; על מקדמת מס הכנסה, קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית בלבד (תת-פרק 6.3) | סעיפים 159א, 187 ו-190 לפקודה; סעיף 97 לחוק מע"מ; סעיפים 1 ו-2 לחוק המסים (קנס פיגורים) |
על דוח שנתי באיחור יש בחוק שלוש דרכים לקנוס, בשלוש השורות הראשונות; לפי איזה סעיף, או סעיפים, נקנסתם, כתוב במכתב. קנס מינהלי בא במקום הליך פלילי. את הסכום של הקנס לפי סעיף 188 לשנת 2026 לא מצאנו במקור רשמי, ולכן הספר לא מדפיס אותו. סכומי הקנס המינהלי הם כפי שהם בנוסח המשולב של התקנות.
מקורות (7)
- רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/income-tax-monthly-deductions-booklet/he/generalInformation_income-tax-monthly-deductions-booklet_monthly-deductions-booklet-2026.pdfבשנת 2026 (סעיף 195ב(א))
- תקנות הקנס המינהלי במסים (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_העבירות_המינהליות_(קנס_מינהלי_–_חיקוקי_מסים)בתקנות, בנוסח המשולב
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 191ב(א))
- רשות המסים: סכומים ושיעורים במע"מ (נפתח בחלון חדש)https://www.gov.il/he/pages/vat-rate-amount-newמ-1 ביולי 2026 (סעיף 94)
- תקנות העבירות המינהליות (מסים) (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_העבירות_המינהליות_(קנס_מינהלי_–_חיקוקי_מסים)בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016)
- חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_מס_ערך_מוסףקבוע בחוק (סעיף 95(א))
- חוק קנס פיגורים (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_המסים_(קנס_פיגורים)קבוע בחוק (סעיף 2(א))
לבקש הקלה. כל רשות רשאית לוותר על קנס או להפחית אותו, ולפרוס חוב לתשלומים. מבקשים בכתב, עם נימוקים ומסמכים, ולפני שהחוב מגיע לעיקול:
| הרשות | ביטול או הפחתה של קנס | הסדר תשלומים |
|---|---|---|
| מס הכנסה | המנהל רשאי להקטין ריבית והפרשי הצמדה, וקנסות לפי סעיפים 188, 190, 190א, 191א ו-191ג, או לוותר עליהם, אם הפיגור לא נגרם ממשהו שהיה בשליטתכם; הבקשה לפקיד השומה (סעיף 192). התוספת של סעיף 191ב אינה ברשימה. על עיצום על דוח מקוון באיחור, הדרך היא כתב טענות עם תצהיר (סעיף 195ד) | פקיד השומה רשאי להאריך את המועד לתשלום כשיש סיבה מספקת, והתקופה נושאת הפרשי הצמדה וריבית (סעיף 186) |
| מע"מ | המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, לוותר על קנס, על הפרשי הצמדה וריבית ועל הוצאות, או להפחית אותם (סעיף 100) | המנהל רשאי לקבוע שהחוב ישולם בתשלומים; אם תשלום אחד לא שולם במועד, הוא רשאי לדרוש את כל היתרה מיד (סעיף 116) |
| ביטוח לאומי | ויתור על קנסות והפרשי הצמדה, לפי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים, בטופס 6134; ההפחתה מותנית בתשלום יתרת החוב (סעיף 370; ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)) | כל עוד מקיימים הסדר תשלומים, רואים את דמי הביטוח שבו כאילו שולמו, אבל רק לעניין זכות לגמלה שנוצרה אחרי שנערך ההסכם (סעיף 368(א); תת-פרק 8.1) |
נוהל שמפרט מי מאשר הסדר ברשות המסים, ובאילו תנאים, לא מצאנו; פונים לפקיד הגבייה לפני שהחוב מגיע לעיקול.
גילוי מרצון. רשות המסים הפעילה בשנים האחרונות נהלים של גילוי מרצון לתקופות מוגבלות, למי שרוצה להסדיר הכנסה שלא דווחה. אם יש נוהל כזה בתוקף, הוא מתפרסם באתר רשות המסים, ומומלץ לפנות אליו עם מייצג.
יוסי הגיש את הדוח השנתי באיחור של חודשיים: המסמך האחרון מלקוח הגיע מאוחר, ורואה החשבון שלו לא ביקש לו ארכה בזמן. הוא מקבל הודעה על עיצום של פעמיים 600 ש"ח, ויש לו 30 ימים ממשלוח ההודעה לשלם ולהגיש טענות. הוא משלם, כי כתב הטענות לא דוחה את התשלום, ומגיש כתב טענות עם תצהיר, שמספר מה קרה ומצרף מסמכים (סעיף 195ד); את ההחלטה מקבל המנהל. ובשנה הבאה, רואה החשבון מבקש ארכה לפני המועד, ואם מסמך מתעכב, הדוח מוגש בזמן עם מה שיש.
14.5 סגירת העסק: תיק אחר תיק
עסק נסגר מול כל רשות בנפרד. סגירה במע"מ לא סוגרת את מס הכנסה, ושתיהן לא סוגרות את ביטוח לאומי, שכותב שהסגירה אצלו נפרדת מרשות המסים ואינה תלויה בה (ביטוח לאומי (נפתח בחלון חדש)). מי שהפסיק לעבוד ולא סגר, ממשיך להיות חייב בדוחות ובתשלומים.
מע"מ. מי שהפסיק כליל את העסק מודיע בכתב בתוך 15 ימים (תקנה 8(א) לתקנות מע"מ (רישום)), בטופס 18, "הודעה על סגירת עסק / הצהרה", שנשלח למשרד מע"מ האזורי, עם התאריך המדויק שבו הפעילות הופסקה ופירוט הציוד, הנכסים והמלאי שנשארו (רשות המסים (נפתח בחלון חדש)). עוסק פטור יכול לבקש את הסגירה גם בבקשה המקוונת להצהרה וסגירת התיק, או לסמן אותה בטופס ההצהרה. לפני הסגירה, המשרד בודק אם חסרים דוחות, ולכן מגישים קודם את כל הדוחות עד יום הסגירה.
מה שנשאר בידכם. נכס שנשאר בידי מי שהפסיק כליל את העסק דינו, בתום שנתיים מיום ההפסקה, כאילו נעשה בו שימוש לצורך עצמי, והוא חייב במע"מ; הכלל לא חל כשהמחיר הכולל של הנכסים העסקיים נמוך מתקרת העוסק הפטור, 122,833 ש"ח (סעיף 137א). ובמס הכנסה, מלאי שהיה בעסק כשהופסק נחשב שנמכר בשוויו (סעיף 85 לפקודה), ולכן המלאי נכנס לדוח של השנה האחרונה. וציוד שמוכרים לפני הסגירה או בה, עוסק מורשה מוכר בחשבונית ועם מע"מ, כמו כל עסקה; וחשבוניות שלא נוצלו, מצהירים בטופס 18 שלא ישתמשו בהן. מי שנשארו לו מלאי, רכב או נדל"ן, סוגר עם מייצג.
מס הכנסה. יחיד סוגר את התיק בטופס 2550, "דרישת פרטים בדבר הפסקת פעילות עסק/משלח יד/ניכויים": במייל או בפקס למשרד השומה, במערכת הפניות המקוונת, או במשרד (רשות המסים (נפתח בחלון חדש)). כשרשות המסים שולחת את הטופס כדרישה, מחזירים אותו בתוך 14 ימים מיום הקבלה. באותו טופס יש גם הודעה על הפסקת העסקת עובדים, שסוגרת את תיק הניכויים. בלי הטופס, התיק נשאר פעיל, עם המקדמות והדרישות שלו; עם הטופס, הוא מסווג לסגירה, והודעה על כך נשלחת בדואר. (סעיף בחוק שמחייב להודיע על סגירה לא מצאנו; רשות המסים מבקשת את הטופס.) ועל שנת הסגירה מגישים מה שמגישים כל שנה: דוח שנתי, או ההצהרה של בעל עסק זעיר במסלול המקוצר (תת-פרק 6.6).
ביטוח לאומי. מודיעים מיד, בטופס 6101 "דין וחשבון רב שנתי", באתר או ידנית; בקשה שמוגשת באיחור עשויה להידחות, ואז התיק נסגר סמוך ליום הבקשה. סגירה בדיעבד לתקופה שלפני תחילת השנה השוטפת צריכה אסמכתאות, כמו סגירת התיק במע"מ או במס הכנסה, וגם אז ביטוח לאומי רשאי לאשר אותה, ואינו חייב (טופס 6101; חוזר 1457 של ביטוח לאומי). ובאותו טופס מודיעים גם שהפסקתם להעסיק עובדים. ומה אחרי: מי שאין לו משכורת נחשב מעכשיו "מי שאינו עובד", ומשלם 266 ש"ח לחודש (תת-פרק 14.2). ומי שפתח את העסק כשהיה זכאי לדמי אבטלה, ולא מיצה אותם, בודק אם נשמרה לו יתרה, כשהעסק נסגר בתוך 24 חודשים (תת-פרק 8.6). מי שהעסיק עובד מוסר לו טופס 106 ביום שהעבודה הסתיימה, ומגיש את טופס 126 על השנה (תת-פרק 13.5).
חברה נסגרת אחרת. את החברה עצמה מפרקים. בפירוק מרצון, כל הדירקטורים, או רובם, מצהירים שהחברה יכולה לפרוע את כל חובותיה בתוך 12 חודשים מתחילת הפירוק, והאסיפה מחליטה ברוב מיוחד (סעיפים 342כד ו-342כה לחוק החברות). לחברה שאין לה נכסים, חובות או הליכים יש מסלול מזורז, עם 90 ימים להתנגדויות מפרסום ההודעה (סעיפים 342מא עד 342מז). ורשם החברות רשאי, ביוזמתו, למחוק חברה מפרה רק כשכל התנאים של סעיף 351ג מתקיימים, ובהם שהתיק שלה ברשות המסים סגור, או שאינו קיים (תת-פרק 10.5). איך סוגרים את התיק של חברה במס הכנסה, לא מצאנו בנוהל כתוב; זה תפקיד של רואה החשבון של החברה. ובמע"מ, טופס 18 של חברה מבקש אישור של רואה חשבון ואת שם המפרק.
דנה, אם תחליט יום אחד להפסיק, תסגור שלושה תיקים: את מע"מ בבקשה המקוונת של עוסק פטור, את מס הכנסה בטופס 2550, ואת ביטוח לאומי בטופס 6101. המחשב שלה נשאר אצלה. כעוסקת פטורה היא לא קיזזה עליו מע"מ, ובכל מקרה המחיר הכולל של נכסי העסק שלה נמוך מתקרת הפטור, ולכן סעיף 137א לא חל עליו. היא שומרת את האישורים, ועל שנת הסגירה מגישה מה שהיא מגישה כל שנה: את ההצהרה של המסלול המקוצר, אם היא בו ועשתה את הצעדים בזמן, ואחרת את הדוח השנתי. ואם תסגור אחרי שתהיה עוסקת מורשה (תת-פרק 7.5), היא סוגרת את מע"מ בטופס 18, אחרי הדוח התקופתי האחרון; ואם תמכור את המחשב החדש, שעליו קיזזה מע"מ, היא מוציאה חשבונית ומשלמת מע"מ על המכירה, כמו על כל עסקה.
- 18הודעה על סגירת עסק / הצהרהסגירת התיק במע"מ, עם פירוט הציוד, הנכסים והמלאי שנשארו בידכם (סעיף 137א)מודפס, למשרד מע"מ האזורי, בתוך 15 ימים מהפסקת הפעילות (תקנה 8(א) לתקנות הרישום); עוסק פטור יכול לבקש את הסגירה גם בהצהרה המקוונתלעמוד השירות, טופס 18 (נפתח בחלון חדש)
- 2550דרישת פרטים בדבר הפסקת פעילות עסק/משלח יד/ניכוייםסגירת התיק של יחיד במס הכנסה, ובאותו טופס גם סגירת תיק הניכוייםבמייל או בפקס למשרד השומה, במערכת הפניות המקוונת, או במשרד בתיאום מראש; כשהטופס נשלח אליכם כדרישה, מחזירים אותו בתוך 14 ימים · נוסח 1.2019לעמוד השירות, טופס 2550 (נפתח בחלון חדש)
- 6101דין וחשבון רב שנתיפתיחת תיק בביטוח לאומי, והודעה על שינויים, ובהם סגירת תיק העצמאי והפסקת העסקת עובדיםבאתר ביטוח לאומי, בשירות שליחת המסמכים, או בפקס לסניף · נוסח 06.2026לטופס הרשמי (PDF), טופס 6101 (נפתח בחלון חדש)
סוגרים עסק: תיק אחר תיק
0 מתוך 11
14.6 מתי קוראים לרואה חשבון, ליועץ מס או לעורך דין
לכל אחד מהם יש תפקיד שהחוק נותן לו. לפני רשות המסים, ובכלל זה לפני הוועדה לקבילות פנקסים, מייצגים רואה חשבון, יועץ מס מייצג או עורך דין (סעיף 236 לפקודה; סעיף 143א לחוק מע"מ, למעט הליך פלילי). לפני ביטוח לאומי מייצגים גם הם, וגם ידיד קרוב או נציג של ארגון (סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי). ובבית משפט, ייצוג הוא ככלל פעולה של עורך דין (סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין), חוץ ממה שחיקוק אחר מסדיר (סעיף 21).
| רואה חשבון | יועץ מס מייצג | עורך דין | |
|---|---|---|---|
| ייצוג מול רשות המסים | כן | כן | כן |
| ייצוג מול ביטוח לאומי | כן | כן | כן |
| ייצוג בבית משפט ובבית הדין לעבודה | ככלל לא | ככלל לא | כן |
| ביקורת ואישור של דוחות כספיים | כן, רק הוא | לא | לא |
| אישור על נתוני דוח שהגיש או עומד להגיש | כן | כן | לא |
| ייעוץ משפטי וניסוח הסכמים | לא | לא | כן |
ייצוג מול רשות המסים כולל את הוועדה לקבילות פנקסים. סעיף 21(3) לחוק לשכת עורכי הדין שומר על ייצוג שמוסדר בחיקוק, ומזכיר את סעיף 236 לפקודה; אם רואה חשבון או יועץ מס מייצג רשאים לייצג בערעור מס בבית המשפט המחוזי, לא מצאנו תשובה מפורשת, ולכן הספר ממליץ על עורך דין. המקורות: סעיף 236 לפקודה; סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי; סעיפים 1 ו-6 לחוק רואי חשבון; סעיפים 9 ו-9א לחוק יועצי המס; סעיפים 20 ו-21 לחוק לשכת עורכי הדין. מנהל חשבונות מנהל ספרים, ואינו ברשימת המייצגים של סעיף 236.
בודקים רישיון. יועץ מס מייצג רשום בפנקס של מועצת יועצי המס, ומחפשים אותו לפי שם או עיר באתר המועצה (נפתח בחלון חדש). מרשם רואי החשבון פתוח לעיון הציבור באתר מועצת רואי החשבון (סעיף 4א לחוק רואי חשבון). ומי שאינו יועץ מס מייצג רשום, ואינו רשאי לייצג לפי חוק אחר, כמו רואה חשבון או עורך דין, אינו רשאי לעסוק בייצוג לפני רשות המסים, או להציג את עצמו כמי שרשאי לכך (סעיף 9 לחוק יועצי המס).
מתי קוראים, ולפני שהשעון רץ:
- שומה שאתם חולקים עליה, במס הכנסה, במע"מ או בביטוח לאומי: לפני שעוברים 30 ימים מההמצאה, לא בשבוע האחרון.
- הודעה על פסילת ספרים: ערר לוועדה, בתוך 30 ימים במס הכנסה, ו-15 ימים במע"מ.
- עיקול, או דרישה לפני עיקול: כדי לבקש הסדר תשלומים לפני שהכסף יוצא מהחשבון.
- העברת העסק לחברה: לפני החתימה, כי ההודעה בטופס 1512 מוגשת בתוך 30 ימים.
- סגירת חברה: פירוק או מחיקה, עם רואה החשבון של החברה, ולעיתים עם עורך דין.
- ערעור לבית משפט, או תביעה לבית הדין לעבודה: ככלל, עורך דין.
מה שואלים לפני שמתחילים:
- מה בדיוק כלול במחיר, ומה עולה בנפרד?
- מי מטפל בפועל, ומי חותם?
- האם הוא רשום במאגר המייצגים של רשות המסים ומקושר אליו, כך שהוא מקבל את המכתבים שלכם ויכול לבקש ארכה?
- איך תדעו על מכתב שהגיע אליו, ועל המועד שלו?
- מה יקרה אם ההשגה תידחה?
- ואם תעזבו אותו: איך מבטלים את ייפוי הכוח, ומתי מקבלים את המסמכים?
וכשצריך ייעוץ עסקי ולא ייצוג, מעוף, שירות הייעוץ של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, נותן ייעוץ מסובסד (פרק 2).
דנה, נועה ויוסי. דנה מגישה לבד, ופונה ליועץ מס כשמגיע מכתב שהיא לא מבינה, באותו שבוע, לא בסוף המועד. נועה, עם משכורת ושיעורים לצידה, בודקת כל שנה אם היא עדיין במסלול המקוצר, ואם לא, אם הדוח השנתי שלה פשוט מספיק כדי להגיש בעצמה. ויוסי, עם עובדת ומחזור גדול, עובד עם רואה חשבון קבוע, ומעביר אליו כל מכתב ביום שהגיע. ועומר ורות, עם חברה, עובדים עם רואה חשבון מהשנה הראשונה: הדוח של החברה מוגש עם אישור של רואה חשבון (תת-פרק 10.5), והוא גם זה שיסגור איתם את התיק אם יום אחד יפרקו אותה (תת-פרק 14.5).
להרחבה באתרצריך רואה חשבון?מה עושה כל איש מקצוע, ומה שואלים לפני שמתחילים.נספחים
ויתר מהמה בני הזהר, עשות ספרים הרבה אין קץ.
נספח א - המספרים של 2026
כל מספר רשמי שמופיע בפרקים שפורסמו, במקום אחד, מקובץ לפי הפרסום הרשמי שבו הוא מופיע. לכל מספר: הערך, וממתי הוא בתוקף. ולכל מספר גם התאריך שבו בדקנו אותו לאחרונה מול המקור. כשמספר משתנה, הטבלה מתעדכנת והשינוי נרשם בנספח ו.
| הנתון | הערך | בתוקף | נבדק |
|---|---|---|---|
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מס הכנסה על הכנסה מיגיעה אישית, המדרגה הראשונהבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 10% | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| תקרת המדרגה הראשונה, לשנהבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 84,120 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מס הכנסה, המדרגה השנייהבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 14% | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| תקרת המדרגה השנייה, לשנהבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 120,720 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מס הכנסה, המדרגה השלישיתבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 20% | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| תקרת המדרגה השלישית, לשנה (אחרי תיקון 288)בתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 228,000 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מס הכנסה, המדרגה הרביעיתבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 31% | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| תקרת המדרגה הרביעית, לשנה (אחרי תיקון 288)בתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 301,200 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| בעל עסק זעיר: ניכוי ממחזור העסקאות, במקום הוצאותבתוקף: מ-1 בינואר 2024נבדק: 30.9.2026 | 30% | מ-1 בינואר 2024 | 30.9.2026 |
| מקור: רשות המסים: שיעור המע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| שיעור המע"מבתוקף: מ-1 בינואר 2025נבדק: 30.9.2026 | 18% | מ-1 בינואר 2025 | 30.9.2026 |
| מקור: רשות המסים: פתיחת עוסק פטור (נפתח בחלון חדש) | |||
| תקרת המחזור השנתי של עוסק פטורבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 122,833 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: השכר הממוצע (נפתח בחלון חדש) | |||
| השכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, לחודשבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 13,769 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעורי עצמאים (נפתח בחלון חדש) | |||
| מדרגת הגבייה המופחתת בביטוח לאומי, לחודשבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 7,703 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות לעובד עצמאי, שיעור מופחת (4.47% ועוד 3.23%)בתוקף: חלק ביטוח לאומי, 4.47%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 2.87%); חלק הבריאות, 3.23%: קבוע בחוק (סעיף 14(ו1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי)נבדק: 7.10.2026 | 7.7% | חלק ביטוח לאומי, 4.47%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 2.87%); חלק הבריאות, 3.23%: קבוע בחוק (סעיף 14(ו1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי) | 7.10.2026 |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות לעובד עצמאי, שיעור רגיל (12.83% ועוד 5.17%)בתוקף: השיעור שבתוקף ב-2026נבדק: 30.9.2026 | 18% | השיעור שבתוקף ב-2026 | 30.9.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעורי שכירים (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי ביטוח לאומי, חלק המעסיק, עד מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק)נבדק: 7.10.2026 | 4.51% | הוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק) | 7.10.2026 |
| דמי ביטוח לאומי, חלק המעסיק, מעל מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: הוראת שעה לשנים 2024 עד 2027 בענף נפגעי עבודה (לוח י' לחוק); בלעדיה, 7.5%נבדק: 7.10.2026 | 7.6% | הוראת שעה לשנים 2024 עד 2027 בענף נפגעי עבודה (לוח י' לחוק); בלעדיה, 7.5% | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: מי עובד עצמאי (נפתח בחלון חדש) | |||
| הגדרת עובד עצמאי: שעות עבודה בעסק בשבוע, בממוצעבתוקף: קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1)נבדק: 30.9.2026 | 20 שעות | קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1) | 30.9.2026 |
| הגדרת עובד עצמאי: הכנסה מהשכר הממוצע, בלי תנאי שעותבתוקף: קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1)נבדק: 30.9.2026 | 50% | קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1) | 30.9.2026 |
| הגדרת עובד עצמאי: 50% מהשכר הממוצע, בשקלים לחודשבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 6,885 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| הגדרת עובד עצמאי: שעות בשבוע, יחד עם תנאי ההכנסהבתוקף: קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1)נבדק: 30.9.2026 | 12 שעות | קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1) | 30.9.2026 |
| הגדרת עובד עצמאי: הכנסה מהשכר הממוצע, יחד עם תנאי השעותבתוקף: קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1)נבדק: 30.9.2026 | 15% | קבוע בחוק (הגדרת עובד עצמאי, סעיף 1) | 30.9.2026 |
| הגדרת עובד עצמאי: 15% מהשכר הממוצע, בשקלים לחודשבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 2,065 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: הכנסה שלא מעבודה (נפתח בחלון חדש) | |||
| הכנסה שלא מעבודה שפטורה מדמי ביטוח, לחודש (25% מהשכר הממוצע)בתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 3,442 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: צו ההרחבה לפנסיה, 2016 (נפתח בחלון חדש) | |||
| פנסיה חובה לשכיר: הפקדת העובד (תגמולים), עד השכר הממוצע במשקבתוקף: מ-1 בינואר 2017נבדק: 30.9.2026 | 6% | מ-1 בינואר 2017 | 30.9.2026 |
| פנסיה חובה לשכיר: הפקדת המעסיק (תגמולים), עד השכר הממוצע במשקבתוקף: מ-1 בינואר 2017נבדק: 30.9.2026 | 6.5% | מ-1 בינואר 2017 | 30.9.2026 |
| מקור: צו ההרחבה לפנסיה, 2011 (נפתח בחלון חדש) | |||
| פנסיה חובה לשכיר: הפקדת המעסיק לפיצויים, לפחות, עד השכר הממוצע במשקבתוקף: מ-1 בינואר 2014נבדק: 30.9.2026 | 6% | מ-1 בינואר 2014 | 30.9.2026 |
| מקור: צו דמי הבראה 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי הבראה במגזר הפרטי, ליום הבראהבתוקף: שנת ההבראה 2026נבדק: 30.9.2026 | 451.50 ש"ח | שנת ההבראה 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: חוק ההתייעלות 2017-2018, פרק ב' (נפתח בחלון חדש) | |||
| פנסיה חובה לעצמאי: על ההכנסה עד מחצית השכר הממוצע במשקבתוקף: מ-1 בינואר 2017נבדק: 30.9.2026 | 4.45% | מ-1 בינואר 2017 | 30.9.2026 |
| פנסיה חובה לעצמאי: על ההכנסה שממחצית השכר הממוצע ועד השכר הממוצעבתוקף: מ-1 בינואר 2017נבדק: 30.9.2026 | 12.55% | מ-1 בינואר 2017 | 30.9.2026 |
| מקור: רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרת רישום חברה, ברישום מקוון (אגרה מופחתת)בתוקף: תעריף 2026נבדק: 8.11.2026 | 2,559 ש"ח | תעריף 2026 | 8.11.2026 |
| אגרה שנתית לחברה, בתשלום עד 31 במרץבתוקף: תעריף 2026נבדק: 8.11.2026 | 1,338 ש"ח | תעריף 2026 | 8.11.2026 |
| אגרה שנתית לחברה, בתשלום מ-1 באפריל עד 31 בדצמבר של אותה שנה (אחרי תום השנה: לפי התעריף ביום התשלום)בתוקף: תעריף 2026נבדק: 8.11.2026 | 1,777 ש"ח | תעריף 2026 | 8.11.2026 |
| מקור: ילקוט הפרסומים 14360: סעיף 158 (נפתח בחלון חדש) | |||
| חברה לא פעילה: מחזור שנתי שעד אליו אפשר, בתנאים, לא למנות רואה חשבון מבקרבתוקף: הסכום לשנת 2026נבדק: 9.11.2026 | 731,660 ש"ח | הסכום לשנת 2026 | 9.11.2026 |
| מקור: רשות הפטנטים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרת בקשה לרישום סימן מסחר, לסוג טובין או שירותים אחדבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 1,904 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| אגרת סימן מסחר, לכל סוג נוסף באותה בקשהבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 30.9.2026 | 1,432 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: חוק מוסר תשלומים לספקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| ברירת המחדל בחוק לתשלום מלקוח שהוא עסק: ימים מתום החודש שבו הוגש החשבון (אלא אם נקבע אחרת בחוזה, בתנאים שבחוק)בתוקף: מ-30 ביוני 2017נבדק: 30.9.2026 | 45 ימים | מ-30 ביוני 2017 | 30.9.2026 |
| מקור: ערבות מדינה: מסלול עסקים בהקמה (נפתח בחלון חדש) | |||
| הלוואה בערבות מדינה, מסלול עסקים בהקמה: סכום מרבי (או שיעור מהמחזור, לפי הגבוה)בתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 500,000 ש"ח | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מסלול עסקים בהקמה: סכום מרבי כשיעור ממחזור המכירות השנתי, בלי מע"מבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 8% | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מסלול עסקים בהקמה: תקופת ההלוואה המרביתבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 5 שנים | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מסלול עסקים בהקמה: מימון עצמי מינימלי בהלוואה להשקעה (בעסק חדש, מסכום ההלוואה כולו)בתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 20% | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מסלול עסקים בהקמה: בטוחה מרבית שנותן האשראי רשאי לבקש, מסכום ההלוואהבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 15% | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מסלול עסקים בהקמה: אגרה על הגשת בקשהבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 250 ש"ח | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| ערבות המדינה בהלוואה, מסלול עסקים בהקמה: השיעור הנמוך בטווחבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 60% | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| ערבות המדינה בהלוואה, מסלול עסקים בהקמה: השיעור הגבוה בטווחבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 85% | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: ערבות מדינה: שאלות נפוצות (נפתח בחלון חדש) | |||
| הלוואה לחברה: ערבות אישית נדרשת מכל מי שמחזיק לפחות שיעור זה מהמניותבתוקף: בתנאי הקרן, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 5% | בתנאי הקרן, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: מעוף: שאלות ותשובות (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעוף: חבילת ייעוץ מסובסדת, שעות לכל היותרבתוקף: באתר מעוף, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 15 שעות | באתר מעוף, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: מעוף: ליווי לגיוס אשראי (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעוף: חבילת ליווי לגיוס אשראי, שעות לכל היותרבתוקף: באתר מעוף, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 15 שעות | באתר מעוף, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: מעוף: שאלות ותשובות (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעוף: מה שהיזם משלם על שעת ייעוץ בחבילה הראשונה, לפני מע"מ (הקצה הנמוך)בתוקף: באתר מעוף, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 80 ש"ח | באתר מעוף, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מעוף: מה שהיזם משלם על שעת ייעוץ בחבילה הראשונה, לפני מע"מ (הקצה הגבוה)בתוקף: באתר מעוף, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 130 ש"ח | באתר מעוף, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: תקנון הייעוץ של מעוף (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעוף: ימי מילואים ב-2025 שמעליהם בעל עסק זכאי לשעות ייעוץ נוספותבתוקף: בתקנון מעוף, ספטמבר 2026נבדק: 30.9.2026 | 30 ימים | בתקנון מעוף, ספטמבר 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: רשות המסים: ניתוח המודל, 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| עוסקים שמחזור העסקאות שלהם נמוך מהתקרה של בעל עסק זעיר (היא תקרת עוסק פטור), בשנת 2023בתוקף: נתוני 2023, בפרסום של יולי 2025נבדק: 30.9.2026 | 558,088 | נתוני 2023, בפרסום של יולי 2025 | 30.9.2026 |
| מתוכם, עוסקים פטורים, בשנת 2023בתוקף: נתוני 2023, בפרסום של יולי 2025נבדק: 30.9.2026 | 430,442 | נתוני 2023, בפרסום של יולי 2025 | 30.9.2026 |
| מקור: ילקוט הפרסומים 14736: תיאום סכום (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח מע"מ אחת לחודשיים: מחזור העסקאות בשנה הקובעת שעד אליו מדווחים כך (מעליו, כל חודש)בתוקף: מ-1 בספטמבר 2025 (סעיף 67(א2)(1), בתיאום)נבדק: 9.11.2026 | 1,775,000 ש"ח | מ-1 בספטמבר 2025 (סעיף 67(א2)(1), בתיאום) | 9.11.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח מע"מ תקופתי (לא דוח מפורט): ימים מתום התקופה, להגשה ולתשלוםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 67(ב))נבדק: 9.11.2026 | 15 ימים | קבוע בחוק (סעיף 67(ב)) | 9.11.2026 |
| מקור: רשות המסים: דיווח ותשלום למע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח מע"מ תקופתי, למי שמדווח ומשלם באופן מקוון: היום בחודש שעד אליו אפשר לעשות זאתבתוקף: בדיווח מקווןנבדק: 30.9.2026 | 19 | בדיווח מקוון | 30.9.2026 |
| מקור: רשות המסים: דחיית הדיווח המפורט (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח מע"מ מפורט, ברמת החשבונית: מחזור העסקאות שמעליו מדווחים כךבתוקף: ליחידים, מהדוח לתקופה 1/2026נבדק: 1.10.2026 | 500,000 ש"ח | ליחידים, מהדוח לתקופה 1/2026 | 1.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח מע"מ מפורט: ימים מתום החודש, להגשה ולתשלוםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 67א(ד)(1))נבדק: 9.11.2026 | 23 ימים | קבוע בחוק (סעיף 67א(ד)(1)) | 9.11.2026 |
| קיזוז מס תשומות: הזמן מיום הוצאת החשבונית שבו אפשר לקזזבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 38(א))נבדק: 1.10.2026 | 6 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 38(א)) | 1.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| בעל עסק זעיר: חלק מההכנסה מהעסק שמעליו אין ניכוי, אם התקבל מקרוב או ממי שהיה מעסיק בשלוש השנים הקודמותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 87ה(א)(6))נבדק: 1.10.2026 | 25% | קבוע בחוק (סעיף 87ה(א)(6)) | 1.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: מדריך בעל עסק זעיר (נפתח בחלון חדש) | |||
| בעל עסק זעיר שיצא מהמסלול באמצע השנה: הניכוי המרבי באותה שנה (30% מתקרת עוסק פטור)בתוקף: לשנת 2026נבדק: 30.9.2026 | 36,850 ש"ח | לשנת 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: רשות המסים: ניתוח המודל, 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| בעלי עסקים שנרשמו למסלול בעל עסק זעיר, בקירובבתוקף: נכון ליוני 2025נבדק: 30.9.2026 | 80,000 | נכון ליוני 2025 | 30.9.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| ניכוי במס הכנסה מדמי הביטוח הלאומי שעצמאי שילם (בלי דמי ביטוח בריאות), כשאינו בעל עסק זעירבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 47א)נבדק: 1.10.2026 | 52% | קבוע בחוק (סעיף 47א) | 1.10.2026 |
| מס חברות על ההכנסה החייבת של חבר בני אדםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 126(א))נבדק: 9.11.2026 | 23% | קבוע בחוק (סעיף 126(א)) | 9.11.2026 |
| מס על דיבידנד בידי יחידבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 125ב)נבדק: 9.11.2026 | 25% | קבוע בחוק (סעיף 125ב) | 9.11.2026 |
| מס על דיבידנד בידי יחיד שהיה בעל מניות מהותי במועד קבלת הדיבידנד או ב-12 החודשים שקדמו לובתוקף: קבוע בחוק (סעיף 125ב)נבדק: 9.11.2026 | 30% | קבוע בחוק (סעיף 125ב) | 9.11.2026 |
| בעל מניות מהותי: מי שמחזיק, לבדו או יחד עם אחר, לפחות שיעור זה באחד מאמצעי השליטה בחברהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 88)נבדק: 9.11.2026 | 10% | קבוע בחוק (סעיף 88) | 9.11.2026 |
| מקור: רשות המסים: הוראת ביצוע 5/2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מס יסף: הכנסה חייבת שנתית שמעליה חל המס הנוסףבתוקף: בשנות המס 2025 עד 2027 (הסכום הוקפא)נבדק: 9.11.2026 | 721,560 ש"ח | בשנות המס 2025 עד 2027 (הסכום הוקפא) | 9.11.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| מס יסף על החלק של ההכנסה החייבת שמעל הסףבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 121ב(א))נבדק: 9.11.2026 | 3% | קבוע בחוק (סעיף 121ב(א)) | 9.11.2026 |
| מקור: רשות המסים: הוראת ביצוע 5/2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מס יסף נוסף, כשההכנסה ממקורות הוניים לבדה, כמו דיבידנד, עוברת את הסף: על החלק ההוני שמעליובתוקף: משנת המס 2025נבדק: 9.11.2026 | 2% | משנת המס 2025 | 9.11.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| חברת מעטים: חלק מההכנסה, משירות שבעל השליטה נותן לאדם אחד, שממנו רואים בו עובד לעניין מסבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 62א(א)(3))נבדק: 9.11.2026 | 70% | קבוע בחוק (סעיף 62א(א)(3)) | 9.11.2026 |
| חברת מעטים: מספר המועסקים שממנו הכלל של סעיף 62א(א)(3) לא חלבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 62א(א)(5))נבדק: 9.11.2026 | 4 | קבוע בחוק (סעיף 62א(א)(5)) | 9.11.2026 |
| חברת מעטים: תוספת מס שנתית על רווחים עודפים שלא חולקובתוקף: מ-1 בינואר 2025נבדק: 9.11.2026 | 2% | מ-1 בינואר 2025 | 9.11.2026 |
| חברת מעטים: רווחים נצברים חייבים שעד אליהם אין רווחים עודפים, לפחות (מתחלק בין חברות המעטים של אותו בעל שליטה; או ההוצאות של השנה או הממוצע שלהן בשלוש השנים האחרונות, הגבוה מביניהם, או עלות הנכסים בחישוב של סעיף 81ג(א)(3), לפי הגבוה מכולם)בתוקף: מ-1 בינואר 2025נבדק: 9.11.2026 | 750,000 ש"ח | מ-1 בינואר 2025 | 9.11.2026 |
| מקור: רשות התאגידים: אגרה שנתית (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרה שנתית לשותפות רשומה, בתשלום עד 31 במרץבתוקף: תעריף 2026נבדק: 30.9.2026 | 1,333 ש"ח | תעריף 2026 | 30.9.2026 |
| אגרה שנתית לשותפות רשומה, בתשלום מ-1 באפרילבתוקף: תעריף 2026נבדק: 30.9.2026 | 1,771 ש"ח | תעריף 2026 | 30.9.2026 |
| מקור: פקודת השותפויות (נפתח בחלון חדש) | |||
| מספר השותפים הכלליים המרבי בשותפותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 3 לפקודת השותפויות)נבדק: 9.11.2026 | 20 | קבוע בחוק (סעיף 3 לפקודת השותפויות) | 9.11.2026 |
| מקור: תקנות מע"מ (רישום) (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישום במע"מ: הימים מהגשת הבקשה שבתוכם אמורים לקבל תעודה או אישור (אחרת, מכתב רשום למנהל)בתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 7(ב))נבדק: 1.10.2026 | 30 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 7(ב)) | 1.10.2026 |
| שינוי בפרטי הרישום במע"מ: הימים להודעה בכתב מיום השינויבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 8(א))נבדק: 1.10.2026 | 15 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 8(א)) | 1.10.2026 |
| מקור: טופס 5329 (PDF) (נפתח בחלון חדש) | |||
| טופס 5329 שנשלח כדרישה של פקיד השומה: הימים להחזרתובתוקף: בנוסח הטופס, 8.2017נבדק: 1.10.2026 | 120 ימים | בנוסח הטופס, 8.2017 | 1.10.2026 |
| מקור: תקנות קביעת מקדמות על פי מחזור (נפתח בחלון חדש) | |||
| מקדמות מס הכנסה: היום בחודש לדיווח על המחזור ולתשלוםבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור), במועדים שבפנקסנבדק: 9.11.2026 | 15 | קבוע בתקנות (תקנה 2 לתקנות קביעת מקדמות על פי מחזור), במועדים שבפנקס | 9.11.2026 |
| מקור: רשות המסים: מקדמות באינטרנט (נפתח בחלון חדש) | |||
| מקדמות מס הכנסה בדיווח מקוון: היום בחודש שעד אליו הדיווח במועד (עד 18:30)בתוקף: בדיווח מקווןנבדק: 1.10.2026 | 19 | בדיווח מקוון | 1.10.2026 |
| מקור: תקנות הביטוח הלאומי (רישום) (נפתח בחלון חדש) | |||
| ביטוח לאומי: הימים מתחילת העבודה כעצמאי שבתוכם מודיעים למוסד, לפי התקנותבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 5א)נבדק: 1.10.2026 | 90 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 5א) | 1.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: חוזר מקדמות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מקדמה חודשית מזערית של עובד עצמאי לביטוח לאומיבתוקף: תעריף 2026נבדק: 1.10.2026 | 265 ש"ח | תעריף 2026 | 1.10.2026 |
| ההכנסה החודשית המזערית של עובד עצמאי לחישוב דמי ביטוחבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 1.10.2026 | 3,442 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 1.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: תיקון מקדמות (נפתח בחלון חדש) | |||
| תיקון מקדמות בביטוח לאומי: השינוי בהכנסה שממנו אפשר לבקשבתוקף: בתנאי ביטוח לאומינבדק: 1.10.2026 | 10% | בתנאי ביטוח לאומי | 1.10.2026 |
| מקור: תקנות הביטוח הלאומי (גבייה) (נפתח בחלון חדש) | |||
| ביטוח לאומי: היום בחודש לתשלום המקדמה בעד החודש הקודםבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 1.10.2026 | 15 | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 1.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: איך משלמים (נפתח בחלון חדש) | |||
| ביטוח לאומי: היום בחודש שבו יורד תשלום בהוראת קבע בבנקבתוקף: בהוראת קבע בבנק; בשבת ובחג נדחהנבדק: 1.10.2026 | 22 | בהוראת קבע בבנק; בשבת ובחג נדחה | 1.10.2026 |
| מקור: תקנות הניכוי משירותים (נפתח בחלון חדש) | |||
| ניכוי מס במקור מתשלום בעד שירות: השיעור הרגיל, למי שהראה שהוא מנהל פנקסים, כשאין לו אישור על שיעור נמוך יותרבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 1.10.2026 | 20% | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 1.10.2026 |
| ניכוי מס במקור, למי שלא הראה שהוא מנהל פנקסים ומגיש דוחותבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 1.10.2026 | 30% | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 1.10.2026 |
| מקור: ילקוט הפרסומים 11949: עדכון סכומים (נפתח בחלון חדש) | |||
| עסקה עם גוף ציבורי שמעליה נדרש אישור לפי חוק עסקאות גופים ציבורייםבתוקף: מ-2024; לא מתואם בשנים 2025 עד 2027 (סעיף 120ב(ה) לפקודה)נבדק: 1.10.2026 | 5,520 ש"ח | מ-2024; לא מתואם בשנים 2025 עד 2027 (סעיף 120ב(ה) לפקודה) | 1.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| חשבונית: הימים להוצאתה מהמועד שבו חל המס על העסקהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 46(א))נבדק: 1.10.2026 | 14 ימים | קבוע בחוק (סעיף 46(א)) | 1.10.2026 |
| מקור: הוראות ניהול פנקסי חשבונות (נפתח בחלון חדש) | |||
| שמירת מערכת החשבונות: שנים מתום שנת המס (או שש מיום הגשת הדוח, לפי המאוחר)בתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 25(ג))נבדק: 1.10.2026 | 7 שנים | קבוע בהוראות (סעיף 25(ג)) | 1.10.2026 |
| מקור: חוק לצמצום השימוש במזומן (נפתח בחלון חדש) | |||
| תשלום במזומן בעסקה של עוסק: מחיר העסקה שמעליו מותר במזומן רק חלק מהמחירבתוקף: מאוגוסט 2022נבדק: 1.10.2026 | 6,000 ש"ח | מאוגוסט 2022 | 1.10.2026 |
| בעסקה שמעל התקרה: חלק המחיר שמותר לשלם במזומן (או התקרה, לפי הנמוך)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 1)נבדק: 1.10.2026 | 10% | קבוע בחוק (סעיף 1) | 1.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| חשבונית מס שמעליה, בלי מע"מ, הלקוח צריך מספר הקצאה כדי לקזז את המע"מבתוקף: מ-1 ביוני 2026נבדק: 9.11.2026 | 5,000 ש"ח | מ-1 ביוני 2026 | 9.11.2026 |
| מקור: חוק שירותי תשלום (נפתח בחלון חדש) | |||
| תשלום בכרטיס בלי מסמך חתום ובלי תיעוד של אימות מוגבר: הימים שבהם המשלם רשאי להודיע שלא ביצע אותובתוקף: קבוע בחוק (סעיף 29(ב))נבדק: 1.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 29(ב)) | 1.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| תקרת המדרגה החמישית, לשנהבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 6.10.2026 | 560,280 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 6.10.2026 |
| מס הכנסה, המדרגה החמישיתבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 6.10.2026 | 35% | מ-1 בינואר 2026 | 6.10.2026 |
| מס הכנסה, המדרגה השישית: על כל שקל שמעל המדרגה החמישיתבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 6.10.2026 | 47% | מ-1 בינואר 2026 | 6.10.2026 |
| ערך נקודת זיכוי אחת, לחודשבתוקף: בשנים 2025 עד 2027 (הסכום הוקפא)נבדק: 6.10.2026 | 242 ש"ח | בשנים 2025 עד 2027 (הסכום הוקפא) | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: דע זכויותיך 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| ערך נקודת זיכוי אחת, לשנהבתוקף: בשנים 2025 עד 2027 (הסכום הוקפא)נבדק: 6.10.2026 | 2,904 ש"ח | בשנים 2025 עד 2027 (הסכום הוקפא) | 6.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעורי עצמאים (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי ביטוח לאומי לעובד עצמאי, בלי דמי ביטוח בריאות, עד מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: הוראת שעה לשנים 2025-2026נבדק: 7.10.2026 | 4.47% | הוראת שעה לשנים 2025-2026 | 7.10.2026 |
| דמי ביטוח לאומי לעובד עצמאי, בלי דמי ביטוח בריאות, מעל מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: השיעור שבתוקף ב-2026נבדק: 7.10.2026 | 12.83% | השיעור שבתוקף ב-2026 | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי ביטוח לאומי לעובד עצמאי, עד מדרגת הגבייה המופחתת, בנוסח הקבוע של לוח י' (בלי הוראת השעה)בתוקף: בנוסח הקבוע של לוח י' לחוקנבדק: 7.10.2026 | 2.87% | בנוסח הקבוע של לוח י' לחוק | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעורי עצמאים (נפתח בחלון חדש) | |||
| ההכנסה החודשית המרבית שחייבת בדמי ביטוחבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 6.10.2026 | 51,910 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 6.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| פיגור בתשלום מקדמת מס הכנסה: הימים שמעליהם מוטל קנס בגובה הפרשי הצמדה וריביתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 190(א)(1))נבדק: 6.10.2026 | 7 ימים | קבוע בחוק (סעיף 190(א)(1)) | 6.10.2026 |
| הפרשי הצמדה וריבית: הריבית השנתית, נוסף על עליית המדדבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 159א(א))נבדק: 6.10.2026 | 4% | קבוע בחוק (סעיף 159א(א)) | 6.10.2026 |
| מקור: חוק קנס פיגורים (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס פיגורים על מס שלא שולם במועד, לכל שבוע של פיגורבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 2(א))נבדק: 6.10.2026 | 0.2% | קבוע בחוק (סעיף 2(א)) | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: דע זכויותיך 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מקדמות מס הכנסה אחת לחודשיים: סכום המקדמות השנתי שעד אליו, באישור בפנקסבתוקף: לשנת 2026נבדק: 6.10.2026 | 35,000 ש"ח | לשנת 2026 | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| חובת ניכוי מס במקור ב-2026: הסף שבצו לשנת 2024 (כל אחת מהשנים 2022 עד 2024 נבחנת מול הסף שלה)בתוקף: לשנת המס 2026נבדק: 6.10.2026 | 5,300,000 ש"ח | לשנת המס 2026 | 6.10.2026 |
| מקור: תקנות ניכוי הוצאות רכב (נפתח בחלון חדש) | |||
| רכב פרטי בעסק: השיעור המזערי מהוצאות הרכב שמותר בניכוי (או ההוצאות פחות שווי השימוש, לפי הגבוה)בתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2(1))נבדק: 6.10.2026 | 45% | קבוע בתקנות (תקנה 2(1)) | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: דע זכויותיך 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| טלפון נייד בעסק: הסכום השנתי שאינו מותר בניכוי (או מחצית ההוצאות, לפי הנמוך)בתוקף: בשנים 2023 עד 2027נבדק: 6.10.2026 | 1,380 ש"ח | בשנים 2023 עד 2027 | 6.10.2026 |
| מקור: תקנות ניכוי הוצאות מסויימות (נפתח בחלון חדש) | |||
| כיבוד קל במקום העסק: החלק מההוצאה שמותר בניכויבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2(1))נבדק: 6.10.2026 | 80% | קבוע בתקנות (תקנה 2(1)) | 6.10.2026 |
| ביגוד לעבודה שמזהה את העסק או שחובה ללבוש: החלק מההוצאה שמותר בניכויבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2(6))נבדק: 6.10.2026 | 80% | קבוע בתקנות (תקנה 2(6)) | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מתנות: תקרת הניכוי לאדם, לשנהבתוקף: בשנים 2024 עד 2027נבדק: 6.10.2026 | 240 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 | 6.10.2026 |
| מקור: תקנות הפחת (נפתח בחלון חדש) | |||
| פחת שנתי על מחשבים אישייםבתוקף: קבוע בתקנות (התוספת השנייה)נבדק: 6.10.2026 | 33% | קבוע בתקנות (התוספת השנייה) | 6.10.2026 |
| פחת שנתי על ריהוטבתוקף: קבוע בתקנות (התוספת השנייה)נבדק: 6.10.2026 | 6% | קבוע בתקנות (התוספת השנייה) | 6.10.2026 |
| פחת שנתי על מכונות וציודבתוקף: קבוע בתקנות (התוספת השנייה)נבדק: 6.10.2026 | 7% | קבוע בתקנות (התוספת השנייה) | 6.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| קרן השתלמות לעצמאים: התקרה לניכוי, מההכנסה הקובעתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 17(5א))נבדק: 6.10.2026 | 4.5% | קבוע בחוק (סעיף 17(5א)) | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| קרן השתלמות לעצמאים: תקרת ההכנסה הקובעת, לשנהבתוקף: בשנים 2024 עד 2027נבדק: 6.10.2026 | 293,397 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 | 6.10.2026 |
| פטור מהגשת דוח מקוון: ההכנסה של יחיד שעד אליה (בתנאים שבתקנות)בתוקף: לשנת המס 2025נבדק: 6.10.2026 | 95,820 ש"ח | לשנת המס 2025 | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: הדוח השנתי 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| טופס 6111 נדרש מבעל עסק שמחזור העסקים שלו, כולל מע"מ, מעלבתוקף: בדוח לשנת 2025נבדק: 1.10.2026 | 300,000 ש"ח | בדוח לשנת 2025 | 1.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| עיצום כספי על דוח מקוון שלא הוגש במועד, לכל חודש מלא של פיגורבתוקף: בשנת 2026 (סעיף 195ב(א))נבדק: 6.10.2026 | 600 ש"ח | בשנת 2026 (סעיף 195ב(א)) | 6.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס גירעון, כשהגירעון (המס שנקבע, פחות המס לפי הדוח) עולה על מחצית מהמס שהנישום חייב בובתוקף: קבוע בחוק (סעיף 191(ב))נבדק: 6.10.2026 | 15% | קבוע בחוק (סעיף 191(ב)) | 6.10.2026 |
| החזר מס לפי הדוח: הימים מהגשת הדוח (או עד 31 ביולי של השנה שאחרי, לפי המאוחר)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 159א(ב))נבדק: 6.10.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 159א(ב)) | 6.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: דע זכויותיך 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| בקשה להחזר מס: השנים מתום שנת המס שבתוכן אפשר להגישבתוקף: לפי רשות המסים, 2025נבדק: 6.10.2026 | 6 שנים | לפי רשות המסים, 2025 | 6.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| בדיקת הדוח בידי פקיד השומה: השנים מתום שנת המס שבה הוגשבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 145(א)(2))נבדק: 6.10.2026 | 4 שנים | קבוע בחוק (סעיף 145(א)(2)) | 6.10.2026 |
| עיכוב החזר מס בידי המנהל, כשדוח או הצהרת הון לא הוגשו: הימים מהגשתם, לכל היותרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 159א(ב1))נבדק: 6.10.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 159א(ב1)) | 6.10.2026 |
| הצהרת הון: הזמן המזערי להגשה, מיום הדרישה או מהיום שההצהרה מתייחסת אליו, לפי המאוחרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 135(1)(א))נבדק: 6.10.2026 | 120 ימים | קבוע בחוק (סעיף 135(1)(א)) | 6.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| החזר מע"מ: הימים מקבלת הדוח שבתוכם מוחזר העודףבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 39(א))נבדק: 7.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 39(א)) | 7.10.2026 |
| החזר מע"מ כשהמנהל מורה לבדוק את הספרים: הימים מקבלת הדוחבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 39(א)(1))נבדק: 7.10.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 39(א)(1)) | 7.10.2026 |
| החזר מע"מ כשנפתחת חקירה בחשד לעבירה: הימים מקבלת הדוחבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 39(א)(2))נבדק: 7.10.2026 | 180 ימים | קבוע בחוק (סעיף 39(א)(2)) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: סכומים ושיעורים במע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח להחזר שמוגש בבנק או באינטרנט: עודף מס התשומות שעד אליו (מעליו, דוח מקוון ומפורט)בתוקף: מ-1 ביולי 2026 (מתעדכן ב-1 בינואר וב-1 ביולי)נבדק: 7.10.2026 | 21,718 ש"ח | מ-1 ביולי 2026 (מתעדכן ב-1 בינואר וב-1 ביולי) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: נוהל ההחזרים, 2023 (נפתח בחלון חדש) | |||
| דוח מפורט להחזר: מצרפים צילום של חשבוניות מס שמס התשומות בהן עולה עלבתוקף: בנוהל ההחזרים של רשות המסים, אוקטובר 2023נבדק: 7.10.2026 | 16,000 ש"ח | בנוהל ההחזרים של רשות המסים, אוקטובר 2023 | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: סכומים ושיעורים במע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס פיגורים על דוח מע"מ שלא הוגש במועד, לכל שבועיים או חלק מהםבתוקף: מ-1 ביולי 2026 (סעיף 94)נבדק: 7.10.2026 | 252 ש"ח | מ-1 ביולי 2026 (סעיף 94) | 7.10.2026 |
| מקור: תקנות העבירות המינהליות (מסים) (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס מינהלי על דוח תקופתי שלא הוגש במועד, כשהמס שבו עד 50,000 ש"חבתוקף: בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016)נבדק: 7.10.2026 | 750 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016) | 7.10.2026 |
| קנס מינהלי על דוח תקופתי שלא הוגש במועד, כשהמס שבו מעל 500,000 ש"חבתוקף: בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016)נבדק: 7.10.2026 | 5,000 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016) | 7.10.2026 |
| קנס מינהלי על מס שלא שולם עם הדוח (סעיף 88)בתוקף: בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016)נבדק: 7.10.2026 | 300 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016) | 7.10.2026 |
| קנס מינהלי על הצהרת עוסק פטור שלא הוגשה במועד (תקנה 15 לתקנות הרישום)בתוקף: בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016)נבדק: 7.10.2026 | 750 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב (עדכון 2016) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: סכומים ושיעורים במע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| הפרשי הצמדה וריבית במע"מ: הריבית השנתית, נוסף על עליית המדדבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 93)נבדק: 7.10.2026 | 4% | קבוע בחוק (סעיף 93) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: דיווח ותשלום למע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| תשלום מע"מ בכרטיס אשראי: סך התשלומים לתיק בחודש שעד אליובתוקף: בשירות הדיווח והתשלום של רשות המסיםנבדק: 7.10.2026 | 50,000 ש"ח | בשירות הדיווח והתשלום של רשות המסים | 7.10.2026 |
| מקור: תקנות מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| רכב פרטי לעניין מס תשומות: כולל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר, בק"ג, אינו עולה עלבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 1)נבדק: 7.10.2026 | 3,500 | קבוע בתקנות (תקנה 1) | 7.10.2026 |
| חוב אבוד במע"מ: החודשים מהוצאת חשבונית המס שאחריהם מותר להוציא הודעת זיכויבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 24א(ג))נבדק: 7.10.2026 | 6 חודשים | קבוע בתקנות (תקנה 24א(ג)) | 7.10.2026 |
| חוב אבוד במע"מ: השנים מהוצאת חשבונית המס שעד תומן אפשר להוציא הודעת זיכויבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 24א(ג))נבדק: 7.10.2026 | 3 שנים | קבוע בתקנות (תקנה 24א(ג)) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| שמירת הספרים, הרשומות וחשבוניות הקנייה במע"מ: שנים מהרישום האחרון או מהחשבונית, לפי המאוחרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 75)נבדק: 7.10.2026 | 7 שנים | קבוע בחוק (סעיף 75) | 7.10.2026 |
| מכר טובין: מחזור העסקאות שעד אליו המס חל עם קבלת התשלום, ולא עם המסירהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 22(ב)(1))נבדק: 7.10.2026 | 2,000,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 22(ב)(1)) | 7.10.2026 |
| דוח מפורט: חשבונית מס שהעוסק הוציא, שסכומה בלי מע"מ אינו עולה על הסכום הזה, אפשר שלא לפרט אותה, ולכלול אותה רק בסכום הכוללבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 69א(ג)); המנהל רשאי לשנותו באישור ועדת הכספיםנבדק: 7.10.2026 | 5,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 69א(ג)); המנהל רשאי לשנותו באישור ועדת הכספים | 7.10.2026 |
| הארכת המועד לקיזוז מס תשומות: התקופה המרבית שהמנהל רשאי להאריך אותו אליהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 116(א))נבדק: 7.10.2026 | 5 שנים | קבוע בחוק (סעיף 116(א)) | 7.10.2026 |
| חזרה מעוסק מורשה לעוסק פטור: השנים הרצופות שבהן המחזור היה מתחת לתקרהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 59(א))נבדק: 7.10.2026 | שנתיים | קבוע בחוק (סעיף 59(א)) | 7.10.2026 |
| מקור: צו שיעורי הקנס, 1985 (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס על דמי ביטוח שבפיגור, לכל יום, מהמועד לתשלום ועד ה-1 בחודש שאחריובתוקף: קבוע בצו משנת 1985 (סעיף 2)נבדק: 7.10.2026 | 0.07% | קבוע בצו משנת 1985 (סעיף 2) | 7.10.2026 |
| קנס על דמי ביטוח שבפיגור, לכל שבוע או חלק ממנו, מה-1 בחודש שאחרי המועד לתשלוםבתוקף: קבוע בצו משנת 1985 (סעיף 2א)נבדק: 7.10.2026 | 0.2% | קבוע בצו משנת 1985 (סעיף 2א) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| הפחתת גמלה מחמת פיגור: פיגור שמעליו הגמלה משולמת פחות רבעבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 366)נבדק: 7.10.2026 | 12 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 366) | 7.10.2026 |
| הפחתת גמלה מחמת פיגור: פיגור שמעליו הגמלה משולמת פחות חציבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 366)נבדק: 7.10.2026 | 18 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 366) | 7.10.2026 |
| הפחתת גמלה מחמת פיגור: פיגור שמעליו לא ניתנת גמלהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 366)נבדק: 7.10.2026 | 36 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 366) | 7.10.2026 |
| פיגור בסכום שאינו עולה על שיעור זה מהשכר הממוצע אינו נחשב פיגור לעניין הפחתת גמלהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 366(ה))נבדק: 7.10.2026 | 15% | קבוע בחוק (סעיף 366(ה)) | 7.10.2026 |
| חוב דמי ביטוח: השנים מהמועד לתשלום שבתוכן המוסד שולח דרישת תשלום (אחרת החוב לא נגבה)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 363א)נבדק: 7.10.2026 | 7 שנים | קבוע בחוק (סעיף 363א) | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: חוזר מקדמות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| ההכנסה השנתית המזערית של עובד עצמאי לחישוב דמי ביטוחבתוקף: לשנת 2026נבדק: 7.10.2026 | 41,304 ש"ח | לשנת 2026 | 7.10.2026 |
| ההכנסה השנתית המרבית שחייבת בדמי ביטוחבתוקף: לשנת 2026נבדק: 7.10.2026 | 622,920 ש"ח | לשנת 2026 | 7.10.2026 |
| מקדמה חודשית מרבית של עובד עצמאי לביטוח לאומיבתוקף: תעריף 2026נבדק: 7.10.2026 | 8,550 ש"ח | תעריף 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| מדרגת הגבייה המופחתת בחוק: הסכום של 2025, שמתעדכן ממנו בכל 1 בינואר לפי המדד בשנים 2026 עד 2028בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 334(א)), מ-1 בינואר 2026נבדק: 7.10.2026 | 7,522 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 334(א)), מ-1 בינואר 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: הכנסה שלא מעבודה (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי ביטוח על הכנסה שלא מעבודה, מעל הסכום הפטור ועד מדרגת הגבייה המופחתת (6.92% ועוד 5.17% בריאות)בתוקף: חלק ביטוח לאומי, 6.92%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 4.61%); חלק הבריאות, 5.17%: קבוע בחוק (סעיף 14(ג)(2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי)נבדק: 7.10.2026 | 12.09% | חלק ביטוח לאומי, 6.92%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 4.61%); חלק הבריאות, 5.17%: קבוע בחוק (סעיף 14(ג)(2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי) | 7.10.2026 |
| דמי ביטוח על הכנסה שלא מעבודה, מעל מדרגת הגבייה המופחתת (7% ועוד 5.17% בריאות)בתוקף: השיעור שבתוקף ב-2026נבדק: 7.10.2026 | 12.17% | השיעור שבתוקף ב-2026 | 7.10.2026 |
| דמי ביטוח חודשיים מזעריים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאיבתוקף: תעריף 2026נבדק: 7.10.2026 | 266 ש"ח | תעריף 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעורי שכירים (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי ביטוח לאומי ובריאות של עובד שכיר, חלק העובד, עד מדרגת הגבייה המופחתת (1.04% ועוד 3.23%)בתוקף: חלק ביטוח לאומי, 1.04%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 0.40%); חלק הבריאות, 3.23%: קבוע בחוק (סעיף 14(ו1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי)נבדק: 7.10.2026 | 4.27% | חלק ביטוח לאומי, 1.04%: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (בנוסח הקבוע של לוח י', 0.40%); חלק הבריאות, 3.23%: קבוע בחוק (סעיף 14(ו1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי) | 7.10.2026 |
| דמי ביטוח לאומי ובריאות של עובד שכיר, חלק העובד, מעל מדרגת הגבייה המופחתת (7% ועוד 5.17%)בתוקף: השיעור שבתוקף ב-2026נבדק: 7.10.2026 | 12.17% | השיעור שבתוקף ב-2026 | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: חוזר מקדמות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| מקדמות 2026: האחוז שבו מקודמת ההכנסה של שומה לשנת 2024בתוקף: למקדמות של 2026נבדק: 7.10.2026 | 3.55% | למקדמות של 2026 | 7.10.2026 |
| מקדמות 2026: האחוז שבו מקודמת ההכנסה של שומה לשנת 2025בתוקף: למקדמות של 2026נבדק: 7.10.2026 | 0.51% | למקדמות של 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) (נפתח בחלון חדש) | |||
| תיקון מקדמות בביטוח לאומי: שינוי במחזור העסקאות של שלושה חודשים רצופים, לעומת אותם חודשים בשנה הקודמתבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 4(א)(3) לתקנות המקדמות)נבדק: 7.10.2026 | 20% | קבוע בתקנות (תקנה 4(א)(3) לתקנות המקדמות) | 7.10.2026 |
| גמלה חוסמת: ימי זכאות לדמי פגיעה שמהם ההכנסה של המקדמות שלפני הפגיעה נקבעת סופית לאותה שנהבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 11 לתקנות המקדמות)נבדק: 7.10.2026 | 90 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 11 לתקנות המקדמות) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי לידה: מספר השבועות, כששולמו דמי ביטוח בעד 10 מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע, או בעד 15 מתוך 22בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 50(א)(1))נבדק: 7.10.2026 | 15 | קבוע בחוק (סעיף 50(א)(1)) | 7.10.2026 |
| דמי לידה: מספר השבועות, כששולמו דמי ביטוח בעד 6 מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובעבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 50(א)(2))נבדק: 7.10.2026 | 8 | קבוע בחוק (סעיף 50(א)(2)) | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: סכום דמי הלידה (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי לידה: הסכום המרבי ליוםבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 7.10.2026 | 1,752.33 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: דמי לידה (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי לידה לעצמאית: פעולות לשימור העסק ולתחזוקתו, בהיקף של עד שיעור זה מהמשרה, באישור ביטוח לאומי מראשבתוקף: בתנאי ביטוח לאומינבדק: 7.10.2026 | 25% | בתנאי ביטוח לאומי | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי לידה לאב: התקופה המזערית שבה הוא לא עובדבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 49(ב)(4))נבדק: 7.10.2026 | 7 ימים | קבוע בחוק (סעיף 49(ב)(4)) | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעור דמי הפגיעה (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי פגיעה בעבודה: הסכום המרבי ליוםבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 7.10.2026 | 1,314.25 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי פגיעה לעובד עצמאי: הימים הראשונים שבעדם הם לא משולמיםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 94)נבדק: 7.10.2026 | 12 ימים | קבוע בחוק (סעיף 94) | 7.10.2026 |
| דמי פגיעה: התקופה המרבית לפגיעה אחת (13 שבועות)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 92(ב): שלושה עשר שבועות)נבדק: 7.10.2026 | 91 ימים | קבוע בחוק (סעיף 92(ב): שלושה עשר שבועות) | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: תגמול מילואים (נפתח בחלון חדש) | |||
| תגמול מילואים: הסכום המזערי ליוםבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 7.10.2026 | 328.76 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 7.10.2026 |
| תגמול מילואים: הסכום המרבי ליוםבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 7.10.2026 | 1,730.33 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: מילואים לעצמאי (נפתח בחלון חדש) | |||
| פיצוי לעובד עצמאי במילואים, נוסף על התגמול, על ההכנסה כעצמאיבתוקף: בתנאי ביטוח לאומינבדק: 7.10.2026 | 25% | בתנאי ביטוח לאומי | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| קצבת זקנה: תקופת האכשרה, חודשי ביטוח בעשר השנים שלפני הגיל המזכהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 246(א)(1))נבדק: 7.10.2026 | 60 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 246(א)(1)) | 7.10.2026 |
| קצבת זקנה: תקופת האכשרה החלופית, חודשי ביטוח בסך הכלבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 246(א)(2))נבדק: 7.10.2026 | 144 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 246(א)(2)) | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: מובטל שפתח עסק (נפתח בחלון חדש) | |||
| מובטל שפתח עסק לפני שמיצה את דמי האבטלה: לפי ביטוח לאומי, יתרת הזכות נשמרת אם העסק נסגר בתוךבתוקף: בעמוד של ביטוח לאומי; בחוק, זו התקופה המרבית של העסק שלא נמנית בתקופה המיוחדת (סעיפים 158 ו-160(ו))נבדק: 7.10.2026 | 24 חודשים | בעמוד של ביטוח לאומי; בחוק, זו התקופה המרבית של העסק שלא נמנית בתקופה המיוחדת (סעיפים 158 ו-160(ו)) | 7.10.2026 |
| מקור: תקנות הקנסות והפרשי ההצמדה, 1984 (נפתח בחלון חדש) | |||
| הפרשי שומה: הימים לתשלום, מהיום שבו ביטוח לאומי שלח את ההודעהבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 1(ב) לתקנות הקנסות והפרשי ההצמדה)נבדק: 7.10.2026 | 30 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 1(ב) לתקנות הקנסות והפרשי ההצמדה) | 7.10.2026 |
| מקור: תקנות הפרשי השומה, 1986 (נפתח בחלון חדש) | |||
| הפרש שנתי בדמי ביטוח שעד אליו הוא לא נדרש מהמבוטח ולא מוחזר לובתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 6(א) לתקנות הפרשי השומה)נבדק: 7.10.2026 | 90 ש"ח | קבוע בתקנות (תקנה 6(א) לתקנות הפרשי השומה) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר: החודשים, מהיום שבו הומצאו כל הנתונים, שבתוכם מחזירים, עם הפרשי הצמדהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 362(א))נבדק: 7.10.2026 | 12 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 362(א)) | 7.10.2026 |
| החזר דמי ביטוח שהתאחר: ריבית לשנה מהחודש ה-13, נוסף על הפרשי ההצמדהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 362(א)(2))נבדק: 7.10.2026 | 1% | קבוע בחוק (סעיף 362(א)(2)) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק גיל פרישה (נפתח בחלון חדש) | |||
| גיל הפרישה המוקדמת, לגבר ולאישהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 5 לחוק גיל פרישה)נבדק: 7.10.2026 | 60 | קבוע בחוק (סעיף 5 לחוק גיל פרישה) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק ההתייעלות 2017-2018, פרק ב' (נפתח בחלון חדש) | |||
| פנסיה חובה לעצמאי: הימים להפקדה, מיום משלוח ההתראה של המרכז לגביית קנסותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 6(א) לחוק ההתייעלות)נבדק: 7.10.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 6(א) לחוק ההתייעלות) | 7.10.2026 |
| פנסיה חובה לעצמאי: הקנס על אי הפקדה אחרי ההתראה, בנוסח החוקבתוקף: בנוסח סעיף 7; מתעדכן בכל 1 בינואר לפי המדד (סעיף 8), והסכום המעודכן לא נמצא במקורות שקראנונבדק: 7.10.2026 | 500 ש"ח | בנוסח סעיף 7; מתעדכן בכל 1 בינואר לפי המדד (סעיף 8), והסכום המעודכן לא נמצא במקורות שקראנו | 7.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה: התקרה לניכוי הפקדה לקופת גמל לקצבה, לשנהבתוקף: בשנים 2024 עד 2027 (סעיף 47(א)(1)(2))נבדק: 7.10.2026 | 164,400 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 (סעיף 47(א)(1)(2)) | 7.10.2026 |
| ניכוי הפקדה לקופת גמל לקצבה, למי שאין לו הכנסת עבודה: מההכנסה המזכה (סעיף 47(ב)(1))בתוקף: קבוע בחוקנבדק: 7.10.2026 | 7% | קבוע בחוק | 7.10.2026 |
| ניכוי נוסף בשל הפקדה לקופת גמל לקצבה: על החלק של ההפקדה שמעל שיעור זה מההכנסה המזכהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 47(ב)(1))נבדק: 7.10.2026 | 12% | קבוע בחוק (סעיף 47(ב)(1)) | 7.10.2026 |
| ניכוי נוסף בשל הפקדה לקופת גמל לקצבה: עד שיעור זה מההכנסה המזכהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 47(ב)(1))נבדק: 7.10.2026 | 4% | קבוע בחוק (סעיף 47(ב)(1)) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: דע זכויותיך 2025 (נפתח בחלון חדש) | |||
| הניכוי המרבי בשל הפקדה לקופת גמל לקצבה, למי שאין לו הכנסת עבודה (11% מההכנסה המזכה), לשנהבתוקף: בשנים 2024 עד 2027 (במדריך של 2025)נבדק: 7.10.2026 | 18,084 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 (במדריך של 2025) | 7.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| זיכוי ממס בשל הפקדה לקופת גמל לקצבה, מההפקדה שלא נוכתה (סעיף 45א)בתוקף: קבוע בחוקנבדק: 7.10.2026 | 35% | קבוע בחוק | 7.10.2026 |
| זיכוי ממס בשל הפקדה לקופת גמל לקצבה: התקרה הקבועה של ההפקדות שמזכות, לשנהבתוקף: בשנים 2024 עד 2027נבדק: 7.10.2026 | 2,268 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 | 7.10.2026 |
| זיכוי ממס בשל הפקדה לקופת גמל לקצבה, למי שאין לו הכנסת עבודה: ההפקדות שמזכות, עד שיעור זה מההכנסה המזכה (או התקרה הקבועה, לפי הגבוה)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 45א(ד))נבדק: 7.10.2026 | 5% | קבוע בחוק (סעיף 45א(ד)) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| קרן השתלמות לעצמאים: ההפקדה המוטבת, שהרווחים עליה פטורים ממס, לשנהבתוקף: בשנים 2025 ו-2026נבדק: 7.10.2026 | 20,566 ש"ח | בשנים 2025 ו-2026 | 7.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| קרן השתלמות לעצמאים: השנים מהתשלום הראשון שאחריהן המשיכה פטורה ממסבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 9(16ב))נבדק: 7.10.2026 | 6 שנים | קבוע בחוק (סעיף 9(16ב)) | 7.10.2026 |
| קרן השתלמות לעצמאים: השנים, למי שהגיע לגיל פרישה ולסכומים ששימשו להשתלמות מקצועיתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 9(16ב))נבדק: 7.10.2026 | 3 שנים | קבוע בחוק (סעיף 9(16ב)) | 7.10.2026 |
| מקור: הוראות ניהול פנקסי חשבונות (נפתח בחלון חדש) | |||
| פטור מניהול פנקסים: הכנסה משירות שנוכה ממנה מס במקור בשיעור זה לפחות (או בשיעור המזערי שבסעיף 2(א)(1), באישור פקיד השומה), בלי הוצאות שנתבעו כנגדה, בתנאיםבתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 2(א)(1))נבדק: 14.10.2026 | 40% | קבוע בהוראות (סעיף 2(א)(1)) | 14.10.2026 |
| פטור מניהול פנקסים: השיעור המזערי של מס שנוכה במקור מהכנסה משירות, באישור פקיד השומהבתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 2(א)(1))נבדק: 14.10.2026 | 30% | קבוע בהוראות (סעיף 2(א)(1)) | 14.10.2026 |
| נותן שירותים (תוספת י"א): מחזור שמעליו חובה בהנהלת חשבונות כפולה, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 2,150,000 ש"ח | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| נותן שירותים (תוספת י"א): מחזור שמעליו חלה הרשימה האמצעית, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 820,000 ש"ח | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| נותן שירותים (תוספת י"א): מספר המועסקים, הבעלים ובני משפחתו בכללם, שממנו חלה הרשימה האמצעית גם במחזור נמוך, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 5 | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| נותן שירותים ברשימה הקטנה של תוספת י"א: סכום שירות שממנו מוציאים חשבונית, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 210 ש"ח | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| תוספת י"א: ערך מלאי שמעליו עורכים בכל מקרה רשימת מלאי לסוף שנת המס, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 10,100 ש"ח | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| קמעונאי (תוספת ג'): מחזור שעד אליו חלה הרשימה הקטנה ביותר, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 350,000 ש"ח | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| קמעונאי ברשימה הקטנה ביותר (תוספת ג'): מספר המועסקים המרבי, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 2 | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| קמעונאי (תוספת ג'): מחזור שמעליו חובה בהנהלת חשבונות כפולה, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 3,800,000 ש"ח | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| קמעונאי (תוספת ג'): מספר המועסקים שממנו חובה בהנהלת חשבונות כפולה, בנוסח המשולב של ההוראותבתוקף: בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015)נבדק: 7.10.2026 | 7 | בנוסח המשולב של ההוראות (הסכומים שנקבעו בתיקון התשע"ה-2014, מ-1 בינואר 2015) | 7.10.2026 |
| רישום בספר התקבולים והתשלומים: הימים מתום החודש שבו בוצעה הפעולהבתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 20(3))נבדק: 7.10.2026 | 30 ימים | קבוע בהוראות (סעיף 20(3)) | 7.10.2026 |
| מסמכים אחרים שהעסק שומר (חוזים, הזמנות, מקור שנסרק ועוד): שנים לפחות מיום הגשת הדוחבתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 25(ד))נבדק: 7.10.2026 | 3 שנים | קבוע בהוראות (סעיף 25(ד)) | 7.10.2026 |
| ספירת מלאי: הימים לפני יום המאזן או אחריו שמעבר להם מודיעים מראש ובכתב לפקיד השומה (והכול בתוך חודש)בתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 26(ב))נבדק: 7.10.2026 | 10 ימים | קבוע בהוראות (סעיף 26(ב)) | 7.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| תוספת למס על שנה בלי פנקסים: מההכנסה החייבת שהיה חובה לנהל לגביה פנקסים, בשנה הראשונהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 191ב(א))נבדק: 7.10.2026 | 10% | קבוע בחוק (סעיף 191ב(א)) | 7.10.2026 |
| תוספת למס על שנה בלי פנקסים: מאותה הכנסה, בכל שנה שאחריה בלי פנקסיםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 191ב(א))נבדק: 7.10.2026 | 20% | קבוע בחוק (סעיף 191ב(א)) | 7.10.2026 |
| מס הכנסה של יחיד על הכנסה שהשיעורים המופחתים לא חלים עליה, למשל כשלא נוהלו פנקסים קבילים: מהשקל הראשון ועד תקרת המדרגה הרביעיתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 121(א)(1) ו-(ב)(2))נבדק: 14.10.2026 | 31% | קבוע בחוק (סעיף 121(א)(1) ו-(ב)(2)) | 14.10.2026 |
| ערר לוועדה לקבילות פנקסים על סירוב לקבל פנקסים או על פסילתם: הימים מקבלת ההודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 130(ד)(1))נבדק: 7.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 130(ד)(1)) | 7.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| ערעור על סירוב לקבל דוחות מע"מ בגלל הספרים: הימים מקבלת ההודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 74(ג))נבדק: 7.10.2026 | 15 ימים | קבוע בחוק (סעיף 74(ג)) | 7.10.2026 |
| קנס במע"מ על ספרים שלא נוהלו כפי שנקבע: מסך מחיר העסקאות של שנת המסבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 95(א))נבדק: 7.10.2026 | 1% | קבוע בחוק (סעיף 95(א)) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: סכומים ושיעורים במע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס במע"מ על ספרים שלא נוהלו כפי שנקבע: הסכום המזערי לחודש, לפי עמוד הסכומים של רשות המסיםבתוקף: מ-1 ביולי 2026נבדק: 7.10.2026 | 378 ש"ח | מ-1 ביולי 2026 | 7.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס במע"מ על מסמכי תשומות שלא נרשמו כנדרש: ממס התשומות שלא נוכה במועדבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 95(א1))נבדק: 7.10.2026 | 30% | קבוע בחוק (סעיף 95(א1)) | 7.10.2026 |
| מקור: הוראות ניהול פנקסי חשבונות (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישום תוכנה במרשם התוכנות: התוקף, עד תום שנות המס האלהבתוקף: קבוע בהוראות (נספח ה'(ג)(3))נבדק: 7.10.2026 | 3 שנים | קבוע בהוראות (נספח ה'(ג)(3)) | 7.10.2026 |
| תוכנה שרישומה בוטל: התקופה המרבית שבה המערכת עוד נחשבת מערכת ממוחשבת, אצל מי שקנה לפני הביטולבתוקף: קבוע בהוראות (סעיף 1)נבדק: 7.10.2026 | 6 חודשים | קבוע בהוראות (סעיף 1) | 7.10.2026 |
| מקור: תקנות הניכוי ממשכורת (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעסיק: היום בחודש לדוח על הניכויים ממשכורת (טופס 102) ולתשלוםבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 11(א)), במועדים שבלוח השנתינבדק: 8.11.2026 | 16 | קבוע בתקנות (תקנה 11(א)), במועדים שבלוח השנתי | 8.11.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| תשלום מוקדם של יתרת המס: הפטור מהפרשי הצמדה וריבית על סכום ששולם עד סוף ינואר שאחרי שנת המסבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 187א(א)(1))נבדק: 7.10.2026 | 100% | קבוע בחוק (סעיף 187א(א)(1)) | 7.10.2026 |
| תשלום מוקדם של יתרת המס: הפטור מהפרשי הצמדה וריבית על סכום ששולם עד סוף פברוארבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 187א(א)(2))נבדק: 7.10.2026 | 50% | קבוע בחוק (סעיף 187א(א)(2)) | 7.10.2026 |
| תשלום מוקדם של יתרת המס: הפטור מהפרשי הצמדה וריבית על סכום ששולם עד סוף מרץבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 187א(א)(3))נבדק: 7.10.2026 | 25% | קבוע בחוק (סעיף 187א(א)(3)) | 7.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: חוברת הניכויים 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| תרומה למוסד ציבורי מאושר: סך התרומות בשנה צריך לעלות על הסכום הזהבתוקף: בשנים 2024 עד 2027נבדק: 7.10.2026 | 207 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 | 7.10.2026 |
| תרומות: התקרה הקבועה של התרומות שמזכות בזיכוי, לשנה (או שיעור מההכנסה החייבת, הנמוך מביניהם)בתוקף: בשנים 2024 עד 2027נבדק: 7.10.2026 | 10,354,816 ש"ח | בשנים 2024 עד 2027 | 7.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| תרומות: התקרה כשיעור מההכנסה החייבת של השנה (או התקרה הקבועה, הנמוכה מביניהן)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 46(א))נבדק: 7.10.2026 | 30% | קבוע בחוק (סעיף 46(א)) | 7.10.2026 |
| זיכוי ממס של יחיד על תרומה למוסד ציבורי מאושר, מסכום התרומהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 46(א))נבדק: 7.10.2026 | 35% | קבוע בחוק (סעיף 46(א)) | 7.10.2026 |
| תרומות: שנות המס הבאות שאליהן עובר הזיכוי על מה שעבר את התקרהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 46(א))נבדק: 7.10.2026 | 3 שנים | קבוע בחוק (סעיף 46(א)) | 7.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שיעורי שכירים (נפתח בחלון חדש) | |||
| בעל שליטה בחברת מעטים שהוא עובד שלה: דמי ביטוח לאומי ובריאות, חלק העובד, עד מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק); בעמוד השיעורים לשכירים מ-1 בינואר 2025 (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522)נבדק: 9.11.2026 | 4.25% | הוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק); בעמוד השיעורים לשכירים מ-1 בינואר 2025 (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522) | 9.11.2026 |
| בעל שליטה בחברת מעטים שהוא עובד שלה: דמי ביטוח לאומי, חלק המעסיק, עד מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: הוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק); בעמוד השיעורים לשכירים מ-1 בינואר 2025 (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522)נבדק: 9.11.2026 | 4.46% | הוראת שעה לשנים 2025-2026 (לוח י' לחוק); בעמוד השיעורים לשכירים מ-1 בינואר 2025 (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522) | 9.11.2026 |
| בעל שליטה בחברת מעטים שהוא עובד שלה: דמי ביטוח לאומי ובריאות, חלק העובד, מעל מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: מ-1 בפברואר 2025, בעמוד השיעורים לשכירים (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522)נבדק: 9.11.2026 | 11.96% | מ-1 בפברואר 2025, בעמוד השיעורים לשכירים (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522) | 9.11.2026 |
| בעל שליטה בחברת מעטים שהוא עובד שלה: דמי ביטוח לאומי, חלק המעסיק, מעל מדרגת הגבייה המופחתתבתוקף: מ-1 בינואר 2019, בעמוד השיעורים לשכירים (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522)נבדק: 9.11.2026 | 7.38% | מ-1 בינואר 2019, בעמוד השיעורים לשכירים (וכך גם בחוזר מעסיקים 1522) | 9.11.2026 |
| מקור: חוק החברות (נפתח בחלון חדש) | |||
| חברה שאינה תאגיד מדווח: החודשים מ-31 בדצמבר שבתוכם נערכים הדוחות הכספיים השנתיים (עד תשעה, אם התקנון קובע)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 6 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| מקור: רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרת רישום חברה, בבקשה שאינה מקוונתבתוקף: תעריף 2026נבדק: 8.11.2026 | 3,123 ש"ח | תעריף 2026 | 8.11.2026 |
| עיצום כספי שרשם החברות רשאי להטיל על חברה, על אגרה שלא שולמה, דוח שנתי שלא הוגש או שינוי שלא דווח (כפול בהפרה חוזרת בתוך שנתיים)בתוקף: תעריף 2026 (סעיף 354 לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 9,380 ש"ח | תעריף 2026 (סעיף 354 לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| מקור: חוק החברות (נפתח בחלון חדש) | |||
| הימים מרישום ההתראה במרשם ועד שחברה שלא תיקנה את ההפרה נרשמת כחברה מפרהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 362א(ב) לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 362א(ב) לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| הימים לדיווח לרשם החברות על שינוי בבעלי המניות, בדירקטורים, במשרד הרשום או במען הדיגיטליבתוקף: קבוע בחוק (סעיפים 123, 123א, 140, 223 ו-292 לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 14 ימים | קבוע בחוק (סעיפים 123, 123א, 140, 223 ו-292 לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| הימים שאחרי האסיפה השנתית, שבתוכם חברה פרטית מגישה לרשם את הדוח השנתיבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 141 לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 14 ימים | קבוע בחוק (סעיף 141 לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| אסיפה שנתית: החודשים המרביים מהאסיפה הקודמתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 60(א) לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 15 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 60(א) לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| הדוחות הכספיים השנתיים: החודשים המרביים מ-31 בדצמבר, כשהתקנון קובע זאתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 9 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| חברה לא פעילה: בעלי מניות שמחזיקים שיעור זה מההון המונפק יכולים להתנגד להחלטה שלא למנות רואה חשבון מבקרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 158(א) לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 10% | קבוע בחוק (סעיף 158(א) לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| מחיקת חברה בידי הרשם: השנים שבהן לא שילמה אגרה שנתית ולא הגישה דוח שנתי (בין שאר התנאים)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 351ג(א) לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 3 שנים | קבוע בחוק (סעיף 351ג(א) לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| מחיקת חברה בידי הרשם: הימים להגשת התנגדות מיום פרסום ההודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 351ה לחוק החברות)נבדק: 8.11.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 351ה לחוק החברות) | 8.11.2026 |
| מקור: רשות התאגידים: מדריך רישום מקוון (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישום מקוון בלי עורך דין: הימים מתשלום האגרה שבתוכם כל בעלי המניות והדירקטורים מאשרים, אחרת הבקשה מבוטלתבתוקף: בהנחיות רשות התאגידים (2021)נבדק: 8.11.2026 | 10 ימים | בהנחיות רשות התאגידים (2021) | 8.11.2026 |
| מקור: חוק החברות (נפתח בחלון חדש) | |||
| חברה פרטית: שיעור המניות העומדות להעברה שבעליהן קיבלו הצעת רכישה, שממנו המציע רשאי לחייב את השאר למכור (אלא אם התקנון קובע שיעור אחר)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 341 לחוק החברות)נבדק: 9.11.2026 | 80% | קבוע בחוק (סעיף 341 לחוק החברות) | 9.11.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: דיווח מעסיקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעסיק: היום בחודש לדיווח ולתשלום של דמי הביטוח בעד העובדים, בעד החודש הקודםבתוקף: כפי שמפרסם ביטוח לאומינבדק: 8.11.2026 | 15 | כפי שמפרסם ביטוח לאומי | 8.11.2026 |
| מקור: תקנות ניכוי מדיבידנד (נפתח בחלון חדש) | |||
| דיבידנד: היום בחודש שעד אליו החברה מעבירה לרשות המסים את המס שניכתה בחודש הקודםבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 13)נבדק: 9.11.2026 | 16 | קבוע בתקנות (תקנה 13) | 9.11.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| חברת מעטים: מספר בני האדם המרבי שבשליטתם היאבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 76(א))נבדק: 20.10.2026 | 5 | קבוע בחוק (סעיף 76(א)) | 20.10.2026 |
| בעל שליטה: מי שמחזיק לפחות שיעור זה מהון המניות, מכוח ההצבעה או מהזכות לרווחים, או שיש לו הזכות למנות מנהלבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 32(9))נבדק: 9.11.2026 | 10% | קבוע בחוק (סעיף 32(9)) | 9.11.2026 |
| בעל מניות פעיל: מי שמחזיק לפחות שיעור זה מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים (או שהכנסת החברה נובעת מהיגיעה האישית שלו)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 62א(ד)), מ-1 בינואר 2025נבדק: 9.11.2026 | 30% | קבוע בחוק (סעיף 62א(ד)), מ-1 בינואר 2025 | 9.11.2026 |
| סעיף 62א(א1): שיעור הרווחיות של חברת המעטים שמעליו חל הייחוסבתוקף: קבוע בחוק, על הכנסות מ-1 בינואר 2025נבדק: 9.11.2026 | 25% | קבוע בחוק, על הכנסות מ-1 בינואר 2025 | 9.11.2026 |
| סעיף 62א(א1): החלק מההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית שנשאר ממוסה בחברה (מה שמעליו מיוחס לבעל המניות הפעיל)בתוקף: קבוע בחוק, על הכנסות מ-1 בינואר 2025נבדק: 9.11.2026 | 25% | קבוע בחוק, על הכנסות מ-1 בינואר 2025 | 9.11.2026 |
| סעיף 62א(א1): הרווחים הנצברים בסוף השנה הקודמת שעד אליהם חל אחד החריגים (כשאף בעל שליטה אינו בעל שליטה בחברה אחרת)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 62א(א1)(2)(ג)), מ-1 בינואר 2025נבדק: 9.11.2026 | 750,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 62א(א1)(2)(ג)), מ-1 בינואר 2025 | 9.11.2026 |
| סעיף 81ב: דיבידנד בשנה בשיעור זה לפחות מהרווחים הנצברים בסוף השנה הקודמת פוטר מתוספת המס של אותה שנהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 81ב(ב)(3)), מ-2025; בשנת 2025 הספיק גם 5%, בתנאים (הוראת מעבר)נבדק: 9.11.2026 | 6% | קבוע בחוק (סעיף 81ב(ב)(3)), מ-2025; בשנת 2025 הספיק גם 5%, בתנאים (הוראת מעבר) | 9.11.2026 |
| סעיף 81ב: הפסד בשנה שעולה על שיעור זה מהרווחים הנצברים בסוף השנה הקודמת פוטר מתוספת המס של אותה שנהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 81ב(ב)(1)), מ-2025נבדק: 9.11.2026 | 10% | קבוע בחוק (סעיף 81ב(ב)(1)), מ-2025 | 9.11.2026 |
| מקור: חוק רווחים לא מחולקים (2025) (נפתח בחלון חדש) | |||
| סעיף 81ב, בשנת 2025 בלבד: דיבידנד בשיעור זה לפחות מהרווחים הנצברים, שחולק עד 30 בנובמבר 2025 והמס עליו שולם עד 31 בדצמבר 2025, פטר מתוספת המס (הוראת מעבר)בתוקף: לשנת 2025 (סעיף 5(ג) לחוק ההתייעלות הכלכלית (מיסוי רווחים לא מחולקים))נבדק: 20.10.2026 | 5% | לשנת 2025 (סעיף 5(ג) לחוק ההתייעלות הכלכלית (מיסוי רווחים לא מחולקים)) | 20.10.2026 |
| מקור: חוק החברות (נפתח בחלון חדש) | |||
| פעולת יזם לפני התאגדות: הימים מדרישת הצד השלישי שבתוכם החברה מאשרת, ואחריהם הוא רשאי לראות ביזם את הצד לחוזה, או לחזור בו ולתבוע ממנו את נזקובתוקף: קבוע בחוק (סעיף 13 לחוק החברות)נבדק: 20.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 13 לחוק החברות) | 20.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| סעיף 81ב: דיבידנד בשנה בשיעור של יותר מזה מהרווחים העודפים של השנה הקודמת פוטר מתוספת המס של אותה שנהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 81ב(ב)(2)), מ-2025נבדק: 9.11.2026 | 50% | קבוע בחוק (סעיף 81ב(ב)(2)), מ-2025 | 9.11.2026 |
| מקור: חוק הפטנטים (נפתח בחלון חדש) | |||
| אמצאת שירות: החודשים מיום הודעת העובד שבתוכם המעביד רשאי לוותר עליה, או להשיב להודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 132 לחוק הפטנטים)נבדק: 20.10.2026 | 6 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 132 לחוק הפטנטים) | 20.10.2026 |
| מקור: דלאוור: אגרות (נפתח בחלון חדש) | |||
| דלאוור: אגרת הגשה של תעודת התאגדות לחברה, לפחות (משתנה לפי המניות)בתוקף: לוח האגרות מ-1 באוגוסט 2026נבדק: 20.10.2026 | $109 | לוח האגרות מ-1 באוגוסט 2026 | 20.10.2026 |
| מקור: דלאוור: מס זיכיון (נפתח בחלון חדש) | |||
| דלאוור: מס זיכיון שנתי מזערי, בשיטת המניות המורשותבתוקף: כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוורנבדק: 20.10.2026 | $175 | כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוור | 20.10.2026 |
| דלאוור: מס זיכיון שנתי מזערי, בשיטת ההון לפי ערך נקוב משוערבתוקף: כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוורנבדק: 20.10.2026 | $400 | כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוור | 20.10.2026 |
| דלאוור: אגרת הדוח השנתי של חברה, עד 1 במרץבתוקף: כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוורנבדק: 20.10.2026 | $50 | כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוור | 20.10.2026 |
| דלאוור: קנס על דוח שנתי שלא הוגש עד 1 במרץבתוקף: כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוורנבדק: 20.10.2026 | $200 | כפי שמפרסמת חטיבת התאגידים של דלאוור | 20.10.2026 |
| מקור: IRS: טופס 1120 (נפתח בחלון חדש) | |||
| ארה"ב: מס חברות פדרלי על ההכנסה החייבתבתוקף: בהוראות לטופס 1120 (2025)נבדק: 20.10.2026 | 21% | בהוראות לטופס 1120 (2025) | 20.10.2026 |
| מקור: IRS: טופס 5472 (נפתח בחלון חדש) | |||
| ארה"ב: שיעור ההחזקה של בעל מניות זר שממנו חברה אמריקאית מגישה טופס 5472בתוקף: בהוראות לטופס 5472 (12/2024)נבדק: 20.10.2026 | 25% | בהוראות לטופס 5472 (12/2024) | 20.10.2026 |
| ארה"ב: קנס על טופס 5472 שלא הוגש במועדבתוקף: בהוראות לטופס 5472 (12/2024)נבדק: 20.10.2026 | $25,000 | בהוראות לטופס 5472 (12/2024) | 20.10.2026 |
| מקור: רשות החדשנות: העברת ידע (נפתח בחלון חדש) | |||
| העברת ידע שפותח במענק רשות החדשנות לחו"ל: התשלום המרבי, כפולה של סך המענקים (בתוספת ריבית)בתוקף: בנספח ב' למסלול קרן המו"פ (17.12.2024)נבדק: 20.10.2026 | 6 | בנספח ב' למסלול קרן המו"פ (17.12.2024) | 20.10.2026 |
| העברת ידע לחו"ל כשהקונה מתחייב להשאיר את המו"פ בישראל: התשלום המרבי, כפולה של סך המענקיםבתוקף: בנספח ב' למסלול קרן המו"פ (17.12.2024)נבדק: 20.10.2026 | 3 | בנספח ב' למסלול קרן המו"פ (17.12.2024) | 20.10.2026 |
| מקור: רשות המסים: SAFE (נפתח בחלון חדש) | |||
| הנחיית SAFE של רשות המסים: ההשקעה המרבית של משקיע אחדבתוקף: בהסכמים שנחתמו מ-1 בינואר 2025 עד 31 בדצמבר 2026, או עד שתפורסם הנחיה אחרת, לפי המוקדםנבדק: 20.10.2026 | $20,000,000 | בהסכמים שנחתמו מ-1 בינואר 2025 עד 31 בדצמבר 2026, או עד שתפורסם הנחיה אחרת, לפי המוקדם | 20.10.2026 |
| מקור: תקנות ניירות ערך (15א) (נפתח בחלון חדש) | |||
| הצעה פרטית: מספר המשקיעים המרבי בתוך שנים-עשר חודשים, בלי המשקיעים שבתוספת הראשונהבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 20.10.2026 | 35 | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 20.10.2026 |
| מקור: חוק האנג'לים (2023) (נפתח בחלון חדש) | |||
| זיכוי אנג'לים: ההשקעה המרבית בחברה אחת שעליה מחושב הזיכויבתוקף: בהוראת השעה, עד 31 בדצמבר 2026, אלא אם תוארךנבדק: 20.10.2026 | 4,000,000 ש"ח | בהוראת השעה, עד 31 בדצמבר 2026, אלא אם תוארך | 20.10.2026 |
| זיכוי אנג'לים: השנים מיום ההשקעה שעד תומן המשקיע מחזיק במניותבתוקף: בהוראת השעה, עד 31 בדצמבר 2026, אלא אם תוארךנבדק: 20.10.2026 | 3 שנים | בהוראת השעה, עד 31 בדצמבר 2026, אלא אם תוארך | 20.10.2026 |
| מקור: רשות החדשנות: מסלול 7 (נפתח בחלון חדש) | |||
| תנופה: שיעור המענק מהתקציב המאושרבתוקף: בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 80% | בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| תנופה: המענק המרבי לשנים-עשר חודשיםבתוקף: בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 200,000 ש"ח | בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| Pre-Seed: המענק, כשיעור מסבב ההשקעה המאושרבתוקף: במסלול 7, מ-15 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 60% | במסלול 7, מ-15 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| Pre-Seed: המענק המרביבתוקף: במסלול 7, מ-15 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 2,000,000 ש"ח | במסלול 7, מ-15 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| מקור: רשות החדשנות: קרן המו"פ (נפתח בחלון חדש) | |||
| קרן המו"פ: שיעור המענק הנמוך מהתקציב המאושרבתוקף: במסלול 1, מ-20 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 20% | במסלול 1, מ-20 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| קרן המו"פ: שיעור המענק הגבוה מהתקציב המאושר (למעט ההטבות המיוחדות)בתוקף: במסלול 1, מ-20 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 50% | במסלול 1, מ-20 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| מקור: רשות החדשנות: חממות (נפתח בחלון חדש) | |||
| חממות טכנולוגיות: שיעור המענק מהתקציב המאושר בתקופה הראשונהבתוקף: במסלול 36, מ-30 באוקטובר 2025נבדק: 20.10.2026 | 85% | במסלול 36, מ-30 באוקטובר 2025 | 20.10.2026 |
| חממות טכנולוגיות: המענק המרבי בתקופה הראשונה (מחוץ לפריפריה ולביוטכנולוגיה)בתוקף: במסלול 36, מ-30 באוקטובר 2025נבדק: 20.10.2026 | 1,700,000 ש"ח | במסלול 36, מ-30 באוקטובר 2025 | 20.10.2026 |
| מקור: רשות החדשנות: תמלוגים (נפתח בחלון חדש) | |||
| תמלוגים לרשות החדשנות: שיעור מהמכירות לחברה קטנהבתוקף: בנספח ד', מ-26 בינואר 2025נבדק: 20.10.2026 | 3% | בנספח ד', מ-26 בינואר 2025 | 20.10.2026 |
| תמלוגים לרשות החדשנות: שיעור מהמכירות לחברה גדולהבתוקף: בנספח ד', מ-26 בינואר 2025נבדק: 20.10.2026 | 5% | בנספח ד', מ-26 בינואר 2025 | 20.10.2026 |
| מקור: חוק זכות יוצרים (נפתח בחלון חדש) | |||
| זכות יוצרים: השנים אחרי מות היוצרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 38 לחוק זכות יוצרים)נבדק: 20.10.2026 | 70 שנים | קבוע בחוק (סעיף 38 לחוק זכות יוצרים) | 20.10.2026 |
| מקור: חוק הפטנטים (נפתח בחלון חדש) | |||
| פטנט: תקופת ההגנה מתאריך הבקשהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 52 לחוק הפטנטים)נבדק: 20.10.2026 | 20 שנים | קבוע בחוק (סעיף 52 לחוק הפטנטים) | 20.10.2026 |
| פטנט: החודשים להגשת בקשה אחרי הצגה בתערוכה מוכרת או הרצאה בפני אגודה מדעיתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 6 לחוק הפטנטים)נבדק: 20.10.2026 | 6 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 6 לחוק הפטנטים) | 20.10.2026 |
| פטנט: החודשים מבקשה קודמת בחו"ל שבתוכם אפשר לדרוש את תאריכה בישראלבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 10 לחוק הפטנטים)נבדק: 20.10.2026 | 12 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 10 לחוק הפטנטים) | 20.10.2026 |
| פטנט: החודשים מהבקשה בישראל שבתוכם מגישים את דרישת דין הקדימהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 10 לחוק הפטנטים)נבדק: 20.10.2026 | חודשיים | קבוע בחוק (סעיף 10 לחוק הפטנטים) | 20.10.2026 |
| מקור: רשות הפטנטים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרת הגשה של בקשת פטנט, ל-50 התביעות הראשונותבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 20.10.2026 | 2,402 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 20.10.2026 |
| אגרת בקשת פטנט ראשונה לאמצאה: השיעור שמשלם יחיד, או חברה או שותפות שמחזורה בשנה הקודמת לא עלה על הסףבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 20.10.2026 | 60% | מ-1 בינואר 2026 | 20.10.2026 |
| אגרת פטנט מופחתת: המחזור המרבי של חברה או שותפות בשנה הקודמתבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 20.10.2026 | 10,000,000 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 20.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| סעיף 102, מסלול רווח הון: שיעור המס על ההטבהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 102(ב)(2))נבדק: 9.11.2026 | 25% | קבוע בחוק (סעיף 102(ב)(2)) | 9.11.2026 |
| סעיף 102, מסלול רווח הון: החודשים, לפחות, שהנאמן מחזיק במניות מיום ההקצאהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 102(א))נבדק: 9.11.2026 | 24 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 102(א)) | 9.11.2026 |
| סעיף 102, מסלול הכנסת עבודה: החודשים, לפחות, שהנאמן מחזיק במניות מיום ההקצאהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 102(א))נבדק: 9.11.2026 | 12 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 102(א)) | 9.11.2026 |
| סעיף 102: הימים לפחות לפני ההקצאה שבהם מוגשת הבקשה לאישור התוכניתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 102(א))נבדק: 9.11.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 102(א)) | 9.11.2026 |
| סעיף 102: הימים מיום שפקיד השומה קיבל את ההודעה על הבחירה, שאחריהם תוכנית ההקצאה והנאמן שלא השיב עליהם נחשבים מאושריםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 102(א))נבדק: 9.11.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 102(א)) | 9.11.2026 |
| מקור: חוק הגנת הפרטיות (נפתח בחלון חדש) | |||
| מאגר מידע: מספר בני האדם שמעליו מאגר שמטרתו מסירת מידע כעיסוק או בתמורה חייב ברישום, ושממנו תקנות האבטחה המקלות לא חלותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 8א), מ-14 באוגוסט 2025נבדק: 20.10.2026 | 10,000 | קבוע בחוק (סעיף 8א), מ-14 באוגוסט 2025 | 20.10.2026 |
| מקור: תקנות אבטחת מידע (נפתח בחלון חדש) | |||
| מאגר שמנהל יחיד: מספר בעלי ההרשאה הנוספים המרביבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 1)נבדק: 20.10.2026 | 2 | קבוע בתקנות (תקנה 1) | 20.10.2026 |
| מקור: רשות החדשנות: מסלול 7 (נפתח בחלון חדש) | |||
| תנופה: המימון המרבי שגייס תאגיד מבקש מאז שהתאגד ועד הבקשהבתוקף: בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 500,000 ש"ח | בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| תנופה: ההכנסות המרביות של תאגיד מבקש בשנה הקלנדרית האחרונהבתוקף: בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026נבדק: 20.10.2026 | 200,000 ש"ח | בתת-מסלול 7א, מ-15 ביולי 2026 | 20.10.2026 |
| מקור: חוק הגנת הפרטיות (נפתח בחלון חדש) | |||
| מאגר שאינו חייב ברישום ויש בו מידע בעל רגישות מיוחדת: מספר בני האדם שמעליו מודיעים עליו לרשות להגנת הפרטיותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 8א(ב)), מ-14 באוגוסט 2025נבדק: 20.10.2026 | 100,000 | קבוע בחוק (סעיף 8א(ב)), מ-14 באוגוסט 2025 | 20.10.2026 |
| מאגר בעל מידע רגיש שחייב בהודעה: הימים להודיע לרשות להגנת הפרטיותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 8א(ב)), מ-14 באוגוסט 2025נבדק: 20.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 8א(ב)), מ-14 באוגוסט 2025 | 20.10.2026 |
| מקור: פקודת סימני המסחר (נפתח בחלון חדש) | |||
| סימן מסחר: תקופת התוקף של הרישום מיום הבקשה, ושל כל חידושבתוקף: קבוע בחוק (סעיפים 31 ו-32 לפקודת סימני המסחר)נבדק: 20.10.2026 | 10 שנים | קבוע בחוק (סעיפים 31 ו-32 לפקודת סימני המסחר) | 20.10.2026 |
| מקור: רשות התאגידים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישום שם עסק: האגרה עם הגשת הבקשהבתוקף: תעריף 2026נבדק: 21.10.2026 | 326 ש"ח | תעריף 2026 | 21.10.2026 |
| רישום שם עסק: האגרה לכל תעודת רישוםבתוקף: תעריף 2026נבדק: 21.10.2026 | 163 ש"ח | תעריף 2026 | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת רישום שמות עסק (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישום שם עסק: הימים למסירת הפרטים מיום שמתחילים לעסוק בשם (או מיום השינוי)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 7 לפקודת רישום שמות עסק)נבדק: 21.10.2026 | 14 ימים | קבוע בחוק (סעיף 7 לפקודת רישום שמות עסק) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות סימני המסחר (נפתח בחלון חדש) | |||
| סימני מסחר: מספר הסוגים של טובין ושירותים (לפי אמנת ניצה)בתוקף: בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחרנבדק: 21.10.2026 | 45 | בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר | 21.10.2026 |
| מקור: רשות הפטנטים: אגרות 2026 (נפתח בחלון חדש) | |||
| חיפוש במאגר סימני המסחר על ידי בוחן (תקנה 78(א)), לכל סוגבתוקף: מ-1 בינואר 2026נבדק: 21.10.2026 | 759 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 | 21.10.2026 |
| מקור: רשות הפטנטים: חיפוש על ידי בוחן (נפתח בחלון חדש) | |||
| חיפוש סימן מסחר על ידי בוחן: ימי העסקים שבהם ניתן השירותבתוקף: בעמוד השירות, אוקטובר 2026נבדק: 21.10.2026 | 2 | בעמוד השירות, אוקטובר 2026 | 21.10.2026 |
| מקור: רשות הפטנטים: דוח שנתי 2024 (נפתח בחלון חדש) | |||
| סימני מסחר: ההמתנה הממוצעת לבחינה ראשונהבתוקף: ממוצע 2024, בדוח השנתי של רשות הפטנטיםנבדק: 21.10.2026 | חודשיים | ממוצע 2024, בדוח השנתי של רשות הפטנטים | 21.10.2026 |
| סימני מסחר: הזמן הממוצע מהגשת הבקשה ועד קיבולה לפרסוםבתוקף: ממוצע 2024, בדוח השנתי של רשות הפטנטיםנבדק: 21.10.2026 | 5.4 חודשים | ממוצע 2024, בדוח השנתי של רשות הפטנטים | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת סימני המסחר (נפתח בחלון חדש) | |||
| סימני מסחר: החודשים מיום הפרסום שבהם כל אדם רשאי להתנגד לרישוםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 24 לפקודת סימני המסחר)נבדק: 21.10.2026 | 3 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 24 לפקודת סימני המסחר) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק עוולות מסחריות (נפתח בחלון חדש) | |||
| עוולה מסחרית (למשל גניבת עין): פיצויים בלא הוכחת נזק, לכל עוולהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות)נבדק: 21.10.2026 | 100,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות) | 21.10.2026 |
| מקור: ICANN: כללי ההעברה (נפתח בחלון חדש) | |||
| דומיין גנרי: הימים מהרישום, או מהעברה קודמת, שבהם הרשם רשאי לסרב להעברה; ונעילה אחרי החלפת בעליםבתוקף: בכללי ההעברה של ICANN (סעיפים 3.7.5, 3.7.6 ו-3.8.5)נבדק: 21.10.2026 | 60 ימים | בכללי ההעברה של ICANN (סעיפים 3.7.5, 3.7.6 ו-3.8.5) | 21.10.2026 |
| דומיין גנרי: הימים שבתוכם הרשם מוסר את קוד ההעברה ומסיר את הנעילה, כשאין שירות עצמיבתוקף: בכללי ההעברה של ICANN (סעיף 5.2)נבדק: 21.10.2026 | 5 ימים | בכללי ההעברה של ICANN (סעיף 5.2) | 21.10.2026 |
| מקור: ICANN: כללי החידוש (ERRP) (נפתח בחלון חדש) | |||
| דומיין גנרי: תקופת השחזור אחרי מחיקהבתוקף: בכללי ERRP של ICANN (סעיף 3.1)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | בכללי ERRP של ICANN (סעיף 3.1) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק הגנת הצרכן (נפתח בחלון חדש) | |||
| עסקת מכר מרחוק: הימים לביטול, מיום קבלת המוצר או המסמך, המאוחר מביניהםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 14 ימים | קבוע בחוק (סעיף 14ג(ג) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| עסקת מכר מרחוק לשירות שאינו מתמשך: הימים, שאינם ימי מנוחה, שלפחות בהם לפני מועד השירות אפשר עוד לבטלבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ג(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | יומיים | קבוע בחוק (סעיף 14ג(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| עסקת מכר מרחוק שכללה שיחה: החודשים לביטול לאדם עם מוגבלות, לאזרח ותיק ולעולה חדשבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 4 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| "עולה חדש" לעניין ביטול עסקה: השנים מיום שקיבל תעודת עולה או תעודת זכאותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ג1(א) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 5 שנים | קבוע בחוק (סעיף 14ג1(א) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| "אזרח ותיק" לעניין ביטול עסקה: הגילבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ג1(א) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 65 | קבוע בחוק (סעיף 14ג1(א) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| ביטול עסקה: הימים להחזר הכסף מקבלת הודעת הביטולבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ה לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 14 ימים | קבוע בחוק (סעיף 14ה לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| דמי ביטול מרביים בביטול שלא בשל פגם: שיעור מהמחירבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 5% | קבוע בחוק (סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| דמי ביטול מרביים בביטול שלא בשל פגם: הסכום (הנמוך מבין השניים)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 100 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| חוק הגנת הצרכן: פיצויים לדוגמה, בלא תלות בנזק, לכל הפרה שבסעיף 31אבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן)נבדק: 21.10.2026 | 10,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הנגישות לשירות (נפתח בחלון חדש) | |||
| נגישות אתרים: המחזור השנתי הממוצע שעד אליו העסק פטור (נוסף על עוסק פטור)בתוקף: בתקנה 35ו(ז), מ-26 באוקטובר 2017נבדק: 21.10.2026 | 100,000 ש"ח | בתקנה 35ו(ז), מ-26 באוקטובר 2017 | 21.10.2026 |
| מקור: הנציבות: נגישות אתרים, פטורים (נפתח בחלון חדש) | |||
| נגישות אתרים: המחזור שמתחתיו העסק פטור, כפי שהוא כתוב במדריך הנציבותבתוקף: באתר הנציבות, עודכן 16 במרץ 2026נבדק: 21.10.2026 | 120,000 ש"ח | באתר הנציבות, עודכן 16 במרץ 2026 | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הנגישות לשירות (נפתח בחלון חדש) | |||
| נגישות אתרים: הימים, לכל היותר, לתקן ליקוי מקבלת הודעה עליובתוקף: בתקנה 35א(ד)(1)נבדק: 21.10.2026 | 60 ימים | בתקנה 35א(ד)(1) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק שוויון זכויות (נפתח בחלון חדש) | |||
| נגישות: פיצויים בלא הוכחת נזק, הסכום שבחוק (צמוד למדד מפברואר 2005)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 19נא(ב)); הסכום המעודכן למדד לא אומתנבדק: 21.10.2026 | 50,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 19נא(ב)); הסכום המעודכן למדד לא אומת | 21.10.2026 |
| מקור: חוק התקשורת: סעיף 30א (נפתח בחלון חדש) | |||
| דבר פרסומת בניגוד לסעיף 30א: פיצויים לדוגמה מרביים לכל הודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 30א(י)(1) לחוק התקשורת)נבדק: 21.10.2026 | 1,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 30א(י)(1) לחוק התקשורת) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק הגנת הפרטיות (נפתח בחלון חדש) | |||
| אוסף של שם, מען ודרכי התקשרות בלבד: מספר בני האדם שעד אליו אינו "מאגר מידע"בתוקף: קבוע בחוק (הגדרת "מאגר מידע"), מ-14 באוגוסט 2025נבדק: 21.10.2026 | 100,000 | קבוע בחוק (הגדרת "מאגר מידע"), מ-14 באוגוסט 2025 | 21.10.2026 |
| מקור: חוק רישוי עסקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישיון עסק על יסוד תצהיר: הימים מקבלת התצהיר והמסמכים עד מתן הרישיוןבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 6א3(ד) לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 5 ימים | קבוע בחוק (סעיף 6א3(ד) לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| רישוי בלי רישיון: השנים מפרסום מפרט אחיד שבהן עסק שפעל בלי רישיון עדיין רשאי לבקש מסלול מקוצרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 6א2 לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 3 שנים | קבוע בחוק (סעיף 6א2 לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק התכנון והבניה (נפתח בחלון חדש) | |||
| מעון יום לפעוטות בדירת מגורים: מספר הפעוטות שעד אליו הוא פטור מהיתר לשימוש חורגבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 151ב לחוק התכנון והבניה)נבדק: 21.10.2026 | 6 | קבוע בחוק (סעיף 151ב לחוק התכנון והבניה) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק חוזה הביטוח (נפתח בחלון חדש) | |||
| התיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח חיים, מחלות ואשפוז וסיעוד, בפוליסה שנכרתה או חודשה מ-25.11.2020בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח)נבדק: 21.10.2026 | 5 שנים | קבוע בחוק (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק רישוי עסקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| היתר מזורז א': הימים מהגשת הבקשה שבתוכם רשות הרישוי משיבהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 6א1(ד) לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 21 ימים | קבוע בחוק (סעיף 6א1(ד) לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| היתר מזורז ב': תקופת הבדיקה של נותני האישורבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 6א1(ז1) לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 49 ימים | קבוע בחוק (סעיף 6א1(ז1) לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| היתר מזורז: תוקפו בימים ממועד נתינתובתוקף: קבוע בחוק (סעיף 7ב1 לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 180 ימים | קבוע בחוק (סעיף 7ב1 לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| היתר זמני לעסק: סך התקופות המרבי, ככללבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | שנה אחת | קבוע בחוק (סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות רישוי עסקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| חוות דעת מקדמית מרשות הרישוי או מנותן אישור: הימים למתןבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 3 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 3 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק רישוי עסקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישיון עסק: התוקף כברירת מחדל, אם הצו לא קבע אחרת לפריטבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 7א לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 15 שנים | קבוע בחוק (סעיף 7א לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| עיסוק בעסק טעון רישוי בלי רישיון: עונש המאסר המרביבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 14 לחוק רישוי עסקים)נבדק: 21.10.2026 | 18 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 14 לחוק רישוי עסקים) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק העונשין: סעיף 61 (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (החל, למשל, על עיסוק בלי רישיון עסק; כפול לתאגיד)בתוקף: בחוק העונשין, כפי שהוא היוםנבדק: 21.10.2026 | 226,000 ש"ח | בחוק העונשין, כפי שהוא היום | 21.10.2026 |
| מקור: חוק התכנון והבניה (נפתח בחלון חדש) | |||
| צו מינהלי להפסקת שימוש אסור בבית מגורים: הימים מתחילת השימוש שבתוכם אפשר לתת אותובתוקף: קבוע בחוק (סעיף 219 לחוק התכנון והבניה)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 219 לחוק התכנון והבניה) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק חוזה הביטוח (נפתח בחלון חדש) | |||
| התיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח, מקרות מקרה הביטוחבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח)נבדק: 21.10.2026 | 3 שנים | קבוע בחוק (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק מוסר תשלומים לספקים (נפתח בחלון חדש) | |||
| חוק מוסר תשלומים: הימים מהמועד לתשלום שאחריהם מתווספים דמי פיגוריםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 4(א) לחוק מוסר תשלומים לספקים)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 4(א) לחוק מוסר תשלומים לספקים) | 21.10.2026 |
| מקור: הנהלת בתי המשפט: תביעות קטנות (נפתח בחלון חדש) | |||
| סכום התביעה המרבי בבית משפט לתביעות קטנותבתוקף: מ-1 בינואר 2026 (מתעדכן לפי המדד)נבדק: 21.10.2026 | 39,900 ש"ח | מ-1 בינואר 2026 (מתעדכן לפי המדד) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות תביעות קטנות (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרת תביעה קטנה, משווי התביעהבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 6)נבדק: 21.10.2026 | 1% | קבוע בתקנות (תקנה 6) | 21.10.2026 |
| אגרת תביעה קטנה: הסכום המזעריבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 6)נבדק: 21.10.2026 | 50 ש"ח | קבוע בתקנות (תקנה 6) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק בתי המשפט (נפתח בחלון חדש) | |||
| תביעות קטנות בשנה באותו בית משפט שמעליהן בית המשפט רשאי להעביר את התביעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 60 לחוק בתי המשפט)נבדק: 21.10.2026 | 5 | קבוע בחוק (סעיף 60 לחוק בתי המשפט) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות תביעות קטנות (נפתח בחלון חדש) | |||
| תביעה קטנה: הימים להגשת כתב הגנה מהמצאת ההזמנהבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 4)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 4) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק ההוצאה לפועל (נפתח בחלון חדש) | |||
| תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל: הסכום המרבי ביום ההגשהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל)נבדק: 21.10.2026 | 75,000 ש"ח | קבוע בחוק (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל) | 21.10.2026 |
| תביעה על סכום קצוב: הימים מההתראה בדואר רשום ועד שמותר להגישבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 81א1(ג) לחוק ההוצאה לפועל)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 81א1(ג) לחוק ההוצאה לפועל) | 21.10.2026 |
| התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב: הימים מהמצאת האזהרהבתוקף: קבוע בחוק (סעיפים 81א ו-81א1 לחוק ההוצאה לפועל)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיפים 81א ו-81א1 לחוק ההוצאה לפועל) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות ההוצאה לפועל: אגרות (נפתח בחלון חדש) | |||
| אגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל על פסק דין כספי או תביעה על סכום קצוב, מהשוויבתוקף: קבוע בתקנות (התוספת, פרט (א)(1))נבדק: 21.10.2026 | 1% | קבוע בתקנות (התוספת, פרט (א)(1)) | 21.10.2026 |
| אגרת ביצוע שטר או צ'ק בהוצאה לפועל, מהשוויבתוקף: קבוע בתקנות (התוספת, פרט (א)(6))נבדק: 21.10.2026 | 1.25% | קבוע בתקנות (התוספת, פרט (א)(6)) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק ההתיישנות (נפתח בחלון חדש) | |||
| התיישנות של תביעה שאינה במקרקעין, כמו חוב של לקוחבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 5 לחוק ההתיישנות)נבדק: 21.10.2026 | 7 שנים | קבוע בחוק (סעיף 5 לחוק ההתיישנות) | 21.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: שכר מינימום (נפתח בחלון חדש) | |||
| שכר מינימום לחודש, לעובד בגיר במשרה מלאהבתוקף: מ-1 באפריל 2026נבדק: 21.10.2026 | 6,443.85 ש"ח | מ-1 באפריל 2026 | 21.10.2026 |
| שכר מינימום לשעה, בשבוע עבודה של 42 שעות (182 שעות בחודש)בתוקף: מ-1 באפריל 2026נבדק: 21.10.2026 | 35.40 ש"ח | מ-1 באפריל 2026 | 21.10.2026 |
| מקור: צו קיצור שבוע העבודה (נפתח בחלון חדש) | |||
| שבוע עבודה מלא במשק, לפי צו ההרחבהבתוקף: מ-1 באפריל 2018 (צו הרחבה)נבדק: 21.10.2026 | 42 שעות | מ-1 באפריל 2018 (צו הרחבה) | 21.10.2026 |
| השעות בחודש שלפיהן מחושב שכר השעה, לפי צו ההרחבהבתוקף: מ-1 באפריל 2018 (צו הרחבה)נבדק: 21.10.2026 | 182 שעות | מ-1 באפריל 2018 (צו הרחבה) | 21.10.2026 |
| מקור: צו הוצאות נסיעה (נפתח בחלון חדש) | |||
| החזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה: הסכום המרבי ליום עבודהבתוקף: מ-1 בפברואר 2016 (צו הרחבה)נבדק: 21.10.2026 | 22.60 ש"ח | מ-1 בפברואר 2016 (צו הרחבה) | 21.10.2026 |
| מקור: צו ההבראה: ימי הבראה (נפתח בחלון חדש) | |||
| דמי הבראה: ימי ההבראה על השנה הראשונה, שמשולמים רק אחרי שהושלמהבתוקף: בצו ההרחבה (סעיף 5)נבדק: 21.10.2026 | 5 ימים | בצו ההרחבה (סעיף 5) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק חופשה שנתית (נפתח בחלון חדש) | |||
| חופשה שנתית: הימים בכל אחת מחמש השנים הראשונות (כולל מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה)בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 3 לחוק חופשה שנתית)נבדק: 21.10.2026 | 16 ימים | קבוע בחוק (סעיף 3 לחוק חופשה שנתית) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק דמי מחלה (נפתח בחלון חדש) | |||
| ימי מחלה: הצבירה לכל חודש עבודה מלאבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 4 לחוק דמי מחלה)נבדק: 21.10.2026 | 1.5 ימים | קבוע בחוק (סעיף 4 לחוק דמי מחלה) | 21.10.2026 |
| דמי מחלה ביום השני והשלישי להיעדרות, מהשכרבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 2 לחוק דמי מחלה)נבדק: 21.10.2026 | 50% | קבוע בחוק (סעיף 2 לחוק דמי מחלה) | 21.10.2026 |
| מקור: צו ההרחבה לפנסיה, 2011 (נפתח בחלון חדש) | |||
| פנסיה חובה: תקופת ההמתנה לעובד חדש שאין לו ביטוח פנסיוניבתוקף: בצו ההרחבה (סעיף 6(ה))נבדק: 21.10.2026 | 6 חודשים | בצו ההרחבה (סעיף 6(ה)) | 21.10.2026 |
| פנסיה חובה, לעובד שכבר מבוטח: החודשים שאחריהם מבוצעות ההפרשות, רטרואקטיבית מהיום הראשוןבתוקף: בצו ההרחבה (סעיף 6(ה))נבדק: 21.10.2026 | 3 חודשים | בצו ההרחבה (סעיף 6(ה)) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק שעות עבודה ומנוחה (נפתח בחלון חדש) | |||
| גמול שעות נוספות: שתי השעות הנוספות הראשונות ביום, מהשכר הרגילבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה)נבדק: 21.10.2026 | 125% | קבוע בחוק (סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה) | 21.10.2026 |
| גמול שעות נוספות: מהשעה הנוספת השלישית ביום, מהשכר הרגילבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה)נבדק: 21.10.2026 | 150% | קבוע בחוק (סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה) | 21.10.2026 |
| מקור: צו ההרחבה לפנסיה, 2011 (נפתח בחלון חדש) | |||
| הפקדה לפיצויים שמכסה פיצויי פיטורים מלאים, בבחירת המעסיקבתוקף: בצו ההרחבה (סעיף 9)נבדק: 21.10.2026 | 8.33% | בצו ההרחבה (סעיף 9) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק הודעה לעובד (נפתח בחלון חדש) | |||
| הודעה בכתב לעובד על תנאי העבודה: הימים מתחילת העבודהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 1 לחוק הודעה לעובד)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 1 לחוק הודעה לעובד) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק הגנת השכר (נפתח בחלון חדש) | |||
| שכר חודשי: היום שאחרי תום החודש שעד אליו מותר לשלם אותו בלי שייחשב שכר מולן, ומוסרים את תלוש השכרבתוקף: קבוע בחוק (סעיפים 1 ו-24 לחוק הגנת השכר)נבדק: 21.10.2026 | 9 | קבוע בחוק (סעיפים 1 ו-24 לחוק הגנת השכר) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הניכוי ממשכורת (נפתח בחלון חדש) | |||
| טופס 101: הימים מתחילת העבודה שבתוכם העובד ממלא אותובתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 21.10.2026 | 7 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הביטוח הלאומי (רישום) (נפתח בחלון חדש) | |||
| רישום מעסיק בביטוח לאומי: הימים מהיום שהיה למעסיקבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 12)נבדק: 8.11.2026 | 14 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 12) | 8.11.2026 |
| מקור: תקנות מועד תשלום ניכויים (נפתח בחלון חדש) | |||
| דיווח ניכויים דו-חודשי באישור המנהל: המס בתקופה הקובעת שעד אליובתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 21.10.2026 | 100,000 ש"ח | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 21.10.2026 |
| מקור: פסק דין כותה (2021) (נפתח בחלון חדש) | |||
| פרשת רבין (בתוך פסק דין כותה): הפיצוי הלא ממוני שנפסק פה אחדבתוקף: בפסק הדין, 7 באפריל 2021נבדק: 21.10.2026 | 120,000 ש"ח | בפסק הדין, 7 באפריל 2021 | 21.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| שינוי סיווג במע"מ בין פטור למורשה: הימים מתום החודש שבו נמסרה ההודעה, שבסופם השינוי חלבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 63), אלא אם המנהל קבע מועד אחרנבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 63), אלא אם המנהל קבע מועד אחר | 21.10.2026 |
| מקור: חוק הודעה לעובד (נפתח בחלון חדש) | |||
| שינוי בתנאי העבודה שבהודעה לעובד, ובהם זהות המעסיק: הימים למסירת הודעה על השינויבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 3 לחוק הודעה לעובד)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 3 לחוק הודעה לעובד) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| ערעור על החלטת המנהל ברישום במע"מ (סעיפים 58, 59 ו-61): הימים מהמצאת ההודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 64(א))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 64(א)) | 21.10.2026 |
| בקשה ברישום במע"מ שלא נענתה: הימים שאחריהם רואים אותה כנדחיתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 64(ב))נבדק: 21.10.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 64(ב)) | 21.10.2026 |
| עסק שנסגר או הועבר: השנים מיום ההפסקה שבתומן נכס שנשאר בידי העוסק דינו כשימוש לצורך עצמיבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 137א)נבדק: 21.10.2026 | שנתיים | קבוע בחוק (סעיף 137א) | 21.10.2026 |
| מכירת נכסי עסק לחברה תמורת מניות בשיעור מע"מ אפס: כוח ההצבעה שבידי העוסק מיד אחרי המכירה, לפחותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 30(א)(14))נבדק: 21.10.2026 | 90% | קבוע בחוק (סעיף 30(א)(14)) | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| העברת נכס לחברה בלי מס (סעיף 104א): הזכויות בחברה שבידי המעביר מיד אחרי ההעברה, לפחות, בכל אחת מהזכויותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 104א(א)(1))נבדק: 21.10.2026 | 90% | קבוע בחוק (סעיף 104א(א)(1)) | 21.10.2026 |
| העברת נכס לחברה בלי מס: התקופה שבה החברה מחזיקה בנכסבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 103, "התקופה הנדרשת")נבדק: 21.10.2026 | שנתיים | קבוע בחוק (סעיף 103, "התקופה הנדרשת") | 21.10.2026 |
| העברת נכס לחברה בלי מס: הימים מההעברה להודעה לפקיד השומה, בטופס 1512בתוקף: קבוע בחוק (סעיף 104ז(א))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 104ז(א)) | 21.10.2026 |
| בעל עסק זעיר שניכה בשנה אחת, ובשנה שאחריה הייתה לו הכנסה מעסק או ממשלח יד והוא לא ניכה: שנות המס שבהן אינו יכול לנכותבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 87ה(ב))נבדק: 21.10.2026 | שנתיים | קבוע בחוק (סעיף 87ה(ב)) | 21.10.2026 |
| מס הכנסה: היום שאחרי המשלוח שבו הודעה בדואר רשום נחשבת שהומצאהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 238(א))נבדק: 21.10.2026 | 6 | קבוע בחוק (סעיף 238(א)) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| מע"מ: היום שאחרי המשלוח שבו מסמך בדואר נחשב שהומצאבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 141(ב))נבדק: 21.10.2026 | 5 | קבוע בחוק (סעיף 141(ב)) | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| השגה על שומת מס הכנסה: הימים מיום המצאת הודעת השומהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 150(א))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 150(א)) | 21.10.2026 |
| תשלום המס שאינו שנוי במחלוקת אחרי הודעת שומה: הימים מיום מסירתהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 183)נבדק: 21.10.2026 | 15 ימים | קבוע בחוק (סעיף 183) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הערעורים במס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| ערעור על צו בהשגה במס הכנסה לבית המשפט המחוזי: הימים מיום שנמסר הצובתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 2) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק מע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| השגה על שומת מע"מ: הימים מיום המצאת הודעת השומהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 82(א))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 82(א)) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הערעור במע"מ (נפתח בחלון חדש) | |||
| ערעור על החלטה בהשגה במע"מ לבית המשפט המחוזי: הימים מיום המצאת ההחלטהבתוקף: קבוע בתקנות (תקנה 2(א))נבדק: 21.10.2026 | 60 ימים | קבוע בתקנות (תקנה 2(א)) | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת המסים (גביה) (נפתח בחלון חדש) | |||
| גבייה: הימים מהמועד לתשלום שאחריהם, ואחרי דרישה בכתב שלא שולמה, אפשר לפעול לגבייהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 4 לפקודת המסים (גביה))נבדק: 21.10.2026 | 15 ימים | קבוע בחוק (סעיף 4 לפקודת המסים (גביה)) | 21.10.2026 |
| צו עיקול שהומצא להנהלת בנק: ימי העסקים שאחריהם הוא חל בכל הסניפים, אם ההודעה לא הגיעה לסניף קודםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 7ג(א) לפקודת המסים (גביה))נבדק: 21.10.2026 | 3 | קבוע בחוק (סעיף 7ג(א) לפקודת המסים (גביה)) | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| עיצום כספי על דוח מקוון באיחור: הימים ממשלוח הודעת החיוב, לתשלום וגם לכתב טענותבתוקף: קבוע בחוק (סעיפים 195ג ו-195ד)נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיפים 195ג ו-195ד) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק העבירות המינהליות (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס מינהלי: הימים מהמצאת ההודעה לבקשה לבטל אותה, או להודעה על רצון להישפטבתוקף: קבוע בחוק (סעיפים 8(ג) ו-8א(א))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיפים 8(ג) ו-8א(א)) | 21.10.2026 |
| קנס מינהלי: הימים מהמצאת ההודעה לתשלוםבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 16(א))נבדק: 21.10.2026 | 60 ימים | קבוע בחוק (סעיף 16(א)) | 21.10.2026 |
| מקור: תקנות הקנס המינהלי במסים (נפתח בחלון חדש) | |||
| קנס מינהלי על דוח שנתי שלא הוגש במועד בלי סיבה מספקת: פיגור של עד שישה חודשיםבתוקף: בתקנות, בנוסח המשולבנבדק: 21.10.2026 | 2,125 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב | 21.10.2026 |
| קנס מינהלי על דוח שנתי שלא הוגש במועד: פיגור של שישה עד שנים עשר חודשיםבתוקף: בתקנות, בנוסח המשולבנבדק: 21.10.2026 | 4,250 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב | 21.10.2026 |
| קנס מינהלי על דוח שנתי שלא הוגש במועד: פיגור של יותר משנים עשר חודשיםבתוקף: בתקנות, בנוסח המשולבנבדק: 21.10.2026 | 8,500 ש"ח | בתקנות, בנוסח המשולב | 21.10.2026 |
| מקור: חוק הביטוח הלאומי (נפתח בחלון חדש) | |||
| השגה על קביעת דמי ביטוח לאומי: הימים מהיום שבו נמסרה ההודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 359(ה))נבדק: 21.10.2026 | 30 ימים | קבוע בחוק (סעיף 359(ה)) | 21.10.2026 |
| מקור: ביטוח לאומי: השגה (נפתח בחלון חדש) | |||
| תובענה לבית הדין לעבודה על החלטה בהשגה על דמי ביטוח: החודשים מיום קבלת ההחלטה בדואר רשוםבתוקף: לפי ביטוח לאומי, 2026נבדק: 21.10.2026 | 12 חודשים | לפי ביטוח לאומי, 2026 | 21.10.2026 |
| מקור: פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש) | |||
| מסמכים שנתפסו בביקורת מס הכנסה: החודשים שבתוכם מוחזרים, אם לא הוגשה תביעה פליליתבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 135(3))נבדק: 21.10.2026 | 3 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 135(3)) | 21.10.2026 |
| מקור: טופס 2550 (PDF) (נפתח בחלון חדש) | |||
| טופס 2550 שנשלח כדרישה: הימים להחזרתו מיום קבלתובתוקף: בנוסח הטופס (1.2019)נבדק: 21.10.2026 | 14 ימים | בנוסח הטופס (1.2019) | 21.10.2026 |
| מקור: חוק החברות (נפתח בחלון חדש) | |||
| פירוק מרצון: החודשים מתחילת הפירוק שבתוכם, לפי תצהיר הדירקטורים, החברה יכולה לשלם את כל חובותיהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 342כה לחוק החברות)נבדק: 9.11.2026 | 12 חודשים | קבוע בחוק (סעיף 342כה לחוק החברות) | 9.11.2026 |
| פירוק מזורז של חברה לא פעילה: הימים להתנגדות מפרסום ההודעהבתוקף: קבוע בחוק (סעיף 342מד לחוק החברות)נבדק: 9.11.2026 | 90 ימים | קבוע בחוק (סעיף 342מד לחוק החברות) | 9.11.2026 |
נספח ב - אינדקס הטפסים
כל טופס ישראלי שהספר מזכיר, לפי מספר הטופס: מה הוא עושה, איך ואיפה מגישים אותו, ובאילו תתי-פרקים הוא מוסבר. הקישור הוא לטופס או לעמוד השירות, ובהיעדרם לנוסח החיקוק שמחייב אותו.
- 18הודעה על סגירת עסק / הצהרהסגירת התיק במע"מ, עם פירוט הציוד, הנכסים והמלאי שנשארו בידכם (סעיף 137א)מודפס, למשרד מע"מ האזורי, בתוך 15 ימים מהפסקת הפעילות (תקנה 8(א) לתקנות הרישום); עוסק פטור יכול לבקש את הסגירה גם בהצהרה המקוונתמוסבר ב: 14.5לעמוד השירות, טופס 18 (נפתח בחלון חדש)
- 101כרטיס עובד ובקשה להקלה ולתיאום מסהפרטים שהעובד מוסר למעסיק כדי שינכה ממנו את המס הנכון: נקודות זיכוי, הכנסות נוספות ותיאום מסאצל המעסיק: העובד ממלא אותו בתוך שבוע מתחילת העבודה, או עד המשכורת הראשונה אם היא מוקדמת יותר, ושוב ב-1 בינואר (תקנה 2)מוסבר ב: 13.5לטופס הרשמי, טופס 101 (נפתח בחלון חדש)
- 102דיווח ותשלום לביטוח לאומי בעד העובדיםהדוח הכללי של המעסיק לביטוח לאומי, עם דוח פרטני על כל עובד. טופס 102 הוא גם שובר התשלום בבנקעד ה-15 בחודש, על החודש הקודם, בדיווח מקוון; תשלום באינטרנט או בבנקמוסבר ב: 13.5לעמוד של ביטוח לאומי, טופס 102 (נפתח בחלון חדש)
- 0102דין וחשבון חודשי על ניכויים ממשכורתהדוח החודשי לרשות המסים על המשכורות ששולמו ועל המס שנוכה מהן, עם תשלום המסעד ה-16 בחודש (תקנה 11 לתקנות הניכוי ממשכורת)מוסבר ב: 13.5לחוברת הניכויים (PDF), טופס 0102 (נפתח בחלון חדש)
- 106אישור שנתי למקבל משכורתהאישור שהמעסיק נותן לכל עובד: מה שולם לו בשנה ומה נוכה ממנולעובד, עד 31 במרץ על השנה הקודמת, או ביום שהפסיק לעבוד (תקנה 13)מוסבר ב: 13.5לנוסח התקנות, טופס 106 (נפתח בחלון חדש)
- 126דין וחשבון שנתי של מעביד על משכורת ששילם ועל המס שנוכההדוח של המעסיק על כל העובדים: לרשות המסים, שנתי; ולביטוח לאומי, גם חצי-שנתיבאופן מקוון: לרשות המסים עד 30 באפריל שאחרי שנת המס (סעיף 166(ב) לפקודה); לביטוח לאומי עד 18 ביולי ועד 18 בינואר, וגם עד 30 באפרילמוסבר ב: 13.5לנוסח הפקודה, טופס 126 (נפתח בחלון חדש)
- 672בקשה לתיקון מקדמותתיקון המקדמות לביטוח לאומי, כשההכנסה השתנתהבאתר ביטוח לאומי או בסניף, עד 31 בדצמבר · נוסח 10.2025מוסבר ב: 4.6, 8.4, 9.4לטופס הרשמי (PDF), טופס 672 (נפתח בחלון חדש)
- 821רישום לצרכי מס ערך מוסףרישום במע"מ: עוסק מורשה, וגם עוסק פטור שנרשם במשרד. לחברות ולשותפויות יש בו חלקים נוספיםבמשרד מע"מ האזורי, בתור שנקבע מראש, או דרך מייצגמוסבר ב: 4.2, 10.3לטופס הרשמי, טופס 821 (נפתח בחלון חדש)
- 857אישור שנתי על ניכוי מס במקורהאישור של לקוח שניכה מס במקור מהתשלומים לכם: כמה שילם וכמה ניכה בשנה. מצרפים אותו לדוח השנתיהלקוח שניכה נותן אותו לכם, עד 20 במרץ על השנה שחלפה (תקנה 6 לתקנות הניכוי משירותים)מוסבר ב: 6.4לנוסח התקנות, טופס 857 (נפתח בחלון חדש)
- 1214דין וחשבון שנתי על הכנסות של חבר בני אדםהדוח השנתי של חברה למס הכנסה; בשנה שבה הייתה לחברה הכנסה, מאושר ומתואם לצורכי מס בידי רואה חשבון (סעיף 131(א)(5) ו-(ג) לפקודה)באופן מקוון; עד 30 באפריל שאחרי שנת המס, ולחברה שהדוח שלה מבוסס על מערכת חשבונות מלאה בשיטה הכפולה, או שחייבת בדוח מקוון, עד 31 במאי (סעיף 132(א) ו-(ב)(1), (1א)); בכפוף להסדר הדחיות של רשות המסיםמוסבר ב: 10.5לטופס הרשמי, טופס 1214 (נפתח בחלון חדש)
- 1219הצהרת הון: דין וחשבון על רכוש והתחייבויותכל הנכסים וההתחייבויות שלכם, של בן או בת הזוג ושל הילדים שטרם מלאו להם 18, בישראל ובחו"ל, ליום מסויםרק כשפקיד השומה דורש; במערכת המקוונת, או בטופס סרוק או מודפס במשרד · נוסח 12.2024מוסבר ב: 6.7לטופס הרשמי, טופס 1219 (נפתח בחלון חדש)
- 1301דין וחשבון על הכנסותהדוח השנתי של יחיד: כל ההכנסות של השנה, הניכויים, הזיכויים והמסבאופן מקוון, באזור האישי באתר רשות המסים; על נייר רק מי שפטור מהחובה המקוונתמוסבר ב: 6.6, 9.4לטופס הרשמי, טופס 1301 (נפתח בחלון חדש)
- 1320דו"ח רווח והפסד לבעלי עסק עצמאי (נספח א')הרווח של העסק: ההכנסות, ההוצאות, וההכנסות פחות ההוצאות. אפשר להגיש במקומו דוח דרך תוכנה מאושרתמצורף לדוח השנתי (טופס 1301)מוסבר ב: 6.6, 9.4לטופס הרשמי (PDF), טופס 1320 (נפתח בחלון חדש)
- 1342פירוט נכסים ותביעת פחתהציוד שבבעלות העסק, והפחת שדורשים עליו בשנהמצורף לדוח השנתי, למי שדורש פחת · נוסח 11.2017מוסבר ב: 6.6לטופס הרשמי (PDF), טופס 1342 (נפתח בחלון חדש)
- 1512הודעה על העברת נכס לחברהההודעה לפקיד השומה על העברת עסק או נכס לחברה תמורת מניות בה, בלי מס על ההעברה (סעיף 104א)לפקיד השומה, בתוך 30 ימים מיום ההעברה (סעיף 104ז)מוסבר ב: 14.1לנוסח הפקודה, טופס 1512 (נפתח בחלון חדש)
- 2216אבקשה לביטול או הקטנת מקדמותהקטנה של מקדמות מס הכנסה שנקבעו גבוה מדיבמשרד פקיד השומה, עד 31 בינואר של שנת המס הבאהמוסבר ב: 4.5, 9.4לטופס הרשמי, טופס 2216א (נפתח בחלון חדש)
- 2279א5, 2279א6ייפוי כוח למייצג: ייצוג ראשי, או ייצוג נוסףההרשאה שמאפשרת לרואה חשבון, ליועץ מס או לעורך דין לפעול בתיקים שלכםמייצג מקושר מזין אותו במערכת; אחרת, טופס עם חתימות מקור במשרד · נוסח 2279א5: 8.2020מוסבר ב: 4.7לטופס הרשמי, טופס 2279א5, 2279א6 (נפתח בחלון חדש)
- 2542בקשה לאישור פטור או הקטנה של ניכוי מס במקורבקשה לשיעור ניכוי במקור נמוך יותר, או לפטור, על תשלומים שלקוחות משלמים לכםחתום, במשרד פקיד השומה, בתור שנקבע מראש; האישור נרשם במערכת ומודפס מהאתר · נוסח 5.2002מוסבר ב: 6.4לטופס הרשמי, טופס 2542 (נפתח בחלון חדש)
- 2550דרישת פרטים בדבר הפסקת פעילות עסק/משלח יד/ניכוייםסגירת התיק של יחיד במס הכנסה, ובאותו טופס גם סגירת תיק הניכוייםבמייל או בפקס למשרד השומה, במערכת הפניות המקוונת, או במשרד בתיאום מראש; כשהטופס נשלח אליכם כדרישה, מחזירים אותו בתוך 14 ימים · נוסח 1.2019מוסבר ב: 14.5לעמוד השירות, טופס 2550 (נפתח בחלון חדש)
- 4435הצהרה בדבר בחירת בן זוג רשוםבחירה מי מבני הזוג הוא "בן הזוג הרשום" בתיק במס הכנסהבאתר רשות המסים, בדואר אלקטרוני, בפקס או בסניף; בחתימת שני בני הזוגמוסבר ב: 4.5לטופס הרשמי, טופס 4435 (נפתח בחלון חדש)
- 4436פתיחת תיק לתאגיד במס הכנסה ו/או ניכוייםהתיק במס הכנסה של חברה, עמותה או תאגיד אחרבאופן מקוון רק דרך מייצג מקושר; אחרת במייל, בדואר או בסניף · נוסח 8.2016מוסבר ב: 4.2, 10.3, 13.5לטופס הרשמי, טופס 4436 (נפתח בחלון חדש)
- 4440תצהיר בדבר נשואים החיים בנפרדלבני זוג שאינם גרושים, מנהלים משק בית נפרד ומבקשים לדווח בנפרדחתום גם בידי עורך דין; מצורף לבקשה המקוונת או לטופס 5329 · נוסח 12.2009מוסבר ב: 4.2לטופס הרשמי, טופס 4440 (נפתח בחלון חדש)
- 5329דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסהפתיחת תיק עצמאי או תיק ניכויים במס הכנסה. נשלח גם כדרישה של פקיד השומהמודפס, כקובץ מצורף לפנייה מקוונת, דרך מייצג מקושר, או בסניף · נוסח 8.2017מוסבר ב: 4.2, 4.5, 13.5לטופס הרשמי, טופס 5329 (נפתח בחלון חדש)
- 6101דין וחשבון רב שנתיפתיחת תיק בביטוח לאומי, והודעה על שינויים, ובהם סגירת תיק העצמאי והפסקת העסקת עובדיםבאתר ביטוח לאומי, בשירות שליחת המסמכים, או בפקס לסניף · נוסח 06.2026מוסבר ב: 4.2, 4.6, 14.5לטופס הרשמי (PDF), טופס 6101 (נפתח בחלון חדש)
- 6106שאלון לקביעת מעמד בעל שליטה בחברת מעטיםהשאלון שלפיו ביטוח לאומי קובע אם בעל שליטה שדווח כשכיר בחברה שלו הוא עובד שלהבאתר ביטוח לאומי: ממלא אותו מבוטח שהועסק או דווח כשכיר בחברת מעטיםמוסבר ב: 10.3לטופס הרשמי, טופס 6106 (נפתח בחלון חדש)
- 6111קידוד דוחות כספייםהדוחות הכספיים של העסק בקודים אחידים: רווח והפסד, מאזן והתאמה למסבאופן מקוון בלבד, עם הדוח השנתי, לבעל עסק שמחזורו, כולל מע"מ, מעל הסף שקובעת רשות המסיםמוסבר ב: 6.6לטופס הרשמי (PDF), טופס 6111 (נפתח בחלון חדש)
- 6134בקשה להפחתת קנסות / הצמדה / הפרשי שומה / פריסת חובבקשה מביטוח לאומי לוותר על קנסות והפרשי הצמדה, או לפרוס חוב של דמי ביטוח לתשלומיםלביטוח לאומי, עם נימוקים ומסמכים; ההפחתה מותנית בתשלום יתרת החובמוסבר ב: 8.1לטופס הרשמי (PDF), טופס 6134 (נפתח בחלון חדש)
נספח ג - מילון
כל מונח שהספר מגדיר, לפי סדר האלף-בית, עם ההגדרה שנפתחת בלחיצה על המונח בפרקים, והמקום שבו הוא מוגדר. ולצדם מילים מהדיבור שהספר מתקן, כמו "עוסק זעיר", עם הפניה למקום שבו הוא מסביר אותן.
א
ב
ד
- דוח להחזר
- דוח תקופתי שבו מס התשומות גבוה ממס העסקאות. ההפרש מוחזר לעוסק בתוך 30 ימים מקבלת הדוח, ובמקרים שהחוק מונה, בתוך זמן ארוך יותר (סעיף 39).מוגדר ב: 7.4
- דוח מפורט
- דוח תקופתי שמפרט את החשבוניות אחת אחת, ולא רק סכומים; חשבוניות שהעוסק הוציא, של עד 5,000 ש"ח לפני מע"מ, אפשר לרכז בסכום אחד, ויחיד גם חשבוניות תשומות. יחיד חייב בו כשמחזור העסקאות שלו מעל 500,000 ש"ח, וכך גם מי שחייב בהנהלת חשבונות כפולה. מגישים אותו כל חודש, באופן מקוון.מוגדר ב: 7.2
- דוח תקופתי
- הדוח למע"מ שעוסק מורשה מגיש כל חודש או כל חודשיים, גם כשלא היו עסקאות (סעיף 67): העסקאות, המע"מ עליהן, מס התשומות, והסכום לתשלום או להחזר.מוגדר ב: 7.2
ה
- הודעת זיכוי
- המסמך שמתקן חשבונית שכבר יצאה, כשעסקה בוטלה או השתנתה או שנפלה טעות, ולא יצאה לאותו לקוח חשבונית נוספת בתקופת הדיווח למע"מ, שבה מתקנים את הסכום (סעיף 23א להוראות ניהול פנקסי חשבונות); בשפה המדוברת, "חשבונית זיכוי". כתובים בה המספר והתאריך של החשבונית שהיא מתקנת, והסיבה לשינוי.מוגדר ב: 5.2
- הוצאה מוכרת
- הוצאה שהוצאתם כדי לייצר את ההכנסה, ושמקטינה את הרווח שעליו משלמים מס, בתנאי שתועדה כדין. בעל עסק זעיר לא מנכה הוצאות בפועל: הניכוי הקבוע בא במקומן.מוגדר ב: 3.1
- הכנסה חייבת
- ההכנסה שעליה מחושב מס הכנסה: ההכנסה אחרי הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהחוק מתיר (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה). אצל עצמאי במסלול הרגיל, הרווח פחות 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילם, ופחות ניכויים נוספים, כמו הפקדה לקרן השתלמות. אצל בעל עסק זעיר, 30% מהמחזור באים במקום ההוצאות.מוגדר ב: 6.1
- הכנסה קובעת
- בקרן השתלמות לעצמאים: ההכנסה החייבת מעסק או ממשלח יד, עד 293,397 ש"ח בשנה בשנים 2024 עד 2027. הפקדה של עד 4.5% ממנה מותרת בניכוי (סעיף 17(5א) לפקודה).מוגדר ב: 8.8
- הכנסה שלא מעבודה
- הכנסה ממקור שבסעיף 2 לפקודת מס הכנסה שאינה משכר ואינה מעבודה כעובד עצמאי: למשל שכר דירה, או הכנסה מעסק שאינו עונה להגדרה. עד 3,442 ש"ח בחודש, בכל המקורות יחד, היא לא נספרת לדמי ביטוח (סעיף 348(א1) לחוק הביטוח הלאומי), ומעליו משלמים עליה 12.09%, ומעל מדרגת הגבייה המופחתת 12.17%.מוגדר ב: 8.2
- המצאה
- היום שבו מכתב של רשות נחשב שהגיע אליכם, וממנו נספרים רוב המועדים. מכתב ממס הכנסה בדואר רשום נחשב שהומצא ביום ה-6 אחרי המשלוח, ומכתב ממע"מ בדואר ביום ה-5, גם אם סירבתם לקבל אותו (סעיף 238 לפקודה; סעיף 141 לחוק מע"מ).מוגדר ב: 14.3
- הנהלת חשבונות כפולה
- שיטת רישום שבה כל פעולה נרשמת בשני צדדים, בחובה ובזכות בסכומים שווים, בחשבון אחד או יותר בכל צד, וממנה נערכים מאזן ודוח רווח והפסד. הוראות ניהול פנקסי חשבונות קובעות מי חייב בה, לפי התוספת של העסק. מי שהדוח השנתי שלו מבוסס עליה מצרף אליו את שניהם, ומגיש אותו עד 31 במאי (סעיפים 131(ב)(1) ו-132(ב)(1) לפקודת מס הכנסה).מוגדר ב: 9.1
- הפרשי הצמדה וריבית
- עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה, ועוד ריבית של 4% לשנה (סעיף 159א לפקודת מס הכנסה, וסעיף 93 לחוק מע"מ). הם מתווספים למס שלא שולם בזמן, כמו מקדמה ששולמה באיחור, יתרת המס של השנה, או מע"מ ששולם אחרי המועד (סעיף 97 לחוק מע"מ).מוגדר ב: 6.3
- הפרשי שומה
- ההפרש בין דמי הביטוח של השנה לפי השומה הסופית של מס הכנסה לבין המקדמות ששולמו, מוצמד למדד, לחובה או לזכות. הפרש לחובה משלמים בתוך 30 ימים מהיום שבו נשלחה ההודעה, ורק אחרי המועד חלים עליו קנסות (סעיף 345(ג) לחוק הביטוח הלאומי).מוגדר ב: 8.7
- הצהרת הון
- דוח על הנכסים וההתחייבויות שלכם, של בן או בת הזוג ושל הילדים שטרם מלאו להם 18, בישראל ובחו"ל, ליום מסוים. מגישים אותו רק כשפקיד השומה דורש (סעיף 135 לפקודה), בטופס 1219.מוגדר ב: 6.7
- הצהרת עוסק פטור
- הדיווח השנתי של עוסק פטור למע"מ: עד 31 בינואר, הצהרה על מחזור העסקאות של השנה שחלפה (תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום)). מגישים אותה באופן מקוון. על שינויים בעסק מודיעים בנפרד (תקנה 8(א) לאותן תקנות).מוגדר ב: 7.2
- השגה
- בקשה בכתב לרשות לחזור ולבדוק החלטה או שומה, עם הנימוקים. מגישים אותה לפני שפונים לבית משפט, ובמועד שהחוק קובע: במס הכנסה ובמע"מ, 30 ימים מיום ההמצאה (סעיף 150 לפקודה; סעיף 82 לחוק מע"מ).מוגדר ב: 14.3
- השנה הקובעת
- שנת המס האחרונה שההכנסה בה נשומה עד 1 בינואר של שנת המס שבה משלמים את המקדמות (סעיף 174 לפקודה). המקדמות נקבעות לפי המס שלה, ובשיטה לפי מחזור, גם לפי המחזור שלה.מוגדר ב: 6.3
ח
- חברה בע"מ
- אישיות משפטית נפרדת מבעליה. החובות שלה הם שלה, ואחריות בעלי המניות מוגבלת לפי התקנון, עם חריגים. החברה משלמת מס חברות על הרווח, ובעלי המניות משלמים מס נוסף כשהרווח מחולק להם.מוגדר ב: 10.1
- חברה מפרה
- חברה שלא שילמה אגרה, או חברה פרטית שלא הגישה דוח שנתי, ולא תיקנה זאת בתוך 30 ימים מהיום שהרשם רשם לה התראה במרשם. הרשם רשאי אז לסרב לרשום לה שינויים ושעבודים (סעיף 362א לחוק החברות).מוגדר ב: 10.5
- חברת מעטים
- חברה שבשליטת חמישה בני אדם לכל היותר, שאינה חברה בת ושאין לציבור עניין ממשי בה (סעיף 76 לפקודת מס הכנסה). חברה של אדם אחד או של שני שותפים, שאינה חברה בת, עונה להגדרה הזו, וחלים עליה כללי מס משלה.מוגדר ב: 3.5
- חשבונית מס
- המסמך שעוסק מורשה מוציא על עסקה, ובו המחיר בלי מע"מ והמע"מ בנפרד. חשבונית מס שהוצאה כדין היא מה שמאפשר ללקוח שהוא עוסק מורשה לקזז את המע"מ על העסקה.מוגדר ב: 3.2
- חשבונית עסקה
- החשבונית שהחוק מחייב עוסק להוציא על כל עסקה, גם על עסקה פטורה (סעיף 45 לחוק מע"מ). עוסק מורשה רשאי להוציא במקומה חשבונית מס. היא אינה דרישת התשלום שנשלחת ללקוח לפני שהוא משלם.מוגדר ב: 5.2
מ
- מבחן ההשתלבות
- המבחן המרכזי של בתי הדין לעבודה לשאלה אם אדם הוא עובד: האם העבודה שלו נחוצה לפעילות הרגילה של העסק והוא חלק מהמערך שלו (הפן החיובי), והאם אין לו עסק משלו שדרכו הוא עובד (הפן השלילי).מוגדר ב: 13.6
- מדרגת גבייה מופחתת
- החלק של ההכנסה החודשית שחייב בדמי ביטוח בשיעור המופחת: 7,703 ש"ח ב-2026. לפי סעיף 334 לחוק הביטוח הלאומי, היא מתעדכנת בכל 1 בינואר לפי המדד בשנים 2026 עד 2028. למי שהוא גם שכיר, המשכורת משתמשת בה קודם (סעיף 342(ו)).מוגדר ב: 8.3
- מחזור עסקאות
- המחיר של כל העסקאות שעשיתם בשנה, לפני הוצאות ובלי המע"מ. זה המספר שנמדד מול תקרת עוסק פטור, ולא הרווח. מכירת ציוד של העסק אינה נכללת בו.מוגדר ב: 3.1
- מייצג
- מי שרשאי לייצג נישומים מול רשות המסים: רואה חשבון, יועץ מס מייצג או עורך דין. הוא פועל בשמכם לפי ייפוי כוח, ומייצג המקושר לשע"מ מגיש גם בקשות באופן מקוון.מוגדר ב: 4.1
- מס עסקאות
- המע"מ שעוסק מורשה חייב בו על העסקאות של התקופה, גם על חשבונית מס שהוציא ועוד לא שולמה (סעיף 69(א)). בדוח התקופתי מקזזים ממנו את מס התשומות ומשלמים את ההפרש; כשמס התשומות גבוה יותר, העודף מוחזר (סעיף 39).מוגדר ב: 7.1
- מס שולי
- שיעור המס על השקל הבא: השיעור של המדרגה שבה נמצא השקל האחרון של ההכנסה החייבת. המס הממוצע, המס כולו חלקי ההכנסה החייבת, נמוך ממנו בדרך כלל.מוגדר ב: 6.2
- מס תשומות
- המע"מ שעוסק שילם בחשבוניות מס על קניות ושירותים לעסק. עוסק מורשה מקזז אותו מהמע"מ שגבה, בתוך 6 חודשים מיום הוצאת החשבונית. עוסק פטור לא מקזז אותו.מוגדר ב: 3.2
- מסמך ממוחשב
- קבלה או חשבונית שעוסק שולח במחשב, אחרי שנרשמה במערכת החשבונות שלו: כתוב עליה "מסמך ממוחשב", והיא חתומה בחתימה אלקטרונית מאושרת או מאובטחת. שולחים אותה רק למי שהסכים לכך מראש, ואחרי הודעה לפקיד השומה בדואר רשום.מוגדר ב: 5.2
- מספר הקצאה
- מספר בן תשע ספרות שרשות המסים מקצה לחשבונית מס. בחשבונית שמעל 5,000 ש"ח לפני מע"מ, לקוח שהוא עוסק מורשה לא יכול לקזז את המע"מ בלי המספר.מוגדר ב: 5.5
- מע"מ בשיעור אפס
- עסקה שחייבת במע"מ, אבל בשיעור אפס: העוסק לא גובה מע"מ מהלקוח, ונשאר זכאי לקזז את המע"מ על ההוצאות. כך, בתנאים, ממוסה שירות שעוסק מורשה נותן לתושב חוץ (סעיף 30 לחוק מע"מ).מוגדר ב: 5.5
נ
- ניכוי במקור
- מס שהמשלם מנכה מהתשלום לכם ומעביר לרשות המסים. הוא תשלום על חשבון המס השנתי שלכם: מקזזים אותו מהמקדמות, כשיש אישור בכתב על הניכוי, ומהמס שבדוח השנתי.מוגדר ב: 6.4
ס
- סוג (בסימני מסחר)
- קבוצת טובין או שירותים שסימן מסחר נרשם לגביה. יש 45 סוגים, לפי אמנת ניצה; בקשה אחת יכולה לכלול סוג אחד או כמה, ועל כל סוג נוסף משלמים אגרה נוספת. סוגים לא מוסיפים אחרי ההגשה.מוגדר ב: 12.2
- סליקה
- השירות שמאפשר לעסק לקבל תשלום בכרטיס: מי שסולק קולט את פעולת התשלום, מעבד אותה ומזכה את העסק. סליקה דורשת רישיון: מרשות ניירות ערך, או, לבנקים ולנותני שירותי תשלום יציבותיים, מבנק ישראל. נותן שירות קטן פטור מרישיון.מוגדר ב: 5.4
ע
- עובד עצמאי
- מעמד בביטוח לאומי, ולא במע"מ: מי שעובד שלא כשכיר ועומד באחד משלושה מבחנים של שעות והכנסה (תת-פרק 1.2). מי שלא עומד באף אחד מהם, ההכנסה שלו מהעסק נחשבת "הכנסה שלא מעבודה".מוגדר ב: 3.4
- עוסק זעיר
- אין היום מעמד כזה בחוק, והמילה שרדה בדיבור. מי שאומר אותה מתכוון לרוב לבעל עסק זעיר, המסלול במס הכנסה, או לעוסק פטור, הסיווג במע"מ.מוסבר ב: 3.7
- עוסק מורשה
- עוסק רשום שאינו עוסק פטור. הוא גובה מע"מ על העסקאות שלו, מוציא חשבוניות מס, מקזז את המע"מ ששילם על הוצאות העסק, ומגיש דוחות תקופתיים. אין לו תקרת מחזור.מוגדר ב: 3.3
- עוסק פטור
- עוסק שמחזור העסקאות שלו, בכל עסקיו יחד, אינו עולה על התקרה שבחוק, 122,833 ש"ח בשנת 2026, ושאינו נמנה עם הקבוצות של תקנה 13 (בהן מקצועות חופשיים, וכל חברה), שנרשמות תמיד כעוסק מורשה. הוא לא גובה מע"מ ולא מוציא חשבונית מס, ואינו פטור ממס הכנסה או מביטוח לאומי.מוגדר ב: 3.2
- עסקה פטורה
- עסקה שהחוק פוטר ממע"מ (סעיף 31), כמו השכרת דירה למגורים או עסקה של עוסק פטור. בשונה משיעור אפס, על התשומות של עסקה פטורה אין קיזוז (סעיף 41).מוגדר ב: 7.1
- עצמאי שאינו עונה להגדרה
- השם שביטוח לאומי נותן למי שעובד שלא כשכיר, אבל לא עומד באף אחד משלושת המבחנים של עובד עצמאי. השם אינו בחוק. ההכנסה שלו מהעסק נחשבת הכנסה שלא מעבודה, לדמי הביטוח ולגמלאות, ועליה הוא אינו מבוטח כעובד עצמאי לדמי לידה ולפגיעה בעבודה.מוגדר ב: 8.2
פ
- פחת
- הדרך שבה ציוד שמשמש את העסק כמה שנים, כמו מחשב או ריהוט, נכנס להוצאות: לא כולו בשנת הקנייה, אלא שיעור קבוע מהעלות בכל שנה, לפי תקנות הפחת. דורשים אותו בטופס 1342.מוגדר ב: 6.5
- פנקס מקדמות
- השוברים שפקיד השומה שולח לעסק שחייב במקדמות, אחרי שנפתח התיק, עם שיעור המקדמה למס הכנסה. בעזרתם מדווחים על המחזור ומשלמים את המקדמה, במועדים שבפנקס.מוגדר ב: 4.5
- פנקסים קבילים
- פנקסי חשבונות שפקיד השומה לא סירב לקבל ולא פסל (סעיף 1 לפקודת מס הכנסה). על הכנסה שחייבים לנהל לגביה פנקסים, ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים, לא חלות המדרגות המופחתות של מס הכנסה (סעיף 121(ב)(2)); ומי שלא ניהל פנקסים, ניהל אותם רק בחלק מהתקופה, או לא ביסס עליהם את הדוח, משלם גם תוספת למס (סעיף 191ב).מוגדר ב: 9.1
- פקיד השומה
- מי שמנהל את התיק שלכם במס הכנסה, במשרד השומה שבאזור העסק. לו מודיעים על פתיחת העסק, וממנו מגיע פנקס המקדמות, לעסק שחייב במקדמות.מוגדר ב: 4.1
ק
- קבלה
- המסמך שמעיד שכסף התקבל: ממי, כמה, מתי ובעד מה. על כל תשלום מוציאים קבלה נפרדת, ועותק ממנה נמסר למשלם; עוסק פטור רשאי לנהל ספר פדיון יומי במקום קבלות.מוגדר ב: 3.2
- קופת גמל לקצבה
- קופת גמל שמיועדת לתשלום קצבה (סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)), כמו קרן פנסיה. חובת ההפקדה של עצמאי היא הפקדה לקופה כזו (סעיף 3 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018), ועל ההפקדה אליה ניתנים הניכוי והזיכוי שבסעיפים 47 ו-45א לפקודה.מוגדר ב: 8.8
ר
- רואה חשבון מבקר
- רואה החשבון שהחברה ממנה, בלתי תלוי בה, כדי לבקר את הדוחות הכספיים השנתיים שלה (סעיפים 154 ו-160 לחוק החברות). חברה לא פעילה רשאית, בתנאים, שלא למנות אותו (סעיף 158).מוגדר ב: 10.1
- רשם דומיינים
- החברה שרושמת את הדומיין במרשם של הסיומת בשם הבעלים, ומנהלת אותו בשבילו. בסיומות הגנריות, כמו com ו-net, הרישום נעשה בהסכם עם רשם שקיבל הסמכה מ-ICANN; משווק (reseller) מוכר דומיינים דרך רשם כזה. דומיין בסיומת il רושמים דרך רשמים שאיגוד האינטרנט הישראלי הסמיך.מוגדר ב: 12.3
ש
- שווי שימוש
- סכום חודשי שהתקנות קובעות לרכב, ומייצג את החלק הפרטי של השימוש בו: ברכב שנרשם לראשונה מ-2010, אחוז ממחיר המחירון שלו; ברכב ותיק יותר, לפי קבוצת מחיר. ברכב פרטי של עצמאי מותר בניכוי הגבוה מבין שניים: ההוצאות פחות שווי השימוש, או 45% מההוצאות.מוגדר ב: 6.5
- שומה לפי מיטב השפיטה
- שומה שהרשות קובעת לפי הערכה שלה: במס הכנסה כשלא הוגש דוח או כשהיא סבורה שהדוח אינו נכון (סעיף 145 לפקודה), ובמע"מ כשהיא סבורה שהדוח שהוגש אינו נכון (סעיף 77 לחוק מע"מ). במע"מ, כשלא הוגש דוח, הרשות קובעת מס (סעיף 76).מוגדר ב: 14.3
- שיווק מרחוק
- פנייה של עוסק לצרכן בדואר, בטלפון, ברדיו, בטלוויזיה, בתקשורת אלקטרונית מכל סוג, בקטלוג או במודעה, כדי להתקשר בעסקה בלי שהצדדים נפגשים (סעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן).מוגדר ב: 12.4
- שימוש חורג
- שימוש בקרקע או בבניין למטרה שהתוכנית או ההיתר לא מתירים (סעיף 1 לחוק התכנון והבניה). שימוש חורג טעון היתר, והוועדה המקומית רשאית לתת אותו (סעיף 146).מוגדר ב: 13.1
- שימוש לצורך עצמי
- שימוש בנכס של העסק שלא לצורכי העסק. חוק מע"מ רואה בו מכירה, ולכן גם נכס שנשאר בידי מי שסגר את העסק נחשב, אחרי שנתיים, כאילו נעשה בו שימוש כזה (סעיפים 1 ו-137א לחוק מע"מ).מוגדר ב: 14.1
- שע"מ
- שירות עיבודים ממוכנים: מערכות המחשוב של רשות המסים. מייצג "מקושר לשע"מ" רשום במאגר המייצגים של הרשות, ופועל בשביל לקוחותיו ישירות במערכות.מוגדר ב: 4.1
ת
- תביעה על סכום קצוב
- תביעה לסכום כסף קבוע, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, שמגישים ישר ללשכת ההוצאה לפועל, עד 75,000 ש"ח ביום ההגשה (סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל).מוגדר ב: 13.4
- תוכנה רשומה
- תוכנה לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת שרשומה במרשם התוכנות של רשות המסים. חובת הרישום חלה על תוכנה שמיועדת למכירה, להשכרה או לשימושו של אחר (נספח ה' להוראות ניהול פנקסי חשבונות). לפי רשות המסים, הרישום הוא הליך טכני ולא אישור, והשימוש בתוכנה באחריות בעל העסק.מוגדר ב: 9.3
- תיאום המס של בעל עסק זעיר
- הראשון משני הדיווחים שבעל עסק זעיר במסלול המקוצר מגיש על כל שנה: במערכת תיאומי המס, במהלך השנה, לפי המחזור הצפוי. השני הוא הצהרה על המחזור בפועל, עם התשלום, עד 31 במרץ של השנה שאחריה. לפי רשות המסים, מי שלא עשה אחד מהם יגיש דוח שנתי מלא.מוגדר ב: 9.4
- תיק ניכויים
- תיק במס הכנסה שדרכו עסק מעביר לרשות המסים מס שנוכה מתשלומים לאחרים, למשל משכר של עובדים. עסק שמעסיק עובדים פותח גם תיק כזה, ולפי רשות המסים גם עסק ששוכר נכס לפעילות העסקית. למי שמעסיק עובדים, ביטוח לאומי פותח תיק מעסיק מעצמו.מוגדר ב: 4.1
- תיק תיעוד חוץ
- תיק שבו שומרים את המסמכים שמגיעים מאחרים, כמו חשבוניות וקבלות של ספקים, בשיטה שמאפשרת למצוא כל מסמך (סעיף 1 להוראות ניהול פנקסי חשבונות). אצל עוסק פטור הוא חלק מהמינימום שבחוק, לצד הקבלות (סעיף 2א). מסמך שהגיע במחשב נחשב תיעוד חוץ רק כשהוא "מסמך ממוחשב", חתום.מוגדר ב: 9.1
- תקנון
- המסמך שהחברה נרשמת איתו, ובו לפחות השם, המטרות, הון המניות הרשום והגבלת האחריות (סעיף 18 לחוק החברות). דינו כדין חוזה בין החברה לבעלי המניות, וביניהם לבין עצמם (סעיף 17).מוגדר ב: 10.2
- תשומות ציוד
- המע"מ ששילמתם על ציוד: נכס שמשמש את העסק ושמכירתו אינה העיסוק שלכם, כמו מחשב או מכונה (סעיף 1 לחוק מע"מ). רשות המסים מבקשת לפרט אותו בדוח התקופתי בשורה נפרדת מהתשומות האחרות.מוגדר ב: 7.3
A-Z
- DNS
- מערכת השמות של האינטרנט, שמתרגמת דומיין לכתובות. ברשומות ה-DNS של הדומיין כתוב לאן הוא מוביל: לאיזה שרת האתר (רשומות A או CNAME), לאיזה ספק הדואר (MX), ואימותים של שירותים (TXT). מי שמנהל את הרשומות קובע לאן הדומיין מוביל.מוגדר ב: 12.3
נספח ד - לוח השנה
שלוש טבלאות המועדים של הספר, במקום אחד להדפסה: המועדים החודשיים של 2026 והשנה מדצמבר 2026 עד יוני 2027, מתת-פרק 9.4, ומה שהמעסיק מגיש, מתת-פרק 13.5. ההסבר לכל מועד נמצא שם. המועדים של 2027 הם הימים שבחוק: לוח 2027 של רשות המסים והארכות על שנת 2026 עוד לא פורסמו כשנכתב הספר.
| החודש המדווח | דוח מע"מ ומקדמת מס הכנסה | דוח ניכויים של מעסיק |
|---|---|---|
| ינואר | 16.2.2026 | 16.2.2026 |
| פברואר | 26.3.2026 | 26.3.2026 |
| מרץ | 27.4.2026 | 27.4.2026 |
| אפריל | 18.5.2026 | 18.5.2026 |
| מאי | 15.6.2026 | 16.6.2026 |
| יוני | 15.7.2026 | 16.7.2026 |
| יולי | 17.8.2026 | 17.8.2026 |
| אוגוסט | 24.9.2026 | 24.9.2026 |
| ספטמבר | 19.10.2026 | 19.10.2026 |
| אוקטובר | 16.11.2026 | 16.11.2026 |
| נובמבר | 15.12.2026 | 16.12.2026 |
| דצמבר | 18.1.2027 | 18.1.2027 |
מקור: הודעת רשות המסים מ-15 באוקטובר 2025. בהודעה מ-23 במרץ 2026 נדחו מ-16.3.2026 ל-26.3.2026 הדיווח והתשלום של פברואר 2026, והטבלה מציגה את המועד החדש בשלושת הדיווחים: מע"מ (וגם דוח ינואר-פברואר), מקדמות וניכויים; בלי קנסות למי שהגיש עד 20.4.2026, אבל עם הפרשי הצמדה וריבית. דוח מע"מ של חודשיים מוגש, בקריאה שלנו את הלוח, במועד של החודש השני שלו (תת-פרק 7.2). בדיווח מקוון, לפי עמודי השירות, מע"מ עד ה-19 בחודש ומקדמות עד ה-19, במקום המועד הרגיל; בחודשים שבהם התאריך בלוח מאוחר מזה, בקריאה שלנו חל התאריך שבלוח.
| מתי | מה, ולפי מה | עוסק פטור | עוסק מורשה | בעל עסק זעיר | חברה בע"מ |
|---|---|---|---|---|---|
| עד 31 בדצמבר 2026 | ההפקדה לפנסיה חובה של 2026 (סעיף 3(ג) לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017-2018) | אם החובה חלה | אם החובה חלה | אם החובה חלה | - |
| עד 31 בדצמבר 2026 | בקשה לתקן את מקדמות ביטוח לאומי של 2026, בטופס 672 (תקנה 5 לתקנות המקדמות) | אם צריך | אם צריך | אם צריך | - |
| במהלך 2026, עד סופה | תיאום המס של בעל עסק זעירהראשון משני הדיווחים שבעל עסק זעיר במסלול המקוצר מגיש על כל שנה: במערכת תיאומי המס, במהלך השנה, לפי המחזור הצפוי. השני הוא הצהרה על המחזור בפועל, עם התשלום, עד 31 במרץ של השנה שאחריה. לפי רשות המסים, מי שלא עשה אחד מהם יגיש דוח שנתי מלא. של בעל עסק זעיר לשנת 2026 (שאלות ותשובות של רשות המסים) | - | - | כן | - |
| השבוע הראשון של ינואר 2027 | גיבוי של מערכת ממוחשבת (סעיף 25(ו)(2) להוראות) | אם ממוחשבת | אם ממוחשבת | אם ממוחשבת | כן |
| עד 10 בינואר 2027 | ספירת מלאי ליום 31.12.2026, למי שחייב ברשימת מלאי; או עד 31 בינואר 2027, בהודעה מראש ובכתב לפקיד השומה (סעיף 26(ב) להוראות; לוח המועדים של רשות המסים) | - | אם יש מלאי | - | אם יש מלאי |
| 15 בינואר 2027 | מקדמת ביטוח לאומי בעד דצמבר 2026 (תקנה 2 לתקנות הגבייה) | אם יש תיק עצמאי | אם יש תיק עצמאי | אם יש תיק עצמאי | - |
| 18 בינואר 2027 | מע"מ של דצמבר או של נובמבר-דצמבר, מקדמת דצמבר וניכויים של דצמבר (לוח 2026) | מקדמה, אם נקבעה; ניכויים, אם יש עובדים או ניכוי | כן | מקדמה, אם נדרשה; ניכויים, אם ניכה במקור | כן |
| עד 31 בינואר 2027 | הצהרת עוסק פטור על 2026 (תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום)) | כן | - | כן, אם פטור | - |
| עד 31 בינואר 2027 | טופס 2216א, להקטנת המקדמות של 2026 או לביטולן (תת-פרק 6.3) | אם יש מקדמות | אם יש מקדמות | - | - |
| ינואר, פברואר, מרץ 2027 | תשלום מוקדם של יתרת המס של 2026: פטור מ-100%, 50% או 25% מהפרשי ההצמדה והריבית (סעיף 187א) | כן | כן | - | כן |
| עד 20 במרץ 2027 | טופס 857 על 2026 מכל לקוח שניכה במקור (תקנה 6 לתקנות הניכוי משירותים; תת-פרק 6.4) | אם נוכה | אם נוכה | אם נוכה | אם נוכה |
| עד 31 במרץ 2027 | בעל עסק זעיר: הצהרה על המחזור של 2026 ותשלום (עמוד השירות של רשות המסים) | - | - | כן | - |
| 31 במרץ 2027 | פג התוקף של אישורי ניכוי במקור וניהול ספרים של 2026 (הוראת ביצוע 02/2026) | כן | כן | כן | כן |
| עד 31 במרץ 2027 | טופס 106 לכל עובד (תקנה 13(א) לתקנות הניכוי ממשכורת); אגרה שנתית לרשם החברות, בתעריף המופחת | טופס 106, אם יש עובדים | טופס 106, אם יש עובדים | - | כן |
| עד 30 באפריל 2027 | הדוח השנתי על 2026, למי שפטור מדוח מקוון (סעיף 132(א)) | אם פטור מדוח מקוון | אם פטור מדוח מקוון | - | - |
| 30 באפריל 2027 לפי סעיף 166(ב); בקריאה שלנו, 3 במאי 2027 | מעביד או מי שניכה במקור: דוחות 126 ו-856 על 2026, באופן מקוון (סעיף 166(ב)); הדחייה לפי סעיף 173ב, בהערה. רשות המסים עוד לא פרסמה תאריך | אם יש עובדים או ניכוי | אם יש עובדים או ניכוי | אם ניכה במקור | אם יש עובדים או ניכוי |
| עד 31 במאי 2027 | הדוח השנתי על 2026: מי שחייב בדוח מקוון, ומי שהדוח שלו מבוסס על הנהלת חשבונות כפולה (סעיף 132(ב)) | אם חייב בדוח מקוון | אם חייב בדוח מקוון | - | כן |
| עד 30 ביוני 2027 | הדוחות הכספיים של 2026, בתוך 6 חודשים מ-31 בדצמבר, אלא אם התקנון קובע תקופה אחרת (סעיף 172(ג) לחוק החברות) | - | - | - | כן |
| רק כשדורשים | הצהרת הון, בתוך 120 ימים לפחות (סעיף 135); מ-1 בינואר 2027 היא מוגשת באופן מקוון, ודוח שהוגש על נייר נחשב כאילו לא הוגש (סעיפים 135(1)(א1) ו-131ג(ו); כללי מס הכנסה (דיווח מקוון של דוח הצהרת הון), התשפ"ו-2026) | כן | כן | לא נשלחת אוטומטית | - |
עמודות הפטור והמורשה מתארות את המסלול הרגיל במס הכנסה. בעל עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה במע"מ; כשהוא מורשה, חלות עליו גם השורות של מע"מ. בעל עסק זעיר שמעסיק עובדים יוצא מהמסלול (סעיפים 87ה(א)(1) ו-87ג(ג)(2)), ודוחות המעביד שלו הם אלה שבעמודות הפטור והמורשה. ומי שלא עשה את תיאום המס עד סוף השנה, או לא הצהיר עד 31 במרץ, מגיש דוח שנתי מלא, כמו במסלול הרגיל. ובשורת דוחות 126 ו-856, בקריאה שלנו: בחמשת הימים שלפני 30 באפריל 2027 יש ארבעה ימי פסח, 25 עד 28 באפריל, ולכן סעיף 173ב דוחה את המועד ליום החול הרביעי שאחריהם, 3 במאי 2027.
מקורות (2)
- פקודת מס הכנסה (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_מס_הכנסהקבוע בחוק (סעיף 187א(א)(1))
- חוק החברות (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/חוק_החברותקבוע בחוק (סעיף 172(ג) לחוק החברות)
| מתי | מה | למי |
|---|---|---|
| בתוך 7 ימים מתחילת העבודה, או עד המשכורת הראשונה אם היא מוקדמת יותר; ושוב ב-1 בינואר | טופס 101, שהעובד ממלא (תקנה 2 לתקנות הניכוי ממשכורת) | נשאר אצל המעסיק |
| עד ה-15 בכל חודש, על החודש הקודם | דיווח מקוון: דוח כללי בטופס 102 ודוח פרטני על כל עובד; את התשלום אפשר לבצע גם בבנק, בשובר 102 | ביטוח לאומי |
| עד ה-16 בכל חודש | דוח בטופס 0102, ותשלום המס שנוכה (תקנה 11) | רשות המסים |
| עד 31 במרץ, או ביום שהעובד הפסיק לעבוד | טופס 106 לכל עובד (תקנה 13) | העובד |
| עד 30 באפריל | טופס 126, באופן מקוון (תת-פרק 9.4) | רשות המסים |
| עד 18 ביולי, על ינואר עד יוני; עד 18 בינואר, על השנה הקודמת; ועד 30 באפריל, הדוח השנתי | טופס 126, באופן מקוון | ביטוח לאומי |
רשות המסים רשאית לאשר דיווח כל חודשיים למי שהמס שניכה בתקופה הקובעת לא עלה על 100,000 ש"ח, וגם למי שמנכה לראשונה בשנת המס, אלא אם הודיע שהמס יהיה גבוה מזה (תקנה 2 לתקנות המועד לתשלום ניכויים).
מקורות (3)
- תקנות הניכוי ממשכורת (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(ניכוי_ממשכורת_ומשכר_עבודה)קבוע בתקנות (תקנה 2)
- ביטוח לאומי: דיווח מעסיקים (נפתח בחלון חדש)https://www.btl.gov.il/Insurance/Maasik/MToshavYisrael/DivuahVetashlum/Pages/Divuhach.aspxכפי שמפרסם ביטוח לאומי
- תקנות מועד תשלום ניכויים (נפתח בחלון חדש)https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_מס_הכנסה_(מועד_לתשלום_ניכויים_ומסים)קבוע בתקנות (תקנה 2)
נספח ה - שאלות נפוצות
רוב השאלות בניסוח שאנשים מקלידים אותן בחיפוש ובקבוצות, ולכל אחת תשובה קצרה מתוך הספר, עם הפניה לתת-הפרק שבו התשובה המלאה.
לפני שמחליטים
עוסק פטור עד איזה סכום? וכמה אפשר להרוויח?
עד מחזור של 122,833 ש"ח בשנה, ב-2026, בכל העסקים שלכם יחד. התקרה היא על המחזור, המחיר של כל העסקאות לפני ההוצאות, ולא על הרווח (סעיף 1 לחוק מע"מ); מי שפעל רק בחלק מהשנה נמדד לפי הממוצע החודשי כפול שתים עשרה. ומה שמשלמים על הרווח נקבע בנפרד: במס הכנסה לפי המסלול שלכם, ובביטוח לאומי לפי המבחנים של עובד עצמאי (תת-פרק 3.2).
עוסק פטור או עצמאי?
אלה לא שתי אפשרויות לבחור ביניהן. "עוסק פטור" הוא הסיווג במע"מ, לפי המחזור; "עצמאי" הוא מי שעובד שלא כשכיר, ובביטוח לאומי "עובד עצמאי" הוא מעמד עם שלושה מבחנים של שעות והכנסה. עוסק פטור הוא עצמאי, והפטור שלו הוא ממע"מ בלבד, לא ממס הכנסה ולא מביטוח לאומי (תת-פרק 3.7).
כמה עולה לפתוח עוסק פטור?
למדינה, כמעט כלום: אין אגרה על פתיחת תיק עוסק, פטור או מורשה, ואין אגרה על התיק במס הכנסה או על הרישום בביטוח לאומי. אגרות יש בהקשרים אחרים: רישום חברה, רישום שם עסק, שחובה למי שפועל בשם שאינו שם משפחתו, סימן מסחר, ורישיון עסק לעסקים שבצו. השאר הוא בחירה: רואה חשבון או ליווי, תוכנה וביטוחים (תת-פרק 1.4).
צריך רואה חשבון כדי לפתוח עוסק פטור?
לא. רשות המסים כותבת שאתם "רשאים (אך לא חייבים)" להיות מיוצגים, וכל צעד בפתיחה אפשר לעשות לבד (תת-פרק 4.7). בקמה, מייצג מורשה מגיש בשמכם. מתי ייצוג שווה את מחירו, למשל כשיש שותפים, חברה או לקוחות בחו"ל, מוסבר בתת-פרק 1.4.
עוסק פטור ועוסק זעיר, זה אותו דבר?
לא. "עוסק זעיר" אינו מעמד בחוק היום: עוסק פטור הוא סיווג במע"מ, לפי המחזור, ובעל עסק זעיר הוא מסלול במס הכנסה, שבו מנכים 30% מהמחזור במקום ההוצאות בפועל. עוסק פטור שפתח את התיק באינטרנט נרשם למסלול כברירת מחדל, אלא אם סימן שאינו מעוניין, וגם עוסק מורשה שהמחזור שלו מתחת לתקרה יכול להיכנס אליו (תת-פרק 3.4 ותת-פרק 3.7).
עוסק פטור או מורשה?
קודם בודקים אם יש חובה: מחזור מעל התקרה, מקצוע שברשימה של תקנה 13 לתקנות הרישום, או חברה, מחייבים עוסק מורשה. מי שאינו חייב רשאי לבקש בכתב, עם נימוקים, להירשם כמורשה, וההחלטה בידי רשות המסים. השיקולים: לקוח שהוא עוסק מורשה מקזז את המע"מ שבחשבונית, ועוסק מורשה מקזז את המע"מ על ציוד יקר; ללקוח פרטי, לעומת זאת, המחיר של עוסק מורשה כולל מע"מ (תת-פרק 3.3 ותת-פרק 14.1).
עוסק מורשה עד איזה סכום?
אין לו תקרה. המחזור קובע אם מגישים דוח מע"מ כל חודשיים או כל חודש, מעל 1,775,000 ש"ח בשנה הקובעת כל חודש; ויחיד שהמחזור שלו מעל 500,000 ש"ח מגיש דוח מפורט (תת-פרק 3.3 ותת-פרק 7.2).
האם שכיר יכול להיות עוסק פטור?
כן. זה חוקי ונפוץ, ולא צריך אישור מאף רשות, אבל חוזה העבודה עשוי להגביל עבודה נוספת, ובגופים ציבוריים צריך היתר מראש, ולכן קוראים אותו קודם. פותחים תיק עוסק לא יאוחר מיום תחילת הפעילות, ומס הכנסה מחושב על המשכורת ועל העסק יחד, כך שהמס על העסק מתחיל במדרגה שבה מסתיימת המשכורת (תת-פרק 1.2).
האם עוסק פטור יכול להעסיק עובדים?
כן: עוסק פטור מוגדר לפי המחזור בלבד (תת-פרק 3.2). אבל מי שמעסיק עובדים יוצא ממסלול בעל עסק זעיר (סעיף 87ה לפקודה; תת-פרק 3.4), ועובד ראשון מביא איתו תיק ניכויים, דיווח חודשי למס הכנסה ולביטוח לאומי, ועלות שכדאי לחשב מראש (תת-פרק 13.5).
בזמן הפתיחה
איך פותחים עוסק פטור לבד?
בבקשה מקוונת אחת באתר רשות המסים, למי שהמחזור הצפוי שלו אינו עולה על התקרה והמקצוע שלו אינו ברשימה של תקנה 13: נרשמים לשירותים הדיגיטליים, ממלאים את הבקשה עם המסמכים, ומחליטים אם להישאר בברירת המחדל של בעל עסק זעיר. אחרי האישור נפתחים יחד התיק במע"מ והתיק במס הכנסה, ולכן מגישים לפני העבודה הראשונה, לא ביום שלה. ואחר כך בודקים באזור האישי של ביטוח לאומי שגם שם נפתח תיק, ואם לא, מגישים טופס 6101 (תת-פרק 4.3).
פתיחת עוסק במע"מ, במס הכנסה ובביטוח לאומי: צריך לפנות לשלושתם?
אלה שלושה תיקים נפרדים, אבל לעוסק פטור הם מתחילים בבקשה מקוונת אחת: היא פותחת את התיק במע"מ ובמס הכנסה, ולביטוח לאומי עוברת הודעה אם מהנתונים עולה שצריך שם תיק; בודקים באזור האישי של ביטוח לאומי שהתיק נפתח, ואם לא, מגישים טופס 6101. עוסק מורשה פונה לשלושתם: טופס 821 במע"מ, הודעה בכתב לפקיד השומה, למשל בטופס 5329, וטופס 6101 בביטוח לאומי, שהרישום בו תנאי לדמי פגיעה בעבודה (תת-פרק 4.1).
אחרי שנפתח
פתחתי עוסק פטור, מה עכשיו?
שלושה דברים כבר השבוע: מנהלים ספרים, מוציאים קבלה על כל תשלום ביום שבו רואים אותו, ומציגים בעסק את אישור הרישום ממע"מ. בודקים באזור האישי של ביטוח לאומי שנפתח תיק, ואם לא, מגישים טופס 6101; ורושמים ביומן את 31 בינואר, ההצהרה השנתית למע"מ. הדואר של השבועות הראשונים, ובו לפעמים שוברים למקדמות, מוסבר בתת-פרק 4.8, והרשימה המלאה בתת-פרק 5.7.
הצהרת עוסק פטור: עד מתי?
עד 31 בינואר, על המחזור של השנה שחלפה, גם כשהוא אפס (תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום)); לפעמים רשות המסים מאריכה את המועד, ולכן בתחילת השנה בודקים אם פורסמה הארכה. מגישים באופן מקוון: באתר רשות המסים, באזור האישי, או דרך מייצג; הצהרה באיחור היא עבירה מינהלית, והקנס הקצוב לה 750 ש"ח. זה הדיווח השנתי של עוסק פטור למע"מ, במקום דוחות תקופתיים (תת-פרק 7.2).
דוח שנתי לעוסק פטור: חייבים? עד מתי?
כן, ככלל: עצמאי מגיש דוח שנתי, טופס 1301, ומי שיש לו הכנסה מעסק חייב ככלל בדוח מקוון, שמוגש עד 31 במאי; דוח שאינו מקוון מוגש עד 30 באפריל (סעיפים 131 ו-132 לפקודה). היוצא מן הכלל הוא בעל עסק זעיר במסלול המקוצר שעשה בזמן את שני הצעדים, ושהוא ובן או בת הזוג לא חייבים בדוח מסיבה אחרת. ודוח שפקיד השומה דרש מגישים תמיד (תת-פרק 6.6).
קיבלתי בדואר שוברים למקדמות. חייבים לשלם?
כן: השיעור שבפנקס מחייב עד שמתקבלת החלטה אחרת, ומשלמים עד ה-15 בחודש, ובדיווח מקוון עד ה-19. כשהמס הצפוי נמוך יותר, מבקשים מפקיד השומה להקטין את המקדמות בטופס 2216א (תת-פרק 6.3).
כמה ביטוח לאומי משלם עוסק פטור?
תלוי במעמד בביטוח לאומי, לא בפטור במע"מ. מי שעונה להגדרה של עובד עצמאי משלם 7.7% על ההכנסה עד 7,703 ש"ח לחודש ו-18% על מה שמעליה, על הרווח ולא על המחזור (תת-פרק 8.3). מי שאינו עונה להגדרה, ההכנסה שלו מהעסק היא הכנסה שלא מעבודה, ועד 3,442 ש"ח לחודש, מכל המקורות יחד, היא לא נספרת (תת-פרק 8.2).
עוסק פטור צריך מספר הקצאה?
לא. מספר הקצאה ניתן רק לחשבונית מס, ועוסק פטור לא מוציא חשבוניות מס, גם ללקוח בחו"ל. עוסק מורשה מבקש אותו כשהחשבונית מעל 5,000 ש"ח לפני מע"מ, והלקוח, עוסק מורשה, דורש אותו (תת-פרק 5.5).
עוסק פטור יכול להוציא חשבונית מס, או רק קבלה?
קבלה, לא חשבונית מס. עוסק פטור מוציא קבלה על כל תשלום, או רושם בספר פדיון יומי, ולפני התשלום מותר לו לשלוח דרישת תשלום. חשבונית מס הוא אינו רשאי להוציא: הוצאה שלה בלי זכאות היא עבירה, ומחייבת בכפל המס שבה (סעיפים 47, 50 ו-117 לחוק מע"מ; תת-פרק 5.2).
עוסק פטור עם לקוח בחו"ל: מה משתנה?
במע"מ, כלום: עוסק פטור לא גובה מע"מ בכל מקרה, מוציא קבלה כמו לכל לקוח, ומספר הקצאה לא נדרש. הסכום נספר במחזור שנמדד מול התקרה, כמו כל עסקה, ובמס הכנסה ההכנסה מלקוח בחו"ל היא הכנסה מהעסק לכל דבר. ללקוח אפשר לצרף תרגום של הקבלה לאנגלית; המסמך שבספרים נשאר בעברית (תת-פרק 5.6).
נכון שלעצמאי מכירים 30 אחוז הוצאות?
לא. בפקודה יש כלל אחד של שלושים אחוז מהמחזור: הניכוי של בעל עסק זעיר, שבא במקום ההוצאות, ולא בנוסף להן (סעיף 87ד). כל עצמאי אחר מנכה את ההוצאות המוכרות שהוציא בפועל ותיעד (תת-פרק 6.5).
כמה אחוז מס משלם עצמאי?
אין אחוז אחד. מס הכנסה מחושב במדרגות על הרווח, אחרי נקודות הזיכוי, ומי שגם שכיר מתחיל במדרגה שבה מסתיימת המשכורת (תת-פרק 6.2 ותת-פרק 1.2); לצדו יש דמי ביטוח לאומי ופנסיה חובה, והשיעורים של שלושתם עולים עם הרווח. אחוז רשמי לשמירה בצד מכל תשלום לא מצאנו; תת-פרק 6.8 מחשב אותו לפי הרווח שלכם.
עוסק פטור חדש, עדיין בלי הכנסות: משלם ביטוח לאומי?
תלוי במעמד שלכם בביטוח לאומי, לא בהכנסה. מי שעונה להגדרה של עובד עצמאי, והעסק הוא העיסוק היחיד שלו, משלם גם בלי הכנסה את המינימום, 265 ש"ח לחודש ב-2026, ומעדכן את המקדמות כשההכנסה משתנה (תת-פרק 8.3 ותת-פרק 8.4). מי שיש לו גם משכורת, או שאינו עונה להגדרה, הדין שלו אחר, ותת-פרק 14.2 עובר על כל מצב.
מה זה "עצמאי שאינו עונה להגדרה"?
השם שביטוח לאומי נותן למי שעובד שלא כשכיר, אבל לא עומד באף אחד משלושת המבחנים של עובד עצמאי; השם אינו בחוק, ואת הסיווג קובע ביטוח לאומי. ההכנסה שלו מהעסק נחשבת הכנסה שלא מעבודה: עד 3,442 ש"ח לחודש, מכל המקורות יחד, היא לא נספרת לדמי ביטוח, ומי שאין לו משכורת משלם, לפי ביטוח לאומי, בדרך כלל לפחות 266 ש"ח לחודש. על ההכנסה הזו הוא אינו מבוטח כעובד עצמאי לדמי לידה ולפגיעה בעבודה (תת-פרק 8.2).
כשמשהו משתבש
עברתי את התקרה. העסק הופך לעוסק מורשה אוטומטית?
לא אוטומטית, וגם לא בסוף השנה. מהיום שבו מתברר שמחזור השנה עולה, או יעלה, על התקרה, כבר לא עונים להגדרה של עוסק פטור, ופונים למשרד מע"מ האזורי כדי לשנות את הסיווג לעוסק מורשה; לפי מדריך רשות המסים, בהודעה בכתב בתוך 15 ימים. לעסקה שחוצה את התקרה ולתקופה עד הרישום החדש לא מצאנו הנחיה רשמית, ולכן מסדירים אותן מול משרד מע"מ (תת-פרק 7.5).
לא נרשמתי לביטוח לאומי, או לא שילמתי כל השנה. מה קורה?
מסדירים עכשיו, לפני שהמכתב מגיע. מי שעונה להגדרה של עובד עצמאי ולא נרשם או לא שילם צובר חוב עם קנסות והפרשי הצמדה, והזכויות שלו נפגעות: דמי פגיעה בעבודה רק למי שהיה רשום בזמן הפגיעה, וגמלה שמגיעה כשהפיגור עולה על 12 חודשים משולמת מופחתת. נרשמים בטופס 6101, ועל החוב מבקשים הסדר תשלומים, וויתור על קנסות בטופס 6134 (תת-פרק 8.1).
אפשר לפתוח עסק בזמן דמי אבטלה?
אפשר, אבל זה משפיע על הזכאות, ולכן בודקים לפני שפותחים תיק: עצמאים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה (תת-פרק 1.3). לפי ביטוח לאומי, מי שהתחיל לקבל דמי אבטלה ופתח עסק לפני שמיצה אותם שומר על יתרת הזכות, אם העסק נסגר בתוך 24 חודשים; כשהעסק נסגר, חוזרים להתייצב בשירות התעסוקה (תת-פרק 8.6).
קיבלתי מכתב ממס הכנסה או מביטוח לאומי. מה עושים?
רושמים על המכתב את היום שהגיע ושומרים את המעטפה, כי רוב המועדים נספרים מיום ההמצאה, וההשגה מוגשת לרוב בתוך 30 ימים. הטבלה בתת-פרק 14.3 עוברת על המכתבים, מכתב אחר מכתב: מה הוא, עד מתי, ומה הצעד הראשון.
אפשר לבטל קנסות?
אפשר לבקש, וההחלטה בידי הרשות. מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי רשאים, כל אחד בתנאים שלו, לוותר על קנס או להפחית אותו ולפרוס חוב לתשלומים; מבקשים בכתב, עם נימוקים ומסמכים, לפני שהחוב מגיע לעיקול, ובביטוח לאומי בטופס 6134 (תת-פרק 14.4). קנס מינהלי הוא מסלול אחר: בתוך 30 ימים מבקשים לבטל אותו או מודיעים שרוצים להישפט (תת-פרק 14.3).
עסק שלא הרוויח שנה: לסגור או להשאיר פתוח?
מי שמצפה לחזור לעבוד בתוך חודשים משאיר את התיקים פתוחים ומדווח אפס: עוסק מורשה בכל תקופה, ועוסק פטור בהצהרה השנתית; מי שלא, סוגר. למי שאין משכורת, הסגירה כמעט לא משנה את התשלום לביטוח לאומי, כי גם אחריה משלמים, ככלל, כמי שאינו עובד; היא חוסכת בעיקר את הדיווחים. ובביטוח לאומי אין הקפאה: עד שמודיעים על סגירה, נחשבים עצמאים (תת-פרק 14.2).
איך סוגרים עוסק פטור?
מול כל רשות בנפרד, כי סגירה באחת לא סוגרת את האחרות: מע"מ בבקשה המקוונת של עוסק פטור או בטופס 18, בתוך 15 ימים מהפסקת הפעילות; מס הכנסה בטופס 2550; וביטוח לאומי בטופס 6101, מיד. סגירה בדיעבד, לתקופה שלפני תחילת השנה השוטפת, צריכה בביטוח לאומי אסמכתאות, והוא רשאי לאשר אותה אבל אינו חייב. על שנת הסגירה עדיין מגישים את ההצהרה השנתית ואת הדוח השנתי, ושומרים אישור מכל רשות (תת-פרק 14.5).
צומחים
מתי כדאי לפתוח חברה בע"מ?
אין מחזור שמעליו חברה "משתלמת", ואין מחזור שמעליו חובה לפתוח חברה. יש כמה סיבות ממשיות: משקיעים או שותפים שיחזיקו מניות, סיכון שאפשר להפריד מכם, אף שערבות אישית ממשיכה לחייב, ורווח שיישאר בעסק ולא יימשך. ולכל אחת מחיר: אגרות, רואה חשבון, ומס נוסף כשהרווח מחולק כדיבידנד (תת-פרק 10.1).
צריך רישיון עסק כדי לעבוד מהבית?
רק אם הפעילות מופיעה בצו רישוי עסקים, ואז גם בבית. בבית יש שאלה נוספת, של תכנון ובנייה: שימוש בדירה שהתוכנית לא מתירה טעון היתר מהוועדה המקומית, ולכן שואלים אותה לפני שמתחילים (תת-פרק 13.1).
נספח ו - מה השתנה
- 26 באוקטובר 2026נוספו ציטוט בראש כל פרק ומעל הנספחים; תעודת לידה לעסק בסוף פרק 4, להדפסה, להורדה כ-PDF ולשיתוף; שמונה פינות היסטוריה בפרקים 5 עד 11 ו-14; ושורת סיום כשמסמנים את כל הצ'קליסט. בתוך הפרקים: ריד הופמן בתת-פרק 11.6 ו"עשה לך רב" בתת-פרק 13.3.
- 21 באוקטובר 2026תיקון בטבלת המכתבים של תת-פרק 14.3, מהבדיקה של ג'רי: עיקול בבנק אינו ממתין, לפי לשון הסעיף, לדרישה בכתב, שהיא תנאי לעיקול מיטלטלין; ומי שהפסיק לפעול ולא הודיע עדיין רשום, ולכן מגיש את הדוח ולא משיג על קביעת המס.
- 21 באוקטובר 2026בתת-פרק 12.3 ובתת-פרק 12.4, אחרי ההמלצות: כרטיס של Just Domain וכרטיס של Just Publish, עם מה שכל אחד עושה לפי הקריטריונים של הפרק; ובצ'קליסט של תת-פרק 12.7, קישור לכל אחד מהם.
- 21 באוקטובר 2026דיוקים מהבדיקה של הנספחים: בלוח המועדים של תת-פרק 9.4, פברואר 2026 מוצג במועד שנדחה אליו, 26.3.2026, ומקדמת ביטוח לאומי בעד דצמבר מסומנת למי שיש לו תיק עצמאי; בתת-פרק 8.6, בלשון ביטוח לאומי, יתרת דמי האבטלה נשמרת למי שהתחיל לקבל אותם לפני שפתח עסק.
- 21 באוקטובר 2026נספחים ב עד ה פורסמו: אינדקס הטפסים, המילון, לוח השנה והשאלות הנפוצות, עם תשובה קצרה לכל שאלה והפניה לתת-הפרק שבו התשובה המלאה.
- 21 באוקטובר 2026פרק 14 פורסם, הפרק האחרון בספר: שינויים, משברים ויציאה. מעבר בין פטור למורשה לשני הכיוונים, והעברת עסק פעיל לחברה (תת-פרק 14.1); שנה בלי הכנסות (תת-פרק 14.2); מכתב מהרשויות, מתי הוא נחשב שהגיע, ועד מתי משיגים (תת-פרק 14.3); ביקורת, קנסות והסדרים (תת-פרק 14.4); סגירת העסק מול כל רשות (תת-פרק 14.5); ומי מכל אנשי המקצוע עושה מה (תת-פרק 14.6).
- 21 באוקטובר 2026השלמה בתת-פרק 10.5: בין התנאים למחיקת חברה בידי הרשם, גם שהתיק שלה ברשות המסים סגור או שאינו קיים.
- 21 באוקטובר 2026פרק 13 פורסם: רישוי, ביטוח, חוזים והעובד הראשון. מי צריך רישיון עסק, המסלולים, ועבודה מהבית (תת-פרק 13.1); הביטוחים שהחוק מחייב, ושאר הביטוחים (תת-פרק 13.2); ההסכם עם לקוח בעמוד אחד, ומה החוק משלים כשהוא שותק (תת-פרק 13.3); סולם הגבייה (תת-פרק 13.4); העובד הראשון: התיקים, הדוחות, הכללים והעלות (תת-פרק 13.5); ופרילנסר או עובד, לפי פסק דין כותה (תת-פרק 13.6).
- 21 באוקטובר 2026דיוק בתת-פרק 1.4: אגרת רישיון עסק אחידה ונקבעת בתקנות, ולא לפי הרשות המקומית.
- 21 באוקטובר 2026פרק 12 פורסם: הדומיין, האתר והנוכחות הדיגיטלית. למה השם הוא ההחלטה הראשונה (תת-פרק 12.1); רישום שם עסק, סימן מסחר ובדיקה לפני שמשקיעים בשם (תת-פרק 12.2); סיומת, רשם ומייל על הדומיין, עם הקריטריונים וההמלצה (תת-פרק 12.3); מה עמוד אחד אומר, מה החוק מוסיף כשמוכרים מרחוק, ואיפה מארחים (תת-פרק 12.4); פרופיל בגוגל ווואטסאפ עסקי (תת-פרק 12.5); נגישות, פרטיות, דברי פרסומת, תנאי שימוש ומכירה מרחוק (תת-פרק 12.6); וצ'קליסט של ארבעה שבועות (תת-פרק 12.7).
- 21 באוקטובר 2026דיוק בתת-פרק 2.1: שם לעסק שאינו שם המשפחה, עם השם הפרטי או בלעדיו, נרשם גם לפי פקודת רישום שמות עסק, בתוך 14 ימים מהיום שמתחילים לפעול בו. ובתת-פרק 1.4: לטבלת האגרות נוספה שורה לרישום שם עסק.
- 20 באוקטובר 2026פרק 11 פורסם: סולו פאונדרים, בילדרים וסטארטאפים. מתי מתחילות החובות של עסק, ומה החוק אומר לשכירים שבונים בערבים (תת-פרק 11.1); ישראל או דלאוור, ומה כל מבנה עולה ומאבד (תת-פרק 11.2); SAFE, אנג'לים ורשות החדשנות (תת-פרק 11.3); פטנט, זכות יוצרים ואופציות לפי סעיף 102 (תת-פרק 11.4); מוצר עם לקוחות בחו"ל (תת-פרק 11.5); ועסק של אדם אחד שבונה עם AI (תת-פרק 11.6).
- 20 באוקטובר 2026פרק 10 פורסם: חברה בע"מ, המסלול המלא. המבחנים שמכריעים אם חברה מתאימה, והאגדות שלא (תת-פרק 10.1); רישום ברשם החברות, כולל רישום מקוון בלי עורך דין (תת-פרק 10.2); ארבעת התיקים שנפתחים אחרי הרישום, וחשבון הבנק (תת-פרק 10.3); השנה של עומר ורות בשלוש דרכים: הכול דיבידנד, משכורת ודיבידנד, הכול משכורת, והכללים של חברת מעטים מ-2025 (תת-פרק 10.4); החובות של כל שנה, ומה עולה לפספס אותן (תת-פרק 10.5); והסכם המייסדים מול ברירות המחדל של החוק (תת-פרק 10.6).
- 20 באוקטובר 2026דיוק בתת-פרק 3.5: סעיף 62א(א1) חל על כל הכנסה שאינה "הכנסה אחרת" כהגדרתה בסעיף 62א(ד), ולא על "הכנסה שאינה פסיבית", והרשימה כוללת גם תמורה ממכירת נכס; לכלל שני חריגים, שבאחד מהם הסכום הוא 750,000 ש"ח; והשאלה על לקוח אחד מנוסחת עכשיו לפי המבחן שבחוק, 70% או יותר מההכנסה, ולא "רוב ההכנסה", ומפנה לתת-פרק 10.4. ובתת-פרק 9.4: מי שמנכה לראשונה בשנת המס רשאי, באישור המנהל, לדווח על הניכויים כל חודשיים; דמי הביטוח של מעסיק לביטוח לאומי משולמים עד ה-15; וההארכה להגשת הדוח השנתי של חברות לשנת 2025 הייתה עד 31 ביולי 2026, ולא עד 30 ביולי. שיעורי בעל השליטה בביטוח לאומי מצוטטים עכשיו מעמוד השיעורים לשכירים של ביטוח לאומי, ואותם שיעורים מופיעים בחוזר המעסיקים לשנת 2026 (חוזר 1522).
- 14 באוקטובר 2026פרק 9 פורסם: ניהול ספרים, שגרת החודש והשנה המלאה. מה שהחוק דורש לרשום ולשמור, ומה עולים ספרים חסרים (תת-פרק 9.1); שגרת החודש, צעד אחר צעד עם הכלל של כל צעד (תת-פרק 9.2); תוכנה, איש מקצוע או לבד, לפי הכללים (תת-פרק 9.3); לוח השנה עד יוני 2027 (תת-פרק 9.4); מה נסגר בדצמבר (תת-פרק 9.5); ושתי שנים מלאות במספרים: דנה בשני המסלולים (תת-פרק 9.6), ויוסי, עם החלק מכל שקל שנכנס שאינו שלו, ומול חברה (תת-פרק 9.7).
- 14 באוקטובר 2026דיוק בתת-פרק 5.2: חובת הרישום במרשם התוכנות של רשות המסים חלה על תוכנה שנמכרת, מושכרת או ניתנת לשימושו של אחר (נספח ה' להוראות), ובקריאה שלנו גם בחינם; תוכנה שעסק פיתח בעצמו או בידי העובדים שלו, ולא בידי ספק חיצוני, אינה חייבת ברישום (עמוד המרשם של רשות המסים; תת-פרק 9.3). ובתיקון חשבונית שכבר יצאה: בחשבונית הבאה לאותו לקוח או בהודעת זיכוי, ואת המכירות ואת המע"מ מקטינים לפי הודעת הזיכוי רק כשיש אישור שהלקוח קיבל אותה (סעיף 23א להוראות).
- 14 באוקטובר 2026תיקון בתאריכים: פרק 8, והעדכון בנספח המספרים שיצא איתו, פורסמו באתר ב-11 באוקטובר 2026, ולא ב-8 באוקטובר.
- 11 באוקטובר 2026עדכון בתת-פרק 6.8 ובתת-פרק 8.3: מחשבון השמירה בצד שואל עכשיו מי שיש לו גם משכורת אם העסק עונה להגדרה של עובד עצמאי, ואם לא, מחשב את ההכנסה מהעסק כהכנסה שלא מעבודה, כמו במוצא המעמד (תת-פרק 8.2).
- 11 באוקטובר 2026עדכון בנספח המספרים, בעמודה "בתוקף": בשיעורים המופחתים של דמי הביטוח, של עובד עצמאי, של עובד, של מעסיק ושל הכנסה שלא מעבודה, החלק של ביטוח לאומי הוא הוראת שעה לשנים 2025-2026, וחלק דמי ביטוח הבריאות, בשיעורים שכוללים אותו, קבוע בחוק; ושיעור המעסיק מעל מדרגת הגבייה המופחתת נשען על הוראת שעה לשנים 2024 עד 2027 בענף נפגעי עבודה (תת-פרק 1.1, תת-פרק 8.3).
- 11 באוקטובר 2026פרק 8 פורסם: ביטוח לאומי ופנסיה, עם מה שקורה באמת כשמאחרים, כשמשלמים מעט מדי וכשלא נרשמים (תת-פרק 8.1), מוצא המעמד (תת-פרק 8.2), דמי הביטוח של דנה על שתי המדרגות (תת-פרק 8.3), איך מבקשים לתקן מקדמות (תת-פרק 8.4), נועה, שאינה "שכירה וגם עצמאית" (תת-פרק 8.5), טבלת מה מקבלים בתמורה (תת-פרק 8.6), החשבון של הפרשי השומה, שורה אחר שורה (תת-פרק 8.7), ומה ההפקדה לפנסיה חוסכת, גם בדמי הביטוח (תת-פרק 8.8).
- 7 באוקטובר 2026פרק 7 פורסם: מע"מ, עם שרשרת המע"מ (תת-פרק 7.1), לוח המועדים של 2026 והצהרת עוסק פטור (תת-פרק 7.2), מה מקזזים ומה לא (תת-פרק 7.3), מתי מגיע החזר (תת-פרק 7.4), מה קורה כשעוסק פטור חוצה את התקרה (תת-פרק 7.5), והדוח של יוסי, שורה אחר שורה (תת-פרק 7.6).
- 7 באוקטובר 2026עדכון במונח "הפרשי הצמדה וריבית" (תת-פרק 6.3): הוא חל גם על מע"מ ששולם אחרי המועד (סעיפים 93 ו-97 לחוק מע"מ).
- 6 באוקטובר 2026פרק 6 פורסם: מס הכנסה לעצמאים, מהמחזור ועד הדוח השנתי, עם החישוב המלא של נועה (תת-פרק 6.2), טבלאות ההוצאות המוכרות (תת-פרק 6.5), והחלק שדנה שומרת בצד מכל תשלום (תת-פרק 6.8), מחושב לפי הנתונים הרשמיים.
- 6 באוקטובר 2026תיקון בתת-פרק 1.2: אין כלל שלפיו ההכנסה מהעסק "יושבת מעל" המשכורת. המס מחושב על הסך, והמס שהעסק מוסיף הוא המס על הסך פחות המס על המשכורת לבדה (תת-פרק 6.2). המספרים בדוגמה של נועה לא השתנו.
- 6 באוקטובר 2026עדכון בתת-פרק 2.3: מחשבון התעריף לשעה מביא עכשיו בחשבון גם פנסיה חובה, ולכן הרצפה שהוא מחזיר לדנה עלתה.
- 6 באוקטובר 2026תיקון בתאריכים: פרקים 3 עד 5, והתיקונים בפרק 1 שיצאו איתם, פורסמו באתר ב-4 באוקטובר 2026, ולא ב-2 באוקטובר.
- 4 באוקטובר 2026פרק 5 פורסם: השבוע הראשון, עם הקבלה הראשונה של דנה שדה אחר שדה, הכללים של כל דרך תשלום (תת-פרק 5.4), ומתי צריך מספר הקצאה (תת-פרק 5.5).
- 4 באוקטובר 2026פרק 4 פורסם: פתיחת שלושת התיקים, בשתי הדרכים, עם טופס 821 שדה אחר שדה ורשימת הטפסים של כל שלב. בתת-פרק 1.2 הוסרה ההפניה לפרק 4 בעניין פעילות מזדמנת.
- 4 באוקטובר 2026תיקון בתת-פרק 1.2: את שיעור המקדמות קובע פקיד השומה, ובעל עסק זעיר במסלול המקוצר אינו מגיש דוח שנתי (תת-פרק 3.4).
- 4 באוקטובר 2026פרק 3 פורסם, ואיתו תיקון בפתיחה: פטור ומורשה הם מעמדות במע"מ של עוסק, לא צורות של עסק. הפרק: ארבעת המסלולים, עם טבלת השוואה ועץ החלטה, רשימת המקצועות שאינם יכולים להיות עוסק פטור (תת-פרק 3.2), ומונחים שנפתחים בלחיצה.
- 30 בספטמבר 2026פרק 2 פורסם: הרעיון, הלקוח הראשון והמחיר, עם דף עבודה לתוכנית עסקית בעמוד אחד.
- 30 בספטמבר 2026תיקונים בפרק 1 ובפתיחה: הדוגמאות לעסקים שצריכים רישיון עסק נוסחו לפי צו רישוי עסקים (תת-פרק 1.4), ונוסף שהרישום כבעל עסק זעיר כברירת מחדל חל על מי שפותח עוסק פטור אונליין (תת-פרק 1.2).
- 30 בספטמבר 2026הספר פורסם לראשונה: הפתיחה, פרק 1, תוכן העניינים המלא ונספח המספרים.
ההבהרה המלאה
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי שנועד להסביר את התהליך, ואינו ייעוץ מס, משפטי או פנסיוני. הוא אינו מחליף בדיקה מקצועית של המקרה שלכם. סכומים, תקרות ושיעורים מתעדכנים מעת לעת, והערכים המחייבים הם אלה שמפרסמות רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי. הזכאות לגמלאות ולזכויות נקבעת בידי המוסד לביטוח לאומי בלבד. ההגשה לרשויות נעשית בידי מייצג מורשה בעל רישיון, לפי ייפוי כוח שאתם חותמים עליו. קמה אינה מגישה ואינה מייצגת בעצמה.